צו אשר יורה למוסד לביטוח לאומי לגלות במסמך מי המעסיקים

המערערת ביקשה כי יינתן צו אשר יורה למוסד לביטוח לאומי לגלות במסמך מי היו המעסיקים של התובעת (המשיבה 1) לאחר סיום העסקתה. עיקר טענת המערערת היתה כי המסמך דרוש לה מאחר והמשיבה1 טוענת כי זכאית לפיצויים בשל התפטרות לשם טיפול בילדה ובפועל חזרה לעבודה. במסגרת הערעור בפני הרחיבה המערערת את הטיעון אף כלפי התובע 2. המערערת טוענת כנגד הרשם כי בהחלטתו העדיף גישה טכנית לעומת עקרונות מהותיים של ניהול המשפט כולו ,כאשר קבע כי הוא דוחה את הבקשה שכן לא הוגשה במועד, 30 יום לפני קדם המשפט. כמו כן טענה המערערת כי טעה הרשם כאשר קבע כי נטל ההוכחה באשר לתשלום פיצויי פיטורים מוטל על הנתבעת מעצם הימנעותה מתשלום פיצויי פיטורים ולכן לא התיר מתן הצו. המערערת מפנה בערעור לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 וטענה כי פרטים אלו על המשיבים רלבנטיים לניהול ההליך. 3. המשיבים טענו מנגד כי דין הערעור להידחות שכן מדובר בהחלטה דיונית מובהקת אשר ערכאת הערעור לא תתערב בה. טענו המשיבים כי הבקשה הועלתה במהלך הדיון ולא כנדרש על פי החלטות בית הדין רק לאחר שכב' הרשם היפנה את תשומת לב המערערת כי בעניין המשיבה1 אין לה טענות הגנה וכי לכאורה המשיבה זכאית לפיצויי פיטורים. (הדבר עולה מפרוטוקול הדיון) . באשר למשיב אין כל רלבנטיות לקבל המסמך שכן המחלוקת אם המשיב 2 התפטר בנסיבות המצדיקות קבלת פיצויי פיטורים. כמו כן טוענים המשיבים כי כאשר יבחן הרשם בקשה מעין זו לגופה עליו לשקול ,מהי הרלבנטיות של הצו המבוקש לקבלת מסמכים מצד שלישי והאם הוא נדרש לשם הכרעה בפלוגתאות שיעמדו בפני בית הדין . 4. בתחילה של הכרעה זו, נקדים ונאמר כי עקב תקלה, לא הובא התיק בפני ראש המותב למתן פסק הדין ובשל כך חל העיכוב במתן פסק הדין בערעור זה ועל כך מצר בית הדין. עוד נוסיף ונאמר כי הכרעתנו בערעור הינה בהתבסס על טיעוני הצדדים בפני בכתב, כפי החלטת ראש המותב עם קבלת הערעור וכי המערערת לאחר שהתקבלה תשובת המשיבים בחרה שלא להשיב לתשובה, או לבקש קיומו של דיון בפני המותב. 5. כאמור ערעור זה נסוב על החלטת כב' הרשם סילוורה אשר דן בבקשת המערערת שהועלתה בעת הדיון המוקדם בו ביקשה כי יינתן צו למל"ל שיגלה במסמך מי היו המעסיקים של המשיבים לאחר שהופסקה עבודתה במערערת. כב' הרשם סילוורה נימק החלטתו לבקשה זו בשני נימוקים: האחד - במישור הטכני קבע כי למרות הודעת המזכירות הדורשת הגשת בקשה מקדמית 30 יום לפני קד"מ, לא הוגשה הבקשה ולכן יש לדחותה. הנימוק השני - במישור המהותי קבע כב' הרשם סילוורה כי עילת התביעה של המשיבה 1 בין היתר היא לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים ולכן על פי ההלכה הפסיקה נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת (המערערת). בעניין זה קבע אף כי העלאת הטענה והבקשה כל זאת כדי להוכיח כי לא נשארה בביתה לטפל בילד נטענה לראשונה בדיון וזאת לאחר שלמעלה משנה שוללת הנתבעת מהמשיבה את פיצויי הפיטורים בניגוד לחוק. 6. לאחר שבחנו את טענות הצדדים בפנינו בכתב הערעור ובתשובה וכן בחנו את פרוטוקול הדיון וכתבי הטענות, מצאנו כי דין הערעור להידחות וזאת ממספר טעמים. 7. בקשת המערערת לקבלת צו למוסד לביטוח לאומי המפרט את מעסיקיהם של המשיבים נטענה לראשונה בדיון המוקדם. הדבר לא נטען בכתב ההגנה, לא נטען בבקשה מסודרת בטרם הדיון וכמובן שלא הוגש תצהיר התומך בבקשה, הגם שהבקשה כמו גם הערעור מעלים טענות עובדתיות לכך ולו מכל טעמים אלו דין הבקשה להידחות. 8. עוד עולה מהערעור, התגובה וכתבי הטענות כי עילות התביעה של פיצויי הפיטורים שונות לחלוטין בין המשיבה 1 למשיב 2 וכי עיקר הטענות שעלו ע"י המערערת הן בבקשתה בדיון והן בערעור היו כנגד המשיבה 1 ולא המשיב 2. על כן אף החלטת הרשם התייחסה בעיקרה לבקשה בעניין המשיבה 1. 9. הליך של גילוי מסמכים הינו כלי שנועד לבירור פלוגתאות בין הצדדים, ברם בקשת המערערת אינה בקשה לגילוי מסמכים אלא לקבלת צו מצד ג' בגין טענות ועובדות שכלל לא נטענו בכתב ההגנה ואשר אינן יכולות להוות שיקול לשלילת פיצויי הפיטורים בעילה בה תובעת המשיבה 1. לכן צדק הרשם בקביעותיו בהחלטתו כאשר דחה הבקשה למתן הצו למל"ל. 10. שאלת הרלבנטיות שעל הרשם היה לבחון וכך עשה, האם קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לטענות המערערת בהליך העיקרי וכן מה יתרום הגילוי של נתונים אלו להליך ותשובתו בצדק היתה לאו לשתי שאלות אלו. זאת ועוד, ככל שהמערערת סוברת כי ברצונה להפריך את טענת המשיבה 1 יכולה היא לעשות כן במסגרת חקירה נגדית. באשר למשיב 2 כלל לא היתה ברורה הבקשה מלכתחילה שכן טענתו כי התפטר בדין מפוטר, כך שלא נחוצים נתונים מהמל"ל על מנת לבחון את הפלוגתא בעניין הפיצויים. 11. על כן לאור כל קביעותינו דלעיל, לא נפלה כל טעות בהחלטת הרשם סילוורה והערעור נדחה. מאחר ומדובר בערעור על החלטת ביניים וכבר הוטלו הוצאות ע"י הרשם סילוורה על המערערת, שאלת ההוצאות תיבחן ע"י המותב שידון בתיק בסיום ההליך. מסמכיםצוויםביטוח לאומי