ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף הניידות

ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף הניידות מיום 18.10.12 2. הוועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 1194-10-11 מיום 9.2.12 (להלן -פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים בענף הניידות באותו הרכב, שתזמן את המערער באמצעות ב"כ ותאפשר לו לטעון בפניה, ותתייחס באופן מנומק לחוות-הדעת של ד"ר איסקוב מיום 8.4.11. עוד נקבע בפסק-הדין כי הועדה תציין האם מצאה ממצאים קליניים התומכים בטענת המערער כי קיימת התרופפות של המפרק. 3. הוועדה התכנסה ביום 18.10.12 וקבעה כי לא ניתן ליישם את תלונותיו של המערער על-פי רשימת הליקויים. מכאן הערעור שלפני. 4. לטענת המערער, נפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית המצדיקה את התערבות בית הדין. הוועדה מצאה כי הכח הגס בשרירים הינו בין 4- ל- 3+. בנסיבות אלה היה על הועדה, לטענת המערער, ליישם בעניינו את סעיפי הליקוי א-1, א-2 א-3, א-4 או א-5, שכן ממצאי הועדה בדבר הכח הגס מצביעים על שיתוק מלא למעשה מבחינה תפקודית בהתאם ל"סולם ויינברג". במהלך הדיון נטען עוד כי שאלת כח השרירים נדונה במסגרת חוות-הדעת של ד"ר איסקוב וגם מטעם זה היה על הוועדה להתייחס למיגבלה זו וליישם סעיף ליקוי מתאים בגינה. 5. מנגד, טוען המשיב, כי הועדה מילאה אחר הוראות פסק-הדין בדבר התייחסות לחוות הדעת של ד"ר איסקוב והתייחסות לשאלת התרופפות המפרק. עוד נטען כי הטענה בדבר חולשת השרירים הינה טענה רפואית, ואינה נכללת בהוראות פסק-הדין, וממילא קובעת הפסיקה (עב"ל 289/06 גדי בן צבי - המוסד לביטוח לאומי), כי "שיתוק" נחשב עד דרגה 3, דרגות 4 ו-5 הינן בגדר הנורמה, ואין להרחיב את הגדרת השיתוק כך שתחול על כח שרירים בדרגת 3+. 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הועדה ובהוראות פסק-הדין מצאתי כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי מהנימוקים שיפורטו להלן. 7. כאמור, הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-הדין, שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים בענף הניידות באותו הרכב, שתתייחס לחוות-הדעת של ד"ר איסקוב מיום 8.4.11, וכן תציין האם מצאה ממצאים קליניים בתומכים בטענת המערער כי קיימת התרופפות של המפרק. מכאן, שמוטל על בית הדין לבחון אם הועדה אכן מילאה אחר הוראות פסק-הדין (דב"ע נה/01-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160). 8. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי הועדה ציינה כי הונח בפניה פסק-הדין (סעיף 4 לפרוטוקול). עוד עולה מסעיף 4 לפרוטוקול כי לדברי ב"כ המערער בדיון בפני הוועדה, הרי שיש מקום לטענתה ליישם פריט ליקוי ו-ב-1 שעניינו במצב לאחר החלפת מפרק ירך כאשר קיימים סימנים קליניים להתרופפות המפרק. עוד נרשם מפיה כי אכן בצילומי רנטגן לא ניתן לראות סימני התרופפות אך ניתן ללמוד על סימנים קליניים להתרופפות וזאת מעצם העובדה שהחלפת המפרק לא עזרה והמערער סובל מכאבים והגבלות בתנועה. 9. הוועדה ערכה בדיקה קלינית בתחום האורטופדי, ציינה את תנועות המפרקים (סעיף ג.1), וציינה כי עיון בצילום רנטגן מיום 6.10.11 של האגן מעלה כי מדובר במצב "לאחר ריסורפסינג של מפרק ירך ימין. המשתל מוצמד בשיטת PRESSFIT. אין סימני התרופפות". בסיכום החלטתה (סעיף ו.1) ציינה הועדה באשר להחלפת המפרק כי: "מבחינה אורתופדית לאור הבדיקה החוזרת של מפרקי הירכיים לא נמצאו כל קריטריונים המגבילים את מפרק הירך ברמה הניתנת ליישום לצורך רשימת הליקויים. מצבו הכולל וכולל כאביו אין בהם כדי להגדיר לא מבחינה קלינית ולא מבחינה רנטגנית התרופפות של המשתל. ולכן, עם כל הכאב שהאדם חווה אין באפשרותנו ליישם את הסעיפים ברשימת הליקויים". עיון בחוות-הדעת של ד"ר איסקוב מטעם המערער מעלה כי גם לגישתו (עמ' 2) "צילום רנטגן עדכני שולל התרופפות המשתל כסיבה לכאביו סביר יותר להניח כי הכאב הניכר במפרק ירך ימין וחולשת השרירים הפועלים עליו קשורים להתפרצות מחלת המפרקים". 10. מהאמור עולה כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק-הדין באשר לקיומם של ממצאים קליניים לטענה בדבר התרופפות המפרק, וזאת על דרך של ביצוע בדיקה קלינית חוזרת, התייחסות לממצאי הדמיה ומתן החלטה מנומקת ומפורטת בעניין זה, העולה בקנה אחד אף עם עמדת המומחה מטעם המערער. 11. בחוות-דעת של ד"ר אלי איסקוב, מומחה לשיקום אורטופדי, מיום 8.4.11 קבע זה כי המערער מוגבל בניידות ובתפקוד עקב 3 סיבות עיקריות: מחלת מפרקים חריפה הגורמת לנפיחות ולכאבים; החלפת מפרק ימין וכן מחלת הסכרת שהביאה לחלשת שרירים בגפיים התחתונות. בבדיקתו מצא ד"ר איסקוב חולשה בשרירים Iliopsoas, Gliteus Medius , Glitues Max. בשיעור 2+ מתוך 5. המומחה המליץ על התאמת סעיף ליקוי 6-ב-1 בשיעור 60% בעניינו של המערער בשל מכלול הבעיות. 12. באשר לחוות-הדעת של ד"ר איסקוב ציינה הוועדה (סעיף ו.1 לפרוטוקול) כי "מבחינה נוירולוגית נכון שמדובר בנוירופיה משמעותית אך עיקרה היא תחושתית. הוועדה בבדיקתה היום לא מצאה ירידה בכח הגס של 2 מתוך 5 בגלוטאוס מקסימוס. הוועדה מקבלת שהוא חייב להשתמש במקל הליכה. נכון שרמת הסוכר עולה במשך טיפול בסטרואידים, אך אין בכך כדי לשנות באופן ישיר את מצב הניידות". בהמשך סיכום החלטתה התייחסה הוועדה עוד, כפי שצוטט לעיל, לשאלת התרופפות המפרק והכאבים מהם סובל המערער בשל מחלת דלקת המפרקים. 13. כאמור, פסק-הדין לא חייב את הוועדה לדון בשאלת חולשת השרירים ואפשרות יישום סעיף ליקוי א' על תתי-סעיפיו, אלא שלעניין זה יש לקחת בכלל חשבון כי מפרוטוקול הוועדה טרם מתן פסק-הדין מצאה הוועדה כי השרירים נע בין 4+ ל- 5-, ובנסיבות אלה לא היה מקום להידרש, במסגרת ההליך הקודם ובמסגרת פסק-הדין, לטענה בדבר קיום שיתוקים, מלאים או חלקיים, וזאת אף מבלי להידרש לשאלה בדבר ההלכה המחייבת בדבר הפרשנות שיש ליתן לסולם ויינברגר, והחל מאיזה דרגת כח שריר יש להכיר בחולשת השיריר כ"שיתוק" או "שיתוק חלקי". הועדה אמנם התייחסה לחיובים שהופיעו בפסק-הדין, הן באשר להתרופפות המפרק והן באשר לחוות-הדעת (שהתייחסה כאמור למיגבלת ניידות בשל שלושה תחומים: מחלת פרקים הגורמת לכאבים, החלפת מפרק ונוירופטיה). אלא שמששינתה את קביעותיה בדבר הכח הגס בשרירים, היה מקום ליתן התייחסות מפורטת לשאלה אם יש בדרגת כח הגס כפי שפרטה הוועדה בסעיף ד.1 לפרוטוקול כדי להצדיק יישום פריט ליקוי שעניינו שיתוק מלא או חלקי. 14. לאור האמור - הערעור מתקבל. יש מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים בענף הניידות באותו הרכב. הוועדה תעיין בממצאי בדיקתה באשר לכח הגס בשרירים, ותקבע באופן מנומק האם יש מקום על יסוד ממצאים אלה לקבוע כי המערער סובל משיתוק או שיתוק חלקי, והאם יש מקום ליישם בעניינו איזה מתתי-הסעיפים של סעיף ליקוי א לרשימת הליקויים בניידות. 15. המשיב ישא בהוצאות הערעור ושכ"ט ב"כ המערער בסך 2,000 ₪. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי בירושלים רשות לערער על פסק הדין. רפואהניידותועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואיתערר