תביעה נגד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מפשעתי 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - "בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נקבעו מספר תנאים, שבהתקיימם, יראו בבקע מפשעתי כ"פגיעה בעבודה" ואלו הם: הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה, כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן - סעיף 84 (1) לחוק. עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך שבעים ושתיים שעות מהופעת הבקע - סעיף 84 (2) לחוק. הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך שבעים ושתיים שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שאין עובדים בהם - סעיף 84 (3) לחוק. מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים הרפואיים שבידינו עולה, כי הופעת הבקע בתאריך 15.5.2012 לא באה כתוצאה ממאמץ לא רגיל - הרמת מיכל במשקל 10-8 ק"ג איננה בגדר מאמץ לא רגיל בעבודתך. לפיכך, לא ניתן להכיר בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין. 3. על מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה צריך שיתמלאו מספר תנאים מצטברים ורק לגבי אחד מהם, זה שבפסקה 3, ניתן למוסד לביטוח לאומי שיקול דעת אם להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה אף אם לא התמלא אותו תנאי. 4. הצדדים אינם חלוקים ביניהם בקשר לעובדה כי הבקע אירע במהלך עבודתו של התובע ואף אין חולק כי התובע הודיע על הבקע בתוך 72 שעות ועל כן, הפלוגתא היחידה בה יש להכריע הינה האם הבקע אירע כתוצאה ממאמץ בלתי רגיל אשר ביצע התובע בעבודתו. 5. בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו ומטעם הנתבע העיד מר חזי אלמסי. 6. מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן - א. התובע יליד 1958, נכה ביד שמאל בשיעור 30% ועובד בחברה להדברת מזיקים. ב. ביום 15.5.12 נפגע התובע עת הרים, במסגרת העבודה, מיכל המכיל חומר ריסוס לזבובים במשקל של כ- 10-8 ק"ג, משקל שאינו רגיל להרים (להלן - האירוע). בעקבות האירוע שהה התובע ב-3 חודשי אי כושר לאחריהם חזר לעבודה. ג. התובע הרים את המיכל ביד ימין בלבד ובתנופה הואיל ואינו יכול לעשות פעולה זו של הרמת המיכל בשתי ידיים לאור היותו מוגבל מאוד בידו השמאלית. ד. התובע מקפיד להשתמש במרסס שלא ישקול יותר מ- 4 ק"ג לערך. התובע אינו רגיל ולא נושא משא גדול יותר, בין היתר בשל הליקוי שיש לו ביד שמאל. ה. כאשר הרים התובע את המיכל לא ציפה שיהיה מלא. לו ידע התובע שהמיכל מלא לא היה מנסה להרימו שכן הוא מרים רק משקלים נמוכים יותר. ו. חלק מהדברים שנכתבו בהודעה לחוקר הנתבע מסולפים ולא נאמרו על ידו וחלק אחר התובע לא הבין את כוונת החוקר. ז. בכל מקרה, התובע מרים שני מכלים בשבוע בסך הכל. המיכלים אמנם יכולים להכיל כ- 10-8 ק"ג אולם בשל מצבו הרפואי של התובע הם מלאים בחציים בלבד. ח. כאשר התובע אמר לחוקר הנתבע שלא עשה דבר יוצא דופן בעבודה באותו יום התכוון הוא, ככל הזכור לו, לכל יום העבודה פרט להרמה זו. 7. בהודעתו לחוקר הנתבע מיום 26.6.12 (נ/4) נשאל התובע מה קרה ביום התאונה ומסר - "באותו היום הייתי אמור לרסס ... זבובים בכתובות מסויימות שקיבלתי בעירייה. הלכתי למחסן ששם נמצא החומר. המחסן נמצא בבית של ההורים שלי. הוצאתי משם מיכל שמכיל שמונה ליטר חומר להדברת זבובים, בעת שהרמתי אותו למזוג את החומר לתוך המרסס הרגשתי כאילו משהו משתק אותי בצד שמאל של המפשעה. מיד עזבתי הכל והלכתי לקופ"ח לרופא המשפחה". התובע נשאל על ידי החוקר האם המיכל היה חריג במשקלו משאר המיכלים שהתובע מרים בעבודתו והשיב - "לא, מדובר במיכל רגיל, הוא שוקל בין שמונה לעשרה ק"ג" והתובע מרים בערך שני מיכלים כאלה בשבוע. לשאלה מה היה מיוחד באותו יום שנפגע מהרמת המיכל, השיב - "שום דבר, לא עשיתי שום דבר מיוחד. מדובר ביום עבודה רגיל" וכאשר נשאל האם עשה תנועה חריגה בעת הרמת המיכל השיב - "לא, מדובר ביום עבודה רגיל. אני אדם ששומר על עצמו מכל משמר". בהמשך השיב התובע שהוא לא מרים מיכלים כבדים יותר במסגרת עבודתו ושזה המיכל הכי כבד. 8. בחקירתו הנגדית טען התובע כי בעת שנחקר על ידי חוקר הנתבע היה תחת השפעת כדורים - "באותה תקופה עד לפני 9 חודשים הייתי מטופל בכדורים. היתה להם השפעה לא טובה ואני לא יודע מה עניתי לו. אני עניתי לחוקר אבל אני לא זוכר מה". באשר ליום התאונה הנטענת סיפר התובע - "אבל אני יודע מה קרה לי, אני יודע כי אבי ז"ל שכאשר היה מכין חומרי הדברה לזבובים הוא היה מחלק את המשקל בין שני מכלים, וכשזה קרה כנראה הוא לא עשה את זה ואני באתי ב- 06:00 בבוקר הביתה והרמתי את הג'ריקן שאמורים היו להיות בו סך הכל 4 ליטר שזה המקסימום האפשרי ליד ימין שלי עליה אני שומר כי יד שמאל פגועה, וכשהרמתי את זה היתה הפתעה וקיבלתי בבת אחת זרם. ההפתעה היתה המשקל, זה שקל משהו בסביבות 8.5 או 9 קילו" כאשר עומת התובע עם טופס בל/250 שם נכתב כי הכין לעצמו את החומר לריסוס השיב - "אבי היה מכין את התרסיס של ה - 8 ליטר במיכל אחד ואז היה מוזג אותו לשני חצאים, ואני הייתי בא בבוקר ולוקח מיכל אחד של 4 ליטר לאוטו ומיכל שני מוזג למרסס". 9. מעדותו של מר חזי אלמסי (להלן - אלמסי), עולות העובדות כלהלן - א. אלמסי עובד כחוקר במוסד לביטוח לאומי. ב. אלמסי גבה עד ההודעה נ/4 והיא כתובה בכתב ידו. 10. בראשית חקירתו הנגדית השיב אלמסי שהוא עובד כחוקר בנתבע משנת 2002 ובמסגרת עבודתו חוקר, מידי שבוע, עשרות מקרי אירוע חריג של בקע. עוד העיד אלמסי שאינו זוכר את חקירתו של התובע, הוא לא הלך למחסן החומרים עליו דיבר התובע, לא ראה את המיכל אותו תיאר התובע ואף לא חקר את אביו של התובע. בהמשך חקירתו הנגדית אישר אלמסי שכאשר שאל את התובע אם עשה תנועה חריגה בעת הרמת המיכל, הוא שאל על הפעולה ולא על המיכל וכן אישר כי התובע אמר לו כי הוא מרים שני מכלים לשבוע. 11. א. בתביעה לדמי פגיעה שהגיש התובע לנתבע (נ/1) כתב, בתיאור הפגיעה - "הרמתי מיכל שבו יש תרסיס לריסוס זבובים על מנת להעבירו למרסס ובזמן ההרמה הרגשתי שנפגעתי". ב. בטופס בל/250 (נ/2), בתיאור הפגיעה, נכתב - "הרמתי מיכל מלא בשמונה ליטר תרסיס... לריסוס זבובים על מנת למזוג אותו למרסס. בזמן ההרמה הרגשתי כאב חד בצד ימין של הבטן..." ג. בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (נ/3), בתיאור התאונה נכתב - "אי נוחות בבטן תחתונה אחר הרמת משקל בעבודה...". ד. בהודעה לחוקר הנתבע (נ/4), כאשר תיאר את שקרה, מסר התובע - "הוצאתי משם מיכל שמונה ליטר חומר להדברת זבובים. בעת שהרמתי אותו למזוג את החומר לתוך המרסס, הרגשתי כאילו משהו חותך אותי בצד שמאל של המפשעה, מיד עזבתי...". כאשר נשאל על ידי החוקר אם הוא מרים בעבודה מיכלים במשקל יותר כבד מהמיכל של הזבובים, השיב - "לא, זה המיכל הכי כבד שיש אצלנו בעבודה". ה. בחוות דעת רופא המוסד (נ/6) מיום 19.7.12, נכתב - "התובע סובל מלפני שנים רבות מכאבים בכתף שמאל, לאחר שבר וקרע של הגידים עוד משנות ה- 90 שגורם לכתף קפואה עם הגבלה קשה של התנועות ודלדול שרירים של כל הגפה, וכאבים כל כך חזקים שיש צורך בטיפול בקנביס. עובד רק כמה שעות ביום בגלל המגבלות, אשר כמובן מגבילים את התובע בהרמת משאות". דיון ומסקנות - 12. על פי סעיף 84(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), על מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה, על הבקע להופיע תוך כדי העבודה וכתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן. על פי ההלכה הפסוקה, הקביעה מהו "מאמץ לא רגיל" תנתן על פי התשובה לשאלה אם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשותו בעבודתו, אם לאו. כמו כן, יש להתייחס באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו וכן יש לתת משקל רב לתדירות (עב"ל 368/97 פנטנוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 1999). בעב"ל 456/03 בוריס שוורץ - המוסד לביטוח לאומי, (מיום 31.12.04) נקבע, באשר לפרשנות המונח "מאמץ לא רגיל", כדלקמן - "פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה שבפנינו מתייחסת לשני מצבים קיצוניים: מצד אחד אירוע חד פעמי הנחשב כחריג (פרשת הופמן) ומצד שני עבודה מאומצת בתדירות גבוהה (פרשת חוסן). בין שני קצוות אלה משתרעים מצבים רבים ומגוונים של מאמץ שאינו אירוע חד פעמי אך כזה שנעשה בתדירות לא גבוהה. בשלל מצבי ביניים אלה השאלה היא מה אמת המידה הראויה לבחינת ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה. דעתי היא שבמצבי ביניים יש לבחון את האירוע מן הזווית של שגרת העבודה של העובד. שגרת העבודה, על פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתקבע אם האירוע שגרם לבקע מפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו. ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג שגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ "לרגיל"; והיפוכו של דבר: ככל שהמאמץ הפיזי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל"מאמץ לא רגיל". 13. לאחר ששמענו את העדויות ועיינו במסמכים שהובאו לפנינו ולאור ההלכות הפסוקות באשר למאמץ לא רגיל נחה דעתנו כי יש מקום לקבל את גירסתו של התובע ולאשר את תביעתו ונבהיר. 14. אכן, בהודעתו לפני חוקר הנתבע ציין התובע כי ביום התאונה הנטענת לא עשה פעולה חריגה אלא מדובר ביום עבודה שגרתי. יחד עם זאת, אין חולק כי התובע נהג להרים מיכל כגון זה אשר הרים ביום התאונה פעמיים בשבוע בלבד. משתפקידו ועבודתו של התובע לא היו כרוכים במאמץ פיזי כדבר שבשגרה, הרמה של מיכל פעמיים בשבוע, דבר שהיה כרוך במאמץ פיזי, יכולה להיחשב כמאמץ לא רגיל. לזאת נוסיף שבשל מצבו הרפואי של התובע, כפי שהעיד התובע וכפי שתואר בחוות דעתו של רופא המוסד (נ/6), התובע מוגבל בהרמת משאות בשל נכות בידו השמאלית ועובד רק מספר שעות מצומצם ביום. לאור האמור התובע אינו מורגל ואף מוגבל רפואית בהרמת משאות כבדים ועובד במשרה חלקית מספר מוגבל של שעות מדי יום. זאת ועוד, התרשמנו, הן מעדותו של התובע לפנינו והן מהודעתו לחוקר הנתבע, כי עבודתו הרגילה של התובע אינה כוללת הרמת משאות כבדים בכלל ומשאות במשקל 9-8 ק"ג בפרט שכן התובע נזהר מאוד על גופו ועל ידו הימנית בשל נכותו ביד שמאל. 15. לאור הנסיבות המיוחדות של התובע הספציפי שלפנינו, לאור העובדה שבעוד שבדר"כ התובע מרים משקל של 4 ק"ג לכל היותר, וגם זאת פעמיים בשבוע בלבד, הרי שביום 15.5.12 עת הרים משקל של 9-8 ק"ג, מאמץ שאינו עניין שבשגרה עבורו - אנו קובעים כי יש לראות בהרמת המיכל ביום 15.5.12 מאמץ לא רגיל. 16. משנתקיימו בתובע התנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק - דין התביעה להתקבל. 17. הופעת הבקע המפשעתי ביום 15.5.2012 תוכר כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995. 18. אין צו להוצאות. דמי פגיעהבקע מפשעתיביטוח לאומיבקע