מהו המועד הקובע לחישוב בסיס ההכנסה לצורך תשלום מענק הנכות המגיע לתובע עקב הנכות שנקבעה לו בגין טינטון; האם יש לראות את הטינטון כפגיעה נפרדת מליקוי השמיעה ועל כן, מועד תחילת הנכות בגין הטינטון שנקבעה ליום 8.8.10, היא הקובעת לצורך חישוב מענק הנכות, או שיש לחשב את המענק ממועד תחילת נכותו הצמיתה בגין ליקוי שמיעה, שנקבעה עוד קודם לכן החל מיום 31.7.08. ואלה עיקר העובדות הצריכות לעניין 2. התובע הגיש לנתבע ביום 15.7.10 תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין ליקוי שמיעה וטינטון. 3. ביום 11.1.11 הוכר ליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה ואולם, התביעה בגין הטינטון נדחתה. 4. ביום 2.2.11 הגיש התובע לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות בגין ליקוי שמיעה וטינטון. ועדות רפואיות שדנו בעניינו של התובע, לא דנו בטינטון, שנדחה ע"י פקיד התביעות, ובגין ליקוי שמיעה קבעו לתובע נכות צמיתה בשיעור 0% (לאחר ניכוי מצב קודם) החל מיום 31.7.08. 5. במקביל, פנה התובע בתביעה לבית הדין כנגד דחיית תביעתו לטינטון ובפסק דין מיום 24.5.12 (ב"ל 46450-03-11, להלן: "פסק הדין") קבע בית הדין כי התקיימו בתובע תנאי סעיף 84א' להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. 6. בעקבות פסק הדין הגיש התובע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות בגין ליקוי שמיעה וטינטון. 7. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה לתובע ביום 23.7.12 נכות צמיתה בשיעור 0% (לאחר ניכוי מצב קודם) בגין ליקוי השמיעה, מיום 31.7.08 ונכות בשיעור 10% בגין הטינטון מיום 8.8.10. 8. הנתבע חישב לתובע את מענק הנכות על בסיס הכנסת התובע בחודשים 4/08 עד 6/08, רבע השנה שקדם למועד תחילת הנכות בגין ליקוי השמיעה, ואילו התובע טוען כי יש לחשב את המענק על בסיס הכנסותיו בחודשים 5/10 עד 7/10, רבע השנה שקדמה למועד תחילת הנכות שנקבעה לו בגין הטינטון. עיקר טענות הצדדים 9. לטענת התובע, הירידה בשמיעה והטינטון הן שתי פגיעות שונות, עצמאיות ונפרדות, ואין לקשור את מועד תחילת הנכות בגין ליקוי השמיעה למועד תחילת הנכות בגין טינטון. כבר במכתב הדחייה טען פקיד התביעות כי מדובר בשתי תביעות נפרדות, התובע ניהל הליך משפטי נפרד בעניין הטינטון וגם הועדות הרפואיות התייחסו לליקוי השמיעה והטינטון כשתי פגיעות נפרדות, עצמאיות ושונות זו מזו כאשר לא דנו בטינטון כל עוד לא הוכר. הואיל ומדובר בפגימה עצמאית ונפרדת, הרי שבחישוב מענק הנכות יש להתייחס למועד תחילת הנכות בחודש 8/10 ולא למועד תחילת ליקוי השמיעה שנקבע ליום 31.7.08. 10. לטענת הנתבע, יש לראות ביום 31.7.08 כמועד שבעדו הגיעה לתובע לראשונה גמלת נכות מעבודה (אף שבאותו השלב נקבעו לתובע 0% נכות שאף הם בגדר קביעת נכות). יש לראות בליקוי השמיעה והטינטון תביעה אחת שעניינה ליקוי שמיעה, והטינטון הוא, לכל היותר, בבחינת החמרה במצב. המדובר בנכות אחת ובמחלת מקצוע אחת המתייחסת לאותה מסכת עובדתית של חשיפה לרעש. גם התובע ראה בליקוי השמיעה והטינטון כפגיעה אחת והגיש תביעה אחת בגין שתיהן. זאת ועוד, על פי סעיף 84א' לחוק, הכרה בטינטון מותנית בהכרה בליקוי השמיעה, דבר המצביע על כך כי אין מדובר בשתי פגימות נפרדות שכן לא ניתן להכיר בטינטון ללא הכרה, ראשית לכל, בליקוי השמיעה. הכרעה 11. בעב"ל 751/08 דניאל חמני נ' המל"ל (פס"ד מיום 27/1/10) נדון עניינו של מערער אשר, בדומה לענייננו, נקבעה לו נכות בגין ליקוי שמיעה ממועד הקודם לקביעת הנכות בגין הטינטון. ליקוי השמיעה הוכר החל מיום 29.8.98, והטינטון החל מיום 26.8.01. גמלתו חושבה על בסיס שכרו ברבע השנה שקדם למועד תחילת ליקוי השמיעה ביום 29.8.98. המערער טען כי הטינטון אינו חלק מליקוי השמיעה שהוכר נכון לשנת 98' וביקש לקבוע את בסיס השכר לצורך חישוב גמלתו בגין הטינטון, לפי מועד תחילת הטינטון בשנת 2001. בית הדין הארצי קבע, כי אין מדובר בשתי פגיעות שונות ונפרדות, הפגיעות קשורות ושלובות זו בזו, הן קשורות לאותה חשיפה לרעש אליה נחשף המערער במהלך עבודתו, ואת תיעוד הופעתו של הטינטון בשלב מאוחר יותר ניתן לכל היותר לראות כ"החמרת מצב". בית הדין קבע כי נכון לעשות גזירה שווה מפסיקת בית הדין בפרשת מוסקוביץ' ובעניין משה קיטה בקשר להחמרת מצב (עב"ל 1142/ מוסקוביץ נ' המל"ל, עב"ל 501/07 משה קיטה נ' המל"ל) שכן מדובר למעשה בהחמרת מחלת מקצוע קיימת ולא בבקשה להכיר במחלת מקצוע או תאונה חדשה. 12. קביעתו של בית הדין הארצי בעניין חמני לעיל, הוותה את הבסיס לדחיית תביעתו של תובע אף במקרה בו הנכות בגין הטינטון נקבעה במועד הקודם לליקוי השמיעה (בהיעדר בדיקות שמיעה רלוונטיות), והתובע ביקש כי התביעות יוכרו כתביעות נפרדות וחישוב המענק יעשה בגין כל אחת מהפגיעות-בנפרד. בית הדין (כב' השופטת סיגל דוידוב מוטולה) קבע : "גם לפי הדין שקדם לחקיקת סעיף 84א' לחוק - טנטון הוכר ככל שהיה פועל יוצא מליקוי שמיעה מושרה רעש, ולא בפני עצמו (עב"ל 53/08 לאוניד ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.10.08). הקשר בין ליקוי השמיעה והטנטון התחזק עם התיקון לחוק בשנת 2005, במסגרת הוראת סעיף 84א'(ב) לחוק. הוראה זו קובעת כי ניתן להכיר בטנטון כפגיעה בעבודה רק ככל שמתקיימים התנאים להכרה בליקוי השמיעה ככזה, וכפוף לתנאים נוספים לרבות הפחתת כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות בשיעור של 25 דציבל לפחות. במקרה זה, התובע נפגע כתוצאה מחשיפה חוזרת ונשנית לרעש במקום עבודתו... כתוצאה מהחשיפה המצטברת לרעש במקום העבודה נפגע התובע בשני אופנים - חלה אצלו ירידה בשמיעה, וכן החל לסבול מטנטון. התובע לא טען בשום שלב, טרם הגשת תביעה זו, כי מדובר בשתי פגיעות נפרדות שאירעו בשתי נקודות שונות בזמן במהלך תקופת עבודתו, אלא התייחס אליהן לכל אורך הדרך כמקשה אחת. הוועדה אמנם קבעה את מועד תחולת הנכות בגין טנטון לשנת 2003, בהתאם למועדי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה, אך מהאמור לעיל עולה כי הטנטון לא יכול היה לעמוד בפני עצמו ובהכרח התלווה אליו ליקוי שמיעה מושרה רעש (שאם לא כן - לא ניתן היה לפסוק לטובת התובע אחוזי נכות בגינו). הוועדה אמנם קבעה את מועד תחולת הנכות בגין ליקוי השמיעה לשנת 2007, אך ברור מהנמקתה כי לא סברה שהליקוי החל רק בשנה זו (שבע שנים לאחר הפסקת החשיפה לרעש). נהפוך הוא - הוועדה נימקה כי אין בידיה בדיקת שמיעה עדכנית לשנת 2000, ולכן הינה קובעת את אחוזי הנכות בגין הירידה בשמיעה בהתאם לבדיקת שמיעה משנת 2007, ומפחיתה מכך 5% "בגין גיל, בריאות ומחלות ואי חשיפה לרעש מזיק כ - 10 שנים". גם אם טעתה הוועדה בקביעת מועדי התחולה - לא נובע מכך כי מדובר בשתי פגיעות נפרדות העומדות כל אחת בפני עצמה (וראו גם את עב"ל 751/08 דניאל חמני - המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.1.10 - הגם שבמסגרתו הוכר ליקוי השמיעה טרם הטנטון ולא להיפך). " (ב"ל (ת"א)23215-05-11 יעקב דולב נ' המל"ל, פס"ד מיום 23.1.13) 13. יפים הדברים לענייננו. אין לנתק בין הטינטון לבין ליקוי השמיעה, המהווים שתי פנים לאותה הפגיעה הנובעת מאותה החשיפה לרעש. התלות הקיימת בחוק בין ההכרה בטינטון להכרה בליקוי השמיעה, מצביעה על הקשר ההדוק והנדרש בין שתי הפגיעות, וגם התובע התייחס אליהן כמקשה אחת. 14. עוד יצויין, כי הועדה הרפואית אמנם קבעה את מועד תחילת הנכות בגין טינטון על פי מועד בדיקת מאפייני טינטון מיום 8.8.10, אולם, על פי פסק הדין, התובע התלונן תלונות חוזרות ונשנות על טינטון עוד מ- 31.7.08 ובמשך 14 פעמים בתקופה בין יולי 2008 ל-אוגוסט 2010, ופניות אלו הוו את הבסיס להכרה בתביעה ע"י בית הדין. 15. אשר על כן, לא נפל פגם בהחלטת הנתבע לחשב את מענק הנכות לפי מועד תחילת הנכות בגין ליקוי השמיעה, ודין התביעה להידחות. אין צו להוצאות. 16. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. מענקשאלות משפטיותנכות