ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על פי החוק לנפגעי גזזת אשר קבעה למערער 24% נכות, מבלי לקבוע לו אחוזי נכות בגין מחלת סרקומה קפוסי ממנה הוא סובל בנימוק כי מחלה זו אינה קשורה להקרנות (להלן - הוועדה). 2. סלע המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה האם יש להכיר במחלת סרקומה קפוסי (להלן - KS) ממנה סובל המערער כמחלה המזכה באחוזי נכות על פי החוק. 3. השתלשלות העניינים בעניינו של המערער - א. המערער הוכר כנפגע גזזת על פי החוק ונקבעו לו 24% נכות. ב. הוועדה הרפואית קבעה כי מחלת ה- KS ממנה סובל המערער, המתבטאת בגידולי עור סרטניים באזור הראש והצוואר, אינה מקנה לו אחוזי נכות הואיל והמחלה אינה קשורה להקרנות. ג. המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין. במסגרת תיק גז"ז 51367-03-12 ניתן, ביום 21.5.12 ,תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים וכדלקמן - "1. עניינו של המערער יוחזר לוועדה בתחום הדרמטולוגי בלבד. 2. הוועדה תבחן מחדש את החלטתה אך ורק בנוגע לשאלה האם המחלה ממנה סובל המערער, סרקומה קפוסי, כלולה במחלות המנויות בתוספת לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד - 1994, או נובעת מהן ותנמק את החלטתה. 4. הדיון יתקיים ללא נוכחות המערער אלא על פי המסמכים הקיימים בתיק." (להלן - פסק הדין). ד. בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה ביום 4.9.12 בשנית וקבעה - "סרקומה קפוסי אינה כלולה במחלות המנויות בתוספת לחוק הגזזת. KS - Kaposi's Sarcoma היא מחלה שנראית בד"כ אצל אנשים בעלי רקע של תושבי אזור הים התיכון או כאלו שחלו בסרטן או באיידס. דהיינו, אנשים שיש להם פגם במערכת החיסונית. כיום, אנו סבורים שהגורם למחלה זו הוא וירוס HHVb . אין שום הוכחות בספרות ש- KS יכולה להיגרם על ידי נזק קרינתי" ה. מכאן הערעור שלפנינו. 4. טענות המערער בתמצית - א. בהחלטת הוועדה נפל פגם משפטי מהותי. על פי פסק הדין היה על הוועדה לבחון ולנמק קביעותיה באשר לשאלה האם המחלה ממנה סובל המערער KS כלולה במחלות המנויות בתוספת לחוק או נובעת מהן. ב. הוועדה לא בחנה נכונה את עניינו של המערער משקבעה כי KS אינה כוללה במחלות המנויות בתוספת לחוק, הואיל ואין הוכחה בספרות ש- KS יכולה להיגרם על ידי נזק קרינתי. דא עקא, התוספת לחוק קובעת כי מי שהוכר כנפגע על פי החוק זכאי באופן אוטומטי לפיצוי ללא הוכחת קשר סיבתי. ג. חיזוק לטענה לפיה החוק אינו מבקש לבחון קשר סיבתי בין ההקרנות להופעת הליקויים ניתן למצוא בעובדה כי ליקויים שונים אשר אין ספק שהינם קשורים להקרנות באופן ישיר, אינם מזכים בפיצוי על פי החוק. ומן הלאו ניתן ללמוד על ההן - מקום בו נזקים אשר נבעו באופן ישיר מנזקי ההקרנות אינם מזכים בפיצוי, יש ללמוד כי נזקים אשר מנויים בחוק, הגם שלא הוכח קשר סיבתי בינם לבין ההקרנות, מזכים בפיצוי. ד. מאחר והחוק, בסעיף 5 לתוספת, קובע במפורש כי כל גידולי העור באזור הראש והצוואר מזכים בפיצוי, הרי שהוועדה שגתה בבואה לבחון קשר סיבתי בין מחלת המערער להקרנות. ה. בית הדין האזורי (סגנית הנשיא הופמן) קבע, במסגרת תיק גז"ז 50530-08-10 ממן נ' מדינת ישראל (להלן - עניין ממן) במקרה של גידול מוחי שאין ספק לגביו שאינו יכול לנבוע מההקרנות כי אין צורך בקביעת קשר סיבתי בין ההקרנות לבין הליקוי וכי המבחן היחידי אשר אמור להיבחן הוא האם הליקוי נכלל בגדר התוספת לחוק אם לאו. 5. טענות המשיבה בתמצית - א. פרשנות ראויה של התוספת לחוק אינה יכולה לכלול במסגרתה מחלות אשר לא נגרמו עקב טיפול בהקרנה כהגדרתו בחוק. ב. הוועדה קבעה כי אין להכיר במחלתו של המערער כמחלה המנויה בתוספת לחוק. מדובר בהחלטה בשיקול דעתה של הוועדה ואין להתערב בה. ג. החוק אינו מכסה נזקים עקב מחלות אשר לא יכלו להיגרם כלל עקב ההקרנות. פרשנות אחרת לפיה במסגרת התוספות נכללות גם מחלות אשר לא יכול להיות כל קשר סיבתי בינן לבין הטיפול בהקרנות - בלתי מתקבלת על הדעת. ד. לאור תכליתו הברורה של החוק, קרי מתן פיצוי לאותם אנשים אשר נפגעו עקב טיפולי ההקרנה שעברו, ברי כי הפרשנות הנכונה של סעיף 1.א.5 לחוק היא זו אשר אינה כוללת בתוכה את אותן מחלות אשר לא יכולות היו להיגרם עקב טיפולי ההקרנה. ה. באשר לעניין ממן, מדובר בפסק דין שגוי שניתן על ידי ערכאה ראשונה ואינו פסק דין מנחה. פרשנות ראויה של התוספת לחוק אינה יכולה לכלול במסגרתה מחלות אשר לא יכולות היו להיגרם עקב טיפול בהקרנה כהגדרתו בחוק. טענת המערערת הינה מתן פרשנות לשונית - דווקנית ללשון החוק, פרשנות אשר אינה מתיישבת עם תכלית החקיקה, עם השכל הישר ועם נוסח התקנות לפיצוי נפגעי גזזת (הגשת תביעה, הכרה בנפגע, קביעת דרגת נכות, הרכבת ועדות וסדרי עבודתן), תשנ"ה - 1995. מסגרת נורמטיבית - 6. החוק מעניק פיצוי כספי חד פעמי, קצבה חודשית או מענק למי שלקה ב"מחלה", שנגרמה עקב "טיפול בהקרנה". סעיף 1 לחוק מגדיר מהי "מחלה" לעניין החוק, כדלקמן - "'מחלה' - "אחת המחלות המנויות בתוספת". התוספת לחוק קובעת רשימה סגורה של מחלות אשר מזכות בתגמול מכוח החוק. המדובר ברשימה מפורטת המונה מחלות ספציפיות ורק הן באות בגדר החוק. להלן המחלות המנויות בתוספת - "1. המחלות כדלקמן כהגדרתן... א. כל שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצוואר- גידולי מוח; גידולי גולגולת; גידולים בבלוטות הרוק; גידולי בלוטת התריס; גידולי עור כגון: מלנומה באזור ראש צואר בלבד. ב. גידולי מוח שפירים. ג. סרטן הדם. 2. חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת". (ההדגשות הוספו - א.ס.). 7. סעיף 9 לחוק קובע - "9. (א) השר ימנה ועדה רפואית שחבריה יהיו שלושה רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון. הוועדה הרפואית תדון ותקבע - (1) אם לקה התובע או האדם שמכוחו מוגשת תביעת השאירים במחלה; (2) את אחוזי הנכות של התובע הנובעים מהמחלה שבה לקה; אחוזי הנכות ייקבעו לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שנקבעו לפי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי; השר רשאי לקבוע בתקנות מבחנים ועקרונות נוספים לענין זה; (3) אם חלה החמרה במצב בריאותו של הנפגע כתוצאה מהמחלה שבה לקה ואת אחוזי הנכות של הנפגע הנובעים מהמחלה; (4) אם מותו של הנפגע נגרם כתוצאה מהמחלה שבה לקה." דיון והכרעה - 8. לאחר שעיינתי במסמכים שהובאו לפניי ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את הערעור. ואפרט - א. חוק הגזזת הינו חוק סוציאלי אשר נחקק בשנת 1994 במטרה להכיר בנזקים שנגרמו לעולים חדשים שהגיעו ארצה בשנות החמישים של המאה הקודמת כתוצאה ממדיניות הממשלה בטיפול במחלת הגזזת. ב. על חשיבותו של החוק והרקע לחקיקתו נכתב בהצעת החוק - "עם הקמת המדינה הגיעו גלי עליה מארצות שונות. העולים שהגיעו בשנות ה-50 סבלו מחבלי קליטה קשים, וזאת בין היתר עקב חוסר נסיונה של מדינת ישראל בקליטת עולים בהיקפים כאלה. תחום הבריאות היה אחד התחומים שבו בוצעו פעולות שהסתבר מאוחר יותר כי היו בלתי יעילות ולעתים מזיקות. חולי הגזזת קיבלו טיפולים בהקרנות. התברר כעבור זמן שהקרנות אלה לא רק שבחלקן היו מיותרות אלא שגרמו לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים עד כדי מחלת הסרטן ומחלות קשות ביותר אחרות... מן הראוי למצוא דרך לפיצוי הולם לחולים אלה כפי שנעשה לגבי קבוצות אחרות של חולים שהמדינה מצאה דרך לפצותם לפי חוק" (הצ"ח 2263, תשנ"ד, עמ' 405). ג. יוזם החוק, ח"כ עמיר פרץ, אמר במעמד הקריאה השניה והשלישית של הצעת החוק - "איננו מתכוונים להקשות את החיים על הנפגעים. קבענו באופן חד-משמעי, שאין צורך להוכיח קשר סיבתי, כלומר, שאתה צריך להוכיח שהמחלה פרצה אצלך בגלל הפגיעה. זה לא כמו בפגיעות אחרות, שלא די שנפגעת, אתה צריך להוכיח שהמחלה אצלך פרצה בגלל הפגיעה...לא יכול להיות שיאמרו לנפגע גזזת חולה סרטן: ממילא המחלה היתה פורצת בך, אם קיבלת טיפול ואם לא קיבלת טיפול. קבענו שלא יהיה כדבר הזה. קבענו שדי שיתקיימו שני תנאים-האיש הוכיח שהוא עבר טיפול נגד גזזת והוא חולה באחת המחלות הרשומות בתוספת לחוק. (דברי הכנסת מיום 25.7.94, חוב' כ"ז עמ' 6446). ד. בית הדין הארצי, בדונו על חוק הגזזת, קבע אף הוא - "חוק הגזזת אינו מושתת על עקרונות נזיקיים כגון הוכחת קשר סיבתי והוכחת נזק. החוק יוצר חזקה שאדם אשר הוגדר כמי שקיבל טיפול בקרינה מייננת אינו צריך להוכיח קשר סיבתי בין המחלה ממנה הוא סובל לטיפול הקרינתי שקיבל. אם הוא הוכר כמי שקיבל טיפול והוא לוקה באחד הליקויים שברשימת הליקויים, יש חזקה שהליקוי נוצר כתוצאה מהטיפול בקרינה המייננת" (ע"ע 263/05 אורי פלנר ואח' נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, ניתן ביום 15.11.06). ה. לאור תכלית החוק, כפי שפורטה לעיל, מקובלת עליי טענת המערער לפיה הוועדה אינה רשאית לבחון קיומו של קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל המערער לבין ההקרנות. ו. עיון בסעיף 9 לחוק מעלה כי הוועדה כלל לא הוסמכה לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובל המערער לבין ההקרנות שעבר. כל שהוסמכה הוועדה לבחון הוא האם המערער סובל ממחלה המנויה בתוספת ולקבוע לו אחוזי נכות בגינם. ז. לא נעלמה מעיני טענת המשיבה לפיה מקום בו כלל לא קיימת אסכולה רפואית בדבר קשר סיבתי, אין התובע זכאי לפיצוי בהתאם לחוק (סעיף 14 לתגובה המשלימה). לזאת אשיב כי מדע הרפואה הוא דינמי ומתפתח, אסכולות רפואיות שהיו נהוגות בעבר, פסו מן העולם לאחר שהתבררו כשגויות. גם הטיפול בהקרנות כנגד מחלת הגזזת, טיפול אשר היה אסכולה רפואית מקובלת בשנות החמישים, התברר בדיעבד כטיפול שגוי ומזיק. לפיכך, גם אסכולה רפואית הטוענת כי מחלת ה - KS אינה תוצאה של ההקרנות, עשויה בעתיד להשתנות. לא אחת נטען, בנוגע לנזקים שנגרמו כתוצאה מן ההקרנות, כי רב הנסתר על הגלוי וכי ישנם נזקים רבים אשר אינם ידועים לנו או טרם נחקרו עד תום. השופט איננו רופא ותפקידנו כמשפטנים אינו אלא לבחון את תכלית החוק ולשונו ולהכריע בהתאם. ח. מתן משקל לקשר הסיבתי בין ההקרנות לבין המחלה ממנה סובל המערער, מקום בו המחלה מצויה ברשימת המחלות הסגורה שבתוספת עלול, לטעמי, להחטיא את תכלית החוק כפי שפורטה לעיל ולהשית על נפגעי הגזזת נטלים אשר המחוקק כלל לא התכוון להשית עליהם. 9. לאור האמור לעיל, הנני מקבלת את הערעור ומורה לוועדה לקבוע למערער אחוזי נכות בגין מחלת ה - KS ממנה הוא סובל. 10. המשיבה תישא בהוצאות המערער בסך 500 ₪ וכן סך נוסף של 2,000 ₪ כשכר טרחת עורך דין שישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד, יישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. גזזתערעורנכות