נדחתה תביעה לקצבת זקנה בגלל אי צבירת תקופת אכשרה

נדחתה תביעתה לקצבת זקנה מאחר שהיא לא צברה תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 246 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

2. התובעת ילידת 24.11.1948 טענה בתביעתה שעבדה בחברת "שוורץ דוד ובניו" החל משנת 1984 כמנהלת גבייה. תפקידה כלל ניהול הכנסות והוצאות, לרבות הפקדת שיקים, הוצאת חשבוניות לשוכרים, רישום שעון חשמל והתחשבנויות בין השוכרים למעסיק, הנפקת חוזים חדשים בעת החלפות של שוכרים ועוד. לגרסת התובעת, היא עבדה עבור החברה בניהול השוטף של המושכרים ברחוב בן צבי 21, יפו (חמישה מוסכים שנמצאים באותו שטח מושכר) והתקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין החברה. לכן היא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לקצבת זקנה, על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי.

3. הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובעת צברה בכל שנות חייה 47 חודשי אכשרה כעובדת מבוטחת. לפיכך, ובהתאם לסעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי, היא לא צברה תקופת אכשרה מזכה. טענת התובעת ליחסי עובד-מעביד בעסק של חמה וחמותה נדחתה על-ידי הנתבע מאחר שלא הוכחה עבודה. מעבר לעזרה משפחתית ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין העסק בבעלות חמה וחמותה. גם אם פעלה התובעת בענייני העסק, פעילות זו אינה עולה כדי יחסי עבודה אלא לכל היותר מדובר ב"עזרה משפחתית".

4. ראיות שנשמעו בדיון

מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעת עצמה, וכן של מר מדן דויטשר, יועץ מס שהחל משנת 1997 ועד היום נותן שירותים חשבונאיים וייעוץ מס לעסק של מר דוד שוורץ ז"ל, שלאחר פטירתו עבר לאלמנתו גב' אסתר שוורץ.
כן, הוגשו מטעם התובעת תצהירים מטעם שני שוכרים של המקרקעין שהיו בבעלותו של מר דוד שוורץ ז"ל: בעלי מוסכים, מר דוד חן ומר ג'מיל סולחי. כל העדים נחקרו בדיון על תצהיריהם.

התובעת צירפה לתצהירה מסמכים, טפסי 106 לגבי תקופת העבודה, הודעות זיכוי המראות תשלום של דמי ביטוח לנתבע, וכן דפי חשבון בנק שלה ושל חמותה, גב' אסתר שוורץ.

מטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור לגבי הדיווחים על התובעת ועובדים אחרים אצל המעסיק "דוד שוורץ" – תיק ניכויים 93557106700. לפי האישור היה דיווח על תשלום דמי ביטוח עבור התובעת בחודשים 4-11.84 אך לא דווחה בשנים 1985-1988. אכן דווחה התובעת משנת 1989 עד 2001 וכן בשנת 2003.
עובד הציבור לא נחקר בדיון ויש חוסר בהירות מהאמור בתעודת עובד הציבור, בכך שבשנת 2000 (לדוגמא) מופיעים רישומים סותרים: "דווחה כל השנה" ו"לא דווחו עובדים כלל".

יובהר כבר עתה כי על אף האמור בכתב התביעה, המעסיק הנטען של התובעת לא היה "חברה" אלא עסק בבעלותו של מר דוד שוורץ ז"ל. לאחר פטירתו העסק נקרא אצל הנתבע "יורשי דוד שוורץ" ואילו במס הכנסה "שוורץ אסתר" (ראו תצהירו של מר דויטשר מדן). העסק שבו מדובר הינו נכס מקרקעין הנמצא ברחוב בן צבי 21 יפו, המושכר לחמישה מוסכים נפרדים – לגביו טוענת התובעת שהיא עבדה בניהול הכנסות והוצאות (ייקרא להלן: "העסק").

בשל שינוי שמות כאמור ייתכן כי לא נמצאו דיווחים לביטוח לאומי על העסקת התובעת בעסק החל משנת 2004.

5. מבחנים לקיום יחסי עובד-מעביד לעניין חוק הביטוח הלאומי:

סעיף 1 (סעיף ההגדרות) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "עובד":

"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו מעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד".

לעניין זה "בן משפחה": אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.

התובעת אינה נכללת בהגדרת "בן משפחה". משכך, נדרשים אנו למבחנים שהותוו בפסיקה לקיום יחסי עובד-מעביד.

בית הדין הארצי עמד על כך כי הסעיף דורש שני תנאים מצטברים על מנת שבן משפחה יחשב כעובד. האחד, עבודה במפעל באופן סדיר, והשני, שאלמלא ביצע את העבודה, היה עובד מבצעה (ראו דב"ע מז/0-6 מרדכי סרוסי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ח 434).

קירבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד.

המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה היא הקובעת לעניין זה. עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידה יתרה את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'.

נטל ההוכחה כי היחסים בין בני המשפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם.

כך, נקבע בהלכה פסוקה כי:

"מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי" (דב"ע לג/159 0 בטי מרקו – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 134; עב"ל 20105/96 אורלי יהלום – המוסד, פד"ע לו 603).

על כן יש לבחון, בהתאם לראיות שנשמעו בדיון, האם הצליחה התובעת להרים את הנטל הראייתי שהוטל עליה על מנת להוכיח כי היא עונה להגדרת "עובד" לפי החוק, וכתוצאה מכך, האם צברה תקופת אכשרה לזכאות לתשלום קצבת זקנה.

6. דיון והכרעה

לא מיותר לציין כי הנתבע לא טוען כי התובעת לא ביצעה את העבודה הנטענת בניהול המושכרים על ידי העסק הכוללת גביית דמי שכירות אחת בחודש והעברתם למר דוד שוורץ ז"ל או לגב' אסתר שוורץ, בדיקת מונה מים וחשמל (פעם בחודשיים) וקריאה לטכנאים (כגון שרברב חשמלאי) במקרה של תקלה (באופן חריג, ולא בתדירות קבועה). הנתבע טוען כי אין בביצוע מטלות הנ"ל כדי לראות בתובעת "עובדת" של העסק ואין הן חורגות מ"עזרה משפחתית", בהנתן שאף שהפסיקה התובעת – לטענתה – להיות מדווחת כ"עובדת", המשיכה לבצע אותן מטלות לטובת חמותה הקשישה, גב' אסתר שוורץ.

התובעת הצהירה בתצהירה:
"4. במסגרת עבודתי רבת השנים בעסק תפקידי היה מעין פקידותי – אני ניהלתי את הגבייה, ההכשרה, הרישומים מולה רשויות, ניהול הכנסות וההוצאות ופתרון בעיות המושכרים, כפי שאפרט להלן.
א. במסגרת תפקיד זה הייתי מגיעה ברכב האישי שלי למקום, גובה את דמי השכירות מהשוכרים השונים, כל אחד לפי חוזה השכירות שלו, מוציאה קבלות בגין דמי השכירות, מפקידה את ההמחאות שנתקבלו מהשוכרים לחשבון החברה ומעבירה את המסמכים השונים ליועץ המס של החברה לשם הגשתם לרשויות.
ב. במסגרת עבודתי בעסק הייתי מדווחת על הכנסות הנכסים המושכרים לשלטונות המס – מע"מ ומס הכנסה.
ג. במסגרת עבודתי בעסק הייתי מקבלת את חשבונות הארנונה והמים ומבצעת התחשבנות עם כל שוכר באשר לחלקו בתשלום, על פי גודל המושכר אותו שכר מהעסק. כמו כן הייתי עורכת רישומי שעוני החשמל ומבצעת התחשבנות עם כל שוכר.
ד. במסגרת עבודתי בחברה הייתי מחדשת חוזים עם השוכרים, ובמידה ושוכר היה מתחלף, הייתי דואגת להכין חוזים חדשים לשוכרים החדשים וכן משנה את שמות השוכרים ברשויות השונות".

שני השוכרים (בעלי המוסכים) שהעידו מטעם התובעת, ויועץ המס, מר דויטשר, הצהירו לגבי העבודות שביצעה התובעת: עריכת חוזי שכירות, קבלת דמי שכירות במושכרים, קריאת מוני מים וחשמל וטיפול בקריאות השוכרים הקשורות בצורך בתיקונים במושכר. כן, מסרה התובעת למר דויטשר את הקבלות והחשבוניות לצורך הכנת דיווחים לרשויות המס.

בהתאם לעדויות השוכרים, כל המוסכים הושכרו לתקופות מאוד ארוכות ולא הייתה כמעט תחלופה וצורך לערוך חוזים חדשים. באשר לתדירות ביקוריה של התובעת במוסכים והיקף העבודה, אמר מר דוד חן בחקירתו בדיון:

ש. כל כמה זמן שילמת דמי שכירות לפי ההסכם?
ת. חודש בחודשו, אני שילמתי בשיק והיא נתנה לי חשבונית מס קבלה, באותו יום כל היום היא אצלנו היא יושבת אצלנו ומבלבלת לנו את המוח. כל היום הייתה מסתובבת, זה מקומות ישנים והיינו מבקשים ממנה לסדר דברים והיא הייתה מתעסקת עם זה, היא באה לפחות פעמיים בחודש, פעם למיסים פעם למים.
ש. למה היא באה?
ת. תשאלי אותה. חשבון מים מקבלים פעם בחודשיים ומתחלק בין כולם, זה לוקח שתי דקות. פעם אחת חשמל, פעם אחת מים, ופעם אחת שיקים. היא לא דיברה איתי אלא עם הפקידה, לדעתי יש לה חצי יום עבודה אצל כולם. אצלי שעה שעה וחצי לחודש. יש לי מוסך צבע והחצי השני של פחחות, אני שוכר אצלה 3 מקומות ומגרש, התחלנו מ - 85', אני מתקן מ – 2005.
ראו ע' 4 ש. 23 – 13 לפרוטוקול הדיון.

מר ג'מיל סולחי אמר בעדותו כי התובעת הייתה מגיעה למוסך "פעם בשבועיים תלוי", כדי לקבל דמי שכירות וגם לטפל בבעיות (קצר חשמל, בעייתה אינסטלציה), אז היא קראה לטכנאי ובאה גם לבדוק עת טופלה התקלה (ראו ע' 5-6 לפרוטוקול הדיון).
מר דויטשר הצהיר לגבי השכר ששולם לתובעת, בגין כל התקופה: 4,000 5,000 ₪ לחודש וכי היא הפסיקה לקבל משכורת מאז שנתקבלה החלטת הנתבע אשר דחתה את התביעה לקצבת זקנה, אז "הפסקנו לשלם וסגרנו את תיק הניכויים, היום בעלה מבצע את העבודה" (ע' 7, ש' 21-22 לפרוטוקול).

התובעת גם נשאלה בחקירתה באשר להיקף העבודה הנדרשת ממנה והשיבה כי היא הייתה מגיעה למושכר "פחות או יותר" פעם בשבוע, ושהתה שם לפעמים שעתיים, שלוש, לפעמים 5 שעות ולפעמים חצי שעה. לדברי התובעת, היא הפסיקה לבצע את העבודה לפני כשנתיים, בעלה מבצע אותה, והיא עוזרת לבעלה כי "יש לו את העבודה שלו" (ראו ע' 9 לפרוטוקול הדיון).
התובעת נשאלה לגבי השכר שהיא קיבלה ואישרה שלא קיבלה זכויות סוציאליות אלא שכר בלבד והופנתה לדפי חשבון הבנק לגבי ההפקדות, שלא מתאימות לשכר שדווח לנתבע. התובעת הסבירה כי ההפקדות היו גבוהות מסכום המשכורת כי "לא הייתה אף פעם שהפקדתי רק את השיק של המשכורת" (ע' 11, ש' 6-7 לפרוטוקול הדיון). כן, נשאלה התובעת: "לך זה לא משמעותי אם זה היה 3,000 ₪ או 4,000 ₪?" והשיבה "לא" (ע' 11, ש' 17-18).

כפי שאף עלה מעדות התובעת, אין התאמה בין סכומי ההפקדות בחשבון הבנק שלה לבין הסכומים החודשיים שדווחו כתשלום שכר.

התובעת כתבה במכתב שהופנה למחלקת זקנה של הנתבע כי היא נמצאת במושכר כדי לגבות דמי שכירות כ-3 שעות (הכוונה לחודש).

בהתאם לראיות שנשמעו בדיון, אנו מאמינים כי התובעת אכן הגיעה כפעם בחודש למושכר כדי לגבות דמי השכירות מהדיירים, גבייה שלא הייתה צריכה להימשך זמן רב, אך ייתכן שהתובעת נשארה במקום יותר מן הנדרש. כפעם בחודשים, ייתכן באותם מועדים של גביית דמי שכירות, התובעת בדקה את מוני החשמל והמים. מעבר לכך, באופן ספוראדי, היו קריאות לתובעת עת היה צורך בתיקונים במושכר, אז היא הזעיקה בעלי מקצוע.
העיסוק של התובעת לא לקח יותר מיום עבודה מלא של 8 שעות בחודש, במצטבר, וקשה לראות בכך הצדקה לתשלום של "שכר מינימום לחודש" כפי שהיא טוענת. לאור הקרבה המשפחתית הקיימת, התובעת לא הקפידה על תשלום זכויות סוציאליות ואף לא התעניינה מהו השכר שהיא מקבלת, אם בכלל.
לאחר שהתובעת "הפסיקה" לעבוד בעסק, בעלה ביצע את אותה עבודה, מבלי להיות מדווח כ"עובד", בזמן שהיא המשיכה "לעזור לו".

כמו-כן, בהעדר התאמה בין הדיווחים על השכר לבין ההפקדות בחשבון הבנק של התובעת, לא הוכיחה התובעת כי השכר שדווח שולם לה בפועל במהלך כל תקופת הדיווח.

לאור כל אלה, אנו סבורים כי בהתאם לראיות שנשמעו עבודת התובעת הינה בגדר "עזרה משפחתית" ולא הוכיחה התובעת כי היו יחסי עובד-מעביד עם העסק. משלא הוכח כי התובעת הייתה בגדר "עובדת" לא צברה תקופת אכשרה הנדרשת לזכאות לקצבת זקנה.

7. לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי החלטת הנתבע בדין יסודה ואנו דוחים את תביעת התובעת.
בהתחשב כי מדובר בתביעה בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

8. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת זקנה

  2. הפחתת קצבת זקנה

  3. קיצוץ קצבת זקנה

  4. קצבת זיקנה ערעור

  5. זכאות לקצבת זקנה

  6. הכנסה - קצבת זקנה

  7. קצבת זקנה עולה חדש

  8. קצבת זקנה רטרואקטיבית

  9. תושבי השטחים - קצבת זקנה

  10. קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה

  11. התיישנות קצבת זקנה

  12. חישוב קצבת זקנה לנכה

  13. תוספת ותק לקצבת זקנה

  14. תשלום קצבת זקנה למפרע

  15. תשלום קיצבת זקנה מתאריך פרישה

  16. קצבת זקנה לנשים בגיל 62

  17. הצעת חוק הגדלת קצבת זקנה

  18. קצבת זקנה תושב ישראל / תושב חוץ

  19. זכאות לקצבת זקנה אם עוברים לחו"ל

  20. קצבת זקנה - האם צריך להגיש תביעה

  21. תשלום תוספת ותק לקצבת זקנה

  22. תשלום רטרואקטיבי קצבת זקנה

  23. תוספת לקצבת זקנה עבור בן זוג

  24. זכאות לקצבת זקנה וביטוח רפואי

  25. תושב לאחר גיל 60 - קצבת זקנה ?

  26. האם תושב חוזר זכאי לקצבת זקנה ?

  27. האם חוקי להפחית קצבת זקנה ביטוח לאומי ?

  28. תביעה כנגד החלטה להפסיק תשלום קצבת הזיקנה

  29. זכאות לקצבת זיקנה - האם צריך להיות תושב ?

  30. מגורים מחוץ לשטחי מדינת ישראל - קצבת זקנה

  31. קצבת זקנה ביטוח לאומי - מתי מגישים בקשה ?

  32. התיישנות קצבת זקנה - איחור בקשה ביטוח לאומי

  33. קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ?

  34. תביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי

  35. שלילת זכאות לקצבת זקנה עקב אי צבירת תקופת אכשרה

  36. נדחתה תביעה לקצבת זקנה בגלל אי צבירת תקופת אכשרה

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון