לטענת התובעת, הנתבעת פעלה שלא כדין עת התנתה את זכאותה לקבלת שכר עבודה בגין חודשים יולי אוגוסט 2011, בחתימה על מסמך התחייבות לעבוד בנתבעת בשנת הלימודים הבאה. התובעת מסרה כי הנתבעת פיטרה אותה מאחר ולא הייתה מוכנה לחתום על טופס ההתחייבות לעבוד בנתבעת בשנת הלימודים הבאה. 4. התובעת טענה כי הינה זכאית לתשלום שכר בגין חופשת הקיץ בחודשים יולי ואוגוסט, וזאת מכח ההסכמים הקיבוצים שחלים על עובדי הוראה, ובהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה. כתמיכה לטענתה צירפה התובעת תעודת עובד ציבור מאת גב' רחל טייטלבום, ממונה על תנאי שירות עובדי הוראה. 5. הנתבעת מנגד, טענה כי התובעת התפטרה מעבודתה על מנת שתוכל לעבור לעבוד במשרד החינוך. לטענת הנתבעת, יש לראות בתובעת כמי שזנחה את עבודתה. 6. הנתבעת מסרה כי שכרה של התובעת שולם בהתאם לתנאי ההעסקה של משרד החינוך, ובשים לב שהתובעת אינה בעלת תעודת הוראה, ולא הייתה עובדת הוראה מוסמכת על פי תנאי משרד החינוך. הנתבעת ציינה כי התובעת נקלטה לעבודה בתנאי שתשלים את החסר. לטענת הנתבעת, התובעת אינה זכאית לזכויות מכוח הסכמים קיבוצים בענף ההוראה, מאחר וההסכמים הקיבוצים חלים על עובדי הוראה החברים בהסתדרות המורים, ואילו התובעת אינה חברה בהסתדרות המורים, ולכן אינה זכאית לזכויות מכוח הסכמים קיבוצים בענף ההוראה. 7. הנתבעת מסרה כי התובעת עבדה פחות משנה מלאה, ולכן אינה זכאית לדמי הבראה ולפיצוי פיטורים, וזאת אף אם יקבע כי התובעת פוטרה. לטענת הנתבעת, התובעת אינה זכאית לתשלום הפרשי שכר בגין חודש יוני 2011 מאחר והתובעת נעדרה מהעבודה במשך שמונה ימים, ולא המציאה לממונים עליה אישור בדבר היעדרותה. כתמיכה לטענתה כי התובעת נעדרה מעבודה במהלך חודש יוני 2011, הנתבעת הציגה תלוש שכר חודש יוני 2011 בו נרשמה הפחתה בשכר בשל היעדרות התובעת. 8. לדיון ההוכחות, התובעת התייצבה ללא העדים שצוינו בבקשה להזמנת עדים מטעמה, ואילו מטעם הנתבעת התייצב מר אבו סיאם עדנאן. 9. העד מטעם הנתבעת מר אבו סיאם, מסר בפתח חקירתו כי תפקידו בנתבעת הינו חבר העמותה. בתשובה לשאלת ב"כ התובעת מסר העד כי לא היה מעורב בהעסקת התובעת. ראה עמ' 11 לפרוטוקול שורות 21-24: "ש. אתה היית איי פעם צד כל שהוא או מעורב בהעסקת התובעת בנתבעת? ת. לא. ש. אתה יכול לאשר שזו הפעם הראשונה שאתה רואה את התובעת היום? ת. לא. ראיתי אותה במשרדים של הנתבעת יכול להיות שהיא לא מזהה אותי". וכן בעמ' 12 לפרוטוקול סעיפים 29-32. "ש. מיהו האחראי על הגנים שישב עם התובעת בסוף התקופה? ת. אני לא יודע. ש. זאת אומרת שאתה לא ישבת בישיבה הזו? ת. אני לא ישבתי". מעדותו של נציג הנתבעת עולה כי לא היה מנהלה הישיר של התובעת, ולא היה מעורב בהעסקתה. בנסיבות אלו, לא מצאתי לייתן משקל רב לעדות נציג הנתבעת, מר אבו סיאם, שכאמור לא ידע, וממלא לא יכל להעיד על העובדות שבמחלוקת. 10. מקבל אני את גרסת התובעת כי מערכת יחסי העבודה באה לידי סיום על רקע סירובה לחתום על טופס התחייבות לעבוד בשנה שלאחר מכן. דברי התובעת מתיישבים עם עדותו של עד הנתבעת שאישר כי בסוף השנה הנתבעת מכנסת את הגננות לחתום על חוזה חדש. בעניין זה אציין כי איני מוצא פסול בדרישת הנתבעת מעובדיה בסוף שנת הלימודים להודיע באם הם יעבדו בשנת הלימודים הבאה בשירות הנתבעת. מדובר בדרישה לגיטימית של הנתבעת על מנת שתוכל להיערך בהתאם לשנת הלימודים הבאה. 11. התובעת בכתב התביעה מסרה כי סיימה לעבוד ב-30/06/2011, הרי שגם לגרסתה היא לא עבדה בנתבעת במשך שנה שלמה, ועל כן היא אינה זכאית לתשלום בגין פיצויי פיטורים. יתרה מכך, התובעת בחקירתה נשאלה שאלה ישירה מי פיטר אותה? והשיבה כי אף אחד לא אמר לה כי היא מפוטרת, אולם, לטענתה נאמר לה כי באם היא לא תחתום על החוזה עבודה לשנה הבאה, לא ישולם לה שכר בגין חודשים יולי אוגוסט 2011. אף אם התובעת זכאית לתשלום בגין החודשים יולי ואוגוסט מכוח הוראות תקנון תנאי שירות עובדי הוראה, הרי שאין בעובדה זו כשלעצמה כדי לזכות את התובעת בתשלום פיצויי פיטורים, וזאת בשים לב כי אין חולק כי הנתבעת הייתה מעוניינת בהמשך העסקתה של התובעת בשנת הלימודים הבאה, והנתבעת אף עמדה על כך שהתובעת תחתום על מסמך שבו היא מודיעה על הסכמתה להמשיך ולעבוד בשרות הנתבעת. בנסיבות אלו, מאחר והנתבעת לא הצליחה להצביע על זהותו של הגורם אשר הודיע לה לטענתה על הפסקת עבודתה, וכן לאור מכלול העובדות ונסיבות העניין, התובעת אינה זכאית לתשלום פיצויי פיטורים. 12. באשר לדרישת התובעת לתשלום הפרשי שכר בגין חודש יוני 2011, נציג הנתבעת בחקירתו הציג תלוש שכר שהונפק לתובעת בגין עבודתה בחודש יוני 2011. בתלוש השכר נרשמה הפחתה בשכר בשל היעדרות מעבודה. העד מטעם הנתבעת לא הציג דפי נוכחות בנוגע לעבודתה של התובעת בחודש יוני 2011, ולא ידע לומר באיזה ימים התובעת נעדרה מעבודתה. יתרה מכך, מעיון בתלוש השכר של חודש יוני 2011 נראה כי יש חוסר התאמה בין הרישום של ימי עבודה בחלק העליון של התלוש שם נרשמו 19 ימים, לרישום בגוף התלוש שם נרשמו 22 ימים, ומתוכם יש להפחית שמונה ימי היעדרות. בהתאם להוראות הדין, על הנתבעת חלה החובה לניהול רישום מפורט של שעות עבודה וימי עבודה. לפיכך, הנני מקבל את תביעתה של התובעת בגין הפרשי שכר חודש יוני 2011. 13. באשר לדרישת התובעת לתשלום שכר בגין חופשת הקיץ בחודשים יולי-אוגוסט הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובעת אינה זכאית לקבל שכר בגין חודשים אלו מאחר והגן עובד בחודשים יולי אוגוסט, והתובעת לא התייצבה לעבודתה. התובעת כאמור צירפה תעודת עובד ציבור מאת גב' רחל טייטלבום ממונה על תנאי שירות עובדי ההוראה, ולפיה תשלום שכר חופשת הקיץ הינו חובה, והינו נגזרת של העבודה במהלך שנת הלימודים. מפאת חשיבות הדברים אביא את הדברים כפי שהועלו בסעיף 2 בתעודת עובד הציבור: "2. הריני מצרפת את התייחסותי לשאלות ואת נהלי משרד החינוך כפי שנתבקשתי בבקשה להזמנת עדים: א. מבירור שערכתי עם האגף למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, עולה כי סמל המוסד של הגן בו הועסקה התובעת הינו 359604, וכתובתו: גן הילדים בשכונה 31, בית 75, כסייפה. ב. למוסד זה ניתן רישיון לתקופה של 1.9.210 ועד 31.8.2011, ולאחר מכן מוסד זה נסגר. ג. בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) תשי"ג-1953, בפרק שני סעיף 3, מופיעים התנאים להכרה במוסד חינוך, כגון: קבלת רישיון, ימי לימודים וחופשות, השכלת המנהל וצוות המורים ועוד. בתת-סעיף 6 נאמר "משכורות המורים והעובדים במוסד הוא לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים". מכוח תקנה זו מחויבות הבעלויות על מוסדות החינוך, המוגדרות כ"חינוך מוכר שאינו רשמי", לשלם משכורות לעובדיהם כפי שנהוג לגבי עובדי הוראה של משרד החינוך, ומוסד פרטי אשר קיבל הכרה ממשרד החינוך צריך לפעול לפי ההוראות המופיעות בתקנה זו. (מצ"ב הוראות חשבות המשרד בנדון). ד. תשלום שכר חופשת הקיץ הינו חובה, והינו נגזרת של עבודת עובדי ההוראה (מורים וגננות כאחד), על-פי היקף משרתם וחודשי עבודתם, במהלך שנת הלימודים (מצ"ב הוראות התקנון בנדון)". 14. לאור האמור בתעודת עובד הציבור ומשהדברים לא נסתרו, הנני מקבל את טענת התובעת כי על הנתבעת חלים ההסכמים שחלים על עובדי הוראה של משרד החינוך. 15. כאמור בסעיף 2 ד' לתעודת עובד הציבור קיימת הפניה להוראות תקנון תנאי שירות עובדי הוראה. הסעיף הרלוונטי בתקנון הינו סעיף 1.25.2 אשר דן בחופשות והיעדרויות מן העבודה ובסעיף קטן 2 (א) נקבע: "עובד הוראה מן המניין או ממלא מקום אשר הועסק לתקופה העולה על 51 ימי עבודה רצופים, זכאי בחופשת הקיץ לתשלום משכורתו, בהתאם להיקף משכורתו ולתקופת עבודתו במהלך שנת הלימודים, כל זאת בתנאי שלימד לפחות חודשיים ימים במהלך השנה". 16. במקרה דנן, התובעת הועסקה תקופה העולה על 51 ימי עבודה רצופים, ולימדה יותר מחודשיים. לפיכך, משהתובעת עמדה בתנאי הנדרש של תקופת עבודה עובר לחופשה, התובעת זכאית שישולם לה שכר בגין חופשת הקיץ, וזאת אף אם התובעת סירבה לחתום על התחייבות לעבוד בשנה שלאחר מכן, שכן הקריטריון לקבלת התשלום הינו תקופת העבודה עובר למועד חופשת הקיץ. בהעדר תחשיב נגדי, מקבל אני את תחשיב התובעת לפיו על הנתבעת לשלם לה בגין חודשים יולי אוגוסט סך של 7,356 ₪ בגין שכר עבודה. 17. באשר לדרישה לתשלום בגין דמי הבראה, בשים לב לקביעה כי התובעת זכאית לתשלום שכר בגין החודשים יולי-אוגוסט, הרי שהתובעת השלימה שנת עבודה מלאה, ובנסיבות אלו על הנתבעת לשלם לתובעת דמי הבראה בסך של 2,877 ₪. התשלום הינו בגין 7 ימי הבראה לפי תעריף של 411 ₪ ליום, כאמור בחוזר משרד החינוך אשר צורף כנספח לתצהיר הנתבעת. 18. בדיון שהתקיים בפני, הסכים ב"כ התובעת למחוק מכתב התביעה את רכיב פדיון חופשה שנתית. לפיכך, התביעה נמחקת ברכיב זה. 19. בנוגע לרכיב הפנסיה, הבהיר ב"כ התובעת כי אין בכוונתו לתבוע כפל סכומים, ולכן העמיד את תביעתו ברכיב הפנסיה על 6%. ב"כ הנתבעת בסיכומיו הסכים כי התובעת זכאית להפרשה לפנסיה בשיעור של 6%, אך טען כי התחשיב צריך להיעשות על בסיס של 10 חודשים. משקבעתי שהתובעת זכאית לתשלום בגין חופשת הקיץ, הנני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובעת תשלום בגין הפרשה לפנסיה בגין כל חודשי עבודתה כולל יולי אוגוסט. מאחר ולא כל תלושי השכר צורפו לתביעה, ובהעדר תחשיב מפורט מטעם הנתבעת, הנני קובע כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 6% משכר הממוצע שלפיו נקבע השכר בחודשים יולי-אוגוסט סך של 3,678 במכפלת 12 חודשים שווה ל-2,648 ₪. 20. באשר להפרשה לקרן השתלמות הנתבעת טענה כי התובעת אינה זכאית לקרן השתלמות מאחר והטבה זו ניתנת רק לחברי הסתדרות המורים. דין טענה זו להידחות, נוכח האמור בתעודת עובד הציבור לפיו התובעת זכאית לתשלום כפי שנהוג לגבי עובדי הוראה של משרד החינוך. על הנתבעת לשלם לתובעת בגין הפרשה לקרן השתלמות חלק מעביד בשיעור של 8.4% מהשכר הממוצע שלפיו נקבע השכר בחודשים יולי-אוגוסט בסך של 3,678 ₪ כפול 12 חודשים שווה 3,707 ₪. סוף דבר 21. הנתבעת חבה לתובעת בגין תקופת עבודתה וסיומה את הסכומים הבאים: א. תשלום בגין שכר חודש יוני 2011 סך של 1,356 ₪. ב. תשלום בגין חודשים יולי-אוגוסט 2011 סך של 7,356 ₪. ג. תשלום בגין אי הפרשה לקרן פנסיה סך של 2,648 ₪. ד. תשלום בגין אי הפרשה לקרן השתלמות סך של 3,678 ₪. ה. תשלום בגין דמי הבראה סך של 2,877 ₪. הסכומים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 01/09/2013 ועד למועד התשלום בפועל. 22. התביעה ברכיב פיצויי פיטורים ופדיון חופשה שנתית - נדחית. 23. כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסכום של 2,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין האזורי בבאר-שבע בתוך 15 יום מקבלתו. מסמכיםשכר עבודה