תביעה לקבל תשלום בגין חודשים בהם העסיק מטפל באופן פרטי

תביעה לקבל תשלום בגין חודשים בהם העסיק מטפל באופן פרטי, לאחר שבחודשים אלו לא קיבל שירותי סיעוד מחברת הסיעוד דנאל.



להלן הרקע לתביעה:

א. התובע יליד 1938, אלמן, מקבל קצבת זיקנה מהנתבע.
ב. התובע עבר אירוע מוחי והוא זכאי לגמלת סיעוד מהנתבע בשיעור 150% לצמיתות.
ג. בשל מצבו הרפואי עבר התובע להתגורר בדיור ציבורי מוגן בבית שוויץ בירושלים.
ד. החל ממאי 2011 קיבל התובע שירותי סיעוד מחברת דנאל (להלן גם: החברה).מסגרת הטיפול שנקבעה לתובע הינה של 18.5 שעות טיפול מהחברה.
ה. בתקופה שבמחלוקת (2/12-5/12) לא טופל על ידי מטפל מטעם החברה, ותחת זאת העסיק מטפל ומנקה באופן פרטי (כשהנסיבות בשלן לא קיבל מטפל/ת מהחברה שנויות במחלוקת).


המחלוקת בתיק:האם זכאי התובע לגמלה כספית עבור החודשים בהם העסיק מטפל ומנקה באופן פרטי, ומה היו הנסיבות שבשלן לא קיבל בחודשים אלו גמלת סיעוד מהנתבע.
המקור הנורמטיבי:

א. הזכאות לגמלה נקבעה בסעיף 224 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),
התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"). סעיף זה קובע כי :
"(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 225(1):
(1) ...
(2) מבוטח, שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-150% מקצבת יחיד מלאה".נ
ב. בעניין ג'נה סנדר- המוסד (דיון מט/162-05 , פד"ע כ"א 109) נקבעה ההלכה לעניין תשלום למבוטח בגין גמלת סיעוד כאשר המוסד לביטוח לאומי לא פעל על פי חובתו כלפי המבוטח.
וכך בית הדין הארצי:
"השאלה העומדת להכרעה, והמתעוררת לראשונה בערכאות, היא - האם חייב המוסד לפצות מבוטח אשר תביעתו לקצבת סיעוד נדחתה על ידו, אולם בדיעבד, לאחר דיון משפטי, נקבע כי בטעות נדחתה; תחילה סברנו כי יש לבחון האם קיימת בחוק לקונה, אשר בית-הדין חייב להשלימה, או שמא מדובר בהסדר שלילי, אשר בית-הדין מנוע מלחרוג ממנו. אולם עיון שני בנוסח החוק מביא למסקנה, כי בחוק עצמו מצויה תשובה ברורה וחד-משמעית למקרה שלפנינו, והרי החוק קובע מפורשות (בסעיף 127פה(ג), שהובא לעיל) כי יש לשלם לזכאי את הגמלה אם "לא סופקו לו שירותי סיעוד תוך ששים ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד".
ג. בענייננו אין חולק כי התובע היה זכאי לגמלת סיעוד בתקופה שבמחלוקת. השאלה הינה האם הנתבע מילא את חובתו כלפיו – באמצעות החברה, או שמא היה זה הוא אשר ניסה – מסיבותיו שלו – להערים על החברה ולפיכך אינו זכאי לתשלום בגין תקופה זו. בתצהירו הצהיר התובע כי במשך 5 חודשים לא שלחה לו החברה מטפל גבר וכי נאלץ להעסיק מטפל פרטי, ובנוסף לכך – גם עובדת שתנקה עבורו את הדירה. המטפל הפרטי, דוד כהן, היה מגיע אליו 3 פעמים בשבוע באופן פרטי, עזר לו להתקלח וליווה אותו לטיפולים. המנקה, תקווה אברהם, הייתה מגיעה אליו כל יום בבוקר למשך שעתיים-שלוש, מנקה, מבשלת ועורכת לו קניות של אוכל ותרופות. שני עובדים אלו לא היו רשומים בחברת כוח אדם ולא היו מדווחים על עבודתם אצלו. עוד הצהיר כי הוא זקוק דווקא למטפל גבר שיסייע לו להתקלח ולהתלבש, וכי בעבר החברה סיפקה לו מטפל גבר אך פסקה מכך, לכן נאלץ לבקש מהמטפלת שנשלחה אליו מטעם חברת דנאל , גב' סוזי מלכה, כי תעבוד פחות שעות וכי מחצית מהשעות שמגיעות לה – תעביר ישירות לאיש שמטפל בה במקום לעבוד את כל השעות. התובע הצהיר כי פעם אחת בלבד בתקופה זו שלחו לו מטפל גבר שהפסיק להגיע אחרי פעמיים בלבד. התובע העיד כי עבדה מטעם החברה נשלחה אליו מטפלת בשם סוזי מלכה, וזו עד ליום 10/2/12, ואז הפסיקה באופן פתאומי להגיע, ואף נשארה חייבת לו עודף מהקניות שערכה עבורו ביום העבודה האחרון (בסך 130 ₪), וכי פנה בעניין זה לחברה. עוד טען כי עובדת זו זייפה שעות כאשר רשמה כי עבדה אצלו עד לסוף חודש 2/12, למרות שלא עבדה אצלו מאז ה-10/2/12.
ד. וכך נשאל הושיב התובע:
"ש. חב' דנאל טוענת שכל פעם שביקשת גבר הם הסכימו לשלוח, אבל אתה התעקשת שיהיה גבר שיעבוד רק חלק מהחודש, כדי שאת השאר יעבירו לאותו מטפל שנמצא אצלך כבר כמה שנים?
ת. לא נכון.
ש. הציעו לך גבר טלפונית?
ת. כן, אבל לא בא גבר.
ש. דיברו איתך טלפונית לפחות 3,4 פעמים ולדבריהם כל שיחות הטלפון האלה הם אמרו לך שישלחו לך גבר, והוא יעבוד את מלוא השכר ויקבל את השכר. זה נכון?
ת. לא. לא היה דבר כזה.
ש. אתה זוכר שדיברת איתם בטלפון?
ת. לא פעם ולא פעמיים דיברתי איתם".
ה. מנגד טוען ב"כ הנתבע, כי בקשת התובע למטפל גבר נלקחה לתשומת לב חברת דנאל וכי הוצע לו על ידי החברה מטפל, אך הוא רצה להישאר עם המטפל שעבד אצלו, וכל שרצה מהחברה היה לבצע "קומבינה" על פיה החברה – באמצעות המטפלת שנשלחה אליו – תשלם חלק מהשעות לגבר שעבד אצלו באופן פרטי. ע"פ הנטען, סירוב החברה לשתף פעולה עם מעשה התרמית של התובע הם שהביאו להפסקת מתן הישירות.
ו. מטעם הנתבע העיד גב' שרית בן דוד. לדבריה שוחחה בעצמה עם התובע והוא היה אמר לה כי הוא מעוניין דווקא במטפל מסויים שעבד איתו ורצה שישולמו לו חלק מהכספים שקיבלה העובדת – עבור המטפל שנמצא אצלו. העדה נשאלה בחקירה נגדית:
"ש. את אומרת ששמעת על הקומבינה הזאת?
ת. שמעתי מהתובע.
ש. ואת כמנהלת סניף לא פונה למטפלת?
ת. המטפלת עזבה, והוא דרש שאנו נפנה ונדרוש ממנה את הכסף. אם הוא עשה איתה עיסקה, אנו לא אמורים להיות שם. נתתי לו את הטלפון שלה אם היא חייבת לו כסף. אפילו אני בתור חברה הייתי צריכה לנכות לה את הכסף הזה, כי אנחנו לביטוח לאומי החזרנו את הכסף. שילמנו את כל הכסף למטפלת, אבל כשהתגלה שהיא עבדה חצי מהשעות, החזרנו את הכסף לביטוח לאומי, והייתי צריכה לנכות לה מהמשכורת אבל היא כבר לא עבדה אצלנו"
ז. השאלה הינה, אפוא, מה ביקש התובע מהגב' סוזי מלכה, המטפלת שנשלחה אליו מטעם החברה, והאם ביקש, כטענת הנתבע, לעשות עימה "קומבינה" כדי להונות את הביטוח הלאומי, או שכל שרצה היה שישלחו לו מטפל גבר וכי החברה לא שלחה לו (פרט לאחד שהגיע לפעמיים ועזב).
ח. בפני בית הדין יש, איפוא, שתי גרסאות: האחת של התובע אשר טוען כי כל מה שרצה היה מטפל גבר, שהחברה לא סיפקה לו (לאחר שמטפל מסויים הגיע ליומיים ועזב), ומנגד – גרסת מנהלת החברה שלדבריה כי הוצעו לו מטפלים גברים אך הוא רצה דווקא את זה שעבד אצלו, וכי ביקש שישלמו לאותו גבר על חשבון המנקה שנשלחה אליו, ובכך ניסה להונות את הביטוח הלאומי. על מנת לקבוע גרסתו של מי טובה יותר, ניתן היה בנקל להביא לעדות את גב' סוזי מלכה, אלא שהנתבע לא דאג להזמנתה לעדות. מעדותה של מנהלת החברה עולה כי גם החברה לא טרחה לאתרה (אף שלטענת התובע נשארה חייבת כסף לתובע), בטענה כי עזבה באותו יום את החברה וכי אינה עובדת שלהם יותר. בכל מקרה, טענת המנהלת שהיא כבר עזבה את החברה לא הצדיקה את אי הבאתה לעדות מטעם הנתבע. בנוסף, עדותה של גב' בן דוד אף לא נתמכה בכל רישום שהוא מטעם החברה: מי היו הגברים שהוצעו לעבוד אצלו, ואף לא כל רישום על החזרת הכסף לביטוח לאומי, כנטען על ידה. בנסיבות שנוצרו, כאשר מדובר באדם מבוגר, לאחר אירוע מוחי הזקוק נואשות לטיפולים, עדיפה עלי עדותו של התובע, כי כל שרצה היה מטפל גבר ולא כי דחה הצעות שהוצעו לו.
סוף דבר:
לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל.
משהתובע ייוצג על ידי הביטוח הלאומי – אין צו להוצאות.
ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק סיעוד

  2. חוק ביטוח סיעוד

  3. גניבה של מטפל סיעודי

  4. הערכת תלות ביטוח לאומי

  5. גמלת סיעוד ביטוח לאומי

  6. גמלת סיעוד - תעודת עיוור

  7. ביטוח סיעוד קבוצתי

  8. פיטורים עובד סיעוד

  9. מטפלת סיעודית זרה - תביעה

  10. ערעור על מבחן תלות

  11. תביעת מטפלת סיעודית

  12. הוספת נקודות בסיעוד

  13. עורך דין ביטוח סיעוד

  14. שירותי סיעוד – ניגוד עניינים

  15. ביטוח סיעודי - אי גילוי

  16. גמלת סיעוד - עזרת הזולת

  17. ביטוח סיעוד כללית מושלם – תביעה

  18. תאונת עבודה מטפלת סיעודית

  19. אלצהיימר / דמנציה - ביטוח סיעוד ?

  20. פטירת המעסיק עובד זר סיעודי

  21. הערכת תלות גמלת סיעוד ביטוח לאומי

  22. הצעת חוק זכויות עובדי סיעוד

  23. ביטוח לאומי ועדת ערר סיעוד

  24. עובד זר סיעודי - ביטוח לאומי

  25. צו הביטוח הלאומי ביטוח סיעוד

  26. מי זכאי לגמלת סיעוד מביטוח לאומי ?

  27. מטפל סיעודי זר - עבודה 7 ימים בשבוע

  28. זכויות מטפלת סיעודית מאוקראינה

  29. הצעת חוק גמלת סיעוד מוסד סיעודי

  30. קשר בין גמלת סיעוד לתאונת דרכים

  31. סעיף 224(א) חוק ביטוח לאומי - גמלת סיעוד

  32. תקנות בריאות העם צוות סיעודי במרפאות

  33. ביטוח סיעוד מתום תקופת ההמתנה עד הגשת תביעה

  34. דחיית חברת ביטוח תשלום גמלת סיעוד - משלים לגימלאי

  35. סעיף 223 חוק הביטוח הלאומי - שירותי סיעוד / השגחה

  36. תביעה לקבל תשלום בגין חודשים בהם העסיק מטפל באופן פרטי

  37. האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים לאחר שהמטופלת הסיעודית בה טיפלה נפטרה ?

  38. זכאות לגמלת סיעוד כמי שתלויה לחלוטין בביצוע כל פעולות היום יום בכל שעות היממה

  39. זכאות לגמלת סיעוד בשיעור המקסימלי כמי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היומיום

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון