זכאות לגמלת סיעוד כמי שתלויה לחלוטין בביצוע כל פעולות היום יום בכל שעות היממה

התובעת זכאית לגמלת סיעוד כמי שתלויה לחלוטין בביצוע כל פעולות היום יום בכל שעות היממה, וזאת לאחר שהגישה תביעה להחמרת מצב.

2. לתובעת הכנסות בסך של 8,829 ₪ (פנסיה בסך 5,869 ₪ וקצבת זקנה בסך 2,960 ₪).

3. לטענת הנתבע השכר הממוצע במשק נכון למועד הגשת הבקשה (8/11) הינו 8,307 ₪.

4. מאחר והכנסת התובעת עלתה על השכר הממוצע במשק, נקבעה זכאותה של התובעת ל- 84% מהגמלה המלאה (50% מ- 168%).

טענות התובעת –

5. בחישוב השכר הממוצע אין לכלול משרות עובדים זרים דהיינו עובדים מאיו"ש ומחו"ל).

6. בתקנות הביטוח (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה) תשמ"ח-1988 (להלן: "התקנות") נקבעו שני מצבים בלבד לזכאות לגמלת סיעוד כפונקציה מההכנסות - 100% גמלה כאשר הכנסות המבוטח הן עד השכר הממוצע ליחיד ו- 50% גמלה כאשר השכר הינו מעל השכר הממוצע ועד 150%.
יוצא מכך כי מבוטח שהכנסתו עולה ב- 1 ש"ח על השכר הממוצע תופחת גמלת הסיעוד ב- 50%. מדובר בחוסר סבירות משווע.
על חוסר הסבירות הקיצוני ניתן ללמוד מהאופן בו נקט המחוקק בהפחתה הדרגתית בקצבת זקנה בגיל המותנה.
לבית הדין סמכות לבטל את התקנה בתקיפה עקיפה בהיותה בלתי סבירה.
7. יש לעדכן את השכר הממוצע של משרת שכיר כעולה מתקנה 4(ג)(2) לתקנות ולא אחת לשנה.

8. החל מיום 1.9.11 הכנסתה של התובעת פחותה מממוצע משרות שכיר (ישראלים בלבד) לחודשים 6-8/11 ולפיכך על הנתבע לשנות את שיעור הגמלה מיוזמתו.

טענות הנתבע –

9. "השכר הממוצע" מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") והוא השכר הממוצע למשרת שכיר.
אין לקבל את טענת התובעת לפיה יש לאמץ את הנתון המופיע בפרסומי הלמ"ס כ"שכר ממוצע ללא עובדים זרים".
על פי הנתונים המופיעים באתר הלמ"ס, ההבדל בין השכר הממוצע ללא עובדים זרים לבין השכר הממוצע כולל עובדים זרים הוא בין 100 ל- 200 ₪ בכל השנים 2002-2012.
הכנסת התובעת עולה מעל 200 ₪ מהשכר הממוצע במשק.

10. בלמ"ס נתונים על שכר ממוצע לפי חתכים שונים כבר משנת 1973.
החתכים השונים משתנים בהתאם להתפתחות המשק בארץ.
הסביר ביותר לצורך החוק להשתמש בנתון הכולל ביותר.

11. לשינוי חישוב השכר הממוצע יש השלכה תקציבית עצומה ושאלה זו יש לשים לפתחו של המחוקק.

12. כבר נפסק כי שיקולים תקציביים בקריטריונים לזכאות לגמלת סיעוד הינם לגיטימיים.

13. אין לקבל את טענת התובעת כי מדובר בחוסר סבירות קיצוני מאחר ומדובר בשתי מדרגות בלבד לעניין הזכאות לגמלת סיעוד.
מדובר בגמלה המשולמת בעין בניגוד לקצבת זקנה.

14. התובעת מפנה לנתונים שונים שמפרסמת הלמ"ס וזאת על מנת ליצור הגדלה מלאכותית של השכר הממוצע.

15. עולה מדברי התובעת כי על המוסד לבדוק מדי חודש את השכר הממוצע ואת הכנסות מקבלי גמלת הסיעוד.
פעולה זאת אינה סבירה ויש בה גם כדי לשלול גמלה כאשר השכר הממוצע יורד.

ההכרעה –

16. סעיף 224(ד)(1) לחוק קובע:
"הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים".

תקנה 2 לתקנות קובעת מבחני הכנסה ושיעור הגמלה:
"(א) גמלת סיעוד תשולם לתובע בשיעור שנקבע בסעיף 127 פד (א) ו- (ב) לחוק, אם הכנסתו החודשית אינה עולה על הסכום הבא לפי הענין –
(1) ליחיד – סכום השווה לשכר הממוצע במשק.
(2) ...
(3) ...
(ב) גמלת סיעוד תשולם לתובע בשיעור של 50% מהשיעור שנקבע בסעיף 127 פד (א) ו- (ב) לחוק, אם הכנסתו החודשית עולה על הסכום כאמור בתקנת משנה (א), אך אינה עולה על הסכום הבא, לפי הענין –
(1) ליחיד – סכום השווה לפעם וחצי השכר הממוצע.
(2) ...
(3) ..."

17. אין מחלוקת באשר להכנסתה החודשית של התובעת, אשר עמדה בחודש 8/11 על 8,829 ₪.
המחלוקת הינה האם סכום זה עולה על הסכום השווה לשכר הממוצע.

18. "השכר הממוצע" מוגדר בסעיף 1 לחוק -
"השכר הממוצע - הצירוף של שכרים אלה:
1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו ממוצע השכר);
(2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון..."

סעיף 2(ב) לחוק קובע:
"בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח יחולו שינויים אלה:
(1) לגבי חודש שכר החג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
(2) השכר הממוצע יחושב בכפוף לאמור בפסקה (1) הוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החדשיים לגבי שלושת חדשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון..."

19. התובעת טוענת כי בחישוב השכר הממוצע אין לכלול משרות של עובדים זרים.
טענה זאת דינה להידחות.
השכר הממוצע מכח סעיף 1 לחוק ומכח סעיף 2 לחוק מתפרסם בכל שנה בילקוט הפרסומים.
כך השכר הממוצע במשק החל מיום 1.1.11 פורסם בילקוט הפרסומים 6206 התשע"א 2776 בזו הלשון:
"לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), אני מודיע כי החל ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), חלו שינויים בשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, השינויים כדלקמן:
(1) לעניין סעיף 1 לחוק – עלייה בשיעור של 3.9%;
השכר הממוצע הוא 8190 ₪, במקום 7884 ₪.
(2) לעניין סעיף 2 לחוק – עלייה בשיעור 1.1%;
השכר הממוצע הוא 8307 ₪ במקום 8015 ₪".

לאור פרסום זה, עליו חתום שר הרווחה והשירותים החברתיים, בדין קבע הנתבע כי השכר הממוצע לחודש 8/11 הינו 8,307 ₪ כפי שעולה מהודעה זאת.

20. התובעת מוסיפה כי יש לעדכן את הכנסתה ואת השכר הממוצע.
אשר לעדכון הכנסתה, הרי שלא נטען כי חל שינוי בהכנסה.
כך או כך, תקנה 8 לתקנות קובעת כי ככל שחל שינוי בהכנסה החודשית, שמשפיע על הזכות לגמלה או על שיעורה, תשונה הגמלה בהתאם מה- 1 לחודש שלאחר החודש שבו קיבל המוסד את הנתונים החדשים על ההכנסה.
נתונים כאמור לא נמסרו לבית הדין או למוסד.

21. אשר לעדכון השכר הממוצע, הרי שלא הוכח כי חל שינוי בשכר זה לפני 1.1.12, שאז עלה השכר הממוצע מכח סעיף 2 לחוק ב- 3.8% והגיע ל- 8,619 ₪ (6402 התשע"ב 3408).
כלומר, גם לאחר השינוי בשכר הממוצע, עדיין עלתה הכנסה התובעת על השכר הממוצע כמשמעותו על פי התקנות.

22. התובעת ממשיכה ומוסיפה כי התקנה אינה סבירה ופוגעת פגיעה שאינה מידתית בזכותו הקניינית של המבוטח.
מדובר בהפחתה של 50% מהגמלה גם במקרה בו עולה ההכנסה ולו אך במעט מהשכר הממוצע.

23. בית הדין הארצי בעב"ל 50358/97 עזבון המנוחה חנה ליבוביץ ז"ל – המוסד לביטוח לאומי (11.10.01) קבע כי שיקולים תקציביים בקריטריונים לזכאות לגמלת סיעוד הינם לגיטימיים:
"בהתחשב במדיניות החברתית הרצויה והראויה ובאמצעי המימון העומדים לרשותו, קבע המחוקק בחוק הביטוח הלאומי, ובפרט בחלקו הנוגע לביטוח סיעוד, מסגרת של זכאות לגמלת סיעוד, וכן את רמת השירותים שיינתנו מכוחה. אין ספק כי לו ניתן היה הדבר, היה המחוקק מעדיף לספק לאוכלוסיית הקשישים יותר שירותים, ואף להרחיב את מעגל הזכאים לגמלת סיעוד, אך עליו להתחשב כאמור במגבלות תקציביות.
חוק הסיעוד נועד להקל על צרכי הטיפול של הקשיש המוגבל המתגורר בקהילה, אך אין הוא אמור לפתור את כל צרכי הטיפול".

24. נוכח מגבלות התקציב הקשות איתן מתמודדת מדינת ישראל, הטלת מגבלה כזו על שיעור הגמלה אינה בלתי סבירה.

25. לשון התקנה ברורה וכך גם אופן ההפחתה.
אין להקיש מאופן הפחתת הקצבה בקצבת זיקנה בגיל המותנה שם הוסדרה דרך ההפחתה בצורה מפורשת בחוק.

26. זאת ועוד, גמלת הסיעוד הינה גמלה המשולמת בעין ולפיכך לא ניתן להפחית את הגמלה בשווי הסכום העולה על התקרה.

27. סוף דבר, התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק סיעוד

  2. חוק ביטוח סיעוד

  3. גניבה של מטפל סיעודי

  4. הערכת תלות ביטוח לאומי

  5. גמלת סיעוד ביטוח לאומי

  6. גמלת סיעוד - תעודת עיוור

  7. ביטוח סיעוד קבוצתי

  8. פיטורים עובד סיעוד

  9. מטפלת סיעודית זרה - תביעה

  10. ערעור על מבחן תלות

  11. תביעת מטפלת סיעודית

  12. הוספת נקודות בסיעוד

  13. עורך דין ביטוח סיעוד

  14. שירותי סיעוד – ניגוד עניינים

  15. ביטוח סיעודי - אי גילוי

  16. גמלת סיעוד - עזרת הזולת

  17. ביטוח סיעוד כללית מושלם – תביעה

  18. תאונת עבודה מטפלת סיעודית

  19. אלצהיימר / דמנציה - ביטוח סיעוד ?

  20. פטירת המעסיק עובד זר סיעודי

  21. הערכת תלות גמלת סיעוד ביטוח לאומי

  22. הצעת חוק זכויות עובדי סיעוד

  23. ביטוח לאומי ועדת ערר סיעוד

  24. עובד זר סיעודי - ביטוח לאומי

  25. צו הביטוח הלאומי ביטוח סיעוד

  26. מי זכאי לגמלת סיעוד מביטוח לאומי ?

  27. מטפל סיעודי זר - עבודה 7 ימים בשבוע

  28. זכויות מטפלת סיעודית מאוקראינה

  29. הצעת חוק גמלת סיעוד מוסד סיעודי

  30. קשר בין גמלת סיעוד לתאונת דרכים

  31. סעיף 224(א) חוק ביטוח לאומי - גמלת סיעוד

  32. תקנות בריאות העם צוות סיעודי במרפאות

  33. ביטוח סיעוד מתום תקופת ההמתנה עד הגשת תביעה

  34. דחיית חברת ביטוח תשלום גמלת סיעוד - משלים לגימלאי

  35. סעיף 223 חוק הביטוח הלאומי - שירותי סיעוד / השגחה

  36. תביעה לקבל תשלום בגין חודשים בהם העסיק מטפל באופן פרטי

  37. האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים לאחר שהמטופלת הסיעודית בה טיפלה נפטרה ?

  38. זכאות לגמלת סיעוד כמי שתלויה לחלוטין בביצוע כל פעולות היום יום בכל שעות היממה

  39. זכאות לגמלת סיעוד בשיעור המקסימלי כמי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היומיום

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון