נקבע כי למערער נותרה נכות בשיעור 5% בגין כאבי גב תחתון. זאת, כתוצאה מתאונה שעבר ביום 1.6.11 שהוכרה כתאונת עבודה. לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים. טענותיו העיקריות של המערער, הינן כדלהלן: החלטת הוועדה לעררים אינה מנומקת דיה, באופן המאפשר ביקורת שיפוטית. הוועדה אינה מנמקת מדוע היא סבורה כי הנכות שנקבעה בדרג ראשון למערער תואמת את מצבו. למערער הוכרה תאונת עבודה קודמת, בה נחבל בגבו. הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה כי למערער נכות בשיעור 5% וציינה מפורשות כי לא קיימת נכות בגין מצב קודם. הוועדה לעררים פירטה את עברו של המערער הנוגע לגב התחתון אולם לא ציינה האם יש מקום לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם. לא ברור איזה משקל ייחסה הוועדה למצב הקודם. הוועדה לא התייחסה כיאות למכתב מיום 24.6.12 של הרופא התעסוקתי ד"ר ביטון, מטעם המערער, בו נרשם כי המערער מוגבל בהרמת משאות כבדים ובמאמצים גופניים, עד ליום 24.6.13. המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים: החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת ואין להתערב בה. הוועדה לא קובעת כי יש לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם, ולכן לא עורכת ניכוי כאמור. הוועדה פירטה את תיקו ועברו הרפואי של המערער והתייחסה אף לכריתת כליה שעבר ולגידול. הוועדה עורכת בדיקה רפואית מלאה ולא מוצאת מגבלות תנועה. הוועדה מנמקת כי הצילומים שהציג המערער תקינים. לפיכך, הוועדה קובעת כי הענקת 5% נכות בדרג ראשון היתה נכונה. הוועדה מתייחסת למכתב ד"ר ביטון, שומעת את טענות המערער וסבורה כי בהעדר מגבלות תנועה וממצאי בדיקות הדמייה, אין מקום להעניק נכות בשיעור גבוה יותר. ביום 24.7.13 נערכה דיון מוקדם בתיק ונרשמו טענות הצדדים. פסק הדין ניתן, לבקשת הצדדים, על יסוד טיעוניהם בכתב ובעל פה. דיון והכרעה במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999). הלכה פסוקה היא, כי אחת החובות המוטלת על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה , שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. ראו: דב"ע 1318/01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להדחות. הוועדה שמעה את טיעוני המערער, ופירטה את תלונותיו. הוועדה מפרטת את נסיבות התאונה שעבר המערער ואת עברו הרפואי, בהתאם למסמכים המצויים בפניה. בכלל זה, הוועדה מתייחס לצילומי עמוד שדרה, שלא הצביעו על ממצאים פתולוגיים, וכן לרישומים רפואיים בדבר כאבי גב תחתון. הוועדה מוסיפה ומפרטת את הרקע הרפואי של המערער, הכולל כריתת כליה שמאלית בגין גידול. יובהר, כי מעיון בפרוטוקול הוועדה לא עולה כי לדעת הוועדה המערער סבל מנכות בגבו קודם לתאונה וכי קיים מקום לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם. הוועדה מציינת את כאבי הגב מהם סבל בפתח פרק הממצאים הרפואיים, יחד עם יתר הרקע הרפואי העולה מן המסמכים. הוועדה אינה מציינת כי המסמכים מצביעים על הגבלת תנועה קודם לתאונה. לאור זאת, לא היה על הוועדה להפחית אחוזי נכות בגין מצב קודם, ולא כך עשתה. הוועדה מפרטת בפרוטוקול באופן נרחב את ממצאי בדיקתו הקלינית של המערער. ממקרא הממצאים עולה כי בדיקתו הקלינית של המערער תקינה. הוועדה מסכמת את הדיון במסקנה לפיה הנכות שנקבעה בדרג ראשון תואמת את מצבו של המערער. יצוין, כי הוועדה מתייחסת למכתבו של ד"ר ביטון ומפרטת את המלצתו. עם זאת, משמדובר במסמך רפואי ולא בחוות דעת או בממצאי בדיקה, אין חובה על הוועדה להתייחס במנומק ובמפורט. זאת, בפרט כאשר מדובר ברופא תעסוקתי, ולא במומחה אורטופד וכאמור ממצאי בדיקתה של הוועדה תקינים. קביעת הוועדה בדבר אחוזי הנכות של המערער של המערער מנומקת, סבירה, ולא נפל בהחלטתה פגם משפטי המחייב את התערבות בית הדין. סיכומו של דבר, בנסיבות העניין נדחה הערעור. עמוד השדרהנכותכאבי גב / בעיות גב