תביעה כנגד החלטת ביטוח לאומי לדון מחדש בנכותה היציבה של התובעת לפי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"). 2. התובעת נפגעה בתאונת דרכים שהוכרה כפגיעה בעבודה ביום 26.11.97. ועדה רפואית לעררים מיום 10.4.07 קבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 20% החל מיום 1.1.01 בגין מחלת הפיברומיאלגיה. הנכות נקבעה לפי פריט 35(1)(ג) לתקנות. הנתבע שלח אל התובעת "בקשה לדיון מחדש" מיום 8.7.12, לפיה רופא מוסמך, ד"ר יחזקאל שמש (להלן: "ד"ר שמש"), מבקש להעמיד את התובעת בפני ועדה רפואית לשם קביעה מחדש של דרגת הנכות, בתוקף סמכותו על פי תקנה 37 לתקנות (להלן: "תקנה 37"), כאשר הסיבות שפורטו הן: קיים סיכוי סביר לשיפור במצבה של התובעת. ניידת ומתפקדת באופן חופשי עפ"י צילום וידאו שבוצע בשנה זו. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שבפנינו. 3. להלן עיקר טענות ב"כ התובעת א. על מנת שרופא המוסד יוכל להעמיד את עניינו של מבוטח לדיון מחדש, על פי תקנה 37, עליו להצביע על נתונים רפואיים עדכניים, לפיהם חל שיפור במצבו הרפואי. ב. במקרה של התובעת לא היו בפני רופא המוסד נתונים מהותיים כאמור, והסתמכותו של רופא המוסד על צילום הווידאו אין בו כדי ללמוד על מצבה של התובעת לעניין מחלת הפיברומיאלגיה ממנה היא סובלת, מחלה שאינה מתבטאת בהגבלה בתנועה או בניידות. ג. התובעת הגישה תביעה לנכות כללית ובמסגרת זו וועדה רפואית שבדקה אותה לאחרונה קבעה לה 30% נכות בגין מחלת הפיברומיאלגיה. 4. להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע א. ד"ר שמש שקל שיקולים רפואיים, להבדיל משיקולים זרים או שיקולים משפטיים, עת המליץ על הבדיקה מחדש של התובעת מכוח תקנה 37. ב. שיקוליו של ד"ר שמש היו רפואיים לחלוטין, הוא בדק את הוועדה הרפואית שקבעה את הנכות, התרשם לגבי סיכוי בהטבה במצב כאשר המחלה ממנה סובלת התובעת אינה מחלה סטטית, ואף הסתמך על צילום הווידאו של התובעת. ג. החלטת הרופא המוסמך מנומקת היטב, מבוססת על החומר הרפואי אשר עמד בפניו, כאשר לא נדרש שתהיה ראיה לשיפור המצב מאחר שההחלטה לגבי שיעור הנכות נתונה בידי הוועדה הרפואית. 5. מאחר שמדובר במחלוקת משפטית ולא עובדתית, לא נשמעו הוכחות בתיק. הוגשה תעודת עובד ציבור של ד"ר שמש, אשר פירט את השיקולים להחלטתו לעניין הפעלת תקנה 37. בתעודת עובד הציבור נאמר: "אני מצהיר בזה שהסיבות לבקשה לפתיחת תיק להטבת מצב על פי תקנה 37 נבעו מהתרשמותי שקיים סיכוי להטבת מצב במחלת הפיברומיאלגיה עקב טיפול אופטימלי עם משככי כאבים שהנפגעת מקבלת, למידה עצמית של הימנעות מגורמי דחק וטיפול תומך שיקומי ופסיכולוגי. מחלת פיברומיאלגיה אינה מחלה סטטית ועשוי לחול בה שיפור עם הזמן. לאור האמור לעיל קיימת הטבה, לכאורה לפחות, במצבה הרפואי והתפקודי". הנימוקים עליהם הסתמך ד"ר שמש לבקשה להפעלת תקנה 37 הם האפשרות תיאורטית לשיפור במחלת הפיברומיאלגיה וצילום הווידאו של התובעת, ממנו הוא התרשם לגבי ניידות ותנועות חופשיים. 6. שיקולים להפעלת תקנה 37 בית הדין הארצי דן בשיקולים אשר יכולים לבסס את הפעלת תקנה 37 לתקנות - שהם שיקולים רפואיים - להבדיל ממשפטיים. נביא תמצית הפסיקה כפי שהוזכרה בפסק דין עב"ל (ארצי) 480/06המוסד לביטוח לאומי נ' סופי טרייגרמן (פס"ד מיום 15.5.08, חוות דעת של סגן הנשיאה השופט פליטמן): כך, למשל, בדיון מס' מ"ג/0-98 עובדיה שליבו - המל"ל נאמר, כי על מנת "למנוע טעות, טוב שיאמר שאותו שינוי במצב אשר עליו דובר לעיל אינו חייב להיות נתון מוכח בפני הרופא המוסמך, ודי שבידיעתו המקצועית ובניסיונו יהיה כדי לשמש יסוד סביר שחלוף הזמן הביא לשינוי. במיוחד כך יהיה הדבר עת הפגימות הן מסוג שחלוף הזמן יכול להשפיע לשיפור, ופגימות כאלה רבות הן בתוספת לתקנות". בדיון מס' נ"ג/0-5 שולמית בוכובזה - המל"ל נאמר כי "אין לראות פגם בעובדה שרופא שהוסמך על ידי המוסד, ואשר תפקידו לבחון את מסקנות הוועדות הרפואיות ... המליץ לזמן את המערערת לבדיקה, לאור הממצאים הרפואיים של ועדת הערר שדנה ב"החמרה", לבקשת המערערת" וכן "הרופא מוסמך של המוסד חייב, ולא רק רשאי, לעשות שימוש בתקנה 37 לתקנות, ולפנות לוועדה רפואית, על מנת שתבחן מחדש את נכותו של הנפגע בתאונת עבודה, כל אימת שמתברר לו, מנתונים רפואיים רלבנטיים הנראים על פניהם כנכונים, כי חל שינוי משמעותי במצבו הרפואי של הנפגע. עוד נאמר בדיון מס' מ"ג/01-1365 תמר כדורי - המל"ל, כי "אין לבוא בטרוניה עם המוסד על כי העמיד את המערערת מחדש לבדיקה רפואית. בעשותו כן רק פעל המוסד כפי שנתבקש ע"י הוועדה הרפואית האחרונה שבדקה את המערערת והעובדה שבדיקת הביקורת נטענת תחת הכותרת של תקנה 37 אינה מעלה ואינה מורידה". 7. יישום ההלכה - האם החלטת הנתבע על הפעלת תקנה 37 היא כדין הוועדה הרפואית לעררים קבעה לתובעת נכות בגין מחלת הפיברומיאלגיה לפי פריט 35(1)(ג) לרשימת הליקויים, שהינו סעיף כללי המתייחס לארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר, כאשר "קיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה". הסיבות שפורטו על ידי הרופא המוסמך כהצדקה להפעיל את תקנה 37 ולבקש להעמיד את התובעת בפני ועדה רפואית היו שתיים: א. קיים סיכוי סביר לשיפור במצבה של התובעת. ב. ניידת ומתפקדת באופן חופשי עפ"י צילום וידאו שבוצע בשנה זו. בתעודת עובד הציבור הסביר הרופא שהסיכוי הסביר לשיפור במצבה נובע מכך שתתכן הטבה במצב של חולה בפיברומיאלגיה כתוצאה מהטיפול התרופתי. כך אף עולה מצילום הווידאו של התובעת, על פיו רמת התפקוד שלה טובה. אין באותו תפקוד כדי לשלול את עצם קיום המחלה, אבל כל עוד שיעור הנכות נקבע לפי סעיף תפקודי, בו מספר דרגות של נכות, מדובר בממצא אשר יכול להצביע על כך שההשפעה על כושר התפקוד היא פחות מבינונית. כפי שנאמר בהלכה הפסוקה שהוזכרה לעיל, לא חייב להתקיים נתון מוכח לגבי ההטבה במצב, אלא שעל פי הידע המקצועי של הרופא קיים יסוד סביר להטבה במצב, זאת כאשר לפי ההסבר שניתן על ידי ד"ר שמש - שלא נסתר, מדובר במחלה שהתסמינים שלה יכולים להשתפר במשך הזמן. החלטת הרופא המוסמך הייתה מבוססת על ממצא אובייקטיבי (צילום הווידאו של התובעת), מומחיותו והידע הרפואי שלו. מדובר בהחלטה סבירה בהחלט ואין הצדקה להתערבותו של בית הדין. 8. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את תביעתה של התובעת כנגד החלטת הנתבע להעמידה בפני ועדה רפואית לפי תקנה 37. בהתחשב כי מדובר בתובענה בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות. 9. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. נכותביטוח לאומי