תביעה להכיר בפגיעה מיום 12.12.06 כפגיעה בעבודה. פקיד התביעות ביום 6.9.12 דחה את התביעה בהסתמך על הוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, מאחר שהתובע הגיש את תביעתו רק ביום 3.1.12. במכתב הדחייה כתבה פקידת התביעות כי אף אם אירעה תאונה בעבודה במועד הנזכר לעיל, בשל הזמן הרב שחלף, אין אפשרות היום להוכיח את פרטי האירוע ואת העובדות הקשורות בתאונה. 2. בתביעה זו מבקש התובע לבטל את החלטת פקיד התביעות ולהכיר באירוע מיום 12.12.06 כתאונת עבודה. 3. התובע יליד 21.12.1962 עבד בזמן הרלבנטי בחברת מובילי דרגות בע"מ כנהג משאית - פולטריילר. התובע עבד בחברת מובילי דרגות בע"מ במשך כחצי שנה כשהאחראי עליו היה מר עותמאן - מנהל החברה. 4. לטענת התובע בתאריך 12.12.06 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, פנה אליו אחד האחראיים בחברת מובילי דרגות בשם נואף והורה לו לנסוע למוסך בכפר דריג'את המצוי בסמוך למחצבה על מנת להחליף את גלגלי המשאית וכך עשה התובע. לטענת התובע כשהגיע למוסך, נואף פנה אליו ודרש ממנו את המשאית שבה הוא נהג בטענה שהתובע סיים את עבודתו בחברה. התובע סירב בטענה שהוא מקבל הוראות רק מעותמאן מנהל החברה, ומשהתובע ביקש לנסוע עם המשאית דרכו נחסמה ע"י מאן דהוא שעלה למשאית ותקף את התובע קשות בראשו. לאחר התקיפה פנה התובע לרעייתו X וזו הגיעה עם מונית לאזור המחצבה ופינתה את התובע לקבלת טיפול רפואי. בשעות אחה"צ ביום התקיפה פנה התובע והגיש גם תלונה למשטרת ישראל בגין תקיפתו. 5. הנתבע טען כי תביעתו של התובע הוגשה בשיהוי ניכר היות והתביעה הוגשה ביום 3.1.12 והאירוע הנטען אירע לכאורה ביום 12.12.06, דהיינו בחלוף יותר משש שנים מהאירוע, וזאת בניגוד לסעיף 269 לחוק. הנתבע טען כי בשל הזמן הרב שחלף, אין אפשרות היום להוכיח את פרטי האירוע ואת העובדות הקשורות בתאונה. לפיכך, לא ניתן להוכיח קיומה של תאונה בעבודה. 6. בדיון ביום 25.6.13 שמענו את התובע. הנתבע ויתר על חקירת גרושתו של התובע שהצהירה כי בתאריך 12.12.06 בשעות אחר הצהריים המוקדמות, התובע התקשר אליה כשהוא מבולבל וסיפר שהוא הותקף וביקש שאגיע אליו מהר לכפר דרגות. המצהירה הצהירה שמיד הגיעה במונית לאזור המחצבה שבכפר דרגות, שם פגשה את את התובע שחיכה לה בדרך, כשהוא נסער, הוא סיפר לה שהוא הותקף ונחבל בראשו ובפניו קשות. התובעת הצהירה כי בפניו של התובע היו סימני חבלות טריות, והיא פינתה אותו עם אותה מונית לקופת חולים - לד"ר קטי שימוביץ - לקבלת טיפול רפואי. העדה צירפה המסמכים רפואיים שבהם מצוין "היום בשעות עבודתו הנ"ל היה מוכה ע"י מישהו. נחבל בפנים וראש. תלונות על כאבי ראש". 7. התובע העיד בצורה מסודרת על האירוע מיום 12.12.06 להלן חלק מעדותו:- "ש. תוכל לספר לנו מה אירע לך ביום 12.12.06 בדיוק? ת. כן, ביום הזה 12.12.06 יצאתי לעבודה כרגיל בשעה 6:00 בבוקר, המשאית פולטריילר עמד ליד הבית שלי, אני יצאתי לעבודה, עשיתי 2 הובלות ממחצבת דרגות לרמות ובשעה 11:00 הסדרן נואף אמר להגיע ולהחליף את הגלגלים באוטו שאני בעצם בכפר דרגות היתה שם התקפה מקבוצת ערבים והם ניסו לקחת ממני את המפתחות, הם כיבו את המצבר וקרעו את הצינורות ברקסים מהעגלה, אחרי זה אני סגרתי את הדלתות של המשאית, התקשרתי לאשתי שיש פה תקיפת ערבים עליי, אחרי זה לא הצלחתי לתקשר עם אף אחד ואחד מהם נכנס למשאית, נתן לי מכה, אני לא ראיתי אבל הרגשתי שיש לו חפץ ביד כי המכה היתה מאוד חזקה, אחרי זה התעלפתי, איבדתי את ההכרה וזרקו אותי מתא הנהג. לקחו את הדברים האישיים שלי שהיו בתא הנהג, אחרי זה הצלחתי לברוח מהכפר ויצאתי לכביש הראשי מערד ואשתי לקחה אותי משמה במונית. ש. מי היכה אותך? ת. מי הוא אני לא יודע, ראיתי אותו פעם אחת או פעמיים. חלק מהערבים שעבדו בדרגות היו מחברון. אולי, אני לא בטוח. ש. איפה התקיפה התבצעה ? ת. כפר דרגות. ש. אז למה במשטרה נרשם שהתקיפה היתה בכסייפה? ת. אני מדבר לא טוב בעברית. פעם ראשונה רשום כפר דרגות, אחר כך עוד פעם לא בדיוק מספיק עברית היתה, אבל בשאלה הראשונה היה כפר דרגות מחצבת דרגות, זה ביחד. אולי השוטר לא בדיוק שמע, אולי אני לא דיברתי טוב כמו עכשיו עברית. ש. אמרת שהיית בתא הנהג נעלת את הדלתות? ת. כן. ש. תסביר לי איך יכול להיות שאם הדלתות היו נעולות מישהו נכנס ונתן לך אגרוף שאתה בתוך תא הנהג? ת. שמה היה חלון פתוח והם טיפסו, הם תפסו בחלון עם הידיים וניסו להיכנס. הם כיבו את המצבר, הם עשו הכל כדי לפתוח את הדלת. . . . ש. יש לך עבר פסיכיאטרי לפני 2006, היית בטיפול תקופתי נכון? ת. כן. לא הייתי מטופל פסיכיאטרי פשוט קיבלתי טיפול אחרי תאונת עבודה. היו לי 2 תאונות עבודה ב-2002 וב-2003." (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 25.6.13, ש' 7-32) 8. בדיון שמענו את חוקרת המוסד שהעידה שמנהל חברת מובילי דרגות סירב להחקר בפניה. היא העידה שלא פנתה לעדים שטען התובע שנכחו באירוע ולחברת איתוראן מהסיבה שלא ראתה שזה רלוונטי ואישרה שלא מצאה סתירות מהותיות בין דברי התובע במשטרה ולרופאה לבין מה שסיפר לה בחקירתו. 9. אכן הכלל הוא ששיהוי בהגשת התביעה יכול לגרום לדחייתה מאחר וחלוף הזמן שבין האירוע הנטען ובין מועד הגשת התביעה גורם לקושי באיסוף נתונים ולנזק ראייתי למוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לשלול בצורה מוחלטת תביעה שהוגשה באיחור. סעיף 296 דן בשיהוי ולא בהתיישנות. עם זאת כבר נפסק כי מקום בו תביעה נסמכת בעיקר על מסמכים רפואיים שנכתבו סמוך למועד התאונה הנטענת, והעדויות רק משלימות את הפרטים החסרים, לא יפעל נגד המבוטח השיהוי הרב בהגשת התביעה (עב"ל 167/98 המוסד נ' אריאל שיימן פד"ע לו 92). סעיף 296 נועד למנוע את הבעייתיות שבהוכחת אירוע המזכה בגמלה, בחלוף תקופה ארוכה מיום שאירע. זאת, להבדיל מן המועד לתשלום הגמלה. בעייתיות זו איננה מתעוררת כאשר ישנם מסמכים אותנטיים ממועד התאונה המתעדים אותה, באופן שלמעשה נסיבות התרחשותה אינן יכולות להיות שנויות במחלוקת (עב"ל 83/09 יהודה שטרית נ' המוסד מיום 9.7.09). 10. במקרה שלפנינו התובע צירף דו"ח משטרה ודו"חות רפואיים בזמן אמת והתרשמנו שאירוע התקיפה אכן התרחש. האירוע אירע בזמן עבודת התובע במהלך העבודה ותוך כדי העבודה והיה קשור למשאית ששייכת למעסיקה. אנו מקבלים את דברי ב"כ התובע שגם אם נרשם בתלונה הרפואית כי התקיפה היתה ביישוב כסייפה הרי הכוונה היתה למחצבת דרגות הנמצאת לא רחוק משם. 11. הנתבע טען שגרסת התובע רוויה בסתירות מאחר שבטופס התביעה (נ/1) טען שהותקף על ידי נואף ואילו בהודעת התובע מיום 29.7.12 (נ/6) אמר שהוא לא יודע אם נואף נכח במקום. עיון ב-נ/6 מלמד שהתובע סיפר לחוקרת כי בשעה 11:30 התקשר אליו הסדרן נואף למירס וביקש ממנו להגיע לכפר דרגות להחליף גלגלים למשאית וכאשר הגיע לכפר דרגות הגיעו סביבו הרבה ערבים או בדואים ודרשו ממנו את המשאית. לשאלה מי היו האנשים השיב התובע שאינו זוכר והוא לא זוכר במדויק אם נואף הסדרן נכח במקום. לא התרשמנו שמדובר בסתירות מהותיות, בשני המקרים תיאר התובע כי הגיע למקום האירוע על פי הנחיית נואף. 12. התובע הסביר בחקירתו מפני מה הגיש את התביעה בשיהוי ואנו מקבלים את הטענה של ב"כ התובע שאין הבדל ממשי בין חקירת האירוע שנה לאחר שאירע לבין המועד היום וזאת מהסיבה שהחברה הפסיקה לפעול בסמוך לאותו אירוע, בעל המניות מאג'ד סירב להחקר היום על ידי הנתבע וסביר להניח שגם היה מסרב להיחקר בסמוך לאירוע. 13. לאור האמור ולאור המסמכים הרפואיים שצורפו, התלונה במשטרה ותצהיר אשתו של התובע, ולאור העובדה שבעל המניות סירב להחקר ע"י הנתבע, אנו קובעים שהאירוע התרחש. כאמור ישנם מסמכים רפואיים אותנטיים מיום האירוע. 14. בעב"ל 28951-10-11 שטרית נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.5.13) נקבע ששיהוי יכול יגרום לדחיית התביעה, כי לא ניתן להוכיח את קרות האירוע. "בנסיבות בהן לא המציא המערער ראיות ממשיות התומכות בגרסתו, ונוכח הזמן הרב שחלף יש קושי בקביעה כי הוכח ארוע לפני 1991 דווקא. ודוק: על מנת לבחון קשר סיבתי על המערער היה להוכיח ארוע מסויים, גם אם יש קושי בנקיבה של יום ושעה. בהעדר מסויימות לארוע יש קושי בבחינת קשר סיבתי בין ארוע נטען למצב רפואי. במקרה הנוכחי חלק מהקושי בקבלת גרסת המערער נעוץ בחלוף הזמן הרב שבין הארוע או הארועים הנטענים לפני 1991 לבין מועד הגשת התביעה. לענין המשמעות של השפעת חלוף הזמן בנוגע להוכחת ארוע עובדתי שהתרחש שנים רבות לפני התביעה ולנזק ראייתי שנגרם לצד השני, כבר עמד בית דין זה, לרבות ביחס למערער הנוכחי. בעב"ל 83/09 נקבע שאין להתערב בקביעת בית הדין האזורי כי הארוע החריג משנת 1987 לא הוכח חרף קיומם של מסמכים כלשהם התומכים בקרות אותו ארוע." פיסקה 12ד לפסק דינו של השופט איטח. בעניין שלפנינו האירוע הוכח ואף ב"כ הנתבע בהגינותה בסיכומיה לא טענה שהאירוע לא התרחש. 15. לאור האמור אנו קובעים שהאירוע התרחש בזמן העבודה ובמהלך עבודתו של התובע. 16. אנו קובעים שהאירוע מיום 12.12.06 הוא אירוע בעבודה. 17. החלטה על מנוי מומחה תישלח בנפרד. הכרה בתאונת עבודה