האם כדין ייחס ביטוח לאומי הכנסה בסך 2,000 ₪ לחודש בגין עזרה מבני משפחתה כהכנסה לצורך בחינת זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה על פי סעיפים 5 (ב) ו- 9 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן - החוק) והאם כדין נשללה זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה. 5. בתיק זה העידו התובעת ואחיה, מר בן ארי שלמה פריסלר. הנתבע לא הביא עדים מטעמו. 6. מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן - א. התובעת רווקה ילידת 1968. ב. בהכשרתה המקצועית התובעת הינה עורכת תוכן באינטרנט. ג. בשנת 2006 פתחה התובעת חשבון בבנק הדואר. אחיה, שלמה פריסלר, מופיע בו כנהנה כאשר, בפועל, משנת 2006 האח הוא היחיד שביצע פעולות בחשבון. ד. בחודש יולי 2009 פוטרה התובעת מעבודתה בבית החולים סורוקה לאחר שש שנות עבודה ובעקבות כך נרשמה כדורשת עבודה בשירות התעסוקה. ה. מספר חודשים לאחר שפוטרה מעבודתה, חשבון הבנק של התובעת בבנק לאומי נקלע לחובות והוקפא. ו. כאשר חשבונה של התובעת בבנק לאומי הוקפא, החלה התובעת להשתמש בחשבון שבבנק הדואר לתשלום חשבונותיה השוטפים כאשר היא ואחיה מבצעים ביניהם התחשבנות שוטפת. עניין זה היה ידוע לנתבע. ז. בתקופה בה נותרה התובעת ללא הכנסה, היא השתמשה בכספי הפיצויים שקיבלה, פדתה את קרן הפנסיה שצברה, מכרה את רכבה ואף נעזרה במשפחתה ולוותה מאמה ואחיה כספים לתשלום ההוצאות השוטפות ורכישות לבית. ח. התובעת מעולם לא קיבלה תמיכה כספית שוטפת ממשפחתה, אלא בהתאם למצבה הכלכלי וכשברור לכל שמדובר בהלוואה. ט. כשנתיים לאחר שהתובעת פוטרה ומשעמדה בפני שוקת שבורה, פנתה לנתבע והגישה תביעה לקצבת הבטחת הכנסה וזו אושרה החל מחודש אוקטובר 2011. י. סכומי הכסף שקיבלה התובעת מאחיה ומאמה היו עזרה זמנית ללא כל התחייבות או חובה וזאת נוכח מצבה הכלכלי הקשה. מדובר בעזרה צנועה במטרה להחזיר את הכספים. יא. בחודשים בהם זכאותה של התובעת אושרה והיא קיבלה קצבת הבטחת הכנסה, לא לוותה התובעת מאחיה כספים למעט סכומי כסף זעומים בלבד בסדר גודל של 100-200 ₪ לחודש. מדובר בסכומים לא קבועים המיועדים לעזרה זמנית ללא כל התחייבות או חובה וכהלוואה בלבד. 7. בהודעתה מיום 23.1.12 לחוקר הנתבע (נ/4) מסרה התובעת - "אני מתפרנסת מאחי ומאימא שלי, הם נותנים לי כסף כמה שצריך הם עוזרים לי. שכירות אחי שלמה משלם, הוא גר בבאר שבע הוא גרוש משלם מזונות לגרושתו ומשלם לי שכירות, הוא משתכר משכורת נחמדה... חשמל אימא שלי ואחי משלמים וקניות משלמים לי אחי שלמה פרייסלר ואימא שלי מלכה פרייסלר גרה גם בבאר שבע". כחודשיים לאחר מכן, ביום 20.3.12, שינתה התובעת את גרסתה ובהודעתה לפקיד התביעות בנושא הבטחת הכנסה (נ/2) מסרה - "אחי לא נותן לי כסף כל חודש. פעם אחרונה שהוא עזר לי היתה ב-9/11. הוא עזר לי בתקופה שלמדתי בספיר והפסיק לשלם לי כסף ברגע שקיבלתי הבטחת הכנסה. אני לא יודעת איך החוקר הבין שאח שלי עוזר לי זה ממש לא נכון. אני לא קיבלתי כספים בזמן שקיבלתי הבטחת הכנסה. אני מקבלת מהם עזרה מהמשפחה בקניות בסופר מדי פעם או כסף קטן כשאני צריכה סכומים שלא עולים על 100 ₪ או 200 ₪. לפעמים הם משלמים לי חשבונות כשאני לא מצליחה להסתדר אך זה לא קבוע". 8. בחקירתה הנגדית הופנתה התובעת לתצהירה בו חזרה על כך כי הסכומים שניתנו לה על ידי אחיה ואימה ניתנו כעזרה ונשאלה למה הדברים לא נאמרו לחוקר ותשובתה - "כי מבחינתי הלוואה זו עזרה" וכאשר נתבקשה להבהיר את דבריה השיבה - "זה תמיד היה ברור שזאת הלוואה, אך לא היה לי ברור מאיפה אי פעם אוכל להחזיר אותה". לשאלה מדוע לא אמרה לחוקר שמדובר בהלוואה השיבה - "כי לא עלה על דעתי באותו הרגע, הוא נחת עלי ב - 09:00 ורק התעוררתי", ולשאלה מדוע לא אמרה גם לפקידת התביעות שמדובר בהלוואה השיבה - "לא חשבתי על זה, זאת התחשבנות משפחתית". כאשר, בהמשך, עומתה התובעת עם העובדה שגם אחיה לא מסר לחוקר הנתבע שמדובר בהלוואה השיבה - "תשאלי את אחי, אני לא יכולה להסביר את הדברים שהוא אמר". כאשר נתבקשה התובעת להבהיר, במסגרת חקירתה הנגדית, מדוע צירפה את הנספחים ת/3 (כרטסת התחשבנויות עם אחיה וגליון אקסל) שעה שהם מתייחסים לשנים קודמות שאינן רלוונטיות לתביעה השיבה - "זה מראה שיש התחשבנות ביננו על כספים" וכאשר הקשתה ב"כ הנתבע והבהירה כי ההתחשבנות אינה מתייחסת לתקופה הרלוונטית לתביעה השיבה התובעת - "אני חושבת שהגשנו גם לתקופה הרלוונטית אני מפנה לגליון האקסל". בסיום חקירתה הנגדית נשאלה התובעת מה גובה החוב שלה כלפי אחיה והשיבה - "באזור 10,500 ₪ למיטב זכרוני. זה לא תחשיב מדויק היות והוא לא עשה חישוב לתקופה האחרונה". 9. מתצהירו של מר בן ארי שלמה פריסלר, אחיה של התובעת, (להלן - פריסלר או האח) עולות העובדות כלהלן - א. פריסלר, אחיה של התובעת, הינו גרוש, אב לשניים ומוכרז כמוגבל בבנק ישראל. ב. בשנת 2006 אפשרה התובעת לאחיה להשתמש בחשבונה בבנק הדואר ורשמה אותו כנהנה בחשבון. בפועל האח השתמש בחשבון כבשלו וממנו ביצע את כל התנהלותו הכספית. ג. בחודש יולי 2009 פוטרה התובעת מעבודתה ונקלעה למצב כלכלי קשה ובסוף שנת 2009 נקלעה לחובות בחשבונה בבנק לאומי וחשבונה הוקפא. החל מאותה תקופה עשתה התובעת שימוש בחשבון בבנק הדואר. ד. פריסלר משתכר סך 12,000 ₪ בחודש. החל משנת 2006 נהג פריסלר, באופן קבוע, למשוך סך 2,000 ₪ מהחשבון בבנק הדואר ולהותיר 2,000 ₪ להוצאותיו כגון כרטיס אשראי, דלק וכספומט. ה. מאז שהתובעת פוטרה מעבודתה מצבה הכלכלי התדרדר ופריסלר נאלץ להלוות לה כספים שיסייעו לה בהתנהלותה השוטפת. בתקופה זו ניהל פריסלר כרטסת ובה פירוט של כלל הכספים אותם הלווה לתובעת מתוך ציפייה ברורה לקבלם בחזרה. ו. מלבד עזרתו של האח, פדתה התובעת גם את כספי קרן הפנסיה שלה ואף מכרה את רכבה הפרטי. ז. בתקופה בה התובעת קיבלה קצבת הבטחת הכנסה, בחודשים אוקטובר ונובמבר 2011, היא התקיימה מקצבה זו ולא נזקקה להלוואות מצד האח למעט סכומים זניחים. הכספים שהלווה פריסלר לתובעת הינם סכומים לא קבועים המיועדים לעזרה זמנית בלבד ללא התחייבות ומתוך ציפייה לקבלם בחזרה. 10. בהודעתו מיום 25.1.12 לחוקר הנתבע (נ/5) מסר פריסלר - "אני עוזר לה כל חודש בסכום מסוים של 2,000 ₪ שכר דירה והוצאות וזה משתנה. לפעמים אימא שלי עזרה לה גם קצת כי גם לי לא תמיד מספיק כי אני משלם מזונות על שני ילדים 4,500 ₪." בחקירתו הנגדית, כאשר נתבקש פריסלר לאשר שהוא אמר לחוקר הנתבע כי הוא עוזר לתובעת ב- 2,000 ₪ לחודש, השיב בשלילה. ולשאלה מה אמר לחוקר השיב - "שנשאר בחשבון המשותף 2,000 ₪ שאיתם אני משתמש לתשלום חשבונות. לי אין חשבון בנק". כאשר הקשתה ב"כ הנתבע ומסרה לפריסלר כי לא זה מה שעולה מהודעתו לחוקר השיב - "נכון שזה מה שהחוקר רשם, אבל זה לא מה שמסרתי לו... עכשיו אני נזכר למה החוקר רשם את זה, הוא שאל באופן כללי, אם נכון שבעבר נתתי לה. בעבר נתתי לה כהלוואה גם ללימודים וגם לשכ"ד. לשאלתך - זה נכון, אבל השאלה לאיזו תקופה. היו כמה חודשים כאלה" וכאשר נשאל באיזו תקופה נתן לתובעת סך 2,000 ₪ לכיסוי שכר דירה והוצאות השיב - "מאחר ואני לא יכול לזכור במדוייק תאריכים, ניהלתי רישום כדי להתחשבן איתה אחר כך, נדמה לי שרשמתי את הדברים בתצהיר. הרישום הוא בדפים או בפתקים, לא בפתקים יש דף התחשבנות" והוא לא צירף דף התחשבנות עדכני כי - "אני לא מנהל התחשבנות יומיומית, אלא אני נכנס לזה אחת לכמה חודשים. יש לי עד שנה שעברה נדמה לי". דיון והכרעה - 11. המחלוקת בתיק דנן נסבה בשאלה האם התובעת קיבלה כספים כתמיכה ועזרה מצד בני משפחה ואם כן - האם יש לראות בתמיכה ועזרה אלה כ"הכנסה" השוללת את הזכאות לגמלה על פי החוק באופן חלקי או מלא. 12. סעיף 5(ב) לחוק קובע - "הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה." סעיף 9 לחוק קובע - "(א) בחוק זה, "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות - (1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח; (2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; (3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972; (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה; (5) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9 א. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות - (1) כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4); (2) נסיבות שבהן ייראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה; (3) הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה. (ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה - דירת מגורים). "סכום שאינו מובא בחשבון" - סכום כמפורט להלן: (1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש. (2) סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תוכנית ההתתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור בסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם." 13. התובעת נסמכת על ההלכה שנקבעה בעב"ל 681/07 אהרון בנישו - המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.7.09, (להלן - פרשת בנישו), לפיה תמיכת קרובים או עזרה משפחתית אינם נחשבים בגדר הכנסה ואינם שוללים את הזכאות או מפחיתים את גמלת הבטחת ההכנסה. בפרשת בנישו המדובר בסיוע אקראי לא קבוע שאינו מחייב. נסיבות המקרה מושא פסק הדין שונות מפרשת בנישו משאין עסקינן בעזרה וולונטרית, לא קבועה, שאינה מחייבת אלא עסקינן בתמיכה קבועה לאורך זמן. במקרה כזה קבעה ההלכה הפסוקה, כי סכום הניתן באופן סדיר וקבוע, ראוי להיחשב כהכנסה (עב"ל 176/09 דוד ולאה מרים בליתי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.6.10). כן נפסק כי תכלית חוק הבטחת הכנסה הוא הבטחת משאבים הדרושים לסיפוק צרכים חיוניים למי שאינו יכול לקיים את עצמו. תכלית החוק מחייבת פסיקה שאינה מבדילה בין מי שמשתכר הכנסה קבועה בעבודה לבין מי שמקבל סכומי כסף גבוהים באופן קבוע. מי שמקבל מידי חודש סכומי כסף גבוהים אינו בגדר מי שאינו מסוגל לספק את צרכיו הבסיסיים והציבור אינו חייב לתמוך באדם אשר יכול לספק לעצמו צרכים חיוניים (עב"ל (ארצי) 618/08 אורן - המוסד לביטוח לאומי (16.1.2011)). 14. ובענייננו - התובעת לא עמדה בנטל המוטל על שכמה להוכיח כי לא נהנתה מהכנסה קבועה בסך 2,000 ₪ לחודש בחודשים הרלוונטיים לתביעה - אוקטובר ונובמבר 2011, ונפרט - א. מן ההודעות שמסרו, הן התובעת והן אחיה, לחוקר הנתבע עולה בבירור כי התובעת נהנתה מתמיכה קבועה בסך 2,000 ₪ בחודש לצורך תשלום שכר דירה והוצאות. ב. בשלב מאוחר יותר חזרו בהם התובעת ואחיה מן הגרסה שהשמיעו בפני החוקר. בנוגע להעדפת דברים שנאמרו לחוקר הנתבע נקבע, בדב"ע מח/0-42 ורטנסקי - המוסד לביטוח לאומי (פד"ע י"ט 471), כדלקמן - "בית הדין האזורי שמע את המערער, שהיה העד היחיד במשפט, התרשם מעדותו, ורשאי היה להעדיף את דבריו בפני חוקר המוסד על אלה שאמר לפני בית-הדין. מה עוד שהתרשם שגרסותיו של המערער בבית-הדין היו גרסות מאוחרות ו"משופצות" לצורך הדיון". (ר' גם דב"ע נב/0-13 מירון - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ד 82). ג. לא מצאנו את עדותו של האח מהימנה. תחילה טען, בחקירתו הנגדית, כי החוקר לא הבין את דבריו וכי לא אמר לחוקר כי תמך בתובעת בסכום של 2,000 ₪ לחודש. לאחר מכן ובמהלך החקירה הנגדית, שינה את גרסתו וטען שהתכוון בהודעתו לחוקר שסייע לתובעת במימון לימודים ושכר דירה בעבר ולבסוף טען כי נתן לה 2,000 ₪ בחודש וניהל על כך התחשבנות. דא עקא, שההתחשבנות אשר צורפה לבית הדין כלל לא מתייחסת למועדים הרלוונטים לתביעה אלא מדובר בהתחשבנות מוקדמת עד למחצית הראשונה של 2011 ואילו תביעתה של התובעת מתייחסת לחודשים אוקטובר ונובמבר 2011 בלבד (כפי שהעידה בחקירתה הנגדית). 15. נוכח העובדה שהתובעת מקבלת מידי חודש באופן סדיר וקבוע סך 2,000 ₪ מבני משפחתה הרי שלא ניתן לכלול אותה בגדר אלה שאינם מסוגלים לספק את צרכיהם הבסיסיים. את סכומי הכסף הקבועים יש להחשיב כהכנסה לאור תכלית החוק ומכוח הוראות סעיף 2 (5) לפקודת מס הכנסה, כאמור בסעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה. 16. לאור האמור - התביעה נדחית. 17. אין צו להוצאות. הבטחת הכנסה