ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית), נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 41% 2. ביום 21/6/11 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לרפואה פנימית, מומחה לפסיכיאטריה ומומחה לאורטופדיה, ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה בפרוטוקול. הוועדה ביקשה חוות דעת יועץ מומחה בתחום הכירורגיה ובתחום א.א.ג., וכן ביקשה לבצע בדיקת BERA. 3. ביום 14/8/12 שבה הוועדה והתכנסה. לאחר שעיינה בחוות דעת היועץ הכירורג, מיום 31/7/11, בחוות דעת היועץ בתחום א.א.ג. מיום 19/1/12 ו-17/5/12, סיכמה הוועדה וקבעה למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור 41%, כדלקמן: 10% נכות בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ג)(3), מיום 1/4/12 10% נכות בגין בקע מפשעתי חוזר, לפי פריט ליקוי 19(ה) מיום 19/9/09 10% נכות בגין סכרת, לפי פריט ליקוי 4(3), מיום 16/9/09 0% נכות בגין יתר לחץ דם, לפי פריט ליקוי 9(3)(א) 0% נכות בגין יתר שומנים בדם, לפי פריט ליקוי 3(א) 10% נכות בגין חוסר ויטמין 12B, לפי פריט ליקוי 2(א)-(ב), מיום 16/9/09 10% נכות בגין כאבי חזה, לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)(I), מיום 16/9/09 10% נכות בגין הפרעות חרדה, לפי פריט ליקוי 34(ב)(2), מיום 16/9/09 10% נכות בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה צווארי, לפי פריט ליקוי 37(5)(א), מיום 16/9/09 0% נכות בגין כאבי גב תחתון, לפי פריט ליקוי 35(1)(א) כמו כן, קבעה הוועדה כי לא נותרה למערער נכות בגין טנטון ובגין כבד שומני. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: אדון בטענות המערער כסדרן: הנכות הפסיכיאטרית 4. לטענת המערער, הוועדה לא נתנה את דעתה להיותו מטופל בכדורים (טיפול תרופתי על ידי ציפרלקס). המשיב טען מנגד, כי קביעת דרגת הנכות ובחירת פריט הליקוי הם עניינים המסורים לסמכותה הבלעדית של הוועדה. 5. עיון בהחלטת הוועדה מעלה, כי המומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר נמנה בין חברי הוועדה, בדק את המערער ופירט את ממצאיו בפרוטוקול. יצוין, כי המערער לא התלונן בפני הוועדה שהוא מקבל טיפול תרופתי נגד דיכאון. הוועדה ציינה כי המערער בהכרה מלאה, עֵרני ומתמצא במקום, זמן וזהות, דיבורו ספונטני ולעניין, חשיבתו מאורגנת. הוועדה ציינה את תלונות המערער בדבר קשיי זכרון על רקע מחלת הסכרת, תלונות על תחושת מועקה ועצבנות עקב מצביו הגופני. לדעת הוועדה, לא נמצאו בבדיקה סימני דיכאון מג'ורי, סימנים פסיכוטיים או עדות להפרעות קוגנטיביות. לאור האמור, קבעה הוועדה כי נכותו הנפשית של המערער, בגין הפרעות חרדה, היא בשיעור 10%. 6. לדעתי, הוועדה התייחסה בהרחבה ובמנומק לתלונות המערער בתחום הנפשי, וקבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, תוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות. הוועדה עיינה בחומר הרפואי שעמד בפניה, וחזקה עליה שנתנה דעתה לאמור בתיעוד הרפואי שעמד בפניה. לפיכך, לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בתחום הפסיכיאטרי, משלא התייחסה במפורש לעובדה שהמערער מקבל טיפול תרופתי בציפרלקס. לאור כל האמור, נדחה הערעור מבחינה פסיכיאטרית. הנכות בגין מחלת הסוכרת 7. לטענת המערער, היה מקום לקבוע לו נכות בשיעור גבוה יותר, שכן מדובר בסכרת עם סיבוכים. לפי הטענה, המערער סובל מיתר לחץ דם ושגתה הוועדה משלא דנה בשאלה האם מדובר בסיבוך של מחלת הסכרת. המשיב טען כי הוועדה לא מצאה סיבוך סכרתי אצל המערער, ולחץ דם אינו מוכר בתקנות כסיבוך של מחלת הסכרת. 8. הוועדה קבעה למערער 10% נכות בגין סכרת, לפי פריט ליקוי 4(3), שעניינו סוכרת המטופלת על ידי דיאטה וכדורים. טענת המערער כי יתר לחץ דם מהווה פגיעה בכלי דם, ולכן סיבוך סוכרתי, הינה טענה רפואית שאינה נתמכת בלשון התקנות (ראו פריט ליקוי 4(6) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956). לדעתי, טענות המערער בעניין זה מכוונות כנגד קביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. לפיכך, דין הערעור בנקודה זו להידחות. הנכות בגין טנטון 9. לטענת המערער, שגתה הוועדה משקבעה שתיאור המערער אינו תואם את אופי הטנטון. נטען כי המערער התלונן בפני הוועדה שהוא שומע צפצופים קבועים באוזניים. נטען כי המערער סובל מרעש תמידי באוזניים, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי, ולכן היה מקום לקבוע לו נכות בשיעור 10% בגין טנטון. המשיב טען בעניין זה כי תיאורו של המערער בדבר טנטון אינו תואם את התלונות המוכרות ברפואה, ולכן בדין לא נקבעה לו נכות בגין טנטון. 10. היועץ בתחום אף אוזן גרון, ד"ר פרדיס, בדק את המערער ביום 19/1/12. בנוגע לטנטון, התלונן המערער על "טנטון 24 שעות בכל מקום ובכל מצב, גם עכשיו, שומע כל הזמן". היועץ בתחום א.א.ג.קבע, כי "תיאור הטנטון של הנבדק, שומע טנטון בכל מקום ובכל מצב, ללא השפעה של רעש סביבתי, לא תואם למה שידוע ומוכר בהקשר לטינטוס". גם בעניין זה אני סבורה כי טענות המערער מכוונות כנגד קביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. לאור כל האמור, נדחה הערעור לעניין הטנטון. הנכות הקרדיולוגית 11. המערער הוסיף וטען כי הוא סובל ממחלת לב איסכמית, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שעמדו בפני הוועדה. המשיב טען כי הרופא המומחה לרפואה פנימית, אשר נמנה על חברי הוועדה, בדק את המערער וקבע את ממצאיו באופן מנומק, כך שאין מקום להתערב בקביעותיו הרפואיות. 12. עיון בפרק ד' לפרוטוקול מעלה כי לא הועלו תלונות באשר למחלת לב. המערער לא הפנה, במסגרת הדיון בערעור, לכל מסמך שבו הועלתה טענה מפורשת כאמור. מעבר לנדרש, המומחה בתחום רפואה פנימית בדק ומצא "לב - ריאות - בטן - בלי ממצא פתולוגי". נוסף לאמור, למערער נקבעה נכות בגין כאבי חזה. לאור האמור, גם טענת ערעור זו דינה להידחות. 13. אשר על כן - הערעור נדחה בזאת. 14. אין צו להוצאות. 15. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. נכות כלליתערעורנכות