ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית), שקבעה הוועדה כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 49% מיום 1/1/12 ("ההחלטה"). 2. עניינו של המערער הוחזר לדיון בפני הוועדה מכוח פסק דיני מיום 15/11/11 (ב"ל 38258-01-11), אשר קבע, כי עניינו של המערער ידון לפני וועדה בהרכב חדש, אשר תדון בערר מראשיתו, כאשר פרוטוקולים של ועדות קודמות לא יונחו בפניה. 3. ביום 20/3/12 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לרפואה פנימית, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לאורטופדיה, עיינה בחוות דעתו של המומחה היועץ לוועדה בתחום הקרדיולוגיה, ד"ר עמיקם מיום 23/1/12, ובחוות דעתו של המומחה היועץ לוועדה בתחום הכירורגיה, ד"ר טולדנו מיום 4/1/12, וציינה כי היא מקבלת את המלצותיהם. הוועדה ערכה למערער בדיקה אורטופדית, וציינה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. הוועדה דחתה את הערר מבחינה אורטופדית וקבעה שאין נכות בגין הצוואר ובגין עמוד שדרה מותני. הוועדה עצרה את הדיון וביקשה חוות דעת מומחה יועץ פסיכיאטר ומומחה יועץ אף אוזן גרון, וכן הזהירה את המערער לפני הפחתת הנכות מבחינה קרדיולוגית. ביום 22/5/13 שבה הוועדה והתכנסה, וציינה כי מאחר שהמערער לא המציא מסמכים עדכניים בנושא הלבבי, היא מקבלת את החלטת היועץ הקרדיולוג. לאחר שעיינה הוועדה בחוות דעת היועצת הפסיכיאטרית, ד"ר עארף, מיום 17/4/12, ובחוות דעת היועץ לרפואת אף אוזן גרון, ד"ר לטיצ'בסקי מיום 19/4/12, אימצה את מסקנותיהם וקבעה למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור 49%, כדלקמן: 0% נכות בגין בקע מפשעתי משמאל, לפי פריט ליקוי 19(א), מיום 1/3/08 עד 31/12/10 30% נכות בגין קבע גדול שלא ניתן להחזרה עם הפרעה מקומית, לפי פריט ליקוי 19(ח) מיום 1/1/11 10% נכות הפרעת הסתגלות, לפי פריט ליקוי 34(ב)(2), מיום 1/12/11 5% נכות CTS ימין, לפי פריט ליקוי 31(4)(א)(I), מיום 1/1/11 5% נכות CTS שמאל, לפי פריט ליקוי 34(4)(א)(I), מיום 1/1/11 0% נכות כאבים בצוואר, לפי פריט ליקוי 35(1)(א), מיום 1/1/11 0% נכות לחץ דם, לפי פריט ליקוי 9(3)(א), מיום 1/3/08 5% נכות בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ב)(3), מיום 1/1/12 25% נכות בגין תעוקת לב, לפי פריט ליקוי 9(2)(א), מיום 1/5/08 עד 31/12/11 10% נכות בגין כאבים בחזה,לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)(I), מיום 1/1/12 לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: הנכות הקרדיולוגית: 4. לטענת המערער, היועץ הקרדיולוג התעלם מבדיקת מיפוי לב משנת 2003. נטען עוד כי שגה בקביעתו כי אין עדות לקיום מחלת לב איכסמית או תורשתית. המשיב טען מנגד, כי אין לקבל את טענות המערער ככל שהן מתייחסות להחלטות ועדות רפואיות קודמות, אשר קבעו קיומה של מחלה איסכמית, שכן עניינו הוחזר לדיון בוועדה בהרכב חדש שהונחתה שלא לעיין בפרוטוקולים של ועדות קודמות. נטען כי היועץ הקרדיולוג קבע את ממצאיו לאחר שעיין בחומר הרפואי שעמד בפניו וקבע שאינו מקבל את מסקנותיו של המומחה מטעם המערער. 5. עיון בחוות דעת היועץ הקרדיולוג ד"ר עמיקם מיום 23/1/12 מעלה כי היועץ הקשיב לתלונות המערער ורשם אותן בסעיף ג' לחוות הדעת. היועץ בדק את המערער ופירט את ממצאי בדיקתו: קצב הלב סדיר, קולות לב תקינים ללא אוושות, אין סימנים לאי ספיקת לב. היועץ התייחס בחוות דעתו לתוצאות צנתור משנת 2008, צילום חזה, תרשימי אק"ג ובדיקת מאמץ מיום 12/9/10, וקבע כי "אין עדות אובייקטיבית לקיום מחלת לב איסכמית או תרשתית". היועץ הקרדיולוג הוסיף וציין כי בדיקת אקו לב נמצאה תקינה. לאחר שעיין בחוות הדעת מטעם המערער, פרופ' יהודה עדות מיום 20/6/08 ציין כי חוות הדעת מבוססת בעיקרה על תלונות המערער ולא על ממצאים אובייקטיבים. לדעת היועץ הקרדיולוג, בהעדר קביעות רפואיות המבוססות על תיעוד רפואי אובייקטיבי כגון צנתור, אין לקבל את המסקנה כי קיימת נכות בשיעור 70%. לדעת היועץ הקרדיולוג, מדובר במסקנה מוגזמת בלשון המעטה, המשמיטה את הבסיס לחוות הדעת כולה. היועץ הקרדיולוג הגיע למסקנה כי המערער "אינו סובל ממחלת לב כללית תרשתית כפי שהוכח בצנתור לב בשנת 2008 שהדגים עורקים פתוחים וללא היצרות". נדחית טענת המערער לפיה קביעה זו עומדת בסתירה לקביעת ועדה רפואית קודמת, שכן היועץ הקרדיולוג בדק את המערער מחדש. מקובלת עלי טענת המשיב כי טענות המערער בעניין הנכות הקרדיולוגית מכוונות כנגד קביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. הנה כי כן, היועץ הקרדיולוג התייחס בהרחבה ובמנומק לתלונות המערער, וקבע את מסקנותיו באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתו, תוך עיגון מסקנותיו בקביעותיו הרפואיות. היועץ עיין בחומר הרפואי שעמד בפניו. לפיכך, לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בחוות דעת היועץ הקרדיולוג משלא התייחס במפורש למיפוי לב משנת 2003. דברים אלה מקבלים משנה תוקף משעה שהיועץ ביסס מסקנותיו על תיעוד רפואי עדכני, וציין כי באשפוז האחרון של המערער בבית החולים בנהרייה, מיום 17/1/12 - חמישה ימים לפני בדיקתו על ידי היועץ הקרדיולוג - לא נמצא שום ממצא מבחינה לבבית, וכל הבדיקות היו תקינות. לאור כל האמור, נדחה הערעור מבחינה קרדיולוגית. הנכות האורטופדית: 6. לטענת המערער, הוועדה לא נתנה דעתה למכתבו של ד"ר קירשנר מיום 15/3/11. המשיב הסכים כי היועץ הקרדיולוג לא התייחס בחוות דעתו למכתבו של ד"ר קירשנר, ולכן הסכים להשיב את עניינו של המערער לוועדה בעניין זה. הנכות בגין ליקוי שמיעה וטנטון: 7. לטענת המערער, שגתה הוועדה משלא קבעה למערער נכות בגין טנטון, כאשר קיימים מסמכים רפואיים התומכים בתלונה שהעלה המערער לפני הוועדה בנוגע לטנטון. המשיב הסכים כי לפני היועץ בתחום א.א.ג. עמד מסמך רפואי מיום 10/1/12 בנוגע לטנטון, ואף קיימת תלונה מפורשת בעניין זה. לפיכך, הסכים להשיב את עניינו של המערער לוועדה על מנת שהיועץ בתחום א.א.ג. ידון בטנטון. הנכות הנוירולוגית: 8. המערער הוסיף וטען בנוגע לפגיעה בצוואר, כי היה מקום לבחון נכות נוירולוגית בנוסף לנכות האורטופדית, בהתאם להלכת בן ציון פנקס (בג"ץ 1634/09 בן ציון פנקס נ' בית הדין הארצי, ניתן ביום 7/3/11). בהקשר זה הפנה המערער לממצאי בדיקת MRI מיום 19/2/11. המשיב טען מנגד, כי המערער נבדק מבחינה אורטופדית, נמצאו תנועות מלאות והוועדה קבעה שאין נכות בגין הצוואר ובגין עמוד שדרה צווארי. על כן, נטען כי לא היה מקום להתייחס לנכות נוירולוגית. 9. לדעתי, אין להחיל בנסיבות המקרה דנן את הלכת בן ציון פנקס, הקובעת כי אין להגביל את הנכות עקב בקע דיסק לנזק אורטופדי או נוירולוגי, וקיימת אפשרות לקבוע נכות נוירולוגית ואורתופדית גם יחד. ההלכה ניתנת ליישום במקרה בו נקבעה למבוטח נכות עבור פגיעה אורתופדית או נוירולוגית, למרות שהוא סובל משתי פגיעות אלה. בענייננו: ככל שהייתה נקבעת למערער נכות בגין אחד הליקויים - אורטופדי או נוירולוגי, הרי שהיה מקום לקבוע שהוועדה נדרשת לדון באפשרות לקבוע את דרגת נכותו בהתחשב הן בפגיעה האורתופדית והן בפגיעה הנוירולוגית. אלא שלמערער נקבעה נכות בשיעור 0% בגין כאבים בצוואר. הוועדה קבעה כי אין ספזם בשרירי הצוואר והכתפיים, התנועות הצידיות ותנועות הכיפוף לפנים מלאות ותקינות. משנדחה הערר מבחינה אורטופדית ונקבע שאין נכות בגין הצוואר - הרי שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה משלא נדרשה לנכות הנוירולוגית בצוואר. משכך, טענת ערעור זו נדחית. תחולת הנכות בגין בקע מפשעתי, הפרעה הסתגלותית ותסמונת CTS: 10. לטענת המערער, שגתה הוועדה בקביעת מועד תחולת הנכות בגין בקע מפשעתי ביום 1/1/11, שכן המסמכים הרפואיים מעידים שתחילת הבקע בשנת 2007. המערער הוסיף וטען, כי בחוות דעת הכירורג ד"ר ג'ורג' דאוד, מיום 4/3/11, צוין כי הבקע ראשיתו באירוע מיום 10/11/07, אשר אובחן כבר בחודש 2/08. לעניין תחולת הנכות בגין הפרעה הסתגלותית ביום 1/12/11, טען המערער כי המסמכים הרפואיים מצביעים שהטיפול הפסיכיאטרי החל ביום 6/2/11. גם בעניין הנכות בגין CTS טען המערער כי שגתה הוועדה בקביעת מועד תחולת הנכות ביום 1/1/11, שכן הפגיעה אירעה ביום 11/7/07, והוכרה על ידי המשיב ממועד זה. 11. המשיב הסכים, כי בקביעתה הגבילה עצמה הוועדה לתחולה מיום הבדיקה מחדש, בעוד שלא ישבה כוועדת ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון לפי תביעה שהוגשה בשנת 2011. נטען כי מאחר שהוועדה התכנסה מכוח פסק דין, לא היה מקום להגביל את תחולת הנכות לשנת 2011, ולכן הוסכם על השבת עניינו של המערער לוועדה בעניין קביעת מועד תחולה הנכויות הללו. 12. אשר על כן, הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן: (א) היועץ הקרדיולוג ייתן דעתו למכתבו של ד"ר קירשנר מיום 15/3/11, וינמק האם יש בו כדי לשנות מקביעתו. (ב) היועץ בתחום אף אוזן גרון ידון בנכותו הרפואית של המערער בגין טנטון. היועץ יעיין במסמכים הרפואיים, לרבות מסמך רפואי מיום 10/1/12; ייתן דעתו לתלונות המערער בנוגע לטנטון, ויקבע את נכותו בתחום זה. (ג) הוועדה תדון מחדש בקביעתה בנוגע למועד תחולת הנכות בגין בקע מפשעתי, הפרעה הסתגלותית ותסמונת CTS, בשים לב לכך שהיא אינה מוגבלת בתחולת הנכות משנת 2011. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות בא כוחו, ויתאפשר לו לטעון טענותיו ולהציג מסמכים רפואיים התומכים בטענותיו. 13. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 14. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. נכות כלליתערעורנכות