התובע טוען כי על הנתבעת לפצות אותו על מכלול נזקיו כפי שיפורט להלן הן בהשבה של סכומי שכר טרחה ששילם לעו"ד על ניהול הליך כנגד הנתבעת, עלות חוות הדעת ופיצויים על עגמת נפש ודמי בטלה. הנתבעת טענה כי פעלה כדין בעניינו של התובע ולא הייתה כל מניעה כי הוועדה הרפואית של מבטחים תבחן את זכאותו לנכות מלאה ו/או זמנית וקביעות הוועדה בעניין זה היו נתונות להגשת ערעור דבר שהתובע לא עשה ולכן אין לו להלין אלא כלפי עצמו. הנתבעת אף טענה כי פעלה בהתאם לקביעות הוועדה הרפואית שהונחו בפניה ולכן לא נפל פגם בהתנהלותה מאחר והתובע בסופו של יום הסכים למחוק את התביעה לאחר שהנתבעת שילמה לו את הסכומים המגיעים לו, לכן טענה הנתבעת כי דין התביעה להידחות. 2. בדיון מוקדם שהתקיים בפני הרשמת גרשון, טענו הצדדים בקצרה בעניין הפחתת אחוזי הנכות של התובע וחזרו על הטענות המפורטות לעיל בקצרה ולמרות שהנתבעת ביקשה לפסוק בתיק על בסיס המסמכים וכי לא יהיה צורך בתצהירים, ביקש התובע לקיים דיון בפני שופט ולהוסיף על טענותיו. בדיון שהתקיים בפנינו התובע חזר על טענותיו ואמר שלא היה שום שינוי במצבו הרפואי עת החליטה הוועדה של הקרן להפחית את אחוזי הנכות בשל נכות הראייה שלו ב- 50% ומאחר והקרן לא נהגה בתום לב ולא המתינה לקביעה של וועדה רפואית עליונה אלא מיד הפחיתה את גמלת הנכות ורק לאחר מכן השיבה לו את הכספים שהופחתו, טוען התובע כי הינו זכאי לפיצוי על ניהול הליך סרק באמצעות עורכי דין וחוות דעת וכן על עגמת נפש. לכן מבקש התובע כי ביה"ד יפסוק לו החזר הוצאותיו המלא וכן פיצוי על עגמת נפש. 3. הנתבעת בדיון טענה מנגד כי יש לדחות את התביעה שכן מדובר במעשה בית דין. התובע הגיש תביעה קודמת אשר נמחקה ללא צו להוצאות בהסכמתו. מדובר בתביעה של ערעור על וועדה רפואית כאשר עפ"י תקנון הקרן היה על התובע למצות את ההליכים בפניה לוועדה לעררים של קרן הפנסיה ולכן ככל ששגה בא כוחו וככל שהתובע בחר לפנות לשירותים משפטיים מיותרים חלף פנייה לוועדה לעררים עליונה, אזי אין הקרן חייבת בתשלום פיצויים לתובע מכל סוג שהוא. לכן טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה. הכרעה 4. עיקר העובדות הנחוצות להכרעתינו: התובע יליד 1969 אשר היה בעל עסק עצמאי לעיצוב ושיווק בגדים. בשנת 2001 אובחן במחלה בעיניו אשר גרמה לפגיעה קשה בראייתו בשתי העיניים. בשנת 2004 עבר התובע השתלת קרנית בעין שמאל, סבל מזיהומים בעין ונותר עם שריד ראייתי בלבד. בעינו הימנית רואה התובע בזוויות בלבד. לאור מצבו הרפואי איבד התובע את עיסקו ופרנסתו. הנתבעת הכירה בנכותו של התובע ושילמה לו גמלת נכות בשיעור של 100% עד ליום 31.5.11. ביום 26.4.11 הודיעה הנתבעת כי היא מפחיתה את גמלת הנכות ל- 50% וקבעה כי התובע מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה בהיקף של חצי משרה עד לסוף 11/11. החלטת הנתבעת אילצה את התובע לשכור עו"ד , אשר הגיש כנגדה תביעה על החלטתה זו החד צדדית. לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי אשר את עלותה שילם התובע. במקביל הגיש עו"ד של התבוע בקשה לקיום ועדה רפואית עליונה שתבדוק את התובע. רק לאחר שהתובע פנה באמצעות ב"כ לנתבעת, נערכה עבורו ועדה עליונה וזו קבעה כי התבוע נכה בשיעור 100% כפי שהיה קודם לכן החל מיום 1.6.11. בתהבסס על החלטה זו של הועדה קיבל התובע את כל הכספים להם היה זכאי מהנתבעת רטרואקטיבית. 5. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בפנינו וכן בחנו את מכלול כתבי הטענות על הנספחים שצורפו אליהם, אנו קובעים כי דין תביעת התובע להתקבל באופן חלקי. התנהלות הנתבעת פברט למבוטח שלה אשר הקושי העיקר שלו בנכות היא עיוורון כמעט מלא, והחלטת ועדה מטעמה כי מפחיתה את שיעור גמלתו באופן חד צדדי, כאשר היה עליה לאפשר לתובע לפנות לועדה רפואית עליונה ורק לאחר החלטתה לבצע את ההפחתה, היא זו אשר גרמה לתובע נזקים כספיים. משקיבל התובע החלטה חד צדדית של הנתבעת תוך הפסקה מיידית של תשלום הגמלה באופן חלקי, אזי לא היה מנוס לתובע אלא לפנות לייעוץ, בין אם ייעוץ משפטי ובין אם כל ייעוץ אחר ביטוחי. אכן התביעה של התובע להחזר הוצאותיו באופן מלא אינה צריכה להתגלגל כולה על הנתבעת שכן, לתובע עמדה הזכות טרם הגשת תביעה ופניה לקבלת חות דעת מומחה מטעמו במצורף לתביעה לפעול על פי תקנון הנתבעת ולהגיש ערעור לועדה העליונה. ב"כ התובע נקט בשתי פעולות במקביל כאשר הגשת התביעה לכאורה היתה מיותרת. אמנם התובע לא ידע זאת, אך אין בכך מאידך כדי לחייב את הנתבעת בהוצאות המלאות של התובע, גם אם כשלה בהתנהלותה. זאת ועוד מצאנו כי החלטת הנתבעת , כפי שניתנה מבלי שהמתינה לערעור של התובע לועדה עליונה והפסקה חלקית של תשלום גמלתו, גרמה עוגמת נפש לתובע. 6. לכן לאור כל נימוקינו לעיל ולאחר שבחנו את מכלול הנסיבות, אנו קובעים כי על הנתבעת לפצות את התובע בפיצוי חלקי על שכר הטרחה ששילם לב"כ בסך של 5,000 ₪ . כמו כן לאור עוגמת הנפש שנגרמה לתובע על הנתבעת לפצותו בסכום נוסף חד פעמי בסך 2500 ₪. 7. לסיכום - הנתבעת תשלם לתובע סך של 7500 ₪, כאשר סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. נכות