ועדה רפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה קבעה 90% נכות צמיתה

ועדה רפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 90% החל מיום 5.9.10.

2. ביום 6.7.12 פנה המערער בבקשה לשינוי אחוזי נכות שנקבעו לו וזאת בעקבות פסק הדין בתיק ע"ע 27272-05-10 מדינת ישראל – אלעזאזמה מיום 29.1.12 (להלן: "פסק דין אלעזאזמה").

3. בפסק דין אלעזאזמה נקבע כי כאשר לחולה קיימת מחלת סוכרת ומופיע אצלו לפחות אחד מהסיבוכים של המחלה המפורטים בפריט 4 (6) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"), יש לקבוע לו אחוז נכות בשיעור 65%, זאת ללא קשר לחומרת הסיבוך או הסיבוכים.
במידה ושיעור הנכות בשל פגימה נפרדת הנובעת מהסיבוך הינו מעל 30%, יש לקבוע לחולה נכות נפרדת נוספת בגין אותה פגימה הנובעת מהסיבוך.

4. לטענת המערער הוא חולה סוכרת ובגין מחלה זו נקבעה לו על ידי הועדה נכות בשיעור 10%, אלא שכתוצאה מסיבוך מחלת הסוכרת התגלתה אצלו מחלה לבבית ובחודש דצמבר 2006 נדרש לעבור ניתוח מעקפים. לפיכך היה על הועדה לקבוע לו נכות בשיעור 65% החל מיום 1.11.06 וזאת במקום קביעת נכות נפרדת למחלת הסוכרת (10%) ולמחלת הלב (25%).

5. המשיב הודיע למערער ביום 8.8.12 כי פסק דין אלעזאזמה התקבל ביום 29.1.12, לאחר מועד החלטת הועדה, ואין הוא רלבנטי לענייננו.

6. החלטה זאת הינה מושא הערעור.



7. לטענת המערער החלטת המשיב מנוגדת להיגיון הצרוף ומפלה בין התושבים.
לפיכך לטענתו יש לשנות את החלטת הועדה הרפואית ולקבוע כי למערער נכות בשיעור 65% על פי פריט 4 (6) ה' לתקנות ובסה"כ לקבוע כי נכותו הצמיתה של המערער עולה על 90% החל מיום 1.11.06.

8. טענות המשיב -
א. אין מקום להחיל את ההלכה אשר נקבעה בפסק דין אלעזאזמה באופן רטרואקטיבי.
ב. האפשרות להעלות טענה להחלה רטרואקטיבית של הלכה חדשה קיימת על פי הפסיקה רק במקום שבו מדובר בהליך תלוי ועומד ולא בכזה שהדיון בו הפך חלוט כמו במקרה שלפנינו.
ג. למעשה מבקש המערער לערער אחרי החלטת הועדה מיום 26.12.10. המועד להגשת ערעור על החלטת הועדה הינו 60 יום מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער.
הערעור הנוכחי הוגש רק ביום 6.9.12, דהיינו כשנתיים מאוחר למועד הקובע ודי בכך כדי לדחות את הערעור.
ד. לבית הדין אין סמכות להאריך את המועד.
ה. הועדה התכנסה מכח פניה של המערער ביום 12.10.09 לבדיקה מחדש, בין היתר בגלל בעיות קרדיולוגיות. המערער לא קשר בין מחלת הסוכרת , לגביה טען בנפרד לבין הבעיה הקרדיולוגית.
כך לא בתלונותיו בפני הועדה מדרג ראשון ואף לא בערר שהגיש לועדה לעררים.
המערער טען לראשונה כי מצבו הקרדיאלי הינו סיבוך של הסוכרת, ולכן מקנה לו נכות בשיעור 65%, במסגרת חוות דעת קרדיולוגית שנערכה ע"י פרופ' קפלינסקי מיום 15.10.10.
הועדה לא קיבלה את חוות הדעת של פרופ' קפלינסקי וקבעה:
"...יש לציין שלתובע עלייה בשומנים בדם, דבר הגורם המרכזי לטרשת עורקים, אין לייחס לסוכרת את הבלעדיות לטרשת העורקים (כפי שטוען פרופ' קפלינסקי) אלא בעיקר לעלייה בשומנים בדם ועלייה בלחץ הדם שמנו סובל התובע שנים רבות..."
מדובר בקביעה רפואית מובהקת שבית הדין לא יתערב בה.

ההכרעה –

9. המערער אינו מערער על החלטת הועדה אלא טוען כי לאור פסק דין אלעזאזמה יש לקבוע כי נכותו עולה על 90% החל מיום 1.11.06.

10. טענה זו דינה להידחות מכל אחד מהטעמים הבאים:
ראשית, פסק דין אלעזאזמה לא יצר הלכה חדשה.
בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו כי כל מקרה של אחד מהסיבוכים המפורטים בפריט 4 (6) לתקנות מזכה ב- 65%.
פסק דין אלעזאזמה דחה את הערעורים שהוגשו על פסיקה זאת.
לפיכך אין רלבנטיות לפסיקה באשר לאופן תחולתה של הלכה שיפוטית חדשה, שכן פסיקה זאת עניינה בקביעת הלכה חדשה הסוטה מהלכה קודמת.
כאמור, לא זה המקרה שלפנינו.

11. שנית, אף אם נאמר שמדובר בקביעת הלכה חדשה, הרי שאין מקום להחילה על החלטות חלוטות או הליכים משפטיים שהסתיימו.
משלא הוגש כל ערעור על החלטת הועדה מיום 26.12.10 הרי שמדובר בהחלטה חלוטה.
ברע"א 8925/04 סולל בונה – עזבון המנוח עמד על חמיד ז"ל פד ס"א (1) 126 נאמר בעניין זה:
"הליך בין התובעים לבין הנתבעים הסתיים איפוא, לפני שניתנה הלכת אטינגר... על כן, ובשל עקרון סופיות הדיון, שאלת התחולה הרטרואקטיבית של הלכה חדשה אינה מתעוררת כלל במקרה זה, בדיוק כשם שהיא אינה מתעוררת לגבי תיקים אחרים שכבר הסתיימו בפשרה או בפסק דין חלוט לפני שניתנה הלכת אטינגר... בעניין זה גם אני סבורה, כמו כל חברי, שראוי להחיל את הלכת אטינגר רטרואקטיבית על תיקים התלויים ועומדים בערכאות השיפוט"
(סעיפים 1-3 לחוו"ד של כב' השופטת מרים נאור).

12. שלישית, אף אם נראה בהליך ערעור על החלטת הועדה המתייחס למועד תחולת הנכות, דין הערעור להידחות, וזאת מהטעם שחלף המועד להגשתו.

13. בבג"ץ 7078/08 בנימין הסה – מ"י ואח' (24.8.08) נקבע כי הפורום המתאים לדיון בערעורים על החלטת ועדה רפואית לעררים לעניין מס הכנסה הוא בית הדין לעבודה וזאת בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

14. המשיב טוען כי המועד להגשת הערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים הוא 60 יום מהיום שנמסרה ההחלטה למערער.
לטענתו מסקנה זו נובעת מהקביעה כי הערעור על ההחלטה הוא בזכות לבית הדין לעבודה מכח סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי. מכאן נובע כי המועד להגשת הערעור מעוגן בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסיימות), התשל"ז-1977 הקובעות כי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים יש להגיש בתוך 60 יום מהיום שבו נמסרה למערער ההחלטה.

15. תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות) התש"מ-1979 אינו קובעות מועד לתקיפת החלטת הועדה הרפואית לעררים.
בעל"ח (ב"ש) 14407-04-12 זוהר ואח' – מס הכנסה (5.8.12) נפסק לאחרונה כי המועד להגשת ערעור על החלטת הועדה לעררים הוא 60 יום מהמועד בו נמסרה ההחלטה למערער.

16. בית הדין הארצי נדרש לשאלת המועד להגשת ערעור על החלטות בהיעדר מועד להגשתם ,בעניין ערעור על ועדת מומחים בעניין גזזת.
סעיף 14(א) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 קובע כי קביעת ועדת המומחים ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי לעבודה.
גם בסעיף זה אין התייחסות למועד הגשת הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה נדרש לסוגיה זו וקבע:
"לכאורה, באין מגבלה בחוק או בתקנות לעניין המועד להגשת הערעורים, ניתן להגיש ערעור בכל מועד. עם זאת, גם באין מסגרת קצובה של זמן להגשת ערעור, חלים העקרונות הכללים המחייבים את הנוגעים בדבר לפעול בשקידה ראויה, בלא שיהוי ובתום לב ולנקוט הליך מתאים בתוך זמן סביר. אלא שכללים אלה גמישים ואין בהם כדי לקבוע מסגרת מסודרת ואחידה והם עשויים להשתנות ממקרה למקרה. ספק אם זה המצב הרצוי לו התכוון המחוקק שהרי יש מקום לקבוע מסגרת כלשהי של זמן במטרה לסיים את ההליכים המשפטיים הכרוכים בתביעות מכח החוק. תפקיד זה מוטל על המחוקק או על מחוקק המשנה ומן הראוי שהעניין יישקל על ידו".
(ע"ע (ארצי) 263/05 פלנר – מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 15.11.06 ור' גם בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה – עב (ת"א) 7664/07 שחם – מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 6.1.08; גזז (חי') 10523-05-09 כרוב – מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 4.7.10).

17. בית הדין הארצי לעבודה בעניין הגזזת לא תחם את המועד ולא למד גזירה שווה מהתקנות בדבר המועד להגשת הערעור, יחד עם זאת קבע כי יש להחיל את העקרונות הכללים המחייבים את הנוגעים בדבר לפעול ללא שיהוי ובתום לב.

18. בענייננו אף אם לא נתחום את מועד הגשת הערעור ל- 60 יום, יש להחיל את עקרונות השיהוי והחובה לפעול בשקידה ראויה תוך זמן סביר.
מבלי לקבוע מסמרות מהו זמן סביר, ערעור שהוגש כעבור כשנתיים ממועד החלטת הועדה חורג מתחומי מסגרת הזמן הסביר.
19. לא ניתן כל נימוק לאיחור.
פרסומו של פסק דין אלעזאזמה אינו יכול להוות טעם לאיחור משהוא לא שינה את ההלכה ומשהערעור הוגש כ- 8 חודשים לאחר פרסומו.
20. במכתב התשובה מיום 8.8.12 מושא התביעה נכתב:
"על אף האמור לעיל, ולמרות פרק הזמן הארוך שחלף מוועדת הערר ועד פסק הדין כפי שצורף על ידך, ההליך הבא הינו באמצעות ערעור בית הדין".
אין בפניית המערער למשיב ובתשובה זו של המשיב כדי להאריך את המועד.

בעניין זה ניתן ללמוד גזירה שווה מהנפסק לעניין ביטוח לאומי:
"לא יכול להיות ספק שחליפת מכתבים בין המוסד לבין מבוטח אינה יוצרת מחסום מלפני המוסד לטעון טענת התיישנות"
(עב"ל 564/05 תמר אבידר – המוסד לביטוח לאומי, 30.11.06; עב"ל 370/09 האני שחאדה – המוסד לביטוח לאומי, 16.9.10).

21. רביעית, ולמעלה מן הצריך, אף לגופו של העניין דין הערעור על החלטת הוועדה להידחות.
סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי:
"החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה..."
המערער לא הצביע על כל טעות משפטית בהחלטת הועדה.
הועדה קבעה כי הסוכרת אינה הגורם הבלעדי לטרשת העורקים אלא זו נובעת מעליית השומנים בדם ועליה בלחץ הדם.
כלומר הוועדה קבעה כי המחלה הקרדיולוגית בעניינו של המערער אינה סיבוך של מחלת הסוכרת.
מדובר בקביעה רפואית אשר בית הדין לא יתערב בה.

22. לא נטען על ידי המערער כי כל אימת שמופיע אצל חולה סוכרת ליקוי המפורט בסעיף 4(6) לתקנות, הליקוי מהווה סיבוך של המחלה.
מכל מקום אף שאלה זאת הינה שאלה רפואית, שכן אין חולק לדוגמא כי הגם שרטינופתיה סוכרתית מהווה ליקוי המופיע בסעיף 4(6) הרי לא כל ליקוי ראיה המופיע לצד סוכרת, הינו רטינופתיה סוכרתית. כך אף לעניין מחלה קרדיאלית המופיעה אצל חולה סוכרת.

23. התוצאה איפוא כי דין הערעור להידחות.
בנסיבות העניין ולאור העובדה כי מדובר במערער שהינו נכה בשיעור 90% אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרכב של ועדה רפואית

  2. וועדה רפואית בהרכב חדש

  3. צו לכנס ועדה רפואית

  4. נימוקי ערר לוועדה רפואית

  5. ועדה רפואית עיניים

  6. ועדה רפואית "נעולה"

  7. שיקול דעת ועדה רפואית

  8. 70% נכות ועדה רפואית

  9. החזרת תיק בחזרה לועדה רפואית

  10. ועדה רפואית למס הכנסה

  11. ועדה רפואית בדיקת EMG

  12. נימוקי ערר ועדה רפואית

  13. תקנה 15 - וועדה רפואית לעררים

  14. פסילה עצמית של ועדה רפואית

  15. טעות של ועדה רפואית ביטוח לאומי

  16. ועדה רפואית צילומי רנטגן עדכניים

  17. ביקורת שיפוטית על ועדות רפואיות

  18. ביטול זימון לוועדה רפואית

  19. בדיקה קלינית בועדה רפואית

  20. סירוב להיבדק בוועדה רפואית

  21. סמכות הממונה על ועדה רפואית

  22. גנחת הסימפונות - ועדה רפואית

  23. טופס הזמנה לדיון בועדה רפואית

  24. שיתוף פעולה מצד הנבדק – ועדה רפואית

  25. ועדה רפואית עליונה - הפחתת נכות

  26. ועדה רפואית לאחר תאונת דרכים

  27. העברה לוועדה רפואית בהרכב אחר

  28. עיכוב ועדה רפואית לנפגעי עבודה

  29. ועדה רפואית ביטוח לאומי 0 אחוז

  30. חוסר אמון של ועדה רפואית בנבדק

  31. היחס בין ביטוח לאומי לבין ועדה רפואית

  32. ביטול החלטת ועדה רפואית עליונה

  33. ועדה רפואית - סעיף 55(א) לפקודת התעבורה

  34. האם ועדה רפואית לעררים יכולה להוריד נכות

  35. העברת תיק לוועדה רפואית בהרכב אחר

  36. איחור בהגשת ערר לועדה רפואית עליונה

  37. אי התייחסות ועדה רפואית לצילום סי טי

  38. הגשת מסמך עובדת סוציאלית בועדה רפואית

  39. החזרת דיון בפני ועדה רפואית בהרכב שונה

  40. טופס בקשה לכפות ציות להוראות ועדה רפואית

  41. דיון מחודש בוועדה רפואית בעקבות פסק דין קודם

  42. החובה להעמיד בפני ועדה רפואית למרות זכאות מלאה

  43. המערער טען כי הוועדה טעתה בעניין מועד תחולת הנכות

  44. ועדה רפואית מדרג ראשון למערער נכות משוקללת של 20%

  45. המערער טען כי נפלו שלוש טעויות בהחלטת הוועדה הרפואית

  46. האם ועדה רפואית יכולה להוריד נכות / לקבוע נכות נמוכה יותר ?

  47. הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) קבעה נכות בשיעור של 91%

  48. ועדה רפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה קבעה 90% נכות צמיתה

  49. החלטתה של הועדה הרפואית לעררים - לא חל שינוי בדרגת הנכות הצמיתה

  50. זכות מבוטח בביטוח לאומי להיות מיוצג ע"י עו"ד בוועדה רפואית

  51. ועדה רפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה קבעה נכות צמיתה 85.72%

  52. זימון בדיקה מחדש קביעת נכות וועדה רפואית - תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  53. הועדה הרפואית לעררים קבעה נכות זמנית בסמוך לאירוע ולאחר מכן 10% נכות קבועה

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון