ערעור על החלטת ועדת רשות כי אין להכיר במערער כ"נכה נזקק" לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשל"ז - 1956 (להלן - "התקנות"), לתקופה שמיום 1.1.2011 ועד 28.2.2011. התשתית העובדתית 2. המערער, יליד 1953, נגר במקצועו, נפגע ביום 5.9.2010 בתאונה שהוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. 3. ועדה רפואית מיום 2.3.2011 קבעה למערער נכות זמנית בשיעורים שלהלן: מתאריך 6.12.2010 ועד 28.2.2011 נכות בשיעור 50%. מתאריך 1.3.2011 ועד 30.06.2011 נכות בשיעור 30%. בהמשך קבעו וועדות מדרג ראשון נכויות זמניות בשיעור 30% מיום 1.7.2011 עד 31.10.2011 ולאחר מכן עד 31.1.2012 ובהמשך עד ליום 31.7.2012 4. המערער הצליח לעבוד בחלק מהחודשים בעבודות חלקיות ובחלק מהחודשים כלל לא עבד. החל מיום 1.3.2012 המערער אינו עובד. 5. המערער ביקש להכיר בו כ"נכה נזקק" על פי תקנה 18א לתקנות. 6. ביום 21.8.2011 דחתה ועדת הרשות, כאמור, את בקשת המערער להכיר בו כ"נכה נזקק" ואושרה תקופה של כשלושה שבועות בלבד, בקובעה כי המערער חזר לעבודה חלקית בחודש ינואר 2011 ולכן נראה אותו כמי שהייתה לו הכנסה מהתעסקות. על החלטה זו נסוב הערעור שלפנינו. טענות הצדדים 7. לטענת המערער, היה על הוועדה להכיר בו כ"נכה נזקק" גם בתקופה אשר נדחתה (1.1.2011 עד 28.2.2011) וכן החל מחודש מרץ 2011 ואילך. המערער מציין כי בתקופה הרלבנטית לערר שלא להכיר בו כ"נכה נזקק" נקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 50%. עוד מפנה המערער לטופס סיכום בדיקה רפואית ד"ר ישראל טרייבר הקובע "מוגבל בהפעלת כף יד שמאל. מוגבל בתפיסת חפצים ביד זו. לכן לא כשיר לעבודה כנגר לתקופה ממושכת נוספת". 8. עוד נטען, כי המערער בהגינותו הצהיר כי ניסה לחזור לעבודה חלקית בחודש ינואר 2011 אבל משראה כי אינו יכול לעבוד כנגר (עבודה הדורשת הפעלה של שתי הידיים) מאחר שהוא פגוע באופן ניכר ביד שמאל. המערער מציין כי נכותו הזמנית התגבשה ונקבע לו 19% נכות תוך הפעלת תקנה 15 במלואה. 9. במועד הדיון שנערך בפני כב' הרשם סילורה הדגישה ב"כ המערער כי מדובר בחוק סוציאלי שמטרתו לעזור לנפגעים בייחוד כאלה שמטה לחמם נגדע והמשיב מפרש את החוק תמיד באופן שמרע עם המבוטחים. 10. לטענת המשיב, הועדה מציינת בהחלטתה כי המערער עצמו במסגרת החלטת ועדה רפואית מיום 2.3.11, הצהיר כי חזר לעבודה חלקית בחודש ינואר 2011 ובשל כך למעשה הועדה ראתה אותו כמי שהיתה לו הכנסה מהתעסקות ושללה את גימלתו. המשיב הבהיר כי נכה נזקק הוא מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיוזמתה כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות ואין לנכה מסוגלות לעבודה. במקרה דנן, המערער בעצמו הצהיר שחזר לעבודה חלקית ולכן לא נפל פגם בהחלטת הוועדה. דיון והכרעה 11. תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 קובעת כדלקמן: "(א) בתקנה זו - 'הרשות' - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז- 1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה. 'נכה נזקק' - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית ושהרשות המציאה ביחס אליו לועדה על פי בקשתו או מיזמתה היא אישור כי, אין לדעתה לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות". (ב) הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100% לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים. (ג) הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה כאמור בתקנה זו או בתקנה 16א ; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול. (ד) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולועדה, יועבר אף לנפגע". 12. מטרת התקנה היא לעזור, לתקופה מוגבלת, לנפגעי עבודה אשר עקב הפגיעה אינם יכולים לעסוק בכל עבודה, ואין להם הכנסה מעבודה בפועל, ולכן ימצאו עצמם בלי פרנסה, על אף שמצבם הרפואי באותה תקופה אינו מצדיק קביעת דרגת נכות של 100%. הסמכות לקבוע אם מי שנקבעה לו דרגה זמנית של נכות מעבודה הוא "נכה נזקק", נתונה לועדת הרשות ולא לבית הדין. בדיקת בית הדין מצטמצמת לבחינת סבירות החלטת ועדת הרשות, עת שקלה האם קיים סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, אם לאו, ובאם נשמרו עקרונות הצדק הטבעי בדרך פעולתה של ועדת הרשות ובהחלטתה. החלטתה של ועדת הרשות נתונה לביקורת שיפוטית, ככל מעשה מנהלי, ובית הדין רשאי לבטל אותה מחמת פגמים שנפלו בה. 12. לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש לתיק בית הדין, לרבות דו"ח ועדת הרשות מושא הערעור, דו"חות הועדות הרפואיות שדנו בעניינו של המערער, והמסמכים הרפואיים שהגיש המערער לתיק בית הדין, מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת ועדת הרשות המצדיק את התערבותי בה. ובמה דברים אמורים? 13. המערער אכן מציין כי חזר לעבודה חלקית בחודש ינואר 2011 ובשל הצהרה זו ועדת הרשות ראתה אותו כמי שהייתה לו הכנסה מהתעסקות. ואולם, לא ניתן להתעלם מטענת המערער על כך שניסה לחזור לעבודתו והפסיק מיד כשראה שאין באפשרותו להמשיך לעבוד כנגר. לא ניתן לזקוף לחובתו של המערער ניסיון חד פעמי לחזור לעבוד. לא זו אף זו - בהתאם למסמך של רופא תעסוקתי מיום 6.7.2011 "לא כשיר לעבודה כנגר לתקופה ממושכת נוספת"" כמו כן אישור נוסף מיום 30.11.2011 לפיו "עדיין אינו כשיר לעבודתו כנגר למשך 3 חודשים נוספים". אמנם, החלטת ועדת הרשות התייחסה לחודשים קודמים להמלצת הרופא התעסוקתי, אך השכל הישר מוביל למסקנה כי באם בחודש יולי 2011 לא יכול לעבוד כנגר בוודאי שגם בחודשים ינואר - פברואר (הקרובים יותר למועד התאונה) לא היה כשיר לעבוד. יתר על כן, בהתאם לטענת ב"כ המערער נכון להיום נכותו הרפואית התגבשה והיא עומדת על 19% לאחר הפעלת תקנה 15 במלואה (סעיף 19 לסיכומי המערער) דהיינו, גם הוועדה הרפואית רואה לנכון להפעיל תקנה 15 בעניינו של המערער עקב אי מסוגלות לחזור לעבודתו כנגר. 14. בשים לב לקביעות הרפואיות לגבי אי יכולתו של המערער לחזור לעבודה (אישורי הרופא התעסוקתי), והפעלת תקנה 15 בעניינו של המערער - החלטת ועדת הרשות ומסקנתה שאין לראות במערער כ"נכה נזקק" הינה בלתי סבירה ולפיכך נפל פגם מהותי המצדיק את התערבות בית הדין בה. סוף דבר: 15. (א) הערעור מתקבל. (ב) עניינו של המערער יוחזר לועדת הרשות לעניין נכה נזקק על מנת שתשקול פעם נוספת הכרה במערער כ"נכה נזקק" לתקופות 1.1.2011 ועד 28.2.2011. כמו כן משמוחזר עניינו של המערער לוועדה תדון גם בתקופות 1.3.2011 ועד 31.3.2012. תשומת לב הוועדה למסמך רופא תעסוקתי מיום 6.7.2011 ומיום 30.11.2011 ולהחלטת הועדה הרפואית בעניינו אשר הפעילה תקנה 15. המערער וב"כ יוזמנו לטען בפני הוועדה. (ג) המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה בתוך 30 יום. נכה נזקקערעור