תביעה להכיר באוטם חריף של הדופן האחורית של שריר הלב כתאונת עבודה

תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 12/12/10 כתאונת עבודה. להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו: 1. התובע, יליד 1969. 2. התובע עבד כפועל ייצור במחלקת מכבשים במפעל "קליל תעשיות אלומיניום בע"מ" בכרמיאל (להלן: "המפעל"), דרך חברת כ"א "מעוף משאבי אנוש", מחודש 5/2010 ועד יום 12/12/10, כולל. 3. התובע נהג לעבוד בדרך כלל ליד מכונה פשוטה שעסקה בחיתוך הפרופיל שיוצא מהמכבש, אז התובע, ביחד עם עובד נוסף, היו אוחזים בפרופיל משני צידיו, מרימים אותו ומעבירים אותו לעגלה, כשמדובר היה בעבודה פיזית פשוטה כעובד כפיים. 4. בתאריך 12/12/10, יום שבת בשבוע, עבד התובע במשמרת לילה שהתחילה בשעה 22:00 והיתה אמורה להסתיים בשעה 06:00. 5. באותה המשמרת התובע הועבר לעבוד בתחנת עבודה אחרת, על מכבש חדיש ומשוכלל שנקרא "סטאקר", בטכנולוגיה מתקדמת. זו היתה הפעם השלישית בלבד שהתובע נדרש לעבוד עליה מתחילת עבודתו במפעל. 6. במכבש ה"סטאקר" היו כפתורים רבים לצורך תפעול טכנולוגי והתובע קיבל הדרכה קצרה של דקות אחדות כיצד לתפעל את המכונה והתחיל לעבוד. היות ומדובר היה במכונה חדישה ומתוחכמת לתובע היה קושי רב לתפעל אותה ולהשגיח עליה. המכונה לקחה פליים ושמה אותם עם הפרופילים. תפקידו של התובע היה לדאוג שהפרופיל לא יתקע במכונה ויגרום לתקלה ולהפסקת העבודה. 7. בתחנה זו התובע היה צריך להספיק לסדר בזריזות כמות של מוטות ("פליים") בקסטות שמשם ה"סטאקר" היתה לוקחת את הפליים ושמה אותם בעגלה, לרוחב העגלה כדי לפריד בין הפרופילים שהיו מונחים לאורך העגלה. 8. מכונת ה"סטאקר" היתה, כאמור, מכונה טכנולוגית חדשה ומתוחכמת מדי עבור התובע, שלא התמצא בטכנולוגיה שלה, מאחר והתובע היה עובד חדש יחסית. הוא חשש לספר לממונים עליו שהוא מתקשה לעבוד עם המכונה הזו, כי אז יפוטר מעבודתו. לכן עבד התובע על המכונה כשהוא שרוי במתח נפשי רב, מחשש לתקלה במכונה ולאי עמידה ביעדים. 9. בנוסף, התובע היה בלחץ בגלל שהיה צריך להספיק ולמלא את הקסטות בפליים ולעמוד בקצב של מכונת ה"סטאקר", כי אם לא היה עומד בקצב העבודה כנדרש, לא היה למכונה מאיפה לקחת פליים וזה היה משבש את העבודה ואז היו באים אליו בטענות הממונים עליו, על כך שלא ביצע את כמות העבודה הנדרשת במשמרת, ופגע בקו הייצור גם בתחנה הקודמת שהיתה נאלצת להפסיק לעבוד אם המכונה היתה נתקעת. 10. במהלך כל שעות עבודתו במשמרת הנ"ל התובע היה בלחץ ומתח נפשי רב, שהלך והתגבר ככל שהמשיך לעבוד על המכונה. סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר התחיל התובע לחוש קשיי נשימה וכאבים בחזה. התובע הפסיק את עבודתו והוחש על ידי ניידת נט""ן לבית החולים בנהריה, שם אובחן כי לקה באוטם בשריר הלב ועבר צינתור. 11. התובע נהג לעשן כרבע קופסת סיגריות ביום. 12. התובע מיחס את הופעת האוטם למתח הנפשי הרב והחריג שנגרם לו במהלך המשמרת בעבודתו החריגה ביום 12/12/10, וכי מדובר בתאונת עבודה. ב"כ הנתבע טוען, לעומתו, כי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל. מינוי מומחה רפואי: 13. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, פרופ' אנדרי קרן, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 28/7/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "א. ב-12.12.2010 התובע סבל מאוטם חריף של הדופן האחורית של שריר הלב. ב. התובע היה בעל גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית ולכן היה בסיכון מוגבר לעומת אדם רגיל בגילו ללקות גם בסיבוכי המחלה, כולל אוטם חריף של שריר הלב: הוא היה מעשן כבד, היה לו סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית, ובמהלך אשפוזו אובחנה היפרכולסטרולמיה. למרות זאת, על פי התיעוד הרפואי שעמד בפני, עד ל-12.12.2010 לא סבל מתעוקת לב ולא אובחן כסובל ממחלת לב כלילית. במועד זה, בקשר זמני הדוק ביותר לאירוע חריג בעבודתו (למעשה, במהלך האירוע החריג, כהגדרתו בהחלטת בית הדין), החל לסבול לראשונה בחייו מכאבים בחזה, אשר סימלו את תחילת תהליך האוטם. בצנתור אובחנה מחלה חד כלית. לאחר ששקלתי את הנתונים העובדתיים והרפואיים, אני מגיע למסקנה כי קיים קשר זמני וסיבתי בין אירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת האוטם החריף של שריר הלב. לאור ממצאי הצנתור, סביר להניח כי על רקע גורמי הסיכון התפתחה בעורקי התובע במשך השנים מחלה טרשתית בלתי חסימתית ובלתי משמעותית מבחינת זרימת הדם, אשר לא גרמה לכל מחושים קרדיאליים. האירוע החריג שימש ככל הנראה כמנגנון הדק לקרע ברובד טרשתי קיים בעורק האוטם, בעקבותיו נוצר קריש דם אשר חסם את נהור העורק וכך גרם לאוטם חריף של שריר הלב. ג. בהתחשב בנתוני המקרה, לאירוע בעבודה היתה חשיבות מכרעת בעיתוי הופעת האוטם החריג של שריר הלב ב-12.12.10, ואלמלא האירוע בעבודה סביר להניח שהאוטם החריף של שריר הלב היה מופיע במועד אחר כלשהו, או שלא היה מופיע כלל, כך שבשים לב למצבו הבריאותי, לא נגזר עליו שילקה באוטם חריף של שריר הלב ב-12.12.10 אלמלא האירוע החריג בעבודתו. לסיכום, אוטם חריף של שריר הלב, הקשור קשר זמני וסיבתי לאירוע חריג בעבודה". 14. בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 22/10/13 בעקבות חוות דעת המומחה, ב"כ התובע ביקש לקבל את התביעה, בעוד שב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה בהסתמך על הסיכומים בדיון ביום 29/4/13, מאחר ולטענתה לא היה אירוע חריג בעבודתו של התובע. 15. עלינו לציין, כי מינינו מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין האוטם בשריר הלב שבו לקה בתובע ביום 12/12/10, מאחר והגענו למסקנה, כי מדובר באירוע חריג בעבודתו של התובע. אדם שאינו שולט בטכנולוגיה חדשה והנדרש לעבוד לפתע על מכונה טכנולוגית חדשה במשמרת, סביר להניח שייכנס למתח עד שילמד לעבוד כהלכה עליה ויחשוש לבצע שגיאות שעלולות לגרום לשיבושים במהלך הייצור ולפגיעה בקו הייצור. 16. עלינו לציין, כי התובע עשה עלינו רושם אמין במהלך עדותו בבית הדין והאמנו לו, כי אכן היה במתח חריג מחשש שלא יצליח לעמוד במטלות שהוטלו עליו בעבודה. 17. על פי חוות דעת המומחה, פרופ' א. קרן, התובע לקה באוטם חריף של הדופן האחורית של שריר הלב. המומחה מציין, כי לתובע היו גורמי סיכון אחדים הטמונים בו, כגון: טרשת כלילית, עישון, סיפור משפחתי היפרכולסטרולמיה, שאובחנה לאחר האשפוז. יחד עם זאת, התובע לא סבל מתעוקת לב לפני האירוע וגם לא אובחן כסובל ממחלת לב כלילית. 18. המומחה קובע, כי קשר זמנים הדוק ביותר בין האירוע החריג בעבודתו של התובע לבין הופעת הכאבים בחזה, לראשונה בחייו של התובע, ובעקבותיו לקה התובע באוטם חריף של הדופן האחורית של שריר הלב, וכי אלמלא האירוע לא נגזר על התובע שילקה באוטם החריף במועד הנ"ל. 19. בנסיבות אלה אנו קובעים, כי ביום 12/12/10 לקה התובע באוטם חריף של הדופן האחורית של שריר הלב. מדובר כאן בקשר סיבתי, רפואי ומשפטי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע לבין הופעת האוטם. 20 בנסיבות אלה אנו קובעים, כי האוטם בו לקה התובע ביום 12/12/10 הינו בגדר תאונת עבודה, על פי משמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. 21. התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. 22. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ תוך 30 יום מהיום. הכרה בתאונת עבודההכרה בהתקף לב כתאונת עבודהתאונת עבודה