תביעה להכיר בפגיעה בגין פקקת ורידית ותסחיף ריאתי כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה: להלן עובדות המקרה: 1. התובעת, ילידת 1965. 2. התובעת מתנשאת לגובה 170 ס"מ ושקלה 126 ק"ג במועד הרלוונטי לדיון. 3. התובעת עבדה במטבח נעמ"ת ובגן נווה גנים בקרית מוצקין מיום 28/11/10 ועד ליום 16/2/12 בתפקיד מבשלת. 4. התובעת עבדה כמבשלת חמישה ימים בשבוע. 5. התובעת היתה מגיעה לעבודה בשעה 08:00 ומכינה לבד, בעמידה, במקום אחד ארוחת בוקר לשלוש כיתות ולצוות, בסך הכל ל-100 ילדים ומבוגרים, עד לשעה 08:30. אחר כך היתה התובעת מניחה את האוכל על עגלות והגננות היו לוקחות את האוכל לכיתות. 6. החל מהשעה 08:30 ועד השעה 11:30 היתה התובעת מכינה ארוחת צהריים לילדים הכוללת שלוש מנות. גם עבודה זו בוצעה בעמידה וללא תזוזה כשהתובעת היתה חותכת ירקות קצוץ דק לילדים קטנים, מכינה סיר כתוספת פחמימות, ומכינה ת ותוספת ירקות. 7. החל מהשעה 11:30 התובעת היתה עומדת בלא תזוזה מול הכיור ושוטפת את הכלים המלוכלכים מארוחת הבוקר ותוך כדי כך היו מזרימים לה גם כלים של ארוחת הצהריים, כך שעד השעה 13:30 לערך עמדה התובעת ללא תזוזה ורק שטפה כלים. 8. לאחר מכן היתה התובעת מנקה את המטבח, התנורים, השיש והמקררים ושוטפת את הרצפה. בשעה 14:30 המטבח היה נסגר. 9. בנוסף, במהלך יום העבודה התובעת היתה מקבלת מידי פעם סחורה ומסדרת אותה במחסן, במקריים ובמקפיאים. התובעת נהגה לסחוב סחורה כבדה מהמטבח למחסן ולמקררים, כשלעיתים קרובות היא היתה מזיזה את הסחורה ברגלה הימנית בלבד. 10. החל מהשעה 14:30 ועד השעה 16:00 שימשה התובעת כסייעת בכיתה, העירה ילדים משנתם, הרימה מזרונים, קיפלה והניחה במקום, ארגנה וסידרה את הגן, וגם הכינה סנדווצ'ים לילדים לאחר שקמו מהשינה. בשעה 16:00הסתיים יום העבודה של התובעת. 11. בבוקר יום ה-22/1/12 נסעה התובעת באוטובוס בדרכה לעבודה ובמהלך הנסיעה חשה בקשיי נשימה, אך המשיכה למקום עבודתה. כשהגיעה התובעת למקום עבודתה, היא פונתה מיד לבית החולים רמב"ם, אך שם שוחררה לביתה. 12. ביום 16/2/12 אושפזה התובעת בבית החולים בני ציון, במחלקה לטיפול נמרץ לב, למשך חמישה ימים ולאחר מכן שלושה ימים במחלקה הפנימית. לאחר מכן היתה התובעת בחופשת מחלה ובעקבות בדיקות רפואיות שונות שעברה ביום 16/2/12 אובחן, כי התובעת סובלת מסתימה ורידית. 13. לאחר ביצוע בדיקות נוספות בבית החולים בני ציון ובמכון מ.א.ר. בחיפה, התברר ביום 16/2/12, כי התובעת סבלה מתסחיף ריאתי מסיבי דו צדדי שנגרם כתוצאה מקריש דם בוריד של רגל ימין בלבד אשר הגיעה לריאות. 14. יש לציין, כי כבר בשנת 2011 צוין בתיקה הרפואי, כי התובעת סובלת מרגליים נפוחות ומאי ספיקה ורידית לימפיטית ברגל ימין יותר, בצקת בקרסוליים. הומלץ לתובעת להשתמש בגרביים אלסטיות קבועות, ולעמוד פחות על רגליה כדי להוריד את הלחץ מהרגליים. 15. התובעת טוענת, כי העמידה מול שולחן העבודה בלא תזוזת רגליים במשך כ-6-5 שעות בכל יום, גרם לאי זרימת דם ולהיווצרות קרישי דם בורידים ברגל ימין, כשבנוסף התובעת גם נהגה להזיז סחורה כבדה בדחיפה עם רגל ימין למחסן, אשר לטענתה גרם לתזוזה של הקרישים בורידים ולזירוז התסחיף לריאות. לטענת התובעת, מדובר כאן בפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר המצב הקיים. 16. ב"כ הנתבע טוענת, כי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל ללא קשר סיבתי לתנאי עבודתה של התובעת. 17. מינוי מומחה רפואי ד"ר קורנברג אברהם מתמנה בזה לשמש מומחה רפואי (להלן: "המומחה") מטעם ביה"ד, לשם מתן חוו"ד רפואית בכתב, בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו, והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. שכ"ט המומחה ישולם מקופת ביה"ד כמקובל. 18. מסמכים רפואיים על מצב בריאותו של התובע עובר לאירוע ניתן ללמוד מתיקיו הרפואיים המצורפים והמסומנים: נ/5-נ/7, ת/2. 20. השאלות: א) מהי המחלה או המחלות מהן סובלת התובעת? ב) האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת, כפי שתוארו לעיל, לבין מחלתה ו/או מחלותיה? ג) אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם עמידה ממושכת על הרגליים בכל יום בין 5-6 שעות וללא תזוזה וכן גם הזזת סחורה עם רגל ימין, גרמה לפגיעה כלשהי שאפשר לייחסה לזמן מסוים ולאירוע מסוים (כדוגמת: הזמן בו ביצעה את עבודתה)? ד) אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובעת, או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך? ה) אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובעת) - היא חיובית - האם יש בתובעת גורמי סיכון והאם תנאי עבודתה הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניה האישיים (לרבות גורמי סיכון)? ו) אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - וההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך? ז) אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובעת) - היא חיובית - האם יש בתובעת גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על הופעת המחלה הרבה פחות מאשר נתוניה האישיים (לרבות גורמי הסיכון)? נא הסברך. 21. מעקב א. ההחלטה תומצא לצדדים. ב. למעקב בעוד 45 יום מהיום. ריאותהכרה בתאונת עבודהמיקרוטראומהתאונת עבודה