מינוי מומחה בנושא גמלת שמירת הריון

לא אושרה לתובעת גימלת שמירת הריון בגין התקופה שמיום 19.4.12 עד יום 23.5.12.

2. לאור הסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית ולמינוי המומחה, מינה בית הדין את פרופ' אליהו כספי כמומחה מטעם בית הדין (להלן:"המומחה"),והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלה הבאה:

"האם זכאית התובעת לגימלת שמירת הריון לתקופה שמיום 19.4.12 עד ליום 23.5.12?".

3. התשתית העובדתית עליה התבקש המומחה להתבסס היתה כמפורט להלן:


" 1. התובעת ילידת 1976.
2. התובעת עבדה כמורה עד ליום 19/4/12, שאז הפסיקה עבודתה.
3. לתובעת אושרה שמירת הריון מיום 24/5/12 עד ליום הלידה.
4. תביעתה של התובעת לשמירת הריון מיום 19/4/12 עד ליום 23/5/12
נדחתה.
5. מצבה הרפואי של התובעת כעולה מהחומר הרפואי. "


4. המומחה השיב בחוות דעתו מיום 24.2.13, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו וציין:
"...לאור כל זאת המצב הרפואי ב – 19.4.12 לא תאם מצב של שמירת הריון ולא ראוי לאשר הגמלה למשך התקופה עליה נשאלתי. מה גם שלקושי בעמידה וסחרחורות בעיסוק ההוראה בכיתה יש פתרון קל של הוראה במצב ישיבה".

5. בהחלטה מיום 24.2.13 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב.

6. בהחלטה מיום 24.2.13 אישר בית הדין לתובעת להציג את 3 שאלות ההבהרה אותן ביקשה להציג, בזו הלשון:

"1. איך אתה מסביר שרופא המוסד אישר לה לתקופה שמיום 24.5.12 למרות שלא חל שינוי במצבה מיום 18.4.12?
2. איך אתה מסביר את אישור הרופא שלה וגם רופא במחלקת נשים בסורוקה, ששניהם אישרו לה שמירת הריון?
3. התובעת עובדת כמורה בבית ספר יסודי ונאלצת לעבור מכיתה לכיתה וגם נאלצת לעמוד ליד הלוח להסביר לילדים. האם הנתון הנ"ל יכול לשנות דעתך?".

7. ביום 5.5.13 השיב המומחה לשאלות עליהן נשאל את הדברים הבאים:

"כאמור בחוות דעתי הקודמת, את מלאכת ההוראה בכיתה ניתן לבצע גם בישיבה. כל האמור לעיל מהווה הסבר ברור לסירובי. אני לא מאשר גמלת הריון ...".

8. בהחלטה מיום 6.5.13 הורה בית הדין לצדדים להגיש סיכומיהם. התובעת הגישה סיכומיה ביום 3.6.13, והנתבע הגיש סיכומיו ביום 8.8.13.

טענות התובעת

9. לטענת התובעת, בהחלטת בית הדין לא נקבעה עובדה לעניין אופי עבודתה, ואין זה מתפקידו של המומחה, אלא בסמכות בית המשפט. בניגוד לחוות הדעת, כל החומר הרפואי תומך בטענותיה של התובעת. בית הדין חי בתוך עמו, וידוע שמורה ובמיוחד מורה ביסודי חייבת לעבוד בעמידה בין היתר בהשגחה על התלמידים הן בכיתה והן בחצר.
לסיכום, טענה הנתבעת כי המומחה אינו אורים ותומים בכל הנוגע לשאלת הסיבתיות הרפואית, וסמכות ההחלטה נתונה כולה בידי בית הדין.


טענות הנתבע

10. לטענת הנתבע, התובעת אינה עונה לקריטריונים שבחוק כדי לזכות אותה בגמלה לשמירת הריון.
באף אישור רפואי, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין, אין קביעה כי מצבה הרפואי של התובעת מסכן אותה ואת עוברה.
מסקנת המומחה חד משמעית. חוות הדעת מנומקת היטב ומעוגנת בחומר הרפואי, ואין כל סיבה שבית הדין לא יאמצה.

דיון והכרעה

11. לאחר לימוד טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התובענה להדחות בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן.

12. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא:

"בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת
מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה
מירבית".

ראה:
עב"ל (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (2.11.99, פסקה 4 לפסק הדין).
סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212.
יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2011, פרק 12 עמ' 49.

כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן".



ראה:
דב"ע (ארצי) נה/ 79-0 סעדה - המוסד לביטוח לאומי (29.3.95, פסקה 13 לפסק הדין).

ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא:

" ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה".

ראה :
עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005, פסקה 5 (ו) לפסק הדין).

לפיכך, במרבית המקרים ראוי להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין מאשר את חוות דעתו של המומחה מטעם אחד הצדדים.

ראה:
דב"ע (ארצי) 37 – 0 המוסד לביטוח לאומי - נתנאל, פד"ע יח 78, 82.
ע"ע (ארצי) 1274/02 אואקנין - מדינת ישראל, פד"ע לח 370.
יצחק לובוצקי, שם.

13. במקרה שלפנינו קבע המומחה כי מצבה הרפואי של התובעת בתקופה נשוא התובענה לא הצדיק שמירת הריון, וכפועל יוצא גם לא תשלום בגין אותה תקופה.

14. המדובר בקביעה רפואית אשר הובאה במסגרת חוות דעת מפורטת ומנומקת, וראוי לקבלה. המומחה ביסס מסקנותיו על החומר אשר הונח בפניו, תוך שהוא קושר היטב בין זה לבין זה.
המומחה פירט היטב את ההיסטוריה הגניקולוגית של התובעת הקשורה להריונותיה בכלל, ואת מהלך ההריון נשוא התובענה בפרט.

בין השאר פירט המומחה, כי תלונותיה של התובעת בגין מאמץ בעמידה בכיתה ובנסיעה לעבודה, הגורמת לה לסחרחורת ולהרגשה כללית רעה, הינן במישור הסובייקטיבי, ואינן כרוכות בסיכון רפואי לה או לעובר.

המומחה מטעם בית הדין אף ציין כי גם הרופא המטפל של התובעת, החתום על האישור לשמירת הריון, מסביר לתובעת שאין באישור שנתן כדי להבטיח את הכרת הנתבע בו.

15. בנוסף, התייחס המומחה לבדיקות שונות אותן עברו התובעת ועוברה, אשר כולן נמצאו בגבולות התקין, ולפיכך הגיע למסקנה בהאי לישנא:

"...מצבה הרפואי של התובעת ביום 19.4.12 לא תאם מצב של שמירת הריון, ולא ראוי לאשר הגימלה למשך התקופה עליה נשאלתי. מה גם שלקושי בעמידה וסחרחורת בעיסוק ההוראה בכיתה יש פתרון קל של הוראה במצב ישיבה....".

16. גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר המומחה על האמור בחוות דעתו תוך שהוא דבק במסקנתו החד משמעית. המומחה הוסיף ופירט ביחס לנתוניה הרפואיים של התובעת, ובנוגע לממצאים שבדו"ח סיכום אשפוזה של התובעת נשוא ההריון דנן.
המומחה הוסיף וציין כי החל מתאריך שחרורה של התובעת מבית החולים לא נמצא כל גורם לסיכונה או לסיכון עוברה.

המומחה אף התייחס לתקופה קודמת בה אושרה לתובעת שמירת הריון, תוך שהוא מציין כי היא ניתנה לאור תלונותיה הסובייקטיביות של התובעת אשר אין בהן כדי להצדיק ולאשר גימלת שמירת הריון עד הלידה.

17. מכל האמור לעיל עולה, כי עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב. ובפרט נכונים הדברים עת מדובר בחוות דעת ובתשובות לשאלות הבהרה אשר נומקו באופן מקצועי, מפורט וענייני, ושבמסגרתן התייחס המומחה לכלל החומר הרפואי הקיים בתיק, ניתח את האמור בו, ולבסוף קבע את שקבע.

בין השאר, התייחס המומחה לבדיקות שונות אותן ביצעה התובעת במהלך הריונה, ולרישומים הרפואיים השונים, כמו גם לתוצאות בדיקות האולטרסאונד, וקבע את שקבע בה.

18. לאור כל המפורט לעיל, לא מצאנו סיבה שלא לקבל את האמור בחוות דעתו של המומחה.

אחרית דבר

19. דין התובענה להדחות.

20. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

21. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום.

22. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלת שמירת הריון

  2. חוק שמירת הריון

  3. פיטורים בשמירת הריון

  4. מכתב דחיית שמירת הריון

  5. תביעה לגמלת שמירת הריון

  6. עבודה חלקית - שמירת הריון

  7. שמירת הריון - אישור רפואי

  8. פיטורים בהריון - שמירת הריון

  9. הפסקת עבודה לצורך שמירת הריון

  10. ההלכה בנושא שמירת הריון

  11. שמירת הריון מורה של משרד החינוך

  12. סוכרת הריונית שמירת הריון

  13. יחסי עובד מעביד - גמלת שמירת הריון

  14. גמלת שמירת הריון ביטוח לאומי

  15. שמירת הריון עקב תאונת דרכים

  16. גמלה לשמירת הריון חוסר התאמה

  17. שמירת הריון הפחתת שעות עבודה

  18. חישוב תקופת שמירת הריון וותק בעבודה

  19. גמלה לשמירת הריון - אי קבלת אישור רפואי

  20. הגישה תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון

  21. מינוי מומחה בנושא גמלת שמירת הריון

  22. סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי - גמלה שמירת הריון

  23. שמירת הריון דחייה של ביטוח לאומי - מה עושים ?

  24. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת שמירת הריון

  25. ביטוח לאומי לא קיבל אישור רפואי לגבי שמירת הריון – מה עושים ?

  26. תביעה כנגד החלטת ביטוח לאומי לפיה לא אושרה גמלת שמירת הריון

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון