1. תביעה להכרה בפגיעה בגבו של התובע כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. רקע דיוני 2. ביום 1.3.11 הגיש התובע תביעה לבית דין זה במסגרת תיק ב"ל 427-03-11 כנגד החלטת הנתבע מיום 1.3.10 לפיה נדחתה תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע תאונתי מיום 26.10.09. 3. במסגרת דיון שהתקיים ביום 18.9.11 הומלץ לתובע להגיש תביעה בעילה של מיקרוטראומה וכך אכן נעשה. ביום 19.2.12 דחה הנתבע את תביעת התובע משלא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודה. עוד נטען כי הפגימה הנטענת נובעת מהליך תחלואתי טבעי. במהלך הדיון ביום 29.10.13 ויתר התובע על טענתו לאירוע תאונתי ביום 26.10.09 כך שנותרה להכרעה טענתו לפגיעה מכח תורת המיקרוטראומה. תמצית טענות התובע 4. א. התובע יליד 1962, עובד משנת 1993 בחברת אינטרסיסטם בע"מ כמוביל ומתקין רהיטים. ב. התובע עובד מדי יום בין השעות 7:30 ועד 16:00 (לעיתים נדרש לשעות נוספות). ג. לטענת התובע, הוא עסק בעבודה פיסית מחוץ לנגריה אשר כללה העמסה ופריקת ריהוט כבד (ספריות ומזנונים) מהנגריה לרכב, נשיאתם אל בית הלקוח והתקנתם. כאשר יש מעלית בבניין הריהוט מובל באמצעות עגלה ובמקרים שאין מעלית ההובלה נעשית פיזית על ידי התובע. ד. לעיתים מסתייע התובע בפועל נוסף. ה. התובע מוביל רהיטים בממוצע ל- 3 לקוחות ביום. ו. התובע טוען כי פעולות חוזרות ונשנות אלה של התכופפות והרמה, לרבות נשיאת הרהיטים והרכבתם היו כרוכות במאמץ פיזי וגופני רב, ופגעו באופן מצטבר בגבו התחתון של התובע, עד אשר גרמו לו לפגיעה בעמוד שדרה מותני וסקרלי. תמצית טענות הנתבע 5. התובע לא הוכיח תשתית עובדתית להכרה על פי תורת המיקרוטראומה, נוסף על כן לתובע לא אירעה פגיעה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. כאבי הגב של התובע ומחלתו לא הוגדרו כמחלת מקצוע, וכן אין קשר בין עבודת התובע לפגיעה בגבו, מחלתו היא טבעית והשפעת עבודתו גם אם תמצא, הינה שולית. דיון והכרעה 6. תנאי לתחולתה של תורת המיקרוטראומה הינו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים החוזרים ונשנים ואשר בהצטברותם יש כדי להביא לפגיעה. בעב"ל 313/97 המוסד נ' יניב פד"ע לה 529, נקבע באשר למיקרוטראומה הגבית- "(א) שניים הם התנאים לחלות המיקרוטראומה הגבית: האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע. השני - על-מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות-דעת של מומחה-רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע. במספר לא מועט של מקרים הוכר הליקוי בגב כפגיעה בעבודה על-פי יסודותיה של תורת המיקרוטראומה כמפורט לעיל". בעב"ל 338/96 המוסד לבטוח לאומי - יוסף עובדיה פד"ע ט"ו 213, נקבע כי: "אף אם היינו מקבלים את האפשרות ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרים של מחלות גב, יש לדחות את התביעה, מכיוון שלא הוכחה התשתית העובדתית הדרושה ליישום תורת המיקרוטרואמה. לא הוכחו תנועות זהות וחוזרות, לא מבחינת התנועה עצמה ולא מבחינת המשקל. כמו כן, התנועות לא היו תדירות אלא מפעם לפעם במשך היום. דרישות התדירות, הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להיראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושי ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב לבין הגורמים בעבודה". 7. אם כן, נמצאנו למדים כי שתי דרישות מהותיות הן אלו המכריעות את הכף וקובעות האם ישנה זכאות לנפגע על מנת שתוכר פגיעתו על פי תורת המיקרוטראומה. האחת, סידרה של פעולות זהות או דומות במהותן היינו, פעולה שווה כל פעם במקום מוגדר. השנייה, צריך כי הפעולות יהיו מזיקות מעט מעט כל פעם עד שלבסוף נוצר נזק רבתי, משל היו טיפות הנופלות על סלע ולבסוף מנקבות אותו, פעולות ממושכות וחוזרות. 8. התובע העיד במהלך חקירתו הנגדית כדלקמן: "ש. רוב הזמן הרכבת ספריות? ת. ספריות של ספרי קודש וזה צדדים של 2.4 על 60 גובה תקרה ו- 60 זה ברוחב של שני אנשים ומשקל של 30 ק"ג. יש חלקים כאלה ויש חלקים יותר קטנים שיושבים על העגלה ויש מעלית והיא נכנסת עם העגלה וזה משתלב 50-50. (עמ' 6 פרוטוקול, שורות 12 -14). בהמשך נשאל והשיב: "ש. יש לך עגלה שאתה מניח את הציוד? ת. אני מניח בעגלה את הציוד הקטן עד 60 ס"מ שעובר בדלת המעלית אם יש מעלית". (שם שורות 18-19). 9. התובע העיד כי הוא מרכיב ספריה בממוצע 3 פעמים ביום . באשר לפעולת ההרכבה הוסיף כי כל הרכבת ספריה נמשכת בממוצע שעה ורבע כאשר מדובר בפרופילי אלומיניום שמסתובבים כמו לגו והחלקים והדפנות באים ונכנסים בפנים בהחלקה (עמ' 6 ש' 21 וכן עמ' 7 ש' 10-14). 10. לאחר ששמענו את עדות התובע ועיינו במסמכים המצויים בתיק באנו לכלל מסקנה כי הפעולות אשר בצע התובע אכן היו כרוכות במאמץ פיזי לרבות התכופפות והרמה אשר חזרה על עצמה מספר פעמים. עם זאת אין מדובר בתנועות רצופות קבועות זהות ואחידות במהותן אשר תדירותן מקימה תשתית למיקרוטראומה. התובע על פי עדותו מבצע כ- 3 התקנות ביום בחלקן הוא נעזר לצורך הובלת הלוחות בעוזר שנילווה אליו וכן במעלית אשר הייתה מותקנת בחלק מהבניינים. כך שבפועל הוא נדרש לעבודת סבלות של פחות מ-3 ספריות ביום. מהראיות עולה כי אין מדובר במשקלים יוצאי דופן אלא בספריות במשקל של בין 2- 30 ק"ג כאשר מידות הספריות ובהתאם משקלם, נקבעים בהתאם לדרישת הלקוח. ההרכבה עצמה נעשית בשיטת לגו ואינה דורשת כיפוף ו/או הרמה חוזרת ונשנית. נוסיף, כי ממכלול עדותו של התובע עולה, שבחלק ניכר מיום העבודה הוא עוסק בנהיגה מהמפעל ללקוח ומלקוח אחד למישנהו, כך שחלק מהסבלות בעבודתו הוא שולי ובלתי רציף, אף הרכבת הסיפריה בבית הלקוח אינה כרוכה בעבודה פיזית קשה או בביצוע תנועות חוזרות ונשנות. מן האמור עולה כי לא הוכח רצף של תנועות חוזרות ונשנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק, המצדיק קבלת התביעה. 11. התביעה נדחית הכרה בתאונת עבודההכרה בכאבי גב כתאונת עבודהמיקרוטראומהתאונת עבודה