עירוב נכסים - יחסי עובד מעביד

לטענת ביטוח לאומי, בין החברה לבין התובעת היה עירוב נכסים מובהק: כספי החברה וכספי התובעת התנהלו יחד בערבוביה בחשבון משותף אחד וללא יכולת הפרדה; לחשבון החברה הופקדו כספי הביטוח הלאומי להם זכאית התובעת, ומחשבון זה ירדו הן הוצאות הבית והן הוצאות החברה; התובעת משכה לעצמה משכורת במזומן לפי צרכיה; שכרה של התובעת היה פועל יוצא של הכנסות החברה והיקף פעילותה.
עירוב הנכסים כשלעצמו מעיד על העדר קיומם של יחסי עובד ומעביד. בנוסף, התובעת המשיכה בפעילותה בחברה גם בהיותה בחופשת לידה.
משכך, בתובעת התקיימו מאפיינים של בעלת העסק, או בן משפחה המסייע בקיום העסק.

דיון והכרעה

8. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע:
" "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

9. אין בקרבה משפחתית כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד- מעביד. אולם, כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר, כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכדומה (דב"ע לג/ 108- 0 המוסד נ' שרה כץ, פד"ע 31; דב"ע נג/ 78- 0 חוה פייגלשטוק נ' המוסד, פד"ע כו 283; דב"ע נה/ 295- 0 המוסד נ' רחל אזולאי, עבודה ארצי כט (2) 266; עבל 166/99 חיה שחר נ' המוסד, עבודה ארצי לג (71) 28).נ

10. כמו כן, יש לבחון האם מעשיו של בן המשפחה חרגו "מעזרה משפחתית", שאם לא כן, לא נקשרו יחסי עובד מעביד בין הצדדים לעניין חוק הביטוח הלאומי (עב"ל 20034/98 המוסד נ' שמואל הרצליך, עבודה ארצי לב (3) 365; עב"ל 217/97 המוסד נ' רות שוורץ עבודה ארצי לב (6) 365; עב"ל 373/97 שושנה שוורץ נ' המוסד, עבודה ארצי לג(50) 23).

11. הפסיקה קבעה שני תנאים מצטברים, שצריך שיתמלאו, על מנת ש"בן משפחה" שאין בינו לבין מפעל יחסי עובד- מעביד, ייחשב כעובד. האחד- עבודה במפעל באופן סדיר, והשני- אילולא נעשתה העבודה על ידי אותו קרוב- הייתה נעשית בידי עובד (דב"ע מז/ 6-0 מרדכי סרוסי נ' המוסד, פד"ע יח 434).

12. לטענת התובעת בתצהירה, החברה ממוקמת ליד ביתה, בכניסה נפרדת.
התובעת עבדה בימים ראשון עד חמישי, בשעות 8:30 עד 16:00.
עבודתה כללה עבודות ניקיון של המשרד, בדיקת חשבונות הבנק, ניהול חשבונות הבנק (הפקדת ומשיכת כספים, הוראות קבע וכדומה), עבודות דואר, תיוקים, הכנת הזמנות וכדומה.

13. זה המקום לומר, כי לאחר שעיינו במכלול הראיות, תצהירים, עדויות והמסמכים השונים שהוגשו לתיק, הגענו למסקנה, כי דין התביעה שלפנינו להידחות- הכול כפי שנסביר ונפרט להלן:

א. גרסתה של התובעת התגלתה כרצופת סתירות, וכך גם גרסת העד מטעמה- בעלה.

ב. בהודעתה לחוקר מטעם הנתבע מיום 15/6/11, סיפרה התובעת שבשעות העבודה, 8:00- 16:00, היא לא נמצאת כל הזמן ב- 100% אחוזים במשרד, אלא הולכת וחוזרת הביתה (נספחי כתב ההגנה).

מהודעתו לחוקר מטעם הנתבע מיום 14/6/11 של בעלה של התובעת- מר עודה גמאל, עלה שבזמן שעות העבודה התובעת "יושבת במשרד ואם יש צורך הולכת הבית לכמה דקות וחוזרת" (נספחי כתב ההגנה).

וכך גם עלה מעדותה של התובעת, שבמשך היום היא הולכת הביתה להכין ארוחת צהריים לילדיה ומקבלת אותם בשעות הצהריים (ש' 7- 4, עמ' 5 לפרוטוקול).

ג. בהודעתה לחוקר מטעם הנתבע מיום 15/6/11, סיפרה התובעת כי שכרה מסתכם בסך של כ- 3,000 עד 3,500 ₪ ומשולם לה מידי חודש במזומן. בתחילה טענה התובעת, כי היא מושכת את משכורתה במזומן ועורכת רישום על כך, אולם, בהמשך טענה, כי "אני לא מקבלת כל חודש כסף מזומן ביד הכסף של כול החברה בבנק בחשבון שלי ואני מושכת כמה שאני צריכה אבל לא יותר מהמשכורת שלי ומה שמגיע לי" (נספחי כתב ההגנה).

מהודעתו לחוקר מטעם הנתבע מיום 14/6/11 של בעלה של התובעת- מר עודה גמאל אבראהים, עלה כי שכרה של התובעת הוא חודשי ומשולם לה במזומן (נספחי כתב ההגנה).

תשומת הלב בהקשר זה, לתלושי השכר של התובעת, לחודשים 2012/ 6- 1, לפיהם שכרה של התובעת מסתכם בסך של 2,900 ₪ (ברוטו).
יובהר, כי אלו הם תלושי השכר היחידים שהגישה התובעת, כאשר בסעיף 15 לתצהירה הצהירה: "סדר העבודה הנ"ל מאז שהתחלתי לעבוד ועד היום כאשר השכר שלי אני מקבלת במזומן. מצ"ב העתק מתלושי השכר שברשותי, מסומנים ת/4".

ד. זאת ועוד, מעדותו של בעלה של התובעת עלה, כי שכרה של התובעת לא היה קבוע מידי חודש, אלא השתנה בהתאם להיקף העבודה וההכנסות (ש' 29- 26, עמ' 8 לפרוטוקול).

במצב דברים בו השכר החודשי אינו משולם באופן קבוע והוא משתנה בהתאם להיקף ההכנסות של העסק, זהו סממן מובהק ששולל קיומם של יחסי עובד ומעביד ואינו מאפשר להכיר בתובעת כעובדת בחברה.

ה. בעוד שהתובעת ובעלה טענו בהודעותיהם לחוקר מטעם הנתבע, כי התובעת עבדה 8 שעות, 5 ימים בשבוע, מטופס התביעה לתשלום דמי לידה שהגישה התובעת לנתבע ביום 18/3/11 עולה, שבחודש 1/11 עבדה התובעת 9 ימים- 50 שעות עבודה, ובחודשים 2010/ 12- 7 עבדה 22 ימים- 130 שעות חודשיות (נספחי כתב ההגנה).

ו. מעדותה של התובעת עלה, כי חלק מתפקידיה היה רישום שעות העבודה של העובדים בכל אתר והכנת המשכורות של העובדים במעטפות. את המעטפות היו התובעת או בעלה מחלקים (ש' 26- 21, עמ' 4 לפרוטוקול).
יחד עם זאת, התובעת לא פירטה זאת בתצהירה, וכך גם לא הביאה ראיות המעידות על עבודתה זו.

ז. בנה של התובעת נולד ביום 18/1/11. בעדותה, טענה התובעת, כי היא חזרה לעבודה לאחר "כשנה", "שנה ומשהו" (עמ' 2- 1 לפרוטוקול הדיון מיום 26/5/13).
עם זאת, בהתאם לדיווחי החברה לנתבע, על פרטי העובדים, התובעת שבה לעבודתה בחודש 8/11 ועבדה גם בחודשים 11/ 12- 9 (הודעת התובעת מיום 25/6/13).

ח. לטענת התובעת, בזמן שהיא הייתה בחופשת לידה החליפה אותה בעבודה אחותה, הגב' אגאריה סמירה (הודעת התובעת לחוקר מטעם הנתבע מיום 15/6/11).

מעדותו של בעלה של התובעת עלה, כי בזמן שאשתו עבדה כמזכירה, לא עבדו במקביל אליה מזכירות אחרות (ש' 6, עמ' 9 לפרוטוקול).
אולם, מדיווח על פרטי עובדים של החברה עולה, כי בשנת 2011, עבדה התובעת בחודשים 1/11, 11/ 12- 9, ואחותה- הגב' אגבאריה סמירה עבדה משך כל שנת 2011 (11/ 12- 1) (ראה הודעה על הגשת מסמכים מיום 25/6/13).

ט. בנקודה זו, נפנה לעדותה של התובעת, לפיה, גם בעת שהייתה בחופשת לידה, היא ביצעה עבודות שונות:
"לשאלת בית הדין אחרי שיצאתי לחופשת לידה מי היה עושה את זה אני משיבה שהיו עבודות שאפילו אני בחופשה אני הייתי חייבת לעשות, רק להתקשר לבנק, כל מה שקשור לבנק" (ש' 20- 19, עמ' 4 לפרוטוקול).

מעדותה של התובעת עלה בבירור, כי גם כשהייתה בחופשת הלידה, היא טיפלה בכל העניינים הקשורים לבנק, מאחר ובעלה מוגבל בבנק, ואינו מורשה חתימה בחשבון הבנק (עמ' 5 לפרוטוקול).

י. חשבון הבנק של החברה וחשבון הבנק הפרטי של התובעת נוהלו באותו החשבון, מאחר וחשבון הבנק של החברה מוגבל ובעלה של התובעת הינו מוגבל בבנק (ש' 32- 27, עמ' 5 לפרוטוקול).
כמו כן, מספר הטלפון של החברה ומספר הטלפון של הבית הוא אותו מספר (ש' 17- 8, עמ' 6 לפרוטוקול).

יא. על אף שלטענת התובעת היא טיפלה בכל הקשור לענייני הבנק, התובעת לא ידעה להסביר בעדותה אפילו מהם החודשים של דפי חשבון הבנק שהיא צירפה לתצהירה (ש' 11- 8, עמ' 5 לפרוטוקול).

14. במצב דברים זה, לאור הסתירות המהותיות בגרסת התובעת ובעלה; האופן המשולב בו עבדה התובעת במקביל לעבודתה בחברה לביתה; החשבון המשותף לתובעת ולחברה; תשלום השכר בהתאם להיקף העבודה בחברה ולהכנסות; משלא הוצגו לפנינו ראיות בדבר תשלום שכרה של התובעת בפועל; עדותה של התובעת כי בזמן חופשת הלידה היא ביצעה עבודות שונות, ובייחוד את כל העבודות הקשורות לניהול חשבון הבנק- שוכנענו שאכן התובעת ביצעה עבודות שונות בחברה, ובייחוד ניהלה את כל הקשור בחשבון הבנק של החברה, אולם, היא עשתה זאת כחלק מהמערכת המשפחתית, כאשר התמורה שקיבלה בגינה- הן באופן שחושבה והן משלא הוצגו לפנינו ראיות לתשלום בפועל- אינה מעידה על משכורת, כל אלו יחדיו מובילים למסקנה, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין החברה.

סוף דבר
15. אשר על כן, התביעה נדחית.

16. אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת יחסי עובד מעביד

  2. עובד מעביד משפחה

  3. יחסי עובד מעביד פשרה

  4. העסקת בן משפחה

  5. מבחן הפיקוח - קשר אישי

  6. יחסי עובד מעביד - רבנים

  7. יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל

  8. הגדרת יחסי עובד מעביד

  9. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  10. יחסי עובד מעביד בעל ואישה

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. מיקור חוץ - outsourcing

  13. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  14. יחסי עובד מעביד גנן

  15. מבחן ההשתלבות במשפט העבודה

  16. יחסי עובד מעביד בין אם לבנה

  17. יחסי עובד ומעביד קבלן עצמאי

  18. יחסי עובד מעביד בין אב לבתו

  19. יחסי עובד מעביד מדריך טיולים

  20. פועל רומני - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד - ספר במספרה

  22. יחסי עובד מעביד – ביטוח לאומי

  23. יחסי עובד מעביד בין אשה לבעלה

  24. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  25. עובד או קבלן עצמאי ?

  26. הסכם זכיינות - יחסי עובד מעביד

  27. יחסי עובד מעביד - עסק פיצוחים

  28. קבלן או עובד - יחסי עובד מעביד

  29. שירותי הובלה יחסי עובד מעביד ?

  30. יחסי עובד מעביד - עירייה

  31. התנדבות יחסי עובד מעביד

  32. חוזה יועצים - יחסי עובד מעביד ?

  33. מעמד בעל משאית - יחסי עובד מעביד

  34. בקשת מפרק בעניין יחסי עובד מעביד

  35. שירותי עיתונאות – יחסי עובד מעביד

  36. יחסי עובד מעביד - קרבה משפחתית

  37. יועץ חיצוני יחסי עובד מעביד

  38. משגיח כשרות יחסי עובד מעביד

  39. עירוב נכסים - יחסי עובד מעביד

  40. עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ?

  41. מבחנים לשאלת ניהול עסק עצמאי

  42. יחסי עובד מעביד הפן השלילי / פן חיובי

  43. יחסי עובד מעביד / פרילנסר - עיתונאי ?

  44. לא היו יחסי עובד ומעביד - בעלות במניות

  45. קשרי ידידות או יחסי עובד מעביד

  46. האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ?

  47. צביעת שער כאות מחאה - יחסי עובד מעביד

  48. יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי

  49. בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד

  50. ערעור על אי הכרה ביחסי עובד מעביד

  51. יחסי עובד מעביד בין רופא לבין קופת חולים

  52. יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לבין הקיבוץ

  53. תביעה של עובדים גלי צה"ל – יחסי עובד מעביד

  54. סיכוני רווח והפסד - יחסי עובד מעביד

  55. יחסי עובד מעביד - נותן שירותי גרירה

  56. קיום יחסי עובד מעביד בעבודה לא "סדירה"

  57. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  58. מתאמן לפי חוק חוקרים פרטיים - יחסי עובד מעביד ?

  59. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  60. תקופת הכשרה של עובד בעבודה - יחסי עובד מעביד

  61. התפטרות בגלל שכר נמוך יחסית לעובדים אחרים

  62. התקשרות לצורך הקמת שותפות עסקית או יחסי עובד מעביד ?

  63. כרטיס עובד / תלושי שכר / הסכמה בע"פ - יחסי עובד מעביד ?

  64. "משתמש" בעובד באמצעות קבלן כוח אדם - יחסי עובד מעביד

  65. נדחתה תביעה לדמי אבטלה בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון