1. תביעה להכרה בכאבי גב כפגיעה במגנון מיקרוטראומה, פקיד התביעות מטעם הנתבע דחה את התביעה ביום 19.4.12 מהסיבה שלא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה אשר הביאו לכאבי הגב. בתביעה זו מבקש התובע לבטל את החלטת פקיד התביעות ומבקש להכיר בעבודתו הפיזית המתמשכת במשך תקופה של 5 שנים כפגיעה במנגנון מיקרוטראומה. 2. התובע יליד 1978, הועסק משנת 2007 עד 2012 כמנהל עבודה בחברת אייסמן מזון 2002 בע"מ, במסגרת עבודתו הוציא קרטוני מזון מהמדפים, העמיס אותם למשטחים, מדובר לטענתו בארגזים במשקל של עד 20 קילו ומדובר בפעולות שעשה במשך כל יום העבודה. 3. הנתבע טוען שמדובר בעבודה מגוונת שאינה מקימה תשתית עובדתית כפי שנדרש בהלכת המקירוטראומה ולכן מבקש לדחות את התביעה. 4. התובע העיד בפנינו ותיאר את מהלך עבודתו ובכלל זה את העובדה שעבדותו היתה כמנהל עבודה שגם סייע לעובדים שלו לבצע את העבודה הפיזית. התובע תיאר את עבודתו:- "ת. יש מספר של קווים, כל קו יש בו מספר משטחים שאני צריך לסדר לעובדים בשביל ללקט את ההזמנות האלה כי אין מקום, ככל שאתה מלקט קו עם העובדים ומסדר אתה צריך למצוא מקום כי מה שקורה זה שנהיה צפוף במחסן שאין מקום, זה לא שיש עגלה חשמלית. יש משטחים גדולים שאתה צריך למשוך אותם עם העגלה ולסדר בקווים. ... ת. סידרתי ועזרתי. בקירור אי אפשר לעמוד ולא לעזור לעובדים. ... ת. אצלנו בחברה המנהלים גם עובדים בחברה. .... ש. כמה זמן זה להכין את המחלקה? ת. חצי שעה לפעמים 40 דק'. ש. מה כולל את הכנת המחלקה? מה זה להכין מחלקה? ת. צריך להזיז לסדר דברים, שטחים של מיצים, לסדר, להכין שטח לאזור עבודה. ש. ז"א שאתה מזיז כל מיני דברים במחלקה כדי ליצור שטח עבודה? ת. כן. ש. במשקלים שונים? ת. של מיצים ששוקל למשל . . .שיש בו 500 גלונים של 2 ליטר. ש. את זה אתה לא יכול להזיז עם היד? ת. עם עגלת משטחים. ... ת. יש ג'קים שהם חשמליים אבל אצלנו אין ג'קים חשמליים, אצלנו יש ג'קים שנכנס לכלוך ידניים וזה גם העגלות האלה שכל הזמן נתפס לכלכוך בגלגל. זה קשה לפעמים ואני לפעמים מנקה אותם שיהיה יותר קל. ש. מה אתה עוד צריך להזיז? ת. משטחים שמורידים עם מלגזה וצריך למשוך ולהכניס למקום, אם נגמר משטח צריך לשים במקומו גם. ש. ואת כל זה באמצעות הג'קים? ת. בנוסף שזה אני עובד גם בידיים. ש. בבוקר שאתה מפנה, כל משטח שוקל משקל שונה, יש כבדים ויש פחות? ת. נכון. 5. בהמשך עדותו תיאר התובע את הזזת המשטחים ותיאר כיצד מתבצעת העבודה- באמצעות עגלות חשמליות שלפעמים התובע הרים את המוצרים בעצמו:- "... ש. ומה המשקלים של הקרטונים? ת. יש 10 קילו ויש 20 קילו ויש 5 קילו את לא יכולה לדעת, זה משקלים שמשתנים לך. למשל יש לנו במקפיא לחמים שכל קרטון שוקל 9 או 10 קילו. ש. ז"א שכל יום עבודה שלך משתנה בהתאם להזמנה שאתה מקבל ביד, לפעמים יהיה דברים כבדים ולפעמים דברים קלים ? ת. כל דבר שכל הזמן . . . העבודה שלי היתה כל הזמן להרים וללקט, לעשות שרינג על משטח. ש. מה זה שרינג? ת. לעשות ניילון סביב המשטח. ש. אבל אתה לא מרים משקל. ת. לא משקל אבל אתה מתכופף ומרים ועולה למעלה מספר סיבובים. ש. וזה תפקיד שלך? ת. לא, לא התפקיד שלי. ש. אז באיזה מסגרת אתה עושה את זה? ת. אני עושה הכל בחברה הזו. ...." 6. מנהלו של התובע מר שי טולדנו תיאר את סדר עבודת התובע במשך היום:- ת. הגעה לעבודה, ארגון כל הסחורות לתחילת משמרת, ליקוט, זה אומר שכל העמדות מלאות ויש מספיק סחורה בכל עמדה לכל ליקוט, לראות שלא חסר כלום, אם חסר להוריד מלמעלה באמצעות מלגזה, ותחילת קבלת הזמנות, מסמכים שמראים מה הזמין כל לקוח, וחלוקת משימות ועם ההכרות שלי איתו הוא גם בעצמו היה לוקח חלק בעבודה ודוחף את החברה קדימה. ש. עיקר העבודה הוא פיזית? ת. כן. ש. כרוכה בכפיפות? ת. כן, יש עבודה אין ספק. זו עבודת כפיים לא עבודת משרד. ש. יש צורך בהפעלה פיזית? ת. כן יש דחיפה, סחיבה. ש. משטח מה המשקל שלו פחות או יותר? ת. סביב ה-300 עד500 קילו. .... ש. יש הרבה פעמים להתכופף? ת. אני לא יודע מה זה הרבה, לא ספרתי אף פעם. רוב אזורי העבודה איפה שהסחורות ממקומות זה על הקומה התחתונה אז שאתה לוקח ארגז מהקומה העליונה אין כפיפות אבל לאט לאט שמתקן מתרוקן צריך להתכופף, מה לעשות." 7. המחלוקת בין הצדדים, נסבה אודות שאלת קיומן של תנועות חוזרות ונשנות ברציפות לצורך הכרה בתביעה על דרך תורת המיקרוטראומה. זאת, לנוכח ההלכה הפסוקה ולפיה:-"הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה מחייבת קיום תשתית עובדתית מוכחת וכן ביסוס רפואי לגבי אותה תשתית" (דב"ע (ארצי) נ/90-0 אריה אוחיון - המוסד לביטוח לאומי, פסקה 20 (1996)). לצורך ביסוס אותה תשתית עובדתית, על התובע להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, והצטברותן הביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו (דב"ע (ארצי) מח/77-0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538, 540 (1988)). כמו כן נקבע, כי התנועות שבעקבותיהן נגרמות פגיעות זעירות, "אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר..." (עב"ל 313/97 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999)). כן נקבע כי יש "לאבחן בין סדרה של פעולות זהות או דומות במהותן לבין פעולות שונות ומגוונות. אלה האחרונות לא תקנינה את כרטיס הכניסה לסיווגן כמיקרוטראומה (עבל (ארצי) ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי, פסקה 5ב (2006)) וכן "...יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מס' רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל 1012/00 אלי שבח-המוסד לביטוח לאומי, פסקה 6ג (2002)). 8. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בתביעה, התובע העיד שהיו מגוון רחב של פעולות במשקל שונה, לא ניתן למצוא סדר קבוע ומשקל קבוע בעבודת התובע, לא ניתן למצוא פעולות מונוטוניות על כן יש לדחות את התביעה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי ואין מקום להתייחס לחוות הדעת שצירף התובע. יש לזכור את שנקבע בעניין מודחי , עב"ל 709/08 יהודה מודחי - המוסד לביטוח לאומי פסקה 7ה (2009):- "תורת המיקרוטראומה היא פרי יצירת הפסיקה, כדי להתגבר על הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע. על פי תורה זו מכירים בנסיבות מסוימות בתאונות זעירות רבות ורצופות כ" פגיעה בעבודה" כמשמעות מונח זה בחוק . לא כל מאמץ בעבודה הגורם למחלה מביא להכרה בו כפגיעה בעבודה. כללי תורת המיקרוטראומה בנויים על כך, שהבסיס לה הוא קיומו של מצבור של תאונות זעירות, רצופות, בניגוד לתאונה שהיא תוצאה של אירוע פתאומי חד פעמי. בכך יש הרחבה של מונח ה"תאונה" שבחוק הביטוח הלאומי המיוחד כאמור לאירוע חד פעמי בלבד ולמחלת מקצוע הכוללת רשימה סגורה של מחלות. ההרחבה של המונח "תאונה" הקבוע בחוק נעשית על פי כללים מוגדרים, וכשאין עומדים בהם, לא מוכרת המחלה כפגיעה בעבודה." 9. לאור האמור, דין התביעה להידחות. אנו קובעים שלא התקיימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. 10. אין צו להוצאות. 11. ניתן לערער תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבמיקרוטראומה