לאחר ביצוע מאמץ בעבודתו - לקה התובע בבקע מפשעתי 2. הנתבע דחה את התביעה, במכתבו לתובע מיום 26/3/12, בטענה שהופעת הבקע אצל התובע לא באה בעקבות מאמץ בלתי רגיל. מכתבו של הנתבע לא אזכר כלל עניינים שברפואה, אלא רק את העדר המאמץ המיוחד. 3. כנגד דחיית תביעתו, הגיש התובע את התובענה שבפנינו. בכתב התביעה, נטען כי בעבודתו ביום 22/5/11, נאלץ התובע לבצע מאמץ חריג בעבורו - מאמץ של הרמת שקי מלט במשקל 50 ק"ג כל אחד, אשר לא היה רגיל בעבור התובע. 4. הנתבע, בכתב הגנתו, חזר על האמור במכתב הדחיה, ושוב - לא אזכר כלל נימוק רפואי כלשהו לדחיית התביעה. 5. התובענה טופלה במשך כ-8 חודשים על ידי המזכיר המשפטי במחלקת המנ"ת, ולאחר שבהתאם ל"החלטות" שניתנו על ידיו, הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע, הועבר התיק אלינו לקביעתו לישיבת הוכחות, ואכן ביום 30/5/13 שמענו את החקירות הנגדיות של התובע ושל שני מצהירים אחרים מטעמו. 6. בתום ישיבת ההוכחות, ביקשו ב"כ הצדדים לסכם את טיעוניהם בכתב, וניתנה על ידינו החלטה בהתאם, אלא שביום 23/6/13, בטרם הגשת סיכומי התובע, הודיע הנתבע כי הוא משנה את עמדתו. הנתבע אמנם לא הודיע במפורש כי הוא מסכים שביום 22/5/11 התאמץ התובע, בעבודתו, מאמץ יוצא דופן בעבורו, אך זו הפרשנות ההגיונית היחידה שניתן לתת להודעתו מיום 23/6/13. אנו שמחים על השינוי האמור בעמדת הנתבע, שכן מהעדויות אכן הסתבר שהמאמץ שהתובע התאמץ בעבודתו ביום 22/5/11 היה יוצא דופן בעבורו, אך התברר כי השינוי האמור בעמדת הנתבע - גרר עמו שינוי נוסף; כעת התחיל הנתבע לטעון כנגד קיומו של הקשר הסיבתי הרפואי בין המאמץ החריג בעבודה לבין הופעת הבקע המפשעתי, וביקש כי ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין לשם מתן חוות דעת בשאלה זו. מאחר שעל פי האמור בכתב ההגנה, ענין הקשר הסיבתי הרפואי לא היה נראה כשנוי במחלוקת בתובענה, התבקש הנתבע לבחון את עמדתו, ובסופו של דבר - הוא הגיש בקשה לתיקון כתב הגנתו, תוך הוספת הכחשה של הקשר הסיבתי הרפואי ובקשתו התקבלה, בהחלטה מיום 9/7/13. לפיכך, המחלוקת שנותרה בין הצדדים לאחר מכן, היתה רפואית בלבד. משהושלמו הליכי הגשת החומר הרפואי, ניתנה על ידינו, ביום 24/7/13, החלטה שבה פירטנו את העובדות ומינינו מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין. הכל - כפי שיפורט להלן. אלה העובדות (כפי שנקבעו בהחלטתנו מיום 24/7/13) 7. התובע, יליד שנת 1991, עבד כעוזר חשמלאי בחברה שסיפקה עבודות חשמל ללקוחותיה. 8. משקלו של התובע - כ-66 ק"ג. 9. עבודתו הרגילה של התובע כללה הנחת כבלים, חציבת תעלות בקירות באמצעות מכשיר "קונגו" (המכשיר עצמו במשקל כ-5 ק"ג, אך הפעלתו מצריכה שימוש בכח), הרמת גלילי כבלי חשמל במשקל של 5-10 ק"ג, ולעתים גם הכנת תערובת של בטון, הכוללת שימוש במלט. העבודה האמורה מחייבת מאמצים פיזיים מסויימים. אולם, בדרך כלל כשהתובע נזקק לשימוש במלט, ולשם כך - היה צורך בנשיאת שקי מלט במשקל של 50 ק"ג, היה התובע מרים את השק ביחד עם עובד נוסף. רק לעתים רחוקות ארע שהתובע הרים שק מלט כזה בלא סיוע של אדם נוסף. 10. ביום 22/5/11, עבד התובע בעבודות חשמל בבית בקיבוץ יפעת. התובע עבד בצוות עם אדם נוסף (מר ראפת אסעד). הממונה על התובע (מר פארוק חבשי) הורה לתובע ולעמיתו להכין גם בטון. התובע סיים את העבודה שהוא עסק בה, אך חברו לצוות המשיך לעבוד. לפיכך, יצא התובע מהבית אל חצר הבית לשם הכנת הבטון. התובע לא קרא לחברו שיעזור לו, אף שהכנת הבטון הצריכה הרמה ונשיאה של שק מלט במשקל 50 ק"ג. התובע התכופף להרים את שק המלט לבדו, הכין את הגוף למאמץ לשם ההרמה של השק והרים את השק תוך כדי תנופה. במהלך ההרמה של השק, חש התובע כאילו שבטנו "נתפסה", והרגיש כאבים בחלק התחתון של בטנו. התובע עזב את השק, צעק מכאבים, נשען על קיר הבית וקרא לחבריו שיעזרו לו. 11. התובע, שהמשיך לסבול מכאבים, התיישב לנוח ולא עבד יותר עד תום יום העבודה. 12. לאחר שהתובע שב לביתו באותו יום, הוא פנה - בערב - למרפאה פרטית בכפר אכסאל שבו הוא מתגורר (מרפאת "אבן סינא"). התובע דיווח שם על כאביו ועל כך שהם החלו עם הרמת משא כבד. התובע לא טופל שם טיפול ממשי, אך נאמר לתובע כי אם הכאבים יחמירו - יהיה עליו לפנות לבית חולים. למחרת בבוקר, פנה התובע לקופת החולים שלו, ובבדיקה הוא אובחן כמי שלקה בבקע מפשעתי בצד שמאל. רופאו של התובע הורה לו להימנע מנשיאת משאות כבדים, והחלו ההליכים לקביעת תור לניתוח לתיקון הבקע. בענין הביקור במרפאת קופ"ח ביום 23/5/11, נעיר כי נכתב ברשומה הרפואית שהכאבים החלו 4 ימים לפני כן, אלא שמדובר כפי הנראה בטעות ברישום. אין חולק כי כאבי התובע החלו ביום 22/5/11, כלומר - יום אחד לפני הביקור במרפאה. 13. בשל כאביו של התובע הוקדם התור לניתוח, כך שבמקום שהוא יהיה ביום 27/7/11 כפי שתוכנן תחילה - הוא נערך ביום 10/6/11. 14. בשל הבקע המפשעתי התובע היה בלתי כשיר לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, והוא לא עסק למעשה בכל עבודה, בתקופה שמיום 23/5/11 ועד יום 24/7/11. בחינת קיום תנאי סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי 15. בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "החוק"), נאמר: "אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - 1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.". 16. טענתו המקורית של הנתבע, היתה בענין קיום התנאי האמור בפסקה (1) של סעיף 84 לחוק, שכן - כאמור - הנתבע טען שהבקע לא הופיע בעקבות מאמץ בלתי רגיל של התובע. אולם, כאמור כבר לעיל, מאז יום 23/6/13, הנתבע כבר אינו עומד על עמדתו האמורה, כך שכבר לא היתה מחלוקת שהתקיימו תנאי הסף האמורים בסעיף 84 לחוק, וכל המחלוקת נותרה בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין המאמץ הבלתי רגיל שהתובע התאמץ בעבודתו ביום 22/5/11, לבין הופעת הבקע המפשעתי. המומחה 17. בהחלטתנו מיום 24/7/13, מינינו את פרופ' שמואל אלדר לשמש מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין בתובענה זו (פרופ' אלדר ייקרא להלן: "המומחה"). הפנינו אליו שאלות בדבר הקשר הסיבתי שהיה שנוי במחלוקת בין הצדדים. 18. המומחה נתן את חוות דעתו. מחוות דעתו של המומחה עולה כי לדעתו היה קשר סיבתי ברור בין המאמץ הבלתי-רגיל בעבודתו של התובע לבין הופעת הבקע המפשעתי. בטרם הארוע, אובחן התובע כסובל מבקע טבורי (ולא מפשעתי). המאמץ הבלתי-רגיל בעבודה, הביא לעליה בלחץ התוך-בטני, אשר היתה עלולה לדחוק את תוכן חלל הבטן אל כיוון הבקע שנפער. מתיאור הבקע, למד המומחה כי מדובר בבקע בלתי ישיר, שהיה כנראה מולד, אך עד לארוע - הוא היה ריק מתוכן, כך שלמעשה לא היה אמור להיות מוגדר כ"בקע". עם העלאת הלחץ התוך-בטני, בשל המאמץ הבלתי-רגיל בעבודה, נדחק תוכן חלל הבטן אל הבקע ונגרמה "הופעה" של הבקע המפשעתי. הצדדים קיבלו הזדמנות לבקש להפנות שאלות הבהרה אל המומחה, אך לא ניצלו הזדמנות זו. 19. חוות דעתו של המומחה ברורה, מפורטת ומנומקת. היא מבוססת על העובדות שקבענו, על החומר הרפואי שהיה בפני המומחה ועל הידע המקצועי שלו. בנסיבות אלה, אנו מאמצים את חוות דעתו של המומחה. גורל התביעה 20. לאחר שחוות דעתו של המומחה הגיעה אל הנתבע, הודיע הנתבע כי הוא חוזר בו מעמדתו המקורית וכי הוא מאשר שהופעת הבקע ביום 22/5/11, היתה עקב תאונת עבודה, שבעקבותיה נגרמה לתובע תקופת אי-כושר המזכה בדמי פגיעה בתקופה שמלמחרת התאונה ועד יום 16/7/11. בענין התקופה שמיום 17/7/11 ועד יום 24/7/11, טען הנתבע כי התובע לא המציא לנתבע תעודת אי-כושר, וכן כי התובע עצמו ציין שביום 24/7/11 הוא שב לעבודתו. 21. בהחלטה מיום 20/9/13 נאמר שאם ב"כ התובע לא תביע התנגדות לכך, עד יום 3/10/13, יינתן פסק דין המקבל את התביעה באופן שבו הנתבע הסכים לקבלתה. כן ניתנה לצדדים ההזדמנות לטעון את טענותיהם בענין הוצאות המשפט. ב"כ התובע לא הביעה התנגדות לקבלת התביעה באופן שבו הנתבע הסכים לכך, אך ביקשה לחייב את הנתבע בהוצאות משפט. 22. בשל אימוץ חוות דעתו של המומחה, בשל השינוי בעמדתו של הנתבע וכהמשך להחלטה מיום 20/9/13, אנו מקבלים את התביעה באופן שאנו מצהירים כי הבקע המפשעתי שהופיע אצל התובע ביום 22/5/13, הוא תוצאה של תאונת עבודה. על הנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה בגין התקופה שמיום 23/5/11 ועד יום 16/7/11. 23. מובן שאין באמור לעיל כדי לגרוע מזכות התובע לבקש להכיר בו כמי שתאונת העבודה האמורה גרמה לו גם לנכות מעבודה (באופן זמני או יציב) בגין התקופה שמיום 17/7/11 ואילך. 24. בענין הוצאות המשפט, אנו מונחים על ידי ההלכה הפסוקה, שלפיה נכון לפסוק הוצאות על פי כפל התעריף שנקבע לענין הסיוע המשפטי, שאותו ניתן לעגל, בתיאומים סבירים. עם זאת, אנו סבורים שבתובענה זו נכון לסטות כלפי מעלה, ולפסוק סכום מעט יותר גבוה מאשר כפל התעריף האמור, וזאת בשל כך שלדעתנו, לא היתה לנתבע טענה אמיתית בענין העדר קשר סיבתי רפואי. הטענה האמורה נולדה אצל הנתבע רק לאחר שהוא הסכים לכך שהתובע התאמץ מאמץ בלתי רגיל. גם אז, ניסה הנתבע תחילה להציג את עצמו כאילו כבר מלכתחילה הוא חלק על קיומו של הקשר הסיבתי הרפואי ורק בהמשך - הוא ביקש את תיקון כתב ההגנה. לדעתנו, אילו היה הנתבע עקבי בעמדתו בענין הקשר הסיבתי הרפואי, היה הדיון בתובענה יכול להסתיים מייד לאחר שהנתבע שינה את עמדתו בענין המאמץ הבלתי-רגיל, מבלי שהיה צריך למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין. בתובענה זו היה צורך בלימוד עניינו של התובע והתקיימה ישיבת הוכחות אחת. לפיכך, בהתאם לאמור בתוספת השניה לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973 אך תוך התחשבות בשיקול הנוסף האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 4,130 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/12/13, אם הוא לא ישולם לפני כן. 25. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו. בקע מפשעתי