ערעור נכות צמיתה בשיעור 87.41% 2. להלן עיקר טענות ב"כ המערער א. המערער סובל מלימפומה, אך הוועדה לא קבעה לו את שיעור הנכות המגיע לו בהתאם למחלתו, לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התש"ל-1969 (להלן: "תקנות הנכים"). ב. רופא כירורג מומחה, יועץ לוועדה, קבע כי למערער נכות צמיתה בשיעור 10% בגין צלקת בסמוך לאוזן ימין. אולם, נכות זו לא נכללה בנכות המשוקללת שנקבעה למערער על ידי הוועדה. ג. הרופא, אורתופד מטעם הוועדה לעררים, לא בדק את המערער אך הפחית את הנכות שנקבעה בתחום זה על ידי הוועדה מדרג ראשון. ד. על אף שנקבעה למערער נכות בתחום הנוירולוגי, נכות זו לא הובאה בחשבון בנכות המשוקללת שנקבעה על ידי ועדת הערר. ה. הוועדה המסכמת לא הזמינה את המערער לדיון בפניה ובכך נפגעה זכות הטיעון שלו. ו. בסיכום הנכויות של המערער לא חושבה נכון הנכות בשתי הידיים (החישוב צריך להיות אריתמטי ולא משוקלל). 3. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב א. הוועדה לעררים התכנסה שבע פעמים לדון בעניינו של המערער, מתוכן התייצבו והשמיעו טיעוניהם המערער ו/או בא כוחו, או למצער ניתנה להם הזדמנות לעשות כן, בכל הפעמים למעט האחרונה. על כן, אין כל ממש בטענת המערער כאילו נפגעה זכות הטיעון שלו בפני הוועדה שכן זכות זו מומשה ויושמה בצורה מלאה. ב. קביעת שיעור הנכות בגין מחלת הלימפומה היא סוגיה רפואית מובהקת, שאין בסמכות בית הדין להתערב בה. הוועדה אינה כבולה בהכרח במבחנים הנקובים בתוספת לתקנות הנכים ובסמכותה לקבוע את אחוז הנכות לפי שיקול דעתה, בהתחשב במבחנים. ג. הוועדה הייתה מודעת היטב לטענות המערער לעניין דרגת הנכות ולעניין סיווגה. תוך הנמקת קביעותיה קבעה המומחית האונקולוגית כי מצבו של המערער מתאים לנכות בשיעור 20% לפי סעיף מותאם. זאת, בהתחשב כי מחלת המערער בתחום זה התרפאה, או למעצר נמצאת במצב מתמשך של רמיסיה, מאז שנת 2003, ללא השפעה תפקודית כלשהי. ד. המערער נבדק יותר מפעם אחת בתחום האורתופדי והוועדה הזהירה אותו כי בכוונתה להפחית את דרגת הנכות בתחום זה. 4. ביום 4.3.2013 התקיים דיון בערעור, שבו נשמעו טיעוני ב"כ הצדדים. ב"כ המשיבה ביקשה לשקול את המלצות בית הדין ולהגיש תגובה בכתב. ביום 29.4.13 הוגשה הודעה מטעם ב"כ המשיבה, שבה היא היא מסכימה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב, לצורך דיון חוזר והבהרות בנושאים הבאים: "א. צלקת - הועדה תבדוק האם יש לקבל את טענת המערער לפיה מגיעים לו 10% בגין צלקת, במקום 0% שנקבע על ידה לטענתו ללא בדיקה ובניגוד לקביעות של ועדות קודמות. ב. חישוב אריתמטי לפגימות בגפיים העליונות - המשיבה מסכימה כי בפגיעת גפיים דו צדדית יש לערוך חישוב אריתמטי ולא משוקלל. לכן, הועדה תבדוק מתי דרגת הנכות המתאימה לפגימות בכל אחת מהגפיים העליונות ותבדוק את אופן החישוב שנעשה על ידה. 4. לימפומה וסרטן בשלפוחית השתן - המערער לקה בשתי מחלות סרטניות: לימפומה ושלפוחית השתן. לפי מבחן 1(3)א' לתקנות, שעניינו בלימפומה ממארת ברמיסיה (וכך מוגדר מצבו של המערער) יש לקבוע 50% - "במצב של רמיסיה (remissio) עם או בלי טיפול, מסוגל לעבודה חלקית". בפרוטוקול הדיון נשוא הערעור הנוכחי, הרצ"ב לנוחיות כב' בית הדין, נקבעו למערער שתי דרגות נכות: 50% לפי מבחן 1(3)א' הנ"ל וכן 20% לפי מבחן 2(ב) - שתי הדרגות מוקפות בעיקול. מעיון בפרוטוקול נראה כי לצד ה- 50% לא צויין סוג המחלה, בעוד שלצד ה- 20% נאמר שמדובר במבחן מותאם ושהוא מתייחס ללימפומה. בשל העובדה שהועדה ייחסה בטבלה את ה- 20% ללימפומה, הציג המערער בפני כב' בית הדין טענה לפיה, הוא זכאי ל- 50% בגין מחלה זו ולא ל- 20% שנקבע לו בגינה כביכול, אך הוא אינו מאזכר את ה- 50% שנקבעו לו בהתאם למבחן 1(3)א' הנ"ל שעניינו במחלת הלימפומה בלבד. הח"מ מסבה תשומת לבו של כב' בית הדין לכך, שעקב אי אזכור עובדת קביעת ה- 50%, היא הצהירה לפרוטוקול מה שהצהירה, אך כעת משהתברר שאין זו תמונת האמת המלאה, באה ההבהרה הנ"ל. עמדת המשיבה היא שלא יכול להיות ספק שדרגת הנכות המותאמת, דהיינו ה- 20%, הוענקה למערער בגין הסרטן בו לקה בשלפוחית השתן, ל עומת ה- 50% שהוענקו לו בגין מחלת הלימפומה. ברם, נפלה טעות סופר בפרוטוקול ולכן, לפנים משורת הדין, מוכנה המשיבה להחזיר את הדיון לועדה על מנת שזו תבהיר את קביעותיה בנוגע לדרגות הנכות המגיעות למערער בגין שתי מחלות הסרטן השונות בהן לקה, תוך הסבת תשומת ליבה לעמדת המשיבה". 5. הסכמות ב"כ המשיב הועברו לתגובת ב"כ המערער, אשר הביע הסתייגויותיו, כדלקמן: א. לגבי הצלקות - רופא הכירורג מטעם הוועדה קבע נכות בשיעור 10% בגין צלקת בסמוך לאוזן ימין והוועדה לא כללה נכות זו בסיכום הנכויות. ב. יש לערוך חישוב אריתמטי לגבי הנכות בגפיים העליונות. ג. בגין הנכות האונקולוגית - באשר לסרטן בשלפוחית השתן קבע היועץ מטעם הוועדה, ד"ר גרינולד, 50% נכות צמיתה. חוות דעת זו אומצה על ידי הוועדה. בגין לימפומה נבדק המערער על ידי הרופא האונקולוגית ד"ר בורביק, שקבעה 20% נכות יציבה. בגין מחלה זו קובע סעיף 1(3) לתקנות הנכות כי "במצב של רמיסיה, עם או בלי טיפול, מסוגל לעבודה חלקית" - הנכות היא בשיעור 50%. ד. המערער עמד על טענותיו בתחום האורטפדי, וביקש כי טענתו בדבר הנכות בגין ליקוי בעמוד שדרה צווארי תיבדק על ידי אורטופד אחר ולא על ידי ד"ר מאושר. ה. המערער עומד על זכותו להופיע בפני הוועדה. 6. דיון ומסקנות הוועדה הרפואית לעררים שדנה בעניינו של המערער התכנסה בשבע ישיבות, ביקשה מספר חוות דעת בתחומים שונים, בהם קיימת למערער נכות. מתוך אותן ישיבות, המערער ו/או בא כוחו הופיעו בשש ישיבות. הדיון המסכם של הוועדה התנהל ללא נוכחות המערער. בנסיבות כגון אלה, לא ניתן לומר כי נפגעה זכות הטיעון של המערער, המוגנת על פי כללי הצדק הטבעי. המערער השמיע טענותיו, כולל אלה כנגד הרופאים היועצים (בעיקר ד"ר מאושר, אורטופד), שנרשמו על גבי פרוטוקול הוועדה, והמציא מסמכים רפואיים שמצאו התייחסות מטעם הועדה. לאחר שנשמעו כל טענותיו של המערער, הן בכתב הן בעל פה, לא הייתה חובה על הוועדה לקיים את הישיבה המסכמת בנוכחות המערער או בא כוחו. לגבי הצלקת, המערער נבדק על ידי יועץ כירורג ד"ר ברודסקי, שקבע כי למערער 10% נכות בגין צלקת בפנים. הוועדה לעררים אמרה שהיא מקבלת את חוות דעתו של היועץ, אך בסיכום הנכויות נכות זו לא מופיעה. יש להפנות את תשומת לבה של הוועדה לכך, ועליה לשקול קביעת נכות, תוך הנמקת מסקנותיה. באשר לחישוב אריתמטי של הפגימות בגפיים העליונות, הסכים ב"כ המשיבה ולכן, אין צורך לדון. לגבי קביעות הוועדה עבור הנכות האונקולוגית של המערער, כאשר הוא סובל מלימפומה ומסרטן בשלפוחית השתן, הסכימה גם ב"כ המשיבה כי העניין יוחזר לוועדה על מנת שהיא תבהיר את קביעותיה בנוגע לדרגות הנכות המגיעות למערער בגין שתי המחלות, בהתייחס לתקנות נכות, ותוך הנמקת קביעותיה. ב"כ המערער עמד על טענותיו בתחום האורטופדי, תוך בקשה להחליף את היועץ ד"ר מאושר, שלדבריו לא בדק אותו. מעיון בפרוטוקולים של הוועדה ודו"חות היעוץ עולה כי התעורר סכסוך בין המערער לבין המומחה ד"ר מאושר, כאשר המערער טען בפניו שהוא לא בדק אותו. המערער ביקש לפסול את המומחה וזה לא הסכים לכך. ד"ר מאושר הוא יועץ לוועדה (שלא כללה בהרכבה מומחה בתחום האורטופדיה) ובישיבתה מיום 18.12.11 אימצה הוועדה את חוות דעתו של המומחה, עצרה את הדיון תוך הזהרה לגבי כוונותיה להפחית נכות ומתן אפשרות למערער למשוך הערר או להגיש מסמכים רפואיים נוספים. בעקבות כך הגיש המערער חוות דעת של ד"ר סלטי (אורטופד). המומחה ד"ר מאושר עיין בחוות דעתו של ד"ר סלטי, קבע נכויות בתחום האורטפדי - תסמונת התעלה הקרפלית והגבלה קלה בעמוד שדרה מותני, אך סבר, על סמך בדיקתו הקלינית, כי אין נכות בצוואר. מחוות דעתו של ד"ר סלטי עולה שהוא מצא הגבלה בתנועות הצוואר של המערער. ד"ר מאושר ערך בדיקה קלינית של הצוואר ביום 8.5.12 ומצא "תנועה מלאה לכל הכיוונים מלווה בתלונות כאב בסוף הטייה...". הוועדה - שלא כללה בהרכבה מומחה אורטופדי- הייתה רשאית להעדיף את הממצאים שבבדיקה הקלינית של המומחה מטעמה על פני אלה שעלו מבדיקתו על ידי ד"ר סלטי. מדובר בקביעה לגיטימית על פי שיקול דעתה הרפואי של הוועדה ואין להערב בה. 7. לסיכום לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואי לעררים (לפי פקודת מס הכנסה) על מנת שתפעל כדלקמן: א. לגבי הצלקת, המערער נבדק על ידי יועץ כירורג ד"ר ברודסקי, שקבע לו 10% נכות בגין צלקת בפנים. הוועדה לעררים אמרה שהיא מקבלת את חוות דעתו של היועץ, אך בסיכום הנכויות נכות זו לא מופיעה. על הוועדה לשקול קביעת נכות, תוך הנמקת מסקנותיה. ב. בפגיעה גפיים דו - צדדית יש לערוך חישוב נכות אריתמטי ולא משוקלל. הוועדה תבדוק מהי דרגת הנכות המתאימה לפגימות המערער בכל אחת מהגפיים העליונות ותבדוק את אופן החישוב שנעשה על ידה. ג. הוועדה תבהיר את קביעותיה בנוגע לדרגות הנכות המגיעות למערער בגין מחלת הלימפומה ובגין סרטן בשלפוחית השתן, בהתייחס לתקנות הנכות, ותוך הנמקת קביעותיה. ד. על הוועדה להסביר ולנמק את קביעותיה על מנת שיהיו מובנות גם למי שאינו רופא. על המשיבה לשלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. 8. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. נכות צמיתהערעורנכות