בקשה למתן צו לגילוי אסמכתאות מהן ניתן ללמוד על תחומי עיסוקו של המשיב כעצמאי, לרבות הסכמי התקשרות בין המשיב לחברות/גופים שונים, אסמכתא בדבר אחוז ההכנסות של המשיב מהסוכנויות "דונלדסון" ו- "אומגה" ו/או כל סוכנות אחרת (להלן- גם "הסוכנויות") אשר עבדה עם המבקשת קודם לכן, לרבות דוחות מע"מ שהוגשו על ידי המשיב החל משנת 2012. בנוסף, נתבקש גילויים של חשבוניות שהוציא המשיב לסוכנויות "דונלדסון" ו- "אומגה" ו/או כרטסת הכנסות של המשיב מסוכנויות אלו עבור השנים 2012-2013. לאחר שעיינתי בנימוקי המבקשת, בתגובת המשיב ובתשובת המבקשת לתגובה הנ"ל, הנני מורה למשיב לגלות את הסכמי התקשרות בינו לבין לסוכנויות "דונלדסון" ו- "אומגה". ואלו הם הטעמים שביסוד החלטתי: התשתית המשפטית תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים", וכפי שעמד על כך בית הדין הארצי בע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010); להלן - "עניין מכתשים". ומכאן, שנקודת המוצא הינה "גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת", וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז (14.5.2008)). בהלכה שיצאה מלפני בית הדין הארצי מספר שנים לפני עניין מכתשים, נקבע כי "כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה"(ע"ע 482/05 שלומי משיח נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (22.12.2005)). עוד נפסק, כי בבואו לפסוק בבקשה לגילוי מסמכים על בית הדין להיעזר במבחן דו שלבי: ראשית, האם המסמך המבוקש הינו רלוונטי על שני היבטיו, היינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)). השלב השני הוא, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ (15.10.2008)). בעניין מכתשים, הניח בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת וירט-ליבנה, שורה של הנחיות שתסייענה לערכאה הדיונית, הדנה בבקשה כגון דא, לערוך את האיזון הנדרש. ההנחיות הרלוונטיות לענייננו הן: התייחסות למבחן הרלוונטיות תוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע; חשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה לרבות קיומו של נוהג או אפליה; אל מול הזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים"; ומן הכלל אל הפרט בבקשה דנן טענה המבקשת, כי הרקע להליכים המשפטיים בין הצדדים היה גילויה של המבקשת כי המשיב החל לעסוק בייצוג סוכנויות שיוצגו עד אותה העת על ידי המבקשת, תוך הודעה ללקוחות המבקשת על ייצוג בלעדי על ידי המשיב. אשר על כן, הגישה המבקשת כתב תביעה שכנגד במסגרתו נתבע, בין היתר, מתן צו מניעה קבוע המורה למשיב לחדול מייצוג הסוכנויות אשר יוצגו על ידי המבקשת, ובפרט סוכנויות ""דונלדסון" ו- "אומגה" ולהימנע מייצוג סוכנויות אלו, וכן צו מניעה קבוע המורה למשיב להימנע מלפנות ללקוחות המבקשת באופן המתחרה עם המבקשת, לתקופה של שנה מיום הפסקת העבודה. כמו כן נתבקש לחייב את המשיב לשלם למבקשת פיצוי בגין הנזקים אשר נגרמו לה בשל ייצוג סוכנויות לשעבר של המבקשת, ולמצער לפסוק סך 1.2 מליון ₪- גובה ההכנסות של המבקשת משתי הסוכנויות "דונלדסון" ו- "אומגה", אותן החל המשיב לייצג באופן בלעדי. במסגרת כתב ההגנה הודה המבקש כי הוא התקשר עם הסוכנויות הללו, אך הכחיש את טענות המבקשת בנימוקים שונים, עובדתיים ומשפטיים. לטענת המבקשת, במסמכים המבוקשים יש כדי "לסייע בחשיפת האמת ולשפוך אור" על טענותיה כנגד המשיב בכל הנוגע להפרת התחייבויותיו של המשיב כלפי המבקשת לרבות הנזקים אשר נגרמו לה כתוצאה מהתנהלותו. המשיב מצידו, התנגד לבקשה מהטעם של חוסר רלוונטיות של המסמכים המבוקשים להכרעה בתובענה. כן טען המשיב, כי באשר לחשבוניות לשנת 2013 אשר נתבקשו, הרי שתניית אי התחרות עליה מבוססת התביעה שכנגד, התייחסה לתקופה של 12 חודשים בלבד, כך שבשעה שהמשיב סיים את עבודתו במבקשת ב-1/2012, אין רלוונטיות למסמכים אלו. עוד הטעים, כי תניית הגבלת העיסוק עליה נשענת המבקשת, נוגעת לתחרות עם לקוחות המבקשת, בעוד הבקשה דנן מתייחסת למסמכים הנוגעים להכנסות המשיב מהסוכנויות, אשר מהוות סוכנויות אותן המבקשת ייצגה ולא לקוחותיה. לשיטתו, יש להכריע בשאלה המשפטית האם הפר המשיב סעיף אי תחרות כלשהו, טרם גילוי המסמכים המבוקשים. לבסוף הוסיף, כי חשיפת מסמכים אלו תפגע בפרטיותו כמו גם בפרטיותם של צדדים שלישיים, שאינם צד להליך דנן. לאחר שקילת טענות הצדדים, אני סבור כי נכון לשלב זה, כאמור, על המשיב לגלות רק את הסכמי התקשרות בינו לבין לסוכנויות "דונלדסון" ו- "אומגה". כמפורט לעיל, בקשת המבקשת מבוססת על התחייבות המשיב להגבלת עיסוק עליה חתם בתחילת עבודתו, התחייבות אשר הופרה על ידו עת התקשר עם הסוכנויות לעיל. בתגובתו לבקשה ובכתב ההגנה לתביעה שכנגד עולה כי למשיב טענות כנגד כך הן מבחינה עובדתית (בדבר מהותה של תנייה זו) והן משפטית (העדר תוקף משפטי לתנייה זו). לאור האמור, בשלב בו מצויה התובענה, על המבקשת להוכיח כי קיימת התחייבות תקפה להגבלת עיסוק אשר הופרה ועל כן, אני מורה לגלות את הסכמי ההתקשרות בין המשיב לסוכנויות "דונלדסון" ו- "אומגה", באשר הינם בעלי זיקה ברורה לטענות המבקשת בכתב התביעה שכנגד ויש בהם כדי לתרום לבירור המחלוקת ולקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות. ככל שהמבקשת תוכיח במסגרת שמיעת הראיות כאמור, יינתן פסק דין חלקי בקשר לכך, ויימשך הדיון לגבי הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך, כאשר במסגרת זו יתאפשר לה להגיש בקשה נוספת לגילוי מסמכים באשר לנתונים הכספיים על פעילותו של המשיב בתקופה שלאחר התפטרותו וסיום עבודתו. סוף דבר - הבקשה מתקבלת באופן חלקי. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בגין הליך זה בסך של 1,500 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום. לאחר מועד זה, יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק. צוויםעצמאים