שלילת זכאות לגמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת"

נשללה זכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת" 2. התובעת תושבת רהט ילידת 1971, נישאה לבן זוגה, מר עראף קרינאוי, בשנת 1994 במהלך הקשר נולדו לבני הזוג שישה ילדים. בשנת 2005 לערך, נפרדו השניים ועל רקע הפרידה הגישה התובעת לנתבע בחודש אפריל 2008 תביעה לגמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת" - שאושרה. 3. באפריל 2012 קיבל פקיד התביעות מידע מרישומי משרד הפנים לפיו התובעת ילדה בפברואר 2012 בן נוסף מבן הזוג, מידע שבעקבותיו ניתנה ההחלטה נשוא פסק הדין. 4. בפנינו טען הנתבע כי "בדין נדחתה תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה החל מ- 05/2011 וזאת הואיל והתובעת מנהלת משק בית משותף עם בן זוגה ואבי ילדיה קרינאוי עראף" סעיף 5 לכתב ההגנה. בנוסף ולחילופין טען הנתבע, כי אין התובעת זכאית לגמלת הבטחת הכנסה וזאת בנימוק כי : "התובעת הסתירה ולא דיווחה לנתבע מידע שיש בו כדי להשפיע על זכאותה ובכך הפרה את חובתה לפי סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980" סעיף 6 לכתב ההגנה. 5. מהטענה לקיום חיים משותפים עם בן הזוג השולל את זכאות התובעת לגמלת הכנסה כנפרדת, חזר בו הנתבע בדיון שהתקיים בחודש יוני 2013 (ראה: עמ' 6 לפרוטוקול דיון מיום 12.6.2013 שורה 12 "אנחנו מדברים על תביעה (צ"ל, דחייה-ט.מ.) על אי דיווח"). אשר על כן נכון להיום ההצדקה היחידה להחלטה נשוא פסק הדין מבוססת על טענת אי הדיווח. 6. אין התובעת חולקת על העובדה ולפיה לא דיווחה בזמן אמת על היותה בהיריון. עם זאת טענה התובעת, כי אין המקרה שבפנינו מקרה בו המבוטח לא דיווח פרט מהותי שיש בו כדי להשליך על הזכאות לקצבה (בענייננו, הבטחת הכנסה כ"נפרדת"). הראיה - טוענת התובעת - העובדה כי נכון להיום לא טוען הנתבע לקיומם של חיים משותפים בין התובעת ובן הזוג לשעבר, וזאת על אף ומוסכם כי השניים חולקים בן יליד פברואר 2012. בנסיבות אלה טוענת התובעת, כי לא ניתן לשלול ממנה את הזכות לגמלת הבטחת הכנסה בטענת אי הדיווח. 7. סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה קובע כי: "המקבל גמלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה". 8. בפסק הדין עב"ל 157/07, אנה פירוגובסקי - המוסד לביטוח לאומי (להלן: "פסק דין אנה פירוגובסקי") נדרש בית הדין הארצי לשאלת התכלית בסעיף 20 הנ"ל לחוק הבטחת הכנסה; ולעניין זה נקבע שם: "כפועל יוצא ממטרותיו של חוק הבטחת הכנסה, מטיל סעיף 20 שבו על מקבל הגמלה חובה למסור למוסד מידע מלא על מצבו לאמור: "המקבל גמלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה". חובה זו אינה אות מתה. על מקבל גמלה למסור מידע - אף ביוזמתו - על כל שינוי במצבו המשפחתי ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה ועל שיעורה. זכותו של אדם לגמלה מבוססת על מצבו הכלכלי, ופשיטא שכל שינוי במצבו הכלכלי הבסיסי היכול להשפיע על היקף זכותו לגמלה חייב להגיע לידיעת המוסד. מעבר לכך על מקבל הגמלה חלה החובה לנהוג בתום לב ובהגינות. על חובת תום הלב וגילוי המידע ביחסי המוסד והמבוטח, עמדתי בפרשת אולחובוק (עב"ל 1381/01, ויולטה אולחובוק - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.2.04), לאמור: "... אדם המגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי חייב למסור את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו לאשורם ואין להטיל על המוסד חובה ליידע את המבוטח על חובתו לעשות כן ועל תוצאות מעשיו אם לא יעשה כן. ... ביחסים שבין המוסד לביטוח מוטלת על המבוטח, בראש ובראשונה, חובת גילוי מלוא המידע והחובה לנהוג בתום לב. מבוטח שאינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו או שמוסר חלילה פרטים שאינם נכונים, עשוי להיחשף לדרישה להחזר הכספים...(פסקאות 8 ו-9 לפסק דינו של כב' השופט צור)". 9. עם זאת אי עמידה בחובת הגילוי איננה מקימה לנתבע את הזכות לשלול את הזכות לגמלה למפרע, מטעם זה לבדו. בהקשר זה נקבע בפסק הדין בעניין אנה פיגורובסקי הנ"ל כי: "... לצד חובתה של המערערת לגלות את כל העובדות הרלוונטיות הנוגעות למצבה הכלכלי, קמה חובה על המוסד לבדוק את השפעת עובדות אלה על זכאותה למלוא הגמלה. לא כך נהג המוסד אשר החליט לשלול לחלוטין את הגמלה לשנים 2003-2006. החלטה גורפת זו לא היתה פרי בדיקה קונקרטית של השפעת הכנסותיה של המערערת על היקף זכאותה לגמלה באותן שנים. גישה זו של המוסד איננה נכונה ואיננה מידתית (הדגשה שלי-ט.מ.)" פסקה 12 לפסה"ד של כב' השופט צור. בדומה נפסק בעב"ל 1362/04, שלום אוחנה - המוסד לביטוח לאומי, כי: "ככל שאי מסירת המידע לא שינתה את הזכות המהותית לקבלת הגמלה, לא ראוי לשלול הגמלה אך בשל אי הגילוי". 10. משחזר בו הנתבע מהטענה לפיה התובעת ניהלה משק בית משותף עם בן הזוג, יש בכך הודאה בעובדה כי במידע אשר לא גולה (עובדת היותה של התובעת בהיריון מבן הזוג לשעבר), אינו מעיד על התובעת כמי שמנהלת משק בית משותף עם בן הזוג לשעבר; ובכך להשפיע על זכאותה המהותית לקבלת גמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת". 11. אשר על כן ובהתאם להלכה שנפסקה בפסקי הדין בעניין אנה פיגורובסקי ושלום אוחנה - התביעה מתקבלת באופן שנקבע כי החלטת פקיד התביעות השוללת את זכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת" בתקופה שמחודש מאי 2011, מבוטלת. 12. משהייתה התובעת מיוצגת באמצעות הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות. הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. הבטחת הכנסה