הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

1. ביום 14/3/11 ילדה התובעת, במז"ט, את בנה. התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי לידה. הנתבע קיבל את התביעה ושילם לתובעת דמי לידה כשהם מחושבים על בסיס הכנסותיה כעובדת בחברת "yes", שם עובדת התובעת כשכירה, במשך מספר שנים.

אולם, לטענת התובעת, היה צורך להתחשב גם בהכנסותיה כעובדת בשותפות ששמה "תבליני העמק" או "שיווק ירק" (שתיקרא להלן: "השותפות"), אלא שהנתבע דחה את הטענה האמורה, תוך שקבע שבין התובעת לבין השותפות לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.

בענין השותפות, נעיר כי לא הובאו לנו ראיות על מהות האישיות המשפטית המדוייקת שלה. ייתכן שאין מדובר בשותפות אלא בחברה בע"מ. לצרכי תובענה זו - אין חשיבות לאישיות המשפטית המדוייקת. אנו מתייחסים אליה כאל "שותפות" מאחר שהוברר כי מדובר בגוף שהוא בבעלות שני שותפים; אחד מהם - הוא מר יהושע זגורי (שהוא גם אביה של התובעת ואשר ייקרא להלן: "יהושע"), והשני הוא מר איציק יפרח (שייקרא להלן: "איציק").

הטעם לכך שהנתבע לא הכיר בקיומם של יחסי העבודה בין התובעת לבין השותפות, נעוץ בעובדת היותו של יהושע - אביה של התובעת.


אלה העובדות

2. השותפות עוסקת בשיווק ירקות וצמחי תבלין. השותפות קונה את הסחורה מחקלאים, מאחסנת אותה בבית קירור שנמצא בשטחו של מר יצחק רוזמן בכפר ברוך. מבית הקירור, מוציאה השותפות את הסחורה במשאיות (שנהוגות על ידי יהושע ועל ידי נהגים שכירים (ואולי גם על ידי איציק)), אל לקוחות השותפות. הלקוחות הן חנויות שמוכרות פירות וירקות. חלקן - גם חנויות שנמנות עם רשתות שיווק.

3. העסק של השותפות פועל כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות, העסק התרחב. בשנת 2010, החלה השותפות לשווק גם לחנויות ברשת "כמעט חינם" והדבר הביא לגידול בעסקי השותפות.

4. הקשרים בין השותפות לבין לקוחותיה - מצריכים התחשבנות; השותפות שולחת ללקוחותיה חשבונות לתשלום בעבור הסחורה שנקנתה, בתדירות של אחת לשבוע. כל יום ראשון, מעבירה השותפות ללקוחותיה דרישות תשלום בעבור הסחורה שנקנתה בשבוע שלפני כן.

הנהלת החשבונות האמורה נעשית במחשב של השותפות. במחשב יש מעקב על תעודות המשלוח, מעקב על החשבונות שהוצאו ומעקב על גביית התשלומים. בנוסף, אם יש החזרות של סחורות מלקוחות - יש להוציא תעודת זיכוי על כך. המחשב של השותפות נמצא במשרד במבנה שבו נמצא גם בית הקירור, על שטחו של מר רוזמן בכפר ברוך.

5. יהושע אינו מתמצא בענייני הנהלת החשבונות של השותפות. מי שטיפל בכך בדרך כלל, בטרם התקופה הרלוונטית לתובענה זו - היה איציק.

6. התובעת החלה בשנת 2006 לעבוד במחלקה הטכנית של חברת "yes". היא עוסקת בסידורי עבודה של טכנאי החברה. עבודתה של התובעת בחברת yes, נעשית במשמרות משעה 8:00 עד 15:00 או משעה 15:00 עד שעה 22:00, אלא שכמעט תמיד - עבודת התובעת היא במשמרת בוקר. התובעת עובדת ב-yes בהיקף של כ-4-5 משמרות בשבוע.

7. בשנת 2010, החלה השותפות - כאמור לעיל - לספק סחורה גם לחנויות ברשת "כמעט חינם" ועסקי השותפות - התרחבו.

לפיכך, גם העיסוק בהנהלת החשבונות של השותפות הצריך יותר זמן מאשר היה לפני כן והשותפים (יהושע ואיציק) חשבו אם לקחת עובד שיעסוק בכך.

מאחר שיהושע ידע שהתובעת זקוקה להכנסה נוספת, הוא הציע שהתובעת תעסוק בהנהלת החשבונות של השותפות. איציק והתובעת הסכימו להצעה, ואכן, בחודש אוקטובר 2010, החלה התובעת לעסוק בהנהלת החשבונות של השותפות.

8. התובעת עסקה בכך בזמן שהיה פנוי בעבורה; או בשעות אחה"צ, או בימי שישי.

עיקר העבודה של התובעת בהנהלת החשבונות של השותפות היה בהוצאת חשבונות ללקוחות. מלאכה זו, כאמור לעיל, היתה אמורה להסתיים כל שבוע, לפני יום ראשון. לפיכך, אם התובעת לא הצליחה להספיק לבצע את העבודה עד יום שישי, היא באה במוצאי שבת כדי להשלים את הוצאת החשבונות ללקוחות.

חלק מהעבודה שהתובעת עסקה בה, היה גם בקשר עם הבנק, עם רוה"ח של השותפות, עם הלקוחות (בנוגע לגביית תשלומים ובנוגע להחזר סחורה שהביאה להוצאת חשבונות זיכוי), וכד'.

מדובר בעבודה שהתובעת השקיעה בה מספר שעות בשבוע.

9. בין התובעת לבין יהושע סוכם שהתובעת תקבל תשלום בסך 2,000 ₪ לחודש, בגין עבודתה האמורה. ואכן, השותפות שילמה לתובעת סך של 2,000 ₪ לחודש, במזומנים. התובעת קיבלה, מעת לעת, מפרעות על חשבון התשלום. גם לעובדים האחרים של השותפות (נהגי המשאיות) משלמת השותפות שכר במזומנים.

10. השותפות דיווחה לנתבע על העסקת התובעת, והוציאה לתובעת תלושי משכורת.

תלושי המשכורת - לא שיקפו באופן נכון את מה ששולם לתובעת.

מה ששולם לתובעת היה, כאמור, שכר קבוע בסך 2,000 ₪ לחודש. סכום זה שולם לתובעת בערכי נטו. למרות זאת, בתלושי המשכורת צויין כאילו השכר מבוסס על תעריף שעתי (לפי שכר המינימום לשעה), וכאילו שעות העבודה של התובעת נמדדו.

מבין תלושי המשכורת שהוגשו - חלק משקפים עבודה בת 160 שעות בחודש וחלק משקפים עבודה בת 90 שעות בחודש, אלא ששני סוגי התלושים - אינם נכונים.

אבהיר כי איני מקבל את גרסתו של יהושע על כך שהתלושים שמשקפים כביכול תשלום שכר גבוה יותר אכן ניתנו בעבור חודשים שבהם התובעת עבדה יותר. שעות העבודה של התובעת לא נמדדו כלל. שאר הראיות (גרסאותיהם של יהושע ושל התובעת, הן בעדויותיהם והן בפני חוקר הנתבע) מלמדות על כך שהשכר ששולם לתובעת היה מבוסס על תעריף חודשי, ושהתעריף האמור היה קבוע - 2000 ₪ לחודש, בערכי נטו.

11. כאמור לעיל, ביום 14/3/11, ילדה התובעת, במז"ט, את בנה. עם הלידה או סמוך לפניה, יצאה הפסיקה התובעת את עבודתה בשותפות, למשך 14 שבועות.

בתקופה שבה התובעת לא ביצעה את מלאכת הנהלת החשבונות בשותפות, ביצע אותה איציק, כבעבר. השותפים לא לקחו עובד אחר במקום התובעת, מאחר שהיה מדובר בתקופה זמנית והם לא רצו להעסיק בתפקיד כזה אדם שהם לא סומכים עליו.

12. לאחר תום חופשת הלידה של התובעת, היא שבה לעבוד בשותפות כפי שהיא עשתה החל מחודש אוקטובר 2010, והיא ממשיכה בכך עד היום (או לפחות - עד מועד שמיעת העדויות בתובענה).


הקפדה יתרה בבדיקת התביעה

13. הלכה פסוקה היא כי שומה על בית הדין לעבודה לבחון בקפידה יתרה טענה של קיום יחסי עובד-מעביד בין אדם לבין קרוב משפחתו, ואף בין אדם לבין תאגיד המצוי בשליטת קרוב משפחתו.

לכן, הנתבע נהג כשורה בכך שהחליט לבחון בקפידה את טענת התובעת על עבודתה בשותפות.


האם בין התובעת לבין השותפות התקיימו יחסי עובד-מעביד ?

14. לדעתנו, למרות ההקפדה היתרה שנדרשת בבחינת הטענה על קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין השותפות אין סיבה שלא לקבוע שהחל מחודש אוקטובר 2010 התקיימו יחסי עובד-מעביד ביניהן. להלן נסביר את טעמינו לכך.

15. עבודתה של התובעת לא היתה "סדירה" במובן זה שהעבודה לא התבצעה באופן יומיומי, וששעות העבודה לא היו קבועות, אך ענין זה אינו נובע מכך שמדובר רק ביחסים של עזרה הדדית במשפחה, אלא מאופי העבודה עצמה.

מה שהיה חשוב ליהושע ולאיציק היה שהחשבונות יוכלו לצאת בזמן ללקוחות, כלומר - אחת לשבוע בימי ראשון. לא היתה מבחינתם משמעות לשאלה אם התובעת תכין את החשבונות ביום חמישי אחה"צ או במוצ"ש או ביום שישי. לפיכך, אין ללמוד מהעובדה שהיתה גמישות בשעות העבודה, כי מדובר ביחסים שאינם חורגים מיחסי עזרה משפחתית.

16. היה הגיון כלכלי בהסכמה בין התובעת לבין השותפות בענין ביצוע העבודה. כאמור לעיל, היקף העבודה גדל והיה פחות סביר שאיציק ימשיך לעסוק בכך בעצמו, אם הדבר גוזל ממנו זמן שהוא יכול להשקיע באופן רווחי יותר לשותפות.

17. ההסכמה בין התובעת לבין השותפות, הביאה לכך שלתובעת היתה מחוייבות לבצע את העבודה במועד. גם בכך יש חריגה מיחסים של עזרה משפחתית.

18. השכר המוסכם - שולם לתובעת, באותו אופן שבו הוא שולם לעובדים אחרים בשותפות (במזומנים). העובדה שהשכר שולם בפועל - היא משמעותית מאד לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד (ראו עב"ל 279/98 חטמי - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 29/8/00, עב"ל 604/07 כחלון - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 11/11/08) וכן עב"ל 693/07 רשף - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 16/4/09)).

19. השכר ששולם לתובעת היה ריאלי, יחסית למהות עבודתה ולעובדה שהיה עליה להשקיע מספר שעות כל שבוע לצרכי העבודה.

20. אשר על כן, כאמור, גם כשאנו מביאים בחשבון את ההקפדה היתרה הנדרשת לשם הוכחת קיום יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין השותפות, אנו קובעים שהיו יחסי עובד-מעביד ביניהן.

משכך - אין אנו נדרשים לבחינת קיומם של התנאים הנדרשים לשם הכרה בבן משפחה שאינו "עובד" כאילו הוא עובד, על פי ההגדרה המרחיבה האמורה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.


לסיכום

21. אנו מקבלים את התביעה, מצהירים כי החל מחודש אוקטובר 2010 היו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין השותפות. במסגרת אותם יחסים, קיבלה התובעת משכורת חודשית בסך נטו של 2,000 ₪.

22. על הנתבע לשלם לתובעת הפרש של דמי לידה, באופן שיתחשב בהצהרות האמורות בסעיף 21 לעיל.

(מובהר כי הנתבע אינו אמור לחשב את דמי הלידה על פי התלושים שהוציאה השותפות, תלושים שלגביהם קבענו לעיל כי הם אינם משקפים את האמת. אין אנו רואים מניעה מכך שהנתבע ידרוש מהשותפות שיכין תלושי משכורת מתוקנים לתובעת, באופן שהתלושים אכן ישקפו תשלום של משכורת חודשית בסך נטו של 2,000 ₪, בגין כל אחד מהחודשים שהיו עד ללידה שהיתה ביום 14/3/11).

23. בהתחשב בעובדה שהיה בסיס לעמדתו של הנתבע, הן בשל ההלכה הפסוקה והן בשל כך שתלושי המשכורת לא התאימו לגרסאותיהם של התובעת ושל יהושע, אנו סבורים שאין מקום לחייב את הנתבע בהוצאות משפט, אף שקיבלנו את עמדת התובעת בשאלת עצם קיום יחסי עובד-מעביד בינה לבין השותפות.

לפיכך - אין צו בדבר הוצאות משפט.

24. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון