תובענה כנגד ההודעה על הפסקת תשלום קצבת הבטחת הכנסה מיום 5.3.2012 בשל אי המצאת המסמכים הנדרשים. התובע טען בדיון כי הוא לא קיבל את מכתבי הדרישה ואף לא את מכתב הדחייה, מאחר שבאותם מועדים הוא כבר לא התגורר בכתובת אליה נשלחו המכתבים, רח' וילסון 8 דירה 3, תל אביב (להלן: "הכתובת בתל אביב"), אלא התגורר ברח' ז'בוטינסקי 110, בני ברק (להלן: "הכתובת בבני ברק"), והודיע על כך לנתבע. 4. הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי התובע הגיש תביעה להבטחת הכנסה. בשנת 2006 הוא ירש דירה, תמורת מכירתה הועברה לכונס הנכסים והתובע נדרש להגיש אישורים שונים. לאחר דין ודברים, לרבות ניהול הליך בבית דין זה (תיק בל 2128/10) אישר הנתבע כי המסמכים מהכונס הוגשו וזכאותו תיבדק מהמועד בו הופסק התשלום. פסק הדין בעניין ניתן בחודש מאי 2011. לפיכך, התבקש התובע להגיש אישורים/הצהרות כמה כסף קיבל מאת הכונס ואיזה שימוש עשה בכספים אלה. התובע לא המציא את האישורים ולכן הופסק תשלום הקצבה. 5. לאחר שהתקיים קדם משפט בתיק בפני כב' השופטת טרכטינגוט הדיון נקבע לשמיעת הוכחות בפנינו. בטרם השמיעה, הציעה ב"כ הנתבע לשקול בחיוב הסכמה לפיה התובע יגיש אישורים מהבנק לגבי הכספים שהיו ברשותו (תיק מניות) החל מחודש ינואר 2012 על מנת שתיבדק זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה לגופה. התובע לא הסכים להצעה זו ועל כן נשמעו עדותו וסיכומי הצדדים והתיק הועבר להכרעתנו. 6. השאלה היחידה שבמחלוקת במסגרת התיק דנן היא האם התובע הודיע על שינוי כתובת לכתובת בבני ברק וכתוצאה מכך לא קיבל בפועל את הדרישות למסמכים. אם אכן כך, ההחלטה להפסיק את תשלום הקצבה בשל אי הגשת המסמכים הנדרשים אינה כדין. ברם, אם התובע לא הודיע על שינוי הכתובת, כדין הופסק תשלום קצבת הבטחת הכנסה בשל אי שיתוף פעולה של התובע. 7. הוגש שאלון שמולא על ידי התובע בעניין "מעקב על זכאות לגמלה להבטחת הכנסה" מ-22.5.08 (נ/1) שם הוצהר על הכתובת בתל אביב. התובע הצהיר כי עבר לכתובת בבני ברק בחודש אפריל 2010 או בסמוך לכך והודיע על כך לנתבע ע"י מילוי טופס והכנסתו לתיבת השירות (ראו ע' 6 לפרוטוקול הדיון). התובע עדכן את כתובתו בבני ברק בתעודת הזהות שלו בחודש דצמבר 2010. על אף שאין לתובע ראיות על כך שהוא אכן הודיע על כתובתו החדשה לנתבע, אנו מאמינים לגרסתו. לפי הידוע לנו, אם מוגש טופס דרך תיבת השירות של הנתבע, לא מקבל הפונה אישור או העתק מן הטופס שהוגש ולכן, נותר ללא דרך להוכיח את הפניה ואת מועדה. התובע היה מטופל במחלקת הבטחת הכנסה של הנתבע החל משנת 2008, התייצב בלשכת שירות התעסוקה וקיימת סבירות גדולה שהוא אכן דאג לעדכן את פרטיו. עלינו לציין כי לפי דברי התובע, שלא נסתרו, במהלך אותה תקופה הוא אכן קיבל קצבה (תקופה מסוימת) ולכן לא היה לו כל עניין שלא לעדכן את כתובתו אצל הנתבע. בנוסף, עדיף יהיה לבחון את זכאות התובע לגופה על פני דחייה פורמאלית - בשל אי הגשת מסמכים. 8. לסיכום לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את תביעת התובע כך שההחלטה על הפסקת תשלום קצבת הבטחת הכנסה החל מחודש דצמבר 2011 (הודעה מיום 5.3.2012) מבוטלת. לאור סירובו של התובע להצעה להסכמה דיונית, שהייתה מביאה לאותה תוצאה, אין צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. התובע ביקש להתייחס בפסק הדין לטענה באשר להטעיה מטעם הנתבע מאחר שהוא המשיך לקבל הבטחת הכנסה אף לאחר שהועבר לו הסכום של 440,000 ₪ מטעם כונס הנכסים ולכן סבר התובע בתום לב שאין בכך כדי לשלול זכאותו לקצבה - כי אם היה יודע התובע על כך היה רוכש דירת מגורים עם אותם כספים. טענה זו מתייחסת לגופו של עניין ואינה קשורה להחלטה על הפסקת תשלום הקצבה, אשר בוטלה בפסק דין זה. אולם, אף מעבר לנדרש, נציין כי זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, שהינה גמלה קיומית, נבחנת בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982. רק בהתקיים התנאים שבחוק יהיה התובע זכאי לגמלה. גם אם היה מחדל או התרשלות מטעם הנתבע או אחד מפקידיו (ואין אנו קובעים זאת בשום דרך שהיא, במסגרת הכרעה זו) אין בכך כדי להקנות זכאות לגמלה - שמשולמת, כאמור, רק בהתקיים התנאים שבדין. 9. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. מסמכיםהבטחת הכנסה