שינוי תנאי העסקתו של רב 1. האם יש ליתן תוקף של פסק דין להחלטת הוועדה הפריטטית מיום 26/5/13 כבקשת המבקשת או שאין לעשות כן, כדרישת המשיבה? - זו השאלה בה עלינו להכריע במסגרת פסק דין זה. 2. רקע תחילתו של ההליך שלפנינו ב"בקשה למתן סעדים ארעיים ו/או זמניים במסגרת בקשת צו בסכסוך קיבוצי", אשר הוגשה בחודש יוני 2012 ואשר לה צורפה "בקשת צד בסכסוך קיבוצי תיק עקרי". במסגרת הבקשות הנ"ל התבקש ביטול ו/או עיכוב ביצוע החלטת המשיבה מיום 29/5/12,שעניינה "נוהלי עבודה" אשר, נשלחה לרב יוסף רוזנבלט (להלן:"הרב") ואשר בה נרשמו הדברים הבאים: להלן נוהלי עבודה החל מיום שלישי ח' סיון תשע"ב 29/5/12: הנך עובד במשרה מלאה. שעות העבודה בהתאם למשרתך הנם 42.5 שעות שבועיות. הנך מתבקש להגיע למשרדי המועצה בכל יום החל מהשעה 8.00 בבוקר ועד 16.30. קבלת קהל - בימי ראשון מ - 8.30 עד 11.30, ובימים שני ורביעי מ-8.30 עד 13.30 ובימי חמישי החל מהשעה 8.30 ועד השעה 15.30 - והמשך עבודה במשרד עד 16.30. במהלך השבוע הקרוב יותקן שעון נוכחות - הנך מתבקש להחתים כרטיס נוכחות. הנך מתבקש להגיש דו"ח פעילות שבועי - על כל הפעילות שביצעת במהלך השבוע החולף. אבקשך להעביר אלי רשימת משגיחי כשרות... אין לערוך שינויים בעבודת משגיחי הכשרות .. הנך מתבקש לקיים פגישות עבודה אך ורק במשרדי המועצה ולא בביתך הפרטי. הנך מתבקש שלא להוציא מכתבים עם לוגו המועצה ללא אישור שלי. מצפה לשיתוף פעולה מצדך. בברכה גרשון לוי ראש המועצה המבקשת טענה כי, בנוהלי העבודה החדשים, יש כדי לבטל ולשנות באופן חד צדדי חלק מתנאי העסקתו של הרב, תנאים שעמדו בתוקפם במשך 10 שנות עבודתו. המבקשת הוסיפה וטענה כי החלטת המשיבה הינה בניגוד לסעיף 5 להסכם הקיבוצי המיוחד משנת 1988 שקובע כי תפקידו של רב הינו תפקיד אמון שמזכה בשכר גלובלי אשר לא חלים עליו הוראות חוק עבודה ומנוחה. בנוסף הלינה המבקשת על כך שהמשיבה התעלמה מבקשתה לקיים דיון והתדיינות בהתאם למנגנון יישוב חילוקי דעות, לא עיכבה את החלטתה ושילמה לרב משכורת מופחת בגין עבודתו בחודש 5/12. המשיבה הבהירה (במסגרת נספח ד' לבקשה בתיק העיקרי) כי היא אינה מבקשת להתערב בעבודת הרב, ככל שמדובר בתחום ההלכתי, אך יש לה, כמעבידתו, הזכות והסמכות לדרוש ממנו שיעבוד בדרך המתיישבת עם כללי מינהל תקין. המשיבה אף הפנתה להנחיה שהתקבלה ממשרד הפנים (הנחיה מיום 22/3/12), המחייבת את כלל עובדי המועצה הדתית להחתים כרטיס נוכחות. המשיבה הבהירה כי הרב הינו עובד המועצה ולכן בדין דרשה ממנו לעבוד 42.5 שעות שבועיות וכן להחתים כרטיס נוכחות. המשיבה ציינה כי היא אינה חותמת גומי וכי דרישתה מהרב כי יגיש דו"ח פעילות שבועית הינה לגיטימית ונועדה לאפשר לה לפקח על עבודתו. 3. מהלך הדיון בתאריך 26/6/12 התקיים, לפנינו, דיון במהלכו שטחו הצדדים טענותיהם ובמסגרתו הבהירו כי יתייצבו לוועדה פריטטית שנקבעה ליום 12/7/12. לקראת סיום הדיון, מסר בית הדין את המלצתו:"בנסיבות שנוצרו אנו סבורים שטוב תעשה המשיבה אם, בשלב זה, תשמור על המצב שהיה קיים ערב המכתב מיום 29/5/12 ותמנע מלבצע כל שינוי בתנאי העסקתו של הרב רוזנבלט וכן תימנע מלבצע הפחתה בשכרו וזאת כל עוד לא תינתן החלטת הוועדה הפריטטית או החלטה מחייבת אחרת. בפרק הזמן הנ"ל, מומלץ, לרב, לשקול , בכובד ראש, את האפשרות להחתים כרטיס נוכחות וזאת מבלי שיהיה בכך הודאה בחובתו לעשות כן, אלא כדי למנוע בעתיד, טענה שבתקופה שבה לא יחתים כרטיס נוכחות, ייקבע שיש לנכות את שכרו או חלק ממנו". בנוסף, הורנו על העברת כתבי הטענות לפרקליטות מחוז הצפון כדי לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה או למשרד לשירותי דת להודיע אם הם מעוניינים להצטרף להליך או להביע את עמדתם. במסגרת ההנחיה לפרקליטות, הוסיף בית הדין וציין:"..תשומת ליבה של פרקליטות מחוז הצפון שהצדדים עתידים לקחת חלק בוועדה פריטטית שנקבעה ליום 12/7/12 שעה 11:00". לאחר שצויינו הדברים הבאים הודיעו באי כח הצדדים כי:"מקבלים את המלצת בית הדין ומבקשים שיינתן לה תוקף של החלטה. מסכימים שבשלב זה לא תגיש המשיבה תגובה לא בבקשה לסעד זמני ולא בתיק העיקרי, מבקשים שביה"ד יפנה את תשומת לב הפרקליטות לכך שעמדת המשיבה הובאה בנספח ד' לבקשה בתיק העיקרי" (עמ' 4 שורות 10-12 לפרוטוקול). בשים לב להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה להמלצת בית הדין (עמ' 4 שורות 14-29 לפרוטוקול וכן עמ' 5 שורות 1-19) בתאריך 17/10/12 הגיש עו"ד חזון מפרקליטות מחוז הצפון את עמדת המשרד לענייני דת. בסיום העמדה צויין כי המדינה סבורה שאין מקום לצרפה כצד להליך. בגוף העמדה התייחסה המדינה להנחיית המשרד לענייני שירותי דת בדבר חובת עובדי המועצה הדתית להחתים כרטיס נוכחות. בכל הקשור לרבני שכונות ו/או רבנים אזוריים ו/או רבני יישוב, צויינו הדברים הבאים:"הרי שרוב רובם עובדים מחוץ למשרדי המועצה הדתית על מנת לתת שירות נגיש וזמין לקהילה; לפיכך, בעניינם של הרבנים חל הסכם קיבוצי מיוחד משנת 1988, המגדיר את תפקידם כדורש מידה מיוחדת של אמון אישי. כיוון שכך ולאור אופייה המיוחד של עבודתם, עמדת המשרד לשירותי דת שהינה שההנחיה שהוצאה ע"י המשרד בענין החתמת שעון הנוכחות ביום 22/3/12, אינה חלה על הרבנים שאוזכרו לעיל, וזאת מבלי שיהא בכך כדי לגרוע מחובות הדיווח חלות עליהם ובכלל אלה דיווח על ניצול ימי חופשה ומחלה" המדינה אף ציינה כי:"לאחר שהתקבלו המלצות ועדה בין משרדית שדנה בתנאי העסקה והיבטים להעסקת רבני התיישבות, עומלים הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, כדי לגבש את אופן הפיקוח והבקרה על עבודתם של רבני ההתיישבות, לרבות אופן הדיווח בדבר עבודתם ופעילותם. נכון להיום טרם פורסמו הנחיות בעניין". במסגרת העמדה ציינה המדינה כי יש עבודות ספציפיות שיש חובה לבצעם בתוך משרדי המועצה הדתית - כמו רישום נישואין. ביום 4/11/12, לאחר שהצדדים לא ניצלו את האפשרות שניתנה להם להתייחס לעמדת המדינה ובהתאם להחלטה מיום 17/10/12, הורה ביה"ד על אי צירופה של המדינה כצד להליך. בתאריך 5/11/12, קרי - לאחר המועד שנקבע בהחלטה מיום 17/10/12, ביקשה המשיבה כי בית הדין יבטל את החלטתו בדבר אי צירוף המדינה כצד להליך ויורה על צירופה. בתאריך 20/11/12, לאחר שהמדינה הגיבה לבקשה לביטול החלטה, קבע בית הדין שאין הוא מוצא לנכון לשנות מהחלטתו בדבר אי צירוף המדינה. בתאריך 22/10/12 התקיימה ישיבתה הראשונה של הוועדה הפריטטית (להלן:"הוועדה הפריטטית" או "הוועדה"). בתאריך 21/4/13 הודיע ב"כ המבקשת כי הצדדים לא הצליחו להגיע לידי החלטה מוסכמת במסגרת ישיבת הוועדה הפריטטית מיום 22/10/12 אולם, למיטב ידיעתו, לאחר הישיבה נמשכו מגעים לא פורמליים בניסיון להגיע להסדר אך גם אלו טרם הבשילו לכדי החלטה מוסכמת. ב"כ המבקשת אף ציין כי פנה לנציגי המשיבה בוועדה והמליץ על העברת הדיון לבוררות כמתחייב בהוראות חוקת העבודה. לנוכח כל האמור לעיל ביקשה המבקשת כי תינתן לה ארכה נוספת למתן עידכון. בתאריך 30/5/13 הגישה המבקשת הודעה, במסגרתה ציינה כי בתאריך 26/5/13 קיבלו חברי הוועדה הפריטטית החלטה בעניין שבנדון ובמסגרתה לא אישרה את השינויים שביקשה המשיבה לערוך בסדרי עבודתו של הרב וכן קבעה כי תנאי עבודתו ימשיכו להיות אלו שלפני המכתב מיום 29/5/12. לפיכך, ביקשה המבקשת כי בית הדין ייתן תוקף של פסק דין להחלטה הנ"ל וכן יורה למשיבה להשיב לרב את מלוא הסכום שנוכה משכרו בחודש 5/12. למשיבה ניתנה הזדמנות להגיב להודעת/בקשת המבקשת ולאחר בקשות שונות שהגישה בנוגע לאי המצאת החלטת הוועדה הפריטטית, היא הגישה,ביום 10/7/13 את תגובתה וביום 16/7/13, השלימה תגובה זו, בהתאם להנחיות ביה"ד. 4. להלן, בתמצית, נימוקי המשיבה, בשלהם, אין, לגישתה, לאשר את החלטת הוועדה הפריטטית: א. בהתאם להלכה הפסוקה, צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע מהחלטת וועדה פריטטית רשאי לבקש ביטולה של החלטה זו. ב. בהתאם להלכה הפסוקה, עומדת למשיבה הזכות להגיש תביעה לביטול החלטת הוועדה הפריטטית בין אם במסגרת תביעה חדשה ובין אם במסגרת בקשה בתיק הנוכחי. ג. החלטת הוועדה אשר ניתנה לאחר דיון סוער שהתקיים לפניה נשענת על אדנים רעועים - האחד, טיוטת "נוהל המנהל הכללי להעסקת רבנים במועצות האזוריות" והשני - שמועות על דיונים המתנהלים בין גורמים שונים והקשורים לטיוטה הנ"ל. ד. לענין הנוהל - מדובר בטיוטה שנכתבה לפני כשלוש שנים. ואשר עד היום לא הבשילה כדי נוהל מחייב. ה. לענין השמועות - החלטת הוועדה שהיא החלטה מעין שיפוטית לא יכולה להתבסס על שמועות. 5. להלן, בתמצית, נימוקי המבקשת, המצדיקים, לדעתה, מתן תוקף להחלטת הוועדה: א. עמדתה של המשיבה, מצביעה על מניעים זרים ועל התעלמות מוחלטת מכך שהענין הועבר לוועדה פריטטית בהתאם להוראות חוקת העבודה לעובדי רשויות מקומיות שהינה הסכם קיבוצי המחייב את שני הארגונים הצדדים לה והחברים של אותם ארגונים וכן על כך שעניין הועבר לוועדה בעקבות הסכמת הצדדים בהליך כאן. ב. המשיבה לא כפרה בסמכותה של הוועדה הפריטטית עד אשר זו נתנה החלטה שאינה לשביעות רצונה - מדובר בכפירה, אשר בהתאם לפסיקה, הינה מאוחרת ואין לקבלה. ג. המשיבה אינה חופשיה להחליט האם לפעול בהתאם להחלטה או לא שכן מדובר בהחלטה המחייבת הן את הצדדים להסכם הקיבוצי והן את הצדדים שעניינם נדון בפני הוועדה. ד. בהתאם לפסיקה, בית הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולות הוועדות הפריטטיות, ייתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להן בהסכם שהקימו. הוועדה הפריטטית, נשוא המחלוקת, לא חרגה מסמכותה ואף מילאה אחר כללי הצדק הטבעי ולכן יש ליתן להחלטתה נפקות מלאה. ה. בכל הקשור לביקורת השיפוטית על החלטות וועדה פריטטית, נקבע כבר בפסיקה שבית הדין אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיהן אלא מוסמך להטיל עליהן ביקורת שיפוטית בדומה לביקורת על החלטות מנהליות, על כל המשתמע מכך. ו. המשיבה אינה מעלה כל נימוק המצדיק את התערבות בית הדין בתוכנה של החלטת הוועדה הפריטטית אשר התקבלה בהתאם להוראות חוקת העבודה והצדק הטבעי. 6. לצדדים ניתנה שהות להודיע האם הם מעוניינים להגיש טיעונים משלימים תוך שנקבע כי "בהעדר הודעה ייחשבו הצדדים כמבקשים שיינתן בתיק פסק דין על סמך החומר המצוי בו". בשים לב לפגרת בתי המשפט ובכדי למנוע טענות, המתין בית הדין כחודש ימים מעבר לזמן שקבע בהחלטתו הנ"ל, כדי לאפשר לצדדים להגיש טיעונים משלימים או להודיע כל דבר ומשלא עשו כן, ניתן פסק דיננו כעת. 7. דיון והכרעה בתאריך 26/5/13 ניתנה החלטת הוועדה הפריטטית מיום 22/10/12. במסגרת ישיבת הוועדה הפריטטית נכחו בה הגורמים הבאים: מר שלמה תנעמי - חבר המועצות הדתיות, חבר הוועדה הפריטטית; מר שלמה שטרן - ראש חטיבת חינוך ודת, הסתדרות המעוף, חבר הוועדה הפריטטית;מר גרשון לוי - יו"ר המועצה הדתית; עו"ד גיל שפרירי - ב"כ המועצה הדתית; מר איתן גבאי - מזכיר הסתדרות המעוף, מ.פ. טבריה; גב' הילה מלול-שריקי - מזכירת איגוד מקצועי מ.פ.טבריה; הרב יוסף חיים רוזנבלט - הרב האזורי. כן התייצבו בפני הוועדה והשמיעו טענותיהם כבוד הרבנים שלוש, וייס ולדני - נציגי ארגון רבני ההתיישבות. לאחר שרשמה הוועדה את הרקע להתכנסותה - "הדיון נסב בטענות העובד כי יו"ר המועצה הדתית ...מנסה לפגוע ולכרסם בזכויותיו של הרב..כפי שבאו לידי ביטוי במכתב יו"ר המועצה הדתית לרב מיום 29/10/12.." (צ"ל 29/5/12. א.י.) לאחר הדיון (אותו הגדיר ב"כ המשיבה כסוער), הגיעה הוועדה להחלטה הבאה: "בתקופה האחרונה הגיעו לידי שני חברי הוועדה השקולה (הפריטטית טיוטת נוהל המנהל הכללי להעסקת רבנים המועצות האיזוריות" שערך המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת. לחברי הוועדה אף הגיעו שמועות כי מתנהלים לאחרונה דיונים בין גורמים שונים, לרבות המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית לישראל, ארגון רבני ההתיישבות ועוד, הקשורים לטיוטת הנוהל האמורה. מעיון באותה טיוטת נוהל עולה כי סעיפים 9+10 בהצעת הנוהל: סעיף 9 - "פיקוח על עבודת רבנים במועצות האיזוריות" סעיף 10: מנגנון דיווח. עניינם קביעת נוהל ארצי וכולל, בין היתר, בשני נושאים אלו לכלל הרבנים, עובדי המועצות האיזוריות, לסוגיה שהיתה נשוא הדיון בוועדה השקולה. הואיל ודרישת יו"ר המועצה הדתית במועצה האיזורית בגליל התחתון מהרב.כפי שבאה לידי ביטוי בדיוני הוועדה השקולה, עשויה למצוא את פתרונה במסגרת הנוהל הכללי שייצא, ככל שייצא, מתחת ידי המשרד לשירותי דת (וזאת מבלי להתייחס לתוכן הנוהל, לנאמר בו, לחובות שיוטלו על הרבנים באותו נוהל) מחליטה הוועדה כי היא אינה מוצאת מקום לאשר הכנסת שינויים בנוהל ובסדרי העבודה שהיו קיימים עד למועד בו החל יו"ר המועצה הדתית בגליל התחתון לדרוש מהרב שינויים בנוהלי ובסדרי עבודתו של הרב, כפי שהם מפורטים במכתבו של יו"ר המועצה הדתית מיום 29/5/12, והם יימשכו כמקודם. הוועדה קובעת כי ככל שיאושר על ידי המשרד לשירותי דת נוהל מחייב, שיהא מוסכם על דעת כל הנוגעים בדבר, יחולו הוראותיו בהתאמה, גם על סדרי העבודה במועצה הדתית בגליל התחתון, לרבות על הרב". סעיף 11 להסכם הקיבוצי המיוחד - הסכם שכר לרבני שכונות ומושבים (ספטמבר 1988) - להלן:"הסכם קיבוצי מיוחד") , מתייחס ל"יישוב חילוקי דעות" וכך הוא קובע: 11.1 לגבי ישוב חילוקי דעות - שיחולו בנושאים הנוגעים לרבני ההתיישבות... 11.2 לגבי סכסוכי עבודה אחרים הנוגעים לרבני ההתיישבות יחולו הוראות פרק 06.22 לתקשי"ר (ועדות פריטטיות).." בסעיף 4 להסכם הנ"ל, נקבע כי:"תפקידו של רב נמנה עם התפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ותנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו...לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951, ולפיכך לא יחולו על רב הוראות החוק האמור..." במסגרת טיוטת נוהל המנהל הכללי להעסקת רבנים מיום 10/6/10 (אותו נוהל שאיזכרה הוועדה הפריטטית), ישנו סעיף המוגדר כ"פיקוח על עבודת רבנים במועצות איזוריות" וכן סעיף המוגדר "מנגנון דיווח". בנקודה זו יצויין כי אין חולק שמדובר בנוהל שעדיין לא הבשיל כדי נוהל מחייב. לזאת נוסיף כי נראה שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שאכן שאלת הפיקוח על עבודת הרבנים ושאלת הדיווח על עבודתם אינן שאלות יחודיות רק לעבודת הרב אלא לכלל הרבנים, לרבות אלו בהתיישבויות ובמועצות האיזוריות, לפיכך, על פניו נראה, שההחלטות והנהלים בנושאים אלו צריכים להתקבל בצורה כלל מערכתית ולא ספציפית לרב זה או אחר. מהחלטת הוועדה עולה כי זה היה גם הלך רוחה. העובדה שהוועדה ציינה את ה"שמועות" היתה יכולה, בנסיבות מסויימות, להצטייר כבעייתית, אולם לא במקרה שלפנינו שהרי ענין זה תואם את שציינה המדינה בסעיף 6 לעמדתה:"לאחר שהתקבלו המלצות ועדה בין משרדית שדנה בתנאי העסקה והיבטים להעסקת רבני התיישבות, עומלים הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים כדי לגבש את אופן הפיקוח והבקרה על עבודתם של רבני ההתיישבות לרבות אופן הדיווח בדבר עבודתם ופעילותם, נכון להיום טרם פורסמו הנחיות בענין". לזאת יש להוסיף כי על פניו נראה שהשינוי בתנאי עבודתו של הרב, שביקשה המשיבה לעשות, באופן חד צדדי ולאחר שנים לא מעטות (10 שנים), בהן ההתנהלות שלו ומולו היתה אחרת ולכאורה תואמת את ההסכם הקיבוצי, גם אם יש מקום לעשותו, הרי שיש לפעול בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד (סעיף 11 לו) ולא בדרך של קביעת עובדות בשטח. בשים לב לעובדה שוועדה פריטטית היא מנגנון מוסכם, בו לכל צד יש משקל זהה והחלטותיה מתקבלות פה אחד, כאשר ועדה פריטטית היא, בעיקרה, מנגנון חילופי לניהול משא ומתן ובשים לב לעובדה שהוועדה התכנסה בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד ובהתאם להסכמת הצדדים, הרי שלא מצאנו שיש לקבל את התנגדות המשיבה להחלטת הוועדה, בשל כך שהחלטתה לא תאמה את ציפיותיה. העובדה שהחלטת הוועדה הפריטטית, מתיישבת עם עמדת המדינה כפי שזו הובאה לפנינו, מחזקת את דעתנו שלא ניתן לראות בהחלטה הנ"ל משום החלטה לא סבירה אשר מחייבת את התערבותנו. כאשר לזאת יש להוסיף, שמאליו ברור, והדבר גם עולה מהחלטת הוועדה, שאין בה "הבטחה" שלעולם תהיה המשיבה מנועה מלשנות את תנאי עבודתו של הרב או את דרישות הדיווח ממנו, אלא שענין זה ייעשה, לאחר שיושלמו ההליכים וההנחיות אשר יתייחסו לכלל רבני ההתיישבות, אשר הרב אינו אמור להיות חריג להם. לנוכח כל האמור לעיל ומשלא מצאנו כי החלטת הוועדה נגועה בחוסר סבירות או במניעים פסולים, הרינו מקבלים את בקשת המבקשת וקובעים כי על הצדדים לפעול בהתאם להחלטת הוועדה. 8. לסיכום לנוכח כל האמור לעיל ומשלא מצאנו שיש מקום לבטל את החלטת הוועדה הפריטטית, הרינו מחייבים את המשיבה לפעול בהתאם להחלטת הוועדה הפריטטית ולא לפגוע בתנאי עבודתו של הרב, כל זמן שלא תתקבלנה הנחיות חוקיות ומחייבות מהמשרד לשירותי דת. בנוסף, הרינו מחייבים את המשיבה לשלם לרב את אותו חלק בשכר חודש 5/12, אשר נוכה משכרו וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1/6/12 ועד ליום התשלום המלא בפועל. 9. מאחר ומדובר בסכסוך קיבוצי - אין צו להוצאות. חוזההסכם קיבוצי