תוך כדי שיחה בטלפון פתח את החלון ונפל התובעת הצהירה כי המנוח נהג לפתוח חלון כשדיבר בטלפון ולהערכתה בעלה דיבר בטלפון, תוך כדי שיחה פתח את החלון ונפל. התובעת ביקשה לקבוע כי התאונה בה מצא המנוח את מותו היא תאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") ולכן, יש להכיר בזכאותה לקצבת תלויים. 3. הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי למנוח לא ארעה תאונה תוך כדי ועקב העבודה ב-9.12.2010, כנדרש לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי וכי אין קשר בין עבודת המנוח לבין התאונה מיום 9.12.2012, בה מצא את מותו. 4. ראיות שנשמעו בדיון התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ונחקרה בדיון על תצהירה. התובעת נחקרה בחקירה ארוכה על ידי חוקרת המוסד וההודעה הוגשה לבית הדין. בנוסף הוגש תצהיר מטעם מר חבקין שכאמור ניהל את השיחה האחרונה עם המנוח, לפני פטירתו. כמו כן הוגש פירוט חשבון אינטרנט מטלפון המנוח, ממנו עולה כי הוא גלש באינטרנט בשעה 12:33. כן הוגשו תמונות ממקום נפילתו של המנוח (נ/3). 5. המסגרת הנורמטיבית סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר: "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע "חזקה סיבתיות", כך: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים." בהתאם להוראות הנ"ל עת מדובר ב"עובד" (שכיר), אם הוכח שתאונה אירעה תוך כדי עבודה, חזקה שהייתה גם עקב העבודה. 6. פלוגתאות בתיק השאלה הנתונה להכרעה בתיק היא האם האירוע התאונתי שבמהלכו או כתוצאה ממנו נפטר המנוח היה תוך כדי עבודה ועקב העבודה (ראו ע' 3 לפרוטוקול הדיון). 7. עובדות המקרה אנו נמצאים בסיטואציה קשה ביותר שבה עלינו לקבוע את עובדות המקרה, מה התרחש בטרם פטירתו של המנוח. זאת בהינתן שהאדם היחיד שיכול היה להעיד באופן בוודאי על כך, לצערנו איננו. כן אין לדעת בוודאות מה גרם לנפילה של המנוח, מאחר שלא הוגשו תוצאות נתיחה לאחר המוות, שכנראה לא בוצעה. אנו מקבלים כאמינות את ההצהרות שבתצהירה של התובעת (שאף אושרו בהודעתה לחוקרת המוסד - נ/1), באשר לעובדות כדלקמן: א. המנוח, יליד 1960, עו"ד בהשכלתו, היה עצמאי ועסק בניהול פרויקטים של הפקעות. ב. המנוח היה בדרך כלל בריא, עבר בגיל 47 אירוע מוחי קל והיה מטופל במדללי דם במינון נמוך. ג. במסגרת עבודתו עסק המנוח בניהול פרוייקטים של הפקעות עבור מע"צ בשותפות עם משרד חבקין שמאים בע"מ (להלן: "משרד השמאים"). המנוח ודורון עבדו במתכונת זו כ- 8-9 חודשים. בהתחלה קבלו פרויקט אחד, אח"כ קיבלו פרוייקט שני, וכך העבודה הלכה וגדלה. ד. הפרויקטים של מע"צ היו תחת משרד השמאים, דורון היה אחראי על נושא שמאות המקרקעין ויובל היה אחראי על נושא ההפקעות. יובל היה מקבל את הנתונים של השטח, מאתר את כל הבעלים וניהל איתם משא ומתן לצורך הגעה להסדרים. ענין שלא היה מגיע להסדר, היה מגיע להליך משפטי. חלק מהעבודה הייתה כרוכה בעבודה מול שמאים שהיו עושים הערכות. בהמשך עבד המנוח מול מודדים. ה. בבוקרו של יום ה' ה-9/12/2010 יצאה התובעת מהבית בשעה 08:10. מאחר שבימים שני - רביעי יובל לא חש בטוב החליט כי למרות שכבר הרגיש טוב יותר יעבוד מהבית על מנת להתחזק. התובעת דיברה איתו בטלפון לפחות פעמיים כדי לראות מה קורה, הפעם האחרונה הייתה בסביבות 11:15. יובל עבד הרבה בשטח, עבד ממשרדו של דורון והרבה לעבוד מהבית. פעמים רבות היה מגיע מהשטח ב - 20:00 או 21:00 והיה ממשיך לעבוד מהבית. לחילופין היה עובד בבוקר מהבית ואז יוצא לפגישות בשטח. ו. לאחר מותו של המנוח נמצאו תוכניות פתוחות על המיטה. ז. בין יתר השיחות שערך יובל טרם מותו היו שיחות טלפוניות עם עובדים ממשרד השמאים לרבות שיחה עם דורון בשעה 12:30. השיחה ארכה 2 דקות. ח. הנפילה הייתה מחדר השינה בביתו של המנוח ושל התובעת, ולא מחדר העבודה, כפי שעולה מן התמונות נ/3. 7. האם פטירתו של המנוח הייתה כתוצאה מתאונה תוך כדי ועקב העבודה: באשר לשיחה שבין המנוח לבין דורון, הצהיר זה האחרון: בין היתר שוחחתי עם יובל על הבעיות שהתעוררו בפרויקטים עם מע"צ, ואמרתי לו שהעבודה אינה מתקדמת ולא נוכל להמשיך כך, נשמע היה כי יובל מוטרד מאוד מהעניין. ויודגש היה שמדובר בפרויקטים תובעניים מבחינת לוחות זמנים לביצוע" (סעיף 7 לתצהיר). בעדותו בדיון אמר דורון כי המנוח עסק בניהול מו"מ עם בעלי הקרקעות (נפקעים), והוא לא עמד בלוח הזמנים מזה תקופה, "שבועות אני מניח" כאשר היו שיחות על כך מעת לעת "הייתי מעיר לו והייתי אומר לו" (ע' 4 ש' 19-27 לפרוטוקול הדיון). באשר למהות השיחה, העיד דורון כי מדובר היה ב"שיחת עבודה קשה. לא הייתה שום מילה נסערת שאני הולך להתאבד. הוא היה אדם שמח. הוא התחתן לא מזמן. הוא אהב את החיים. נסע לחו"ל שלוש פעמים" (ראו ע' 5 ש' 11-14 לפרוטוקול). יש לציין כי במקרה שלפנינו ה"תאונה" שממנה נפטר המנוח היא הנפילה, ולא השיחה. זאת בשונה ממקרים של אירועים לבביים או אירועים מוחיים שלגביהם על פי ההלכה הפסוקה נדרש "אירוע חריג" כדי להיות מוכרים כפגיעות בעבודה. לכן למען ההכרה בתאונת עבודה, יש צורך להוכיח שהנפילה הייתה תוך כדי ועקב עבודתו של המנוח. מעבר לנדרש נציין כי לא נטען ולא הוכח בכל דרך שהיא שהיה מעשה התאבדות - קרי, שלא מדובר בנפילה לא רצונית. עת מדובר בעובד עצמאי, עליו הנטל להוכיח כי התאונה הייתה תוך כדי עבודתו וגם עקב עבודתו. אין חולק כי התובע נשאר באותו יום בבית כי לא הרגיש לגמרי בריא. בדירה שבה התגוררו התובעת והמנוח היה חדר עבודה, אך הנפילה לא הייתה מאותו חדר אלא מחדר שינה. גם אם הייתה שיחה הקשורה לעבודה מספר דקות לפני הנפילה (אפילו אם מדובר בדקה אחת או פחות) אין כל הוכחה לגבי מעשיו של המנוח בעת הנפילה, ולמה הוא היה בחדר שינה (אולי הלך לשם כדי לנוח, כי לא הרגיש טוב). לכן ספק גדול אם הנפילה הייתה בזמן העבודה ("תוך כדי העבודה"). מתעורר ספק גדול אף יותר באשר לשאלה האם הנפילה הייתה "עקב" העבודה. הגירסה של התובעת היא שיובל נהג לפתוח חלון בעת שהוא דיבר בטלפון (האירוע היה בחורף, אך הנחה זו לא נסתרה), הסתחרר כתוצאה מהשיחה המסעירה ולכן נפל. נוכח בחינת מקום הנפילה גירסה זו לא נראית לנו סבירה. ב"כ התובעת מציין בסיכומים כי בהתאם לפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, במקרה של ספק יש לקבוע לטובת המבוטח - קרי, להכיר באירוע כפגיעה בעבודה. עיקרון זה "לטובת המבוטח" חל עת מדובר בשאלה פרשנית, קרי, משפטית, ולא עת מדובר בשאלה שבעובדה. כב' השופט פליטמן (בתוארו אז) סבר בעניין עב"ל 573/05 דליה אמיר - המוסד (29.11.06, להלן "פסק דין אמיר") כי: המקרה שלפנינו, נופל לדעתנו לגדרם של אותם מקרים, בם ראוי, גם אם קיים ספק בנוגע לחריגות האירוע, למנות מומחה יועץ רפואי. המדובר במקרה בו לא ידועה סיבת הפטירה של המנוח. יתכן שסיבת הפטירה היא כזאת שלא יהא צורך כלל בהוכחת אירוע חריג, אלא די יהא בהוכחת אירוע רגיל. אולם, בפסק הדין אמיר מדובר היה בספק באשר לחריגות האירוע ודעתו של כב' הנשיא פליטמן הייתה כי יש למנות מומחה, אף אם לא ברור לגמרי שקיימים התנאים של "אירוע חריג בעבודה". בכל מקרה, בפסק דין אמיר דעתו נותרה כדעת מיעוט. דעת הרוב קבעה כי לא הורם הנטל שהוטל על התובע להוכיח אירוע תאונתי בעבודת המנוח. כמו כן, נאמר שם: זאת ועוד, ככל שלא בוצע למנוח ניתוח לאחר המוות, לא תהיה אפשרות לקבוע את הסיבה המדויקת למותו, וספק אף אם ניתן יהא לקבוע את הסיבה המסתברת למותו. דברים אלה יפים גם לענייננו. אף אילו היינו קובעים שהנפילה הייתה תוך כדי עבודת המנוח, נסיבות המקרה לא מאפשרות לקבוע כי אותה נפילה הייתה עקב העבודה ולא עקב גורם אחר כגון תחלואתי, שאינו קשור לעבודה. 8. לנוכח האמור לעיל אנו סבורים כי לא הוכח שפטירתו של המנוח הייתה כתוצאה מתאונת עבודה. על כן אנו דוחים את תביעת התובעת לקצבת תלויים. מאחר שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. 9. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. טלפוןחלוןמקרי מוותמוות בתאונת עבודהתאונת עבודה