תביעה להכיר במחלת ריאות חסימתית COPD - כפגיעה בעבודה נדחתה במכתב הנתבע מיום 27.02.12. כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו. לאחר שנשמעה עדות התובע הסכימו הצדדים כי יש למנות במינוי מומחה- יועץ רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודת התובע והפגימות מהן הוא סובל, לטענתו. 2. על יסוד העובדות הבאות, אשר נקבע בהחלטה מיום 02.01.13, והחומר הרפואי שהומצא לבית הדין, מונה ד"ר שבתאי ורסנו, כמומחה-יועץ רפואי לבית הדין ("המומחה"): "א. התובע יליד 1959. ב. התובע עבד במפעל הגומי בקיבוץ עין שמר מאפריל 2010 עד יולי 2010, כשהתגלתה המחלה. ג. התובע עבד במשמרות. לעיתים עבד 2 משמרות ביום, בת 8 שעות כל אחת. ד. התובע עבד בייצור אלמנטים מגומי, כגון אטמים ודברים שונים הקשורים לגומי, זאת תוך הפעלת מכבשי בהם הגומי עובד. המכבש עובד בחום של קרוב ל 300 מעלות צלסיוס; הגומי נכנס לתוכו, בתהליך של הזרקה, והופך נוזלי. הגומי הנוזלי נכנס לתבנית ואחרי מספר דקות פותחים את המכבש כדי להוציא את המוצר. התהליך, המתואר לעיל, מלווה בהרבה אדים ועשן, במיוחד כאשר פותחים את המכבש. ה. במסגרת עבודתו התובע נחשף לגזים של חלקים של גומי, אוקסידנטים, שמנים, הרבה שמן שיש בגומי, פחם, וחומרים נוספים שהתובע לא מכיר. ו. אולם הייצור בו בוצעה עבודת התובע, הוא אולם גדול, פתוח, שתי כניסות ויש גם חלונות. הקטע שבו עבד התובע הוא צר יותר והיו בו 7 מכבשים. ז. באולם הייצור היו וונטות אולם הן לא תמיד עבדו. אין וונטות על המכבשים. ח. ביום עבודתו האחרון הגיע התובע לעבודה אולם חש בחנק ושיעול, פונה לחדר מיון (אובחן כסובל COPD?). לאחר מכן פוטר. ט. התובע מעשן מגיל 13, לעיתים עד 4 קופסאות סיגריות ליום". 3. המומחה נתבקש להשיב לשאלות הבאות: "א. מהי המחלה (או המחלות) מהן סובל התובע? ב. האם המחלה/ות נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע, כמתואר לעיל בעובדות (גם אם הוחמר מצבו הרפואי של התובע או הוחש בואן של המחלה/ות - כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי. ג. אם התשובה לשאלה ב' בחיוב - האם מדובר במחלת מקצוע אם כן, איזה מחלת מקצוע? ד. אם התשובה לשאלה ג' שלילית - האם כל יום בו עבד התובע בתנאי עבודה כמתואר לעיל בסעיף העובדות, גרם לו נזק בלתי הפיך כך שבהצטבר הנזקים הבלתי הפיכים נגרם הנזק הרבתי. ה. אם מצבו הרפואי של התובע נובע מהשפעת העבודה וממצבו הקונסטיטוציונאלי האם השפעת העבודה על היגרם המחלה הייתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים הנעוצים בתובע, כגון מחלות אחרות ו/או בעיות רפואיות למיניהן?" 4. בחוות דעתו מיום 17.01.13 ("חוות הדעת"), סיכם המומחה, לאחר שפירט את הממצאים הרפואיים הרלוונטיים: "א. מהי המחלה (או המחלות) מהן סובל התובע? על פי תיקו הרפואי, התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית קשה. לרוב מחלתו מתוארת בתיקו הרפואי כ- COPD ולעיתים כאסתמה. תפקודי הריאה המוזכרים מדגימים הפרעה חסימתית קשה אך באף הזדמנות אין התייחסות למידת ההפיכות של המחלה החסימתית והאם זו כלל נבדקה (הפיכות משמעותית מכוונת לקיום אסתמה). על פי אזכור בודד של בדיקת כושר הדיפוזיה הריאתית, שנמצא ירוד במידה קשה ועל סמך ציטוט מ- CT| חזה שנראו בו בולות בפסגות, ניתן להעריך בסבירות גבוהה שהתובע חולה במחלת ריאות חסימתית מסוג COPD . יחד עם זאת יתכנו מקרים בהם COPD ואסתמה מופיעים באותו אדם במקביל, עם יחסי גומלין על התפקוד הריאתי והשפעות שונות של חשיפות סביבתיות/תעסוקתיות. האפשרות שבתובע מתקיימת גם אסתמה לא נבדקה, לפחות על פי המסמכים שהובאו בפני. ב. האם המחלה/ות נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע, כמתואר לעיל בעובדות (גם אם הוחמר מצבו הרפואי או הוחש בואן של המחלה/ות)? התובע עבד במפעל הגומי בסה"כ 15 עשר חודשים. זו אינה תקופה שבדרך כלל מספקת לגרימת נזק ריאתי חסימתי כה קשה. סביר שמחלת הריאות הייתה קיימת עוד לפני תחילת עבודתו במפעל אך לא ניתן לקבוע זאת ודאית מכוון שהמסמכים הרפואיים שהובאו בפני הם כמעט כולם מתקופת עבודתו במפעל. ישנם אמנם דפי מרפאה בודדים כאשר התובע היה בו 18 ובו 22 אך אין כל מידע רפואי ביו השנים 1982 ועד שנת 2009 !!. מאידך, חשיפותיו התעסוקתיות עלולות היו להחמיר מחלה קיימת (בין אם מדובר ב COPD באסתמה או בשילוב של השתיים) ג. אם התשובה לשאלה ב' בחיוב- האם מדובר במחלת מקצוע ואם כן, איזו מחלת מקצוע? לא מדובר במחלת מקצוע כהגדרתה בתקנות המל"ל. ד. אם התשובה לשאלה ג' שלילית- האם כל יום בו עבד התובע בתנאי עבודה כמתואר לעיל בסעיף העובדות, גרם לו לנזק בלתי הפיך שבהצטבר הנזקים הבלתי הפיכים נגרם הנזק הרבתי? לחומרים הנשאפים שהתובע היה חשוף אליהם (חלקיקים, כולל פחם, גזים איריטנטיים וחומרים אוקסידנטיים) יש פוטנציאל להחמרת מחלת ריאות חסימתית קיימת, ואף לגרום למחלה חסימתית יש-מאין כמנגנון של מיקרוטראומה אך רק לאחר שנים רבות של חשיפה. במקרה של התובע נראה כי היה בחשיפתו הקצרה יחסית, פוטנציאל להחמרת מחלה קיימת. ה. אם מצבו הרפואי שלך התובע נובע מהשפעת העבודה וממצבו הקונסטיטוציונאלי האם השפעת העבודה על הגרם המחלה הייתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים הנעוצים בתובע, כגון מחלות אחרות ו/או בעיות רפואיות למינהן? התובע עישן סיגריות החל מגיל מאד צעיר, גיל 13, ועד להגשת תלונתו עישן משך 38 שנים עד 4 חפיסות ליום (בהנחה שלא עישן מלכתחילה 4 חפיסות ליום הרי שהכמות שעישן היא עצומה, מעל 100 שנות חפיסה). עישון סיגריות הינו הסיבה העיקרית להתפתחות מחלת ריאות חסימתית ונזקו של העישון גדול במיוחד כשהתחלת העישון היא בגיל כה צעיר, כמו במקרה זה. במצב זה סביר כי השפעת העבודה , שנמשכה 15 חודשים בלבד הינה פחותה בהרבה מהשפעת העישון שנמשך 38 שנים. התובע פתח מחלת ריאות חסימתית קשה מאד בגיל צעיר, יחסית למרבית החולים המפתחים מחלה זו. עובדה זו מעלה שאלה של גורם גנטי קונסטיטוציונאלי שגרם להחמרת מחלתו כגון חסר באנזים אלפא 1- אנטיטריפסין, אנזים שרמתו (בבדיקת דם פשוטה) לא נבדק במקרה הנידון, או לפחות הממצאים לא הובאו בפני. חסר באנזים זה עלול להאיץ התפתחות מחלת ריאות חסימתי הן על רקע עישון והן על רקע חשיפה תעסוקתית לאיריטנטים ואקסידנטים (שנמצאים גם בחומרים אליהם היה חשוף בעבודתו. לסיכום התובע חולה במחלת ריאות חסימתית קשה מסוג COPD אך אפשרות של קיום אסתמה בו זמנית לא נשללה וכך גם לא נבדקה האפשרות של חסר גנטי מסוג אלפא אחד אנטיריפסין שיכולה להחמיר מאד את מחלת ה COPD . בין אם מדובר במחלת ה- COPD או באסתמה, לחשיפתו המקצועית משך 15 חודש היה פוטנציאל של החמרה. המצאת תפקודי ריאה שנעשו טרם תחילת עבודתו במפעל ותדירות ביקוריו אצל הרופאים בגין בעיה זו טרם התחלת העבודה יכולים לסייע בקביעת מידת ההשפעה של החשיפה התעסוקתית על מחלתו לעומת גורמים אישיים. במידה וכבוד השופט ימצא לנכון שיש למצות את האפשרויות שהעליתי יהיה צורך לבצע תפקודי ריאה לפני ואחרי מתן מרחיב סמפונות (יצטרך להפסיק את משאפיו זמן מה לפני הבדיקה, על פי הנחיית המכון לתפקודי ריאה), בדיקת דם ל- TOTAL IGE ול- ALFA-ANTITRYSPIN. וכן להמציא את ההיסטוריה הריאתית הרפואית שלו (עם תפקודי הריאות) בשנים שקדמו להעסקתו במפעל הגומי". 5. חוות הדעת הועברה לצדדים וניתנה להם האפשרות להציג שאלות הבהרה למומחה (החלטה מיום 27.01.13). ביום 05.02.13 ביקשה ב"כ הנתבע, כי לאור האמור בחוות הדעת יש להורות לתובע להמציא לבית הדין את המסמכים הבאים: "1. בדיקת תפקודי ריאה לפני ואחרי מתן מרחיב סמפונות באשר התובע יצטרך להפסיק את משאביו (כך במקור - ר"כ) זמן מה לפני הבדיקה ע"פ הנחיות המכון לתפקודי ריאה. 2. בדיקת דם ל - TOTAL IGE ול- ALFA-ANTITRYPSIN. 3. בדיקות תפקודי ריאה ומסמכים רפואיים הנוגעים לשנים שקדמו להעסקתו במפעל (ככל שיש כאלה)". בהחלטה מיום 07.02.13 הורינו לתובע "להמציא את החומר הרפואי האמור ... ולבצע את הבדיקות כנדרש...". ביום 21.04.13 המציא התובע לבית הדין את תוצאות בדיקת תפקודי ריאה לפני ואחרי מתן מרחיב סמפונות מיום 24.2.13 וכן תוצאות בדיקת דם. אלו הועברו למומחה אשר התבקש להשלים את חוות דעתו (החלטה מיום 19.05.13). 6. בחוות דעתו הנוספת, מיום 28.05.13 ("חוות הדעת הנוספת") השיב המומחה לשאלות, כך: "א. מהי המחלה (או המחלות) מהן סובל התובע? בתאריך 24.2.13 התובע השלים לבקשתי בדיקת ספירומטריה עם מרחיבי סמפונות. הבדיקה מדגימה הפרעה חסימתית קשה מאד (FEV1=0.98 L=23% of predicted) ולאחר שאיפת מרחיב סמפונות נצפה שיפור משמעותי בערך זה כדי 23% (220 מל') מערך הבסיס. על פי ממצאים אלו ניתן לומר כי התובע סובל הן מ COPD והן מאסתמה. בדיקת רמת האנזים אלפא -2- אנטיטריפסין בדמו נמצאה תקינה כך שאין עדות לחסר אנזימטי גנטי שכזה העלול לגרום מחלת COPD קשה בגיל כה צעיר. בחוות דעתי המלצתי גם על ביצוע רמת TOTAL IGE בדם אך בדיקה כזו לא הגיע לידי (אף כי הוזכרה במכתב מטעם בית הדין). רמה מוגברת משמעותית של נוגדן זה הייתה עשוייה לתמוך ברקע אלרגי שהיה יכול להוות גורם מסייע לחומרת מחלתו אך לא היה משליך על הקשר הסיבתי-תעסוקתי. ב. האם המחלה/ות נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע, כמתואר לעיל בעובדות (גם אם הוחמר מצבו הרפואי או הוחש בואן של המחלה/ות)? חשיפותיו התעסוקתיות של התובע, שנמשכו 15 חודש, בלתי סביר כי היה בהם בכדי לגרום יש-מאין מחלות ריאה חסימתיות כה קשות, אך בהחלט סביר כי היה בהן בכדי להחמיר מחלה קיימת, גם COPD וגם אסתמה. סביר שמחלות הריאות מהן הוא סובל היו קיימות עוד לפני תחילת עבודתו במפעל. המסמכים הרפואיים שהובאו בפני הם כמעט כולם מתקופת עבודתו במפעל. ישנם אמנם דפי מרפאה בודדים כאשר התובע היה בן 18 ובן 22 אך איך כל מידע רפואי בין השנים 1982 ועד שנת 2009 . מכוון שמסמכים אלו לא הוצגו בפני אין אפשרות לקבוע מה היה מצבו הקודם לתחילת עבודתו הנידונה. ג. אם התשובה לשאלה ב' בחיוב- האם מדובר במחלת מקצוע ואם כן, איזו? לא מדובר במחלת מקצוע כהגדרתה בתקנות המל"ל. ד. אם התשובה לשאלה ג' שלילית- האם כל יום בו עבד התובע בתנאי עבודה כמתואר לעיל בסעיף העובדות, גרם לו לנזק בלתי הפיך כלך שבהצטבר הנזקים הבלתי הפיכים נגרם הנזק הרבתי? לחומרים הנשאפים שהתובע היה חשוף אליהם (חלקיקים, כולל פחם, גזים ואיריטנטיים וחומרים אוקסידנטיים) יש פוטנציאל להחמרת מחלת ריאות חסימתית קיימת, ואף לגרום למחלה חסימתית יש-מאין במנגנון של מיקרוטראומה- אך רק לאחר שנים רבות של חשיפה. במקרה של התובע נראה כי היה בחשיפתו הקצרה יחסית, פוטנציאל סביר להחמרת מחלה קיימת. ה. אם מצבו הרפואי שלך התובע נובע מהשפעת העבודה וממצבו הקונסטיטוציונאלי האם השפעת העבודה על הגרם המחלה הייתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים הנעוצים בתובע, כגון מחלות אחרות ו/או בעיות רפואיות למינהן? התובע עישן סיגריות החל מגיל מאד צעיר, גיל 13, ועד להגשת תלונתו עישן משך 38 שנים עד 4 חפיסות ליום (בהנחה שלא עישן מלכתחילה 4 חפיסות ליום הרי שהכמות שעישן היא עצומה, מעל 100 שנות חפיסה). עישון סיגריות הינו הסיבה העיקרית להתפתחות מחלת ריאות חסימתית ונזקו של העישון גדול במיוחד כשהתחלת העישון היא בגיל כה צעיר, כמו במקרה זה. במצב זה סביר כי השפעת העבודה, שנמשכה 15 חודשים בלבד הינה פחותה בהרבה מהשפעת העישון שנמשך 38 שנים. התובע פתח מחלת ריאות חסימתית קשה מאד, בגיל צעיר יחסית למרבית החולים המפתחים מחלה זו. קרוב לודאי התובע סבל ממחלת ריאות קודמת, יתכן אסתמה, ובעקר העישון הכבד גרם להחמרה הקשה של מצבו הריאתי. החשיפה התעסוקתית לאיריטנטים ואוקסידנטים יכלה להוסיף להחמרת מצב זה. לסיכום התובע חולה במחלת ריאות חסימתית קשה ומשולבת מסוג COPD ואסתמה. לחשיפתו המקצועית משך 15 חודש היה פוטנציאל של החמרת שתי המחלות הללו. אעדר מסמכים של בדיקות תפקודי ריאה שנעשו בשנים טרם תחילת עבודתו במפעל ותדירות ביקוריו אצל הרופאים בגין בעיה זו טרם התחלת העבודה (תיקי מרפאות ישנים שבקשתי ולא צורפו) לא מאפשרים לקבוע בביטחון את מידת ההשפעה של החשיפה התעסוקתית על מחלתו לעומת גורמים אישיים אך בשל חומרת מחלותיו סביר כי הן היו קיימות קודם להעסקתו וכי העישון תרם את התרומה המכרעת להתפתחותן ולחומרתן". 7. חוות הדעת הנוספת הועברה לצדדים וניתנה להם האפשרות להציג שאלות הבהרה למומחה (החלטה מיום 06.06.13) משלא הוגשה כל בקשה, התבקשו הצדדים להגיש סיכומיהם (החלטה מיום 07.07.13). דיון והכרעה: 8. טוען התובע, כי אינו מערער על כך שהעישון עלול להוות גורם מרכזי למחלותיו, אך ישנן "ספקות קיימים בנוגע להופעת המחלה בגיל צעיר יחסית למרבית החולים המפתחים מחלה זו ולחומרה בה אני לוקה במחלה". כך, גם מסכים התובע כי "יתכן, ואף סביר כי המחלה אינה בעקבות עבודתי במפעל" ואולם אין ספק, לטענתו, שבמהלך עבודתו נחשף לחומרים מסוכנים אשר עוררו את המחלה וגרמו לחומרה בה התפרצה. עוד טוען התובע כי לא היה חולה לפני תחילת עבודתו ולכן לא קיים תיעוד בתיקיו הרפואיים בשנים שקדמו לה וכי הטיפול הרפואי הראשון לו נזקק היה בעקבות התפרצות מחלת ה- COPD בה לקה במהלך עבודתו. בנוסף, אף שהתובע אינו חולק על חוות דעתו של המומחה באשר "למחלות בהן אני לוקה, ... סיבות הופעתן ו... השפעותיהן", מבקש הוא להתחשב בעובדה שמאז התפרצות המחלה אינו מסוגל לעבוד בעבודה אחרת, נפגעה יכולת השתכרותו, נפגעה איכות חייו ותוחלתן התקצרה. 9. לטענת ב"כ הנתבע, דין התביעה להדחות לנוכח קביעת המומחה בחוות דעתו כי התובע אינו חולה במחלת מקצוע ולנוכח קביעתו כי השפעת תנאי עבודתו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים ובפרט עישון מסיבי רב שנים. 10. הלכה פסוקה היא כי ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו לעניין זה: דב"ע נה/0-79 קלמן סעדה - המל"ל, לא פורסם; דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, לא פורסם; עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המל"ל, לא פורסם; עב"ל 579/06 מרדכי צמח - המל"ל, לא פורסם). כאשר חוות הדעת מנומקת ומובנת, לא בנקל יתעלם ממנה בית הדין, שהרי מדובר במומחה נייטרלי, שאינו מקבל את שכרו מידי בעלי הדין, שמונה על ידי בתי הדין לצורך "הארת" התחום הרפואי (ראו לעניין זה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם; עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע ד 377). בעניינינו אין כל הצדקה לסטות מחוות הדעת - חוות דעתו של המומחה מנומקות ומפורטות. 11. בחוות דעתו, מסכים המומחה כי לחומרים אליהם נחשף התובע יש "פוטנציאל להחמרת מחלת ריאות חסימתית קיימת ואף לגרום למחלה חסימתית יש -מאין" אך זאת לאחר שנים רבות של חשיפה ולא לאחר 15 חודשי עבודה כבמקרה של התובע. זאת, בנוסף לעישון של 4 חפיסות סיגריות ביום, מגיל צעיר מאוד, מובילים את המומחה למסקנה שהעישון ולא עבודתו של התובע, הוא הסיבה העיקרית למחלות התובע ולחומרתן. אך, אין אנו מתעלמים מהאמור בחוות הדעת, לפיו "חשיפותיו התעסוקתיות של התובע ... בהחלט סביר כי היה בהן להחמיר מחלה קיימת, גם COPD וגם אסתמה". עוד הוסיף המומחה וקבע כי - "במקרה של התובע נראה כי היה בחשיפתו הקצרה יחסית, פוטנציאל סביר להחמרת מחלה קיימת" וכי - "החשיפה התעסוקתית לאיריטנטים ואוקסידנטים יכלה להוסיף להחמרת מצב זה." 12. משכך, ולו מהטעם שבשוקלנו עוול מול עוול יש להעדיף את טובת המבוטח, יש להכיר במחלות הריאות שהוגדרו על יד המומחה בחוות דעתו, ככאלה אשר הוחמרו כתוצאה מעבודתו בעבודה נשוא תביעה זו. 13. תביעת התובע מתקבלת כהחמרה הנובעת מאירועי עבודתו ולא כגרימה. אין צו להוצאות. רפואההכרה בתאונת עבודהריאות