אין לצפות לראיה ישירה הקושרת בין הפיטורים למניע הפסול

אין לצפות לראיה ישירה הקושרת בין הפיטורים למניע הפסול את הדיון בשאלת נסיבות הפיטורים יש לקיים מתוך הבנה כי אין לצפות לראיה ישירה הקושרת בין הפיטורים למניע הפסול. כך לדוגמא, ביחס לפעולה/החלטה של גוף מנהלי אשר נטען כי פעל ממניע פסול ונפסק כי: "כשבאנו לבחון את שיקוליה של ועדת המיון, המנהלה והמנכ"ל לא יכולנו לצפות כי תובא בפני בית-דין קמא ראיה חותכת וברורה מפי חברי הוועדה כי אכן פעלו לפי שיקולים זרים, פוליטיים או אחרים. סביר להניח כי פקיד אשר החלטתו לגבי מינוי כלשהו התבססה על שיקולים זרים, לא יודה בכך בבית-הדין, כדברי פסק-דין אנגלי: ‘...it is highly improbable that a person who has discriminated is going to admit the fact, quite possibly even to himself’. Khanna v. Ministry of Defence [1981] ICR 653, 658-9. בתנאים רגילים אמנם קיימת חזקה כי פעולות השלטון תקינות הן, אולם חזקה זו ניתנת לסתירה. על-כן, יש לבחון היטב את מכלול הראיות והנסיבות, על מנת לקבוע אם אמנם הייתה ההחלטה בעניין המינוי מבוססת על שיקולים זרים". (דב"ע מח/3-168 אלפריח - רוטנברג, עמ' 522 וראו גם ע"ע 300258/97 יהודית חנן נ' המועצה המקומית מנחמיה, פד"ע לז 645). הדברים המצוטטים לעיל נכונים בבחינת קל וחומר בעת שעסקינן, כפי שהדבר כאן, במעביד פרטי אשר חזקת "התקינות" אינה עומדת לו והוא בעל אינטרס כלכלי ישיר בתוצאות ההתנהלות הפוגענית (פיטורי עובדים על רקע דרישותיהם לזכויות העומדות להם בדין). בהתאם, יש לבחון את טענת התובעים לפיטורים שלא כדין מתוך הנסיבות וככל שהנסיבות מצביעות על קיומו של קשר בין המניע הפסול לבין הפיטורים - על הנתבעת להוכיח ולשכנע כי התובעים פוטרו מנימוקים ענייניים. פיטורים