רשיון למשק עופות חדש - מרחק למשק עופות אחר

לא יינתן רשיון למשק עופות חדש אלא אם "המרחק ממנו למשק עופות אחר מסוג עופות, שלוחה או גיל שונים, יהיה לפחות 300 מטר". בין היתר נטען בעתירה (סעיף 46), כי תקנות רישוי משקי עופות פוגעות בחופש העיסוק. ככל שניתן להבין מן העתירה, העותרים טוענים כי חלה עליהם הוראת סעיף 2(2)(ב) לתקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) (הוראת שעה), תשע"ג-2013 (להלן הוראת השעה), המשמיעה כי על אף האמור בתקנות רישוי משקי עופות "בתקופה שעד תום שבע שנים מהמועד הקובע יכול שיינתן רישיון ... למשק עופות להטלה שהוא משק עופות חדש, אשר הוקם לפני תחילתן של תקנות אלה, גם אם לא מתקיימות בו תקנות 18, 22 ו-23 לתקנות העיקריות [תקנות רישוי משקי עופות - א"ר]". ב. בתגובת המשיבים מיום 27.3.14 נאמר, כי העקרונות לקביעת מכסות ביצים אישיות נקבעו בתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2014), תשע"ד-2014 (להלן תקנות המכסות); סעיף 5(ב)(2) לתקנות המכסות מורנו, כי קביעת מכסה תותנה, בין היתר, כי על הקרקע שנועדה לשמש לגידול בעלי חיים ניתן - לפי כל דין - להקים לול לגידול. לטענת המשיבים, לפי כל דין - במשמע גם סעיף 18(3) לתקנות רישוי משקי עופות. המשיבים טוענים, כי בשנת 2012 הגישו העותרים בקשה למכסה אישית לייצור ביצי מאכל בשנת 2012, אך זו נדחתה הואיל ולא הומצאו לועדת המכסות הפועלת לפי סעיף 32 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963 (להלן ועדת המכסות והחוק, בהתאמה) המסמכים הנדרשים. לטענתם, בשנת 2013 הגישו העותרים בקשה נוספת, וזו נדחתה הואיל ולא המציאו אישור על היתכנות להקמת מבנה לול "לרבות מרחק מעל 300 מטר מאתר גידול אחר", כמצות הוראת סעיף 18(3) לתקנות רישוי משקי עופות. עוד נטען בתגובת המשיבים, כי ביום 8.1.14 פנו העותרים לועדת המכסות והשיגו על דרישת תקנות רישוי משקי עופות, וכי ביום 16.2.14 נמסר להם שיזומנו לדיון הקרוב בועדת המכסות. על רקע השתלשלות עובדתית זו טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת היותה מוקדמת, באשר ועדת המכסות טרם קיבלה החלטה בעניינם של העותרים. עוד נטען, כי אף אם תידחה בקשתם של העותרים, עליהם להשיג עליה בפני ועדת הערר הפועלת לפי סעיף 33 לחוק, ועל-כן יש לדחות את העתירה גם אי-מיצוי הליכים ומחמת מחמת קיומו של סעד חלופי. ג. בתגובתם מיום 3.4.14 טענו העותרים, כי הסמכות לבחון את קיומם של התנאים המנויים בתקנות רישוי משקי עופות מסורה למנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, ולא - כפי הנטען על-ידי המשיבים - לועדת המכסות. בתגובת המדינה מיום 2.5.14 נאמר, כי סמכותה של ועדת המכסות לבחון עמידה בתקנות רישוי משקי עופות מעוגנת בתקנה 5 לתקנות המכסות, וכי בידי העותרים לפנות למנהל השירותים הוטרינריים לקבל עמדתו באשר לפרשנות הוראות הדין, וזו תובא בחשבון על-ידי ועדת המכסות. ד. בהודעתם מיום 15.6.14 (לפי החלטות מן הימים 5.5.14 ו-25.5.14) הודיעו העותרים, כי במכתבו של יו"ר ועדת המכסות מיום 19.5.14 הותנתה בחינת בקשתם "בעמידה באותם תנאים שנדרשו מהם בטרם הגשת העתירה ושהם נושאה", ולפיכך עומדים הם על עתירתם. בתגובת המשיבים מיום 25.6.14 נטען, כי בדיון בועדת המכסות ביום 14.5.14 לא העלו העותרים את הטענות שנטענו בעתירה, כי במכתבו של יו"ר ועדת המכסות ניתנה לעותרים האפשרות לקבל את הסכמתם של המגדלים "שלוליהם מצויים במרחק של עד 300 מטר מהלול המיועד לגידול עופות בגיל אחיד", וכי העותרים לא פנו למנהל השירותים הווטרינריים לקבל עמדתו באשר לפרשנות הוראות הדין הרלבנטיות. המשיבים שבים וטוענים כי יש לדחות את העתירה על הסף. ה. לאחר העיון, חוששנו כי לא נוכל להיעתר לעתירה. שני טעמים עיקריים לכך: ראשית, כעולה ממכתבו של יו"ר ועדת המכסות מיום 19.5.14, ועדת המכסות לא דחתה את פנייתם של העותרים, והותירה בידיהם שלוש חלופות: להוכיח עמידתם בתנאי תקנה 18(3) לתקנות רישוי משקי עופות; לקבל את הסכמתם של המגדלים האחרים; להקים לול באזור אחר, וממילא אין ניתן לומר כי ההליך המנהלי בבקשתם הקונקרטית של העותרים - הסתיים. פועל יוצא של דברים אלה הוא כי עסקינן בעתירה מוקדמת. שנית, אף אם נניח כי פנייתם של העותרים סורבה על-ידי ועדת המכסות, הנה לפי סעיף 33(ב) לחוק "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת ועדת המכסות רשאי לערור עליה, תוך חמישה עשר יום מיום המצאת הצו, לפני ועדת ערר". בעתירה אף לא נטען כי העותרים פנו לועדת הערר, ומכאן קצרה הדרך למסקנה כי העתירה לוקה באי-מיצוי הליכים, ועל כן אין להיעתר לה, כמו גם בשל קיומו של סעד חלופי. ו. אין בידינו איפוא להיעתר לעתירה. לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות. ענף הלול