תכנית תשתית לאומית תת"ל 24/א

תכנית תשתית לאומית תת"ל 24/א שכותרתה "מערכת חמישית לאספקת מים לירושלים וסביבותיה בקטע המזרחי אשתאול - כסלון - שורק - עין כרם - מוצא" מסדירה את הקמתה של מערכת חדשה לאספקת מים לעיר ירושלים. תכנית זו כוללת הוראה על הצבת תחנת שאיבה באזור אגן עין כרם. עתירה זו מכוונת כנגד מיקומה הנבחר של תחנה זו בתוך אזור עין כרם, במיקום המכונה "חלופה G". חלופה G ממוקמת בסמוך לצומת עין כרם ובמרחק של כ-400 מטרים מבתי תושבים, מנזרים וכנסיות, באזור אשר שימש בעבר כמכון לטיהור שפכים.

2. עיקר טענות העותרים מכוונת להחלטת מוסדות התכנון שלא לבחור בחלופות המכונות H, H1 או D, אשר נזכרו בשלבי התכנון השונים של תחנת השאיבה. החלופות המועדפות על העותרים הן H ו-H1. חלופה H כוללת פיצול של מתקני תחנת השאיבה לשניים, כך שעיקר מרכיביה ימוקמו למרגלות כביש 395 והבריכה שבתחנה תמוקם בשטח מחנה צבאי שבאזור. חלופה H1 ממקמת את כלל מתקני התחנה למרגלות כביש 395 הנ"ל. חלופה D ממוקמת במרחק של כ-400 מטרים מחלופה G שנבחרה, ועיקרה מצוי בתוך המחנה הצבאי.

העותרים טוענים כי החלופה שבחרו מוסדות התכנון – חלופה G – תביא לפגיעה בערכי הנוף הייחודיים שבאזור, וכן להפרת מנוחתם של התושבים והמבקרים בו. העותרים אף הוסיפו וטענו כי המיקום הנבחר יביא לפגיעה בחופש הדת של תושבי האזור, ויהיה בו משום הפרה של התחייבויותיה הבינלאומיות של המדינה כלפי הוותיקן. לטענת העותרים, החלופות המוצעות על ידם, ובעיקר חלופות H ו-H1, פוגעניות במידה פחותה באופן ניכר מן החלופה שנבחרה. לטענתם, מוסדות התכנון לא בחנו באופן מספק את החלופות H ו-H1, ולא קיימו בהן דיון של ממש. חלופה D אמנם נדונה באריכות, אך הטעמים שהובילו לדחייתה – בעיקר התנגדות מערכת הביטחון להצבת התחנה בשטח המחנה – אינם מקובלים על העותרים.

3. לאחר שבחנו את טענות הצדדים לא מצאנו כי קיימת עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים בנוגע למיקום תחנת השאיבה. כידוע, התערבות בית המשפט בהחלטות מוסדות התכנון תעשה במשורה ובמקרים חריגים. התערבות זו תהא מצומצמת למקרים בהם לוקה החלטת רשות התכנון בפגם מנהלי היורד לשורשה של החלטה [ראו, למשל: עע"ם 4875/12 גרומר נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב, פסקה 18 (3.11.2013); עע"ם 2339/12 שוחט נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא, פסקה 39 (19.8.2013); עע"ם 2418/05 מילגרום נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים, פסקה 9 (24.11.2005); בג"ץ 5683/11 תושבים למען איכות החיים ביואב נ' הועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות, פסקה 4 (14.11.2011)]. כללים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שההחלטה הנתקפת היא החלטתו של מוסד התכנון העליון. עמדה על כך חברתי השופטת (כתארה אז) מ' נאור בעע"ם 9057/09 איגנר נ' השמורה בע"מ, פסקה 20 (20.10.2010)]:

"אכן, הכלל לפיו אין בית המשפט מחליף את שיקול דעתן המקצועי של רשויות התכנון בשיקול דעתו חל על כל מוסדות התכנון, אך הוא חל ביתר שאת על החלטת גוף התכנון העליון – המועצה הארצית – שניתנה ברוב משמעותי. שהרי, במסגרת הביקורת השיפוטית בית המשפט נותן 'משקל וחשיבות למאפייניה המוסדיים של הרשות העומדת לביקורת. הוא מביא בחשבון את טיבה ומהותה של אותה רשות. הוא מביא בחשבון את תפקידה של רשות זו ואת מעמדה במערך המשטר הדמוקרטי' (בג"ץ 2534/97 ח"כ יונה יהב נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא(3) 1, 29 ב-ג (1997))".


4. ההחלטה מושא עתירה זו התקבלה על ידי מליאת הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות, אושרה על ידי ועדת השרים לענייני פנים, שירותים ושלטון מקומי וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה. כפי שפרטו המשיבים, החלטה זו התקבלה לאחר הליך סדור, ארוך ומורכב. הליכים אלו כללו, בין היתר, עריכת תסקיר השפעה על הסביבה, עריכת דיונים, מינוי חוקר ודיון נרחב בהתנגדויות, לרבות בהתנגדויות העותרים. עיון בחומר הרב שהונח לפנינו מעלה כי הליכים אלו כללו בחינה נאותה של כלל החלופות הרלוונטיות, לרבות החלופות עליהן מצביעים העותרים. כך, אין מחלוקת כי חלופה D נדונה בהרחבה על ידי מוסדות התכנון, לרבות בשלב הדיון בהתנגדויות. רשויות התכנון אמנם נתנו משקל של ממש להתנגדות מערכת הביטחון לחלופה זו, אך לא ניתן לומר כי הן התעלמו באופן בלתי סביר מן השיקולים הנוספים או שלא נתנו להם משקל מספק. המשיבים אף הבהירו כי עמדתם היא שחלופה D נחותה מן החלופה שנבחרה, אף בהתעלם מהתנגדות מערכת הביטחון. חלופות H ו-H1 נבחנו על ידי המשיבה 5 בשלבי התכנון המקדמיים ונמצאו בלתי מתאימות. בשלבים מאוחרים יותר נבחנו בהרחבה חלופות אשר כונו D4-D1, הסמוכות עד מאוד לחלופות H ו-H1. נחה דעתנו כי בחינת חלופות אלה מיצתה את הדיון גם בחלופות H ו-H1, וכי לא קיים פגם באי עריכתה של בחינה מחודשת של חלופות אלה כשהן עומדות בפני עצמן.

5. סקירת הליכי התכנון השונים אינה מגלה כי נפל בהם פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. הליך התכנון כלל שמיעה נרחבת של עמדות הציבור, לרבות עמדות העותרים. לעותרים ניתנה הזדמנות נאותה להביא את התנגדויותיהם לפני מוסדות התכנון, והדיון שנערך בהתנגדויות אלה היה סדור ומספק. גם לטענות העותרים בעניין פגמים בעבודת החוקר או באופן עריכת התסקיר לא נמצאו תימוכין של ממש. אף לא מצאנו ממש בטענות העותרים בעניין העדר תום לב או שיקולים זרים שהנחו את המשיבים. מכל מקום, שאלת מיקומה הסביר של תחנת השאיבה היא בעיקרה שאלה תכנונית, הנמצאת בתחום מומחיותן של רשויות התכנון. אף שניתן להבין ללב העותרים החרדים לגורל אזור עין כרם החשוב והנאה, העתירה בכללותה אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטות המשיבים, ועל כן דינה להידחות.

6. סוף דבר – העתירה נדחית. אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות תב"ע

  2. תוכנית מש-1

  3. תוכנית 3700

  4. תוכנית מיתאר שכונה

  5. תכנית פרטנית

  6. חריגה מתב''ע

  7. תכנית רע-2010

  8. מתחם בן יהודה

  9. תכנית הר-2050

  10. שטח פרטי פתוח

  11. תוכנית התע''ש

  12. תכנית רע 2015

  13. רובע טז אשדוד

  14. תוכנית רע-2014

  15. תוכנית חד 2020

  16. נספח בינוי מנחה

  17. קו כחול בתוכנית

  18. סטיה מהיתר או מתכנית

  19. הגדלת אחוזי בנייה - תב"ע

  20. תוכנית ממ-1517-א

  21. תכנית לפני הפקדה

  22. הר 1202 הוד השרון

  23. התנגדויות חד 2020

  24. שטח נוף כפרי פתוח

  25. סירוב להפקיד תכנית

  26. עתירה לביטול תוכנית

  27. היתר תכנית שינויים

  28. הפקדת תכנית מפורטת

  29. תב''ע רע-3000 רעננה

  30. מתחם 1202 הוד השרון

  31. תוכנית הבינוי בניגוד לתב''ע

  32. שלב ההתנגדויות לתכנית

  33. אי סבירות קיצוני תוכנית בניה

  34. נכס גובל בתכנית פוגעת

  35. בקשה להיתר תואמת תכנית

  36. הכנת תכנית לצרכי רישום

  37. תכנית עיצוב ארכיטקטוני

  38. פגם יסודי באישור תוכנית

  39. זכויות קנייניות – תוכנית בניה

  40. ביטול תכנית בניה עירונית

  41. הצעת חוק תוכניות באמהרית

  42. שינוי תכנית מיתאר מקומית

  43. התנגדויות לתכנית תא-2971

  44. תכנית הר-2200-א חוף התכלת

  45. הפקדת תכנית בועדה המקומית

  46. הפקדת תכנית בועדה המחוזית

  47. התנגדות לתוכנית - הרחבת בית קברות

  48. טופס אישור תכנית ע''י מודד

  49. בקשה תואמת את הוראות תכנית

  50. ביטול תוכנית בניה בראש העין

  51. תכנית ביוזמת הועדה המקומית

  52. ביטול החלטה לגבי תוכנית בניין עיר

  53. תכנית לשימור מבנים בתל אביב

  54. תוכנית מבנה מיועד לתעשיה עתירת ידע

  55. תכנית תשתית לאומית תת"ל 24/א

  56. קרקע בבאר טוביה תכנית ד-313

  57. עלות תכנית עיצוב פנים לדירה

  58. התנגדויות לתכנית פת-49-1255

  59. נזקים בגין הפקדת תכנית מיתאר

  60. קביעת תנאי בתוכנית לאחר הפקדה

  61. תכנית הצ 1 1 374 א אבן יהודה

  62. טופס אישור תכנית חידוש גבולות

  63. התנגדות לבקשה להיתר תואמת תב"ע

  64. ערעור על אישור של תוכנית מיתאר מקומית

  65. אזור נופש מטרופוליני נס ציונה

  66. התנגדויות לתכנית לתכנית מח-115

  67. פיצויים עקב תכנית תשתית לאומית

  68. חוף הקשתות אשדוד - תוכנית בנייה

  69. אזור נופש מטרופוליני ראשון לציון

  70. מבנה מדורג הבנוי בטופוגרפיה משתפלת

  71. הפסקת הליך אישור שינוי תכנית ייעוד

  72. לא הוגשה תכנית אחידה עם המבנה הסמוך

  73. הפסקת קידום תכנית על ידי ועדה מקומית

  74. תכנית הרחבת דרך בתוואי מאושר לכדי כיכר

  75. נטען כי הבקשה סוטה מהבינוי הקבוע בתב"ע

  76. תיקון תכנית לצרכי רישום - צו מבית משפט

  77. תכנית ד-631 באר טוביה פארק חולות אשדוד

  78. מהי רמת הפרוט הנדרשת בהגשת תוכנית בניה ?

  79. ערר לא לאשר תיקון לתכנית הבינוי מכוח תכנית

  80. תיקון תכנית רישום שיכונים ציבוריים (תרש"צ)

  81. חסרה תכנית הנדסית למניעת פגיעה בבתים שכנים

  82. פתרון לנושא התנועה ברחוב במסגרת תכנית בניה

  83. פגיעה בעצי ברוש עתיקים עקב אישור תכנית בניה

  84. קונטור החפירה אינו זהה לקונטור בנספח הבינוי

  85. בקשה להיתר תואמת תכנית או אינה תואמת תכנית ?

  86. התנגדות לתכנית בניה בגלל חסימה מוחלטת של הנוף

  87. תביעה נגד איש מקצוע בגין בניה שלא על פי תכנית

  88. תכנית אשר חילקה את שטחי "המשבצת" לייעודים שונים

  89. ביטול הוראה בתכנית בניה עקב הפניה לתקנות שבוטלו ?

  90. התכנית החדשה קובעת תוואי כביש בסמוך לדירות העוררים

  91. ניצול של יחידות הדיור מעבר ל-80% מסך היחידות בתוכנית

  92. תכנית "חדשה" שלא ניתן להוסיף עליה שטחים, ולו שטחי שירות

  93. ערר לא לאשר הפקדת תכנית להגדיל צפיפות בשכונה בכפוף לתנאים

  94. שימור עץ אלון התבור במרכז האזור המיועד לשמש כדרך לפי תוכנית

  95. בקשה שכוללת חריגה מהוראות התכניות התקפות ובקשה זו לא פורסמה

  96. כשיש שתי פרשנויות לתכנית יש לבחור את זו שמיטיבה עם זכות הקניין

  97. טענה כי קביעת תנאי של קבלת אישור המינהל מקורה בטעות בהתאם לתכנית

  98. נטען כי הפרוגרמה שהוכנה בדיעבד הוכנה ללא בדיקה עצמאית של צרכי הישוב

  99. אי נטרול השפעת הציפיות הקונקרטיות לעליית השווי עקב אישור תכנית חדשה

  100. הועדה המקומית אינה יכולה לאשר חריגה מקווי הבנייה בתכניות בדרך של אישור הקלה

  101. התנגדות תכנית המגדירה את ייעוד המקרקעין כאזור מגורים ב' - בניה המותרת בשתי קומות

  102. תכנית שינוי קווי בניין והגדלת מספר יחידות הדיור ומטרתה להקים בניין מגורים במקרקעין

  103. נטען כי הוועדה המקומית הייתה מנועה מלדון בתכנית לאור ניגוד עניינים הנובע מההסכם שנחתם

  104. טענה כי אישור הבקשה מהווה סטייה ניכרת מתכנית שכן מדובר בחריג בסביבה המורכבת בעיקרה מבתים נמוכים

  105. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון