שינוי עילת סגירה של תיק מ-"חוסר ראיות" ל-"חוסר אשמה"

##שינוי עילת סגירה של תיק מ-"חוסר ראיות" ל-"העדר אשמה", ומחיקה מהמרשם הפלילי המשטרתי:## 1. ברישום המשטרתי אודות העותרת, קיימים שלושה תיקי חקירה שנסגרו בשנת 2006 בעילה של "העדר עניין לציבור". על פי הרישומים המופיעים במשטרת ישראל, התיקים הם: פל"א 13915/06 (תיק פ"א 144/06 הנזכר בעתירה), פל"א 15983/06 (תיק פ"א 184/06 הנזכר בעתירה) ו-פל"א 3385528/04 (תיק שאינו נזכר כלל בעתירה) (להלן ביחד: תיקי החקירה). בנוסף, קיים רישום בדבר הרשעה מיום 20.10.1999 אשר התיישנה בשנת 2006 ועתידה להימחק מן המרשם הפלילי בשנת 2016. 2. ביום 20.12.2006, הגישה העותרת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק פל"א 3915/06, מ-"העדר עניין לציבור" ל-"העדר אשמה". לאחר שבקשתה נדחתה, הגישה העותרת ביום 6.2.2007 ערר לפרקליטות, שנדחה ביום 6.12.2007 אך צוין כי עילת הסגירה תשונה ל-"חוסר ראיות". 3. ביום 20.1.2010 פנתה העותרת לנשיא המדינה בבקשה ל"מחיקת רישום פלילי בתיקים מס' 13915/06, 144/06 ו-184/06", בטענה כי הרישום מהווה מכשול בפניה במציאת מקום עבודה. בקשת העותרת נדחתה בנימוק כי אין לנשיא המדינה סמכות למחוק רישומים פנימיים המתנהלים במשטרה (בניגוד לסמכות המוקנית לו במחיקת רישום פלילי שהוא תוצאה של דיון פלילי בבית המשפט). 4. במכתב שנשלח לעותרת ביום 8.2.2010, על ידי ראש חוליית ביטול רישום בחטיבת החקירות, הובהר לה כי "רישומי התיקים הסגורים אינם עומדים בקריטריונים לביטול הרישום הפלילי המשטרתי הקבועים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) התשס"ח 2008 ובתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים התשס"ט 2009". עוד נאמר במכתב כי רישום תיקי החקירה במשטרה אינו מהווה חלק מהמרשם הפלילי כמשמעותו בחוק אלא רישום משטרתי בלבד, וכי ככל שהעותרת מעוניינת לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה של התיק בו הורשעה בשנת 1999, יש באפשרותה לפנות לנשיא המדינה. 5. מכאן העתירה שבפנינו. לטענת העותרת, רישום תיקי החקירה במרשם הפלילי המשטרתי מהווה מכשול במציאת מקום עבודה באשר לא אחת היא נתקלת במעבידים הדורשים ממנה מרשם פלילי נקי, "תעודת יושר", כתנאי לקבלתה לעבודה. מאחר שהיא אם חד-הורית לשני ילדים, סירוב הרשויות למחוק רישומים אלה או לשנות את עילת הסגירה ל-"העדר אשמה" פוגע בה פגיעה קשה. 6. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה המקדמית של המשיבה, ועם כל האהדה לעותרת נוכח מצבה הכלכלי הקשה (כפי שעולה מבקשותיה בעניין האגרה), הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל שיהוי ואי מיצוי הליכים. נקדים ונציין כי מתגובת המדינה עולה כי כל תיקי החקירה נסגרו בשל "העדר עניין לציבור" ולא בשל "חוסר ראיות" כפי שנטען על ידי העותרת. 7. שיהוי: חלפו כשבע שנים מהיום שבו נסגרו תיקי החקירה בעניינה של העותרת לבין מועד הגשת העתירה. בנוסף, חלפו למעלה משלוש שנים מהתכתובת האחרונה של העותרת עם הרשויות בנוגע לסגירת התיקים. הזמן הרב שחלף עד להגשת העתירה, מוביל, בין היתר, לקשיים באיתור תיקי החקירה, ולטענת המדינה, תיק פל"א 13915/06 בוער זה מכבר. 8. אי מיצוי הליכים: הלכה היא, כי קודם לפנייתו של עותר לבית משפט זה, עליו למצות את ההליכים המינהליים ולפנות אל הרשות המוסמכת לשם קבלת הסעד המבוקש, שאם לא יעשה כן צפויה עתירתו להידחות על הסף (וראו, לדוגמה, בג"ץ 4842/06 פלוני נ' שר הפנים פסקה 10 והאסמכתאות שם (11.4.2007)). בענייננו לא מיצתה העותרת את ההליכים שעמדו לרשותה בטרם פנתה לבית משפט זה. על פי סעיפים 62 ו-64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982, חשוד המבקש לערער על עילת סגירת תיק בעניינו, יפנה בבקשה מתאימה לתובע שסגר את התיק. ככל שבקשתו תידחה, עומדת בפניו האפשרות להגיש ערר לגורם מוסמך הנמצא בדרגה גבוהה יותר מהתובע שסגר את התיק. מהנספחים המצורפים לעתירה עולה כי העותרת הגישה בקשה לשינוי סגירת תיק וערר על ההחלטה רק בתיק פל"א 13915/06, ולא בשני תיקי החקירה האחרים (אשר אחד מהם לא נזכר כלל בעתירה). זאת ועוד. לפי תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ט-2009 (להלן: התקנות), בתיק חקירה שנסגר בשל חשד לביצוע עבירה שאינה פשע על ידי בגיר, ניתן לבקש את ביטול הרישום הפלילי המשטרתי, בחלוף תקופה של חמש שנים מיום סגירת התיק (סעיף 1 לתקנות). מאחר שחלפה תקופה של למעלה מחמש שנים מיום שנסגרו תיקי החקירה בעניינה של העותרת, פתוחה הדרך בפניה לבקש את ביטול הרישום לפי הקבוע בתקנות. די באמור לעיל כדי לדחות העתירה על הסף. 9. בשולי הדברים אציין כי לטענת העותרת הרישום הפלילי אודות התיקים הסגורים מקשה עליה במציאת מקום עבודה, בשל דרישת מעסיקים כי תחשוף בפניהם את רישומה הפלילי. כפי שמדגישה המדינה בתגובתה המקדמית, הוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א- 1981 (להלן: החוק) מטילות מגבלות על חשיפת מידע אודות רישומים פליליים וקובעות, בין היתר, כי מסירת מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר רק למספר גופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק (סעיף 11א לחוק). לפיכך, אין מעסיק רשאי לדרוש ולקבל רישום פלילי של עובד הכולל פרטים לגבי תיקי חקירה שנסגרו. איסור זה חל לכאורה גם אם קיבל המעביד את תדפיס הרישום הפלילי ישירות מהעובד (ככלל, אדם זכאי לקבל תדפיס רישום פלילי הכולל את כל הרישומים בעניינו, לרבות תיקים סגורים בעילה של העדר עניין לציבור או חוסר ראיות). דומני כי מעסיקים אינם ערים לכך, ואפנה בהקשר זה להוראת סעיף 22 לחוק הקובעת כלהלן: עונשין 22. (ב) מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו - מאסר שנתיים; לעניין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע. 10. סיכומו של דבר, שדין העתירה להידחות מחמת שיהוי ואי מיצוי הליכים. אין צו להוצאות. משפט פליליחוסר אשמהראיות