קיום בירור החבות בתום לב ע"י חברת הביטוח הינו כלל אותו בתי המשפט מאזכרים בפסיקות בנושא תביעות ביטוח. התנהגות מקובלת ובתום לב מחייבת את חברת הביטוח שלא להערים קשיים על דרכו של המבוטח למימוש הזכויות על פי הפוליסה. בית המשפט פסק כי עקרון תום הלב חל, גם על קיום חוזה ביטוח, שלגביו שנתפס כחוזה מיוחד שבו נדרשים שני הצדדים לנהוג במידה מרבית של הגינות ותום לב. בכוחו של עקרון תום הלב להטיל חיובים נוספים לתניות שנכתבו במפורש בפוליסה וכל חיוב הנובע מחוזה צריך לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. הפרת חובת תום הלב , מצד חברת ביטוח, מהווה הפרת חוזה המזכה בתרופות בגין ההפרה מאחר ולפי גישת בית המשפט אם לא קיים בעל חוזה את חיובו 'בדרך מקובלת ובתום לב' כאמור, רואים אותו כאילו לא קיים חיובו כלל. המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לבירור חבות המבטח, לאחר קרות מקרה הביטוח, מעוגנת בסעיפים 23 ו- 24 לחוק חוזה הביטוח. משהושלם בירור החבות, בכך שלמבטח יש די מידע ומסמכים, המצביע על קיום חבות, יש לשלם את תגמולי הביטוח כמצוות סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, ובביטוח תכולת דירה שבגדר ביטוחים אישיים, אף רלבנטית הוראת הריבית המיוחדת שסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח. סעיף 23 לחוק חוזה הביטוח הדן בבירור החבות, מאזן בין צורכי המבטח לבין צורכי המבוטח. המבטח זקוק למידע אודות האירוע שנטען שנכלל בהגדרת מקרה הביטוח בפוליסה, והמידע שמלכתחילה לא ברשותו המבטח נמסר, בתחילה, בהודעה מצד המבוטח שעליו לשתף פעולה במסירת מידע הדרוש לבירור חבות לפי סעיף 23 (ב) לחוק חוזה הביטוח. אולם, בעיתוי שלאחר קרות מקרה ביטוח המבוטח זקוק, לעיתים עד מאד ובמהירות, לתגמולי הביטוח .לפיכך, בהתאם להוראת סעיף 23(א) מחובתו של מבטח לברר את חבות "מיד" לאחר קבלת ההודעה על קרות מקרה הביטוח כלומר, מהר, ובסמוך ככל הניתן למועד המקרה ולא לנקוט בסחבת אופורטוניסטית, וזאת כמפורט בסעיף 23(א) לחוק חוזה הביטוח. בסעיף 23 לחוק חוזה הביטוח נכתב: "(א) משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו. (ב) על המבוטח או על המוטב, לפי הענין, למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם." משקיבל המבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח, עליו כאמור לפעול מיד לבירור החבות. סעיף 23 הנ"ל בחוק חוזה הביטוח לא מכתיב, כמובן, למבטחת את האופן הנדרש לבירור חבותה מעבר לכך שהוא, כאמור, מחייב לערוך את הבדיקה בסמיכות להודעה. בחירתה באמצעים מושפעת מנסיבות המקרה והיקף הנזק. סיכום ההלכה הפסוקה השלימה חלק מהחסר בחקיקה על ידי הטלת חובות תום לב מיוחדות על חברת ביטוח בשלב מימוש החבות החוזית. נפסק כי חברת הביטוח צריכה לעשות כל שביכולתה על מנת שלא להותיר את המבוטח בחוסר בהירות באשר לגורל התגמולים אותם מצפה הוא לקבל. פוליסהתום לבחברת ביטוח