בית המשפט ציין בפסיקתו כי אזרח ישראל שהוא תושב זר רשאי לנהוג בישראל עם רישיונו הזר מכוח תקנה 567 לתקנות. עוד צוין בפסק הדין כי כמו בכל מדינה מתוקנת, ישראל מאפשרת לתיירים, לאזרחים ולתושבים של מדינות זרות, המגיעים לישראל לזמן קצר, לנהוג בארץ עם רשיון נהיגה בינלאומי. הדבר מעוגן באמנה בדבר תנועה בינלאומית בדרכים. מדינת ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, מכירה בתוקפו של רשיון נהיגה מסוג זה, לפרק זמן מוגבל, מבלי שמחזיקו יידרש לעבור מבחנים נוספים. ואילו מתושבי ישראל, דורשת המדינה לנהוג עם רשיון ישראלי בר תוקף, על כל החובות הכרוכות בכך. יש להעדיף את הפירוש לפיו תקנה 567 קובעת את הכלל כי מי שאינו תושב ישראל רשאי לנהוג בישראל בהחזיקו רשיון זר. תקנה זו תחול על כל מי שמגיע לישראל לתקופה ארעית, תייר ותושב חוץ, גם אם הוא מחזיק באזרחות ישראלית. תקנה 567 תוקנה בשעתו, ונקבע בה במפורש מבחן התושבות, לעומת הנוסח הקודם שהיה מסורבל יותר. מבחן התושבות הוא מבחן עובדתי-משפטי, שיש לבוחנו בכל מקרה על פי נסיבותיו. תקנה 567א עניינה בסוג מיוחד של מקרים. היא חלה על מי שהגיע לישראל מתוך מטרה להפוך את ישראל למרכז חייו ולהשתקע בה, וכפי שנאמר על ידי בית משפט קמא, ניתן להסיק זאת גם מכותרתו של הסעיף "רשיון נהיגה לעולה ולתושב חוזר. תקנה 567א הוספה והורחבה, כך שתחול, בנוסף לעולים חדשים, גם על תושבים חוזרים ועל אזרחים ישראלים, ופרק הזמן לצורך המרת רשיון הנהיגה הזר לרשיון ישראלי, הוארך משלושה חודשים לשנה. בכך ביקש המחוקק להקל עם עולים ותושבים חוזרים, לרבות כאלו המחזיקים באזרחות ישראלית, שמגיעים לישראל בכוונה להשתקע בה. תקנה 567 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 שכותרתה "רשיון נהיגה זר" קובעת כדלקמן: "מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה: (1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190; (2) אם הוא נוהג רכב כאמור - (א) בתקנות 176 עד 179 - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר; (ב) בתקנות 179א עד 187 - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים אלא אם כן הוא יצא מחוץ לישראל בתקופה זו ליותר מ-30 ימים באופן מצטבר. תקנה 567א שכותרתה "רישיון נהיגה לעולה ולתושב חוזר" קובעת כדלקמן: "עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190." כפי שעולה מנוסח התקנות הנ"ל, תקנה 567 חלה על "מי שאינו תושב ישראל", ואילו תקנה 567א חלה על "עולה חדש, אזרח ישראלי או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע". משפט תעבורהרישיון נהיגה