פסק דין רקע ועובדות התובע הנה בנה של עו"ד חיה וייס ז"ל אשר נפטרה ביום 6.7.04 להלן: "המנוחה") ואשר הייתה מבוטחת בביטוח אחריות מקצועית אצל הנתבעת, להלן: "הפוליסה"). התובע, יחד עם אחיו דניאל וייס הנם יורשיה החוקיים של המנוחה. מר דניאל וייס הסתלק מחלקו בכתב תביעה זה לטובת התובע והמחה לו כל זכות הנובעת מכתב תביעה זה. תוקף הפוליסה היה לתקופה של שנה, החל מיום 1.12.03 ועד ליום 31.11.04. התובע, פנה לנתבעת בכתב בדרישה להחזר החלק היחסי של הפרמיה, אשר שולמה מראש על ידי המנוחה, לתקופה שמיום פטירתה ועד ליום 21.11.04, הנתבעת סירבה ומכאן התביעה שבפני. לטענת התובע, על הנתבעת להחזיר לו את החלק היחסי של הפרמיה בסך 947 ₪ מיום 6.7.04 ועד ליום 31.12.04. לטענתו, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב, תוך ניצול כוחה לעשיית עושר ולא במשפט ומחזיקה כספים שאינם שייכים לה. בפועל, נוצר מצב שבו שולמה פרמיה שאין בגינה תמורה ביטוחית. לא אירע כל אירוע ביטוחי המאפשר לחברת הביטוח לטעון כי הפוליסה מומשה או טענה מעין זו. לטענת הנתבעת, תכנית הביטוח ותנאי הפוליסה סוכמו בין הנתבעת לבין לשכת עורכי הדין בישראל, כאשר ההחלטה האם להצטרף לתוכנית ביטוח זו ולרכשה, ניתנה לכל עורך דין החבר בלשכה. על פי הפוליסה, התחייבה הנתבעת, בין היתר, לשפות את המבוטח "בגין תובענות אשר תוגשנה לראשונה נגדו במשך תקופת הביטוח המצוינת ברשימה...". הואיל והמבוטחת נפטרה בתוך תקופת הביטוח האמורה, הרי שחל הסעיף בפוליסה ולפיו "במקרה של פטירת המבוטח בתוך תקופת ביטוח זו, ישופה עזבונו של המבוטח בגין תובענות כאמור אשר יוגשו נגדו בתוך שבע שנים מיום פטירתו". לטענתה, התובע אינו מודע ולחילופין מטעה את בית המשפט, בעניין המשמעות הרחבה של הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה, אשר בהיעדרה, עם תום תקופת הביטוח המקורית של פוליסת הביטוח, תמה גם חבות הנתבעת בגין תובענות, אשר יוגשו כנגד העיזבון לאחר תום תקופת הביטוח. לו הייתה מוגשת לנתבעת דרישה לביטול פוליסת הביטוח במשך תקופת הביטוח האמורה, בהתאם לזכותו של המבוטח על פי תנאיה ועל פי הדין, הנתבעת הייתה נענית לכך. במקרה כזה, ברור כי בד בבד עם היכנסו של הביטול לתוקפו, הייתה תמה גם מחויבותה של הנתבעת לשיפוי בגין תובענות אשר יוגשו במשך 7 שנים מיום הפטירה. לטענת הנתבעת, פוליסת הביטוח נשוא תביעה זו, חלה על תובענה המוגשת נגד המבוטח במהלך תקופת הביטוח (בחיי המבוטח) וכן בגין תובענות אשר תוגשנה כנגד עזבונו במשך 7 שנים ממועד פטירתו. דיון בתיק זה לא התנהל הליך הוכחות ועל פי הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים הוחלט, שהצדדים יגישו סיכומיהם בשאלה, האם הנתבעת חבה בהחזר החלק היחסי של פרמיית הביטוח מיום פטירת המנוחה ועד תום תקופת הביטוח. אין חולק כי התובע פנה לנתבעת לראשונה בדרישה להחזר הפרמיה רק בחודש מאי 2005, היינו כחצי שנה לאחר סיום תקופת הביטוח שהסתיימה ביום 30.11.04, (נספח ד' לכתב התביעה). הפוליסה מעולם לא בוטלה וביטולה מעולם לא נתבקש, על ידי המנוחה עצמה ואף לא על ידי התובע ו/או כל יורש אחר. התובע הסביר זאת בכך, שנודע לו על קיום הביטוח רק בסמוך למועד שבו פנה אל הנתבעת בבקשה להחזר דמי הביטוח ששולמו. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981: "(ב) נעשה מקרה הביטוח בלתי אפשרי אחר כריתת החוזה, מתבטל החוזה מאליו והמבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול." פוליסת הביטוח, היא החוזה בין הצדדים קובעת כדלקמן: "על כן מעידה פוליסה זו כי תמורת דמי הביטוח כמפורט ברשימה ישפה המבטח את המבוטח, בגין תובענות אשר תוגשנה לראשונה נגדו במשך תקופת הביטוח המצוינת ברשימה (להלן: "תקופת הביטוח"), בשל הפר חובה מקצועית שמקורה במעשה רשלנות, טעות או השמטה מצד המבוטח או קודמיו בעסק, או כל אדם המועסק או שהועסק על ידי המבוטח או קודמיו בעסק, תוך ביצוע עסק ו/או מתן שירות כלשהוא שנוהל על ידי המבוטח בהיותו עוסק בעריכת דין. ובלבד שמעשה הרשלנות, הטעות או ההשמטה אירעו במשך תקופת הביטוח או במהלך 15 השנים שקדמו ליום תחילת הביטוח על פי פוליסה זו. אולם, אם היה למבוטח ביטוח קודם, אזי יכוסה כל מעשה רשלנות שאירע במשך התקופה שבה היה למבוטח ביטוח אחריות מקצועית בחברת ביטוח כלשהיא. בכל מקרה לא יכסה הביטוח על פי פוליסה זו, אירוע כלשהוא שאירע לפני יום קבלתו של המבוטח כחבר בשלכת עורכי הדין. במקרה של פטירת המבוטח בתוך תקופת ביטוח זו ישופה עזבונו של המבוטח בגין תובענות כאמור אשר יוגשו נגדו בתוך שבע שנים מיום פטירתו" עולה מהפוליסה כי הנתבעת לקחה בחשבון, לצורך חישוב הפרמיה אשר שולמה על ידי המנוחה, את העובדה שמדובר בביטוח המשלב ביטוח בחיי המבוטח, 15 שנה רטרואקטיבית ושבע שנים לאחר מותו, כאשר הפרמיה משולמת תמורת כולם. (סעיף 13 לסיכומי הנתבעת). יתרה מכך, הפוליסה מפרטת כי למנוחה היה כיסוי ביטוחי בגין כל פעולה מקצועית שלה, גם בתקופה בה הייתה מבוטחת אצל אחרים 15 שנים רטרואקטיבית, דהיינו מדובר בפוליסה שהכיסוי הביטוחי הינו לאירוע ביטוחי, על בסיס מועד הגשת התביעה נגד המבוטח ולא על בסיס מועד קרות האירוע עצמו. פוליסת ביטוח כזו אינה בלתי חוקית לאור היות סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח דיספוזיטיבי. ("דיני ביטוח" ירון אליאס עמוד 577). העובדה שעל פי הפוליסה נשוא התביעה שבפני, לעיזבון המנוחה ממשיך להיות כיסוי ביטוחי שבע שנים נוספות לאחר מותה ולצורך כיסוי ביטוח זה, שולמה הפרמיה לכל שנת הביטוח, כאשר הנתבעת לקחה בחשבון גורם זה, לעניין תשלום הפרמיה. משמעות הכיסוי הביטוחי בהתאם למועד הגשת התביעה הינו, כמפורט בסעיף 12 לסיכומי הנתבעת, כי במקרה שהמבוטח לא נפטר, עם פקיעת תוקף הביטוח בהתאם לפוליסה, תמה גם חבות הנתבעת בגין תובענות שתוגשנה לאחר תקופת הביטוח. עולה, כי המנוחה שילמה את פרמיית הביטוח לכיסוי הביטוחי כמפורט לעיל, הכולל כיסוי ביטוחי לעיזבונה במשך 7 שנים לאחר מותה, והפרמיה חושבה, בין השאר, גם לכיסוי ביטוחי זה. לאור המפורט, דין התביעה להידחות, ללא צו להוצאות. ירושהפרמיה