פסק - דין 1. חסד עשה התובע, עמנואל הורן, עם הנתבעת, הראל חברה לביטוח בע"מ, כאשר תבע ממנה פיצוי כספי בסך 17,800 שקל בלבד. (סכום זה נובע - כידוע - מסמכותו העליונה של בית משפט לתביעות קטנות). כל כך למה? מכיוון שהעובדות ו"המספרים" מדברים באופן חד-משמעי וחד-כיווני לטובתו של התובע ולא ירדתי לסוף עמדתהּ של הנתבעת, בין בכתב ובין בטעוני נציגתהּ, במהלך הדיון. 2. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי נסבות התאונה מושאת הדיון כשם שאין מחלוקת כי התובע חף מכל אשם להתרחשותהּ. לאחר התאונה הכניס התובע את רכבו הפגוע, מסוג פולקסוואגן פאסאט טורבו, למוסך לשם תקונו. הנתבעת, אשר ביטחה את רכבו של התובע, שלחה למוסך שמאי כדי שיבדוק את הנזקים ויתן דו"ח מתאים. השמאי שנשלח הוא מר שבתאי לופו. חוות דעתו מיום 16.11.09 צורפה כנספח ג' לכתב התביעה. עיון בה מלמד כי השמאי העריך את גובה הנזק בסך 33,273.63 שקל (כולל מע"מ). סכום לא מבוטל לכל הדיעות, מה עוד ששוויו של הרכב על-פי המחירון של לוי יצחק עמד אותה עת על סך 71,000 שקל. (עותק הדף הרלבנטי של חוברת לוי יצחק הוגש בהסכמה לתיק במהלך הדיון, ואני מסמנו לנוחיות כללית כ-במ/1). עד כאן קב ונקי. הקושי והמחלוקת שבין הצדדים צמחו מהערכתו המינימליסטית של השמאי לופו בדבר ירידת הערך של רכב התובע. שכן, למרות הנזק הכספי הגבוה ולמרות שהשמאי המליץ על החלפת 57 פריטים ברכב (חמישים ושבעה), הוא החליט כי ירידת הערך של הרכב מסתכמת ב-4% (ארבעה) בלבד, או בספרות 2844.00 שקל בלבד. כל ההדגשות הן שלי, ולא בִּכְדי. 3. התובע, חש - ובצדק - כי ירידת ערך זו אינה ריאלית ופנה עקב כך לשמאי לופו. לדבריו, אשר לא הוכחשו, ההסבר שקיבל ממר לופו הוא כי ירידת הערך בה הוא נקב היא ירידת ערך "טכנית" ואינה ירידת ערך "מסחרית". התובע חלק על גישה זו של מר לופו, אך ללא הצלחה. 4. בסופו של דבר מכר התובע את רכבו כנגד 35,000 שקל בלבד שכן לדבריו, כל רואהו וכל המתענין בו נרתע ממנו עקב הפגיעות המרובות ועקב הפגיעה הקלאסית הגורמת לירידת ערך - היינו - "פגיעת שילדה". את חלקו של ההפרש הנ"ל בין מחיר המחירון לבין המחיר שקיבל בפועל בעבור הרכב, מבקש כעת התובע מחברת הביטוח שלו, והוא גם יקבלו, בכפוף לתקרת תביעתו. 5. האמירה כי "בית המשפט יושב בתוך עמו" מקבלת זו הפעם ביטוי ממשי, הואיל וכל נהג בישראל, ובודאי נהג ותיק כמוני, יודע גם יודע כי פגיעת שילדה ברכב היא פגיעה פטאלית מבחינה כספית וכי אובדן ערך רכב עקב פגיעה שכזו נע באחוזים נושאי שתי ספרות, ואין להסתפק בהערכה חד-ספרתית בת 4%. צריך להיות מאוד נאיבי או מאוד טועה כדי להאמין כי לאחר פגיעה כה חמורה, כמו זו שארעה ברכבו של התובע, יהין בר-דעת כלשהוא לשלם את מחיר המחירון של הרכב מינוס 4%! 6. את הידיעה הזו, שהיא נחלת הכלל ואף לבשה עור וגידים "כידיעה שפוטית", גִיבה התובע בחוות דעת נגדית, זו של השמאי ויקטור עידן. אמנם מר עידן בדק את הרכב לאחר כשנה מיום התאונה (ולא שנתיים כטענת המשיבה בכתב הגנתה), אך במקרה הנוכחי אין בכך כל רבותא מכיוון שהמסמכים "מדברים", ולא הרכב עצמו. חברת הבטוח טענה, ללא כל ביסוס, כי "לא מן הנמנע שבפרק הזמן שחלף מיום תיקון הרכב ועד להצעתו למכירה, ניזוק פעמים נוספות ואף איבד מערכו" (סעיף 10 לכתב ההגנה). כך אמנם טענה חברת הראל, אך היא נמנעה מנקיטת צעדים, ולו מינימליים, כדי לבדוק אם ישנה תשתית עובדתית כלשהיא לטענה זו. ניתן היה לנקוט במספר דרכים לאשושהּ או להפרכתהּ של טענת "לא מן הנמנע" הנ"ל. אבל, כאמור, ישבה הנתבעת באפס מעשה ולא עשתה דבר בנידון. ובכן, טעון זה אינו יכול לשמש כתחליף לראיות. 7. כאמור, נתן מר עידן חוות-דעת משלו, לפיה עומדת ירידת הערך של הרכב מושא הדיון על 30%, או בספרות -.21.330 שקל. (עותק חוות הדעת הוגש לתיק בית המשפט ללא התנגדות, כנספח ב' של התביעה). אין לי ספק כי הערכה זו קרובה היא למציאות הרבה יותר מהערכתו הזעומה של מר לופו. [נזכיר: 4%]. בחוות-דעתו מפנה מר עידן, בין השאר, לממצא של מכון קומפיוטסט מיום 14.9.05 לגבי רכבו של התובע, לפיו איבחן המכון כי שילדת הרכב נפגעה וכי יש בה "ליקויים בעלי משמעות גבוהה". (ס' 17 לחוות הדעת של מר עידן). בסעיף ט' לפרק הסִיכום של חוות הדעת כותב מר עידן את הגלוי הברור והידוע: "יש לקחת בחשבון כי הקונה העתידי עלול להירתע מהקניה, בשומעו על הפגמים. כנ"ל לאחר בדיקה מקובלת באחד המכונים וזאת לנוכח העובדה שעל המוכר מוטלת חובה על פי דין להצהיר לפני הקונה על נזקי התאונה". 8. חזרה לעמדת הפתיחה: א. חסד עשה התובע עם הנתבעת בהסתפקו בסכום הנתבע על ידו הואיל ועל-פי הנסבות המוכחות; על פי הנסבות המוסכמות; ועל-פי הראיות המוגשות לתיק בית-המשפט, הצדק עם התובע. ב. אני מחייב, על-כן, את הנתבעת, הראל חברה לבטוח בע"מ, לשלם לתובע סך 17,800 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבת כחוק מיום 26.11.06 ועד התשלום המלא בפועל. כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט בסך 3,600 שקל (צמוד). פוליסהתביעות קטנותחברת ביטוח