פסק דין 1. המשיב 1 - בני ביתן - תבע את המבקש בבימ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע, לפצותו בגין נזק שגרם לרכבו. עפ"י הנטען, חנה רכבו של התובע לצד מדרכה בבאר שבע, והנתבע [המבקש] פגע במכונית החונה תוך ביצוע פניית פרסה. כנתבעת נוספת צירף התובע את המשיבה 2 שבפני - הלא היא המבטחת של מכונית הנתבע [להלן: "חברת הביטוח"]. המבקש טען בכתב הגנתו כי הוא אינו אחראי לארוע התאונה, ולחלופין חבה חברת הביטוח בתשלום הפיצוי. חברת הביטוח טענה בכתב הגנתה - בין היתר - כי לאחר שהוגשה התביעה, נתברר לה שמכוניתו של הנתבע לא עברה את מבחן הרישוי למעלה משנתיים רצופות בטרם הוצאה הפוליסה, כי הנתבע לא גילה לה עובדה זו טרם פנה בבקשה לביטוח, ועל כן משוחררת היא מהתחייבויותיה עפ"י פוליסת הביטוח. 2. בפסק הדין קבע בימ"ש קמא [כב' השופט י. אקסלרד] כי הנתבע אכן אחראי לקרות התאונה - ומכאן חיובו בפיצוי התובע על נזקי מכוניתו. אשר לחברת הביטוח, קבע בימ"ש קמא כי העובדה שהנתבע [המבקש] נמנע מלגלות - טרם הוצאת הביטוח - כי מדובר במכונית שמזה שנתיים לא עברה את מבחן הרישוי - עולה כדי הסתרת מידע מהותי מהמבטח - כמובנה בס"ק 6 (ג) לחוק החוזה הביטוח הפוטרת אותו מחיובו עפ"י הפוליסה. נוכח זאת, חוייב המבקש בפסק הדין בפיצוי התובע ונדחתה התביעה לעניין זה כנגד חברת הביטוח. 3. בבקשה זו שבפני עותר המבקש [הנתבע] לרשות ערעור כנגד פסק הדין - ככל שהוא פוטר את המשיבה 2 [חברת הביטוח] מחובותיה עפ"י הסכם הביטוח. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה 2 על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשה כבערעור גופו, כאילו ניתנה הרשות לכך, ולקבל את הערעור. 4. טענת חברת הביטוח הסתמכה על הוראות ס"ק 6 (ג) לחוק ולפיו: "הסתרה בכוונת מירמה מצד המבוטח של עניין שהוא ידע כי הוא עניין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה". [יצויין כי חברת הביטוח לא היפנתה שאלות בעניין זה למבקש, טרם הוצאת הביטוח, ועל כן מיקדה טענתה בסעיף 6 (ג) הנ"ל - דבר חובת הגילוי היזום מצד המבוטח]. בפסק הדין מיום 8.2.06 בע"א 1064/03 [מפי כב' השופטת ע. ארבל], נקבעו הדברים דלהלן לעניין פרשנותו של ס"ק 6 (ג) הנ"ל: "סעיף 6 (ג) עניינו חובת גילוי יזום המוטלת על המבוטח ומיועדת להעלות תרומתה לצמצום פערי המידע בינו לבין המבטח בעניינים שיש להם חשיבות לצורך עריכת חוזה הביטוח ולהנחלת כללי התנהגות של יושר והגינות גם בין צדדים לחוזה שהקשר ביניהם כלכלי במהותו. יחד עם זאת, חובת הגילוי היזום הינה חובה מצומצמת שלא בנקל ניתן לקבוע כי הופרה. על הטוען להפרת חובת הגילוי לעמוד בדרישות מחמירות. לא זו בלבד שעליו להוכיח הסתרה בכוונת מירמה מצד המבוטח, אלא עליו להוכיח גם את מודעותו של זה האחרון לכך שמדובר ב"עניין מהותי". כל אלה הינם יסודות שהוכחתם אינה פשוטה. צמצום זה תואם את מגמתו הכללית של החוק כפי שהובהר לעיל". בעניין דנן קבע בימ"ש קמא כמימצא שבעובדה: "כי לא הובאו בפני כל ראיות לכך שהסתרת העובדה שהרכב לא עבר מבחן שנתי במשך שנתיים נעשתה בכוונת מירמה מצד הנתבע" [עמ' 14 ש' 14-16]. לאור זאת, נוכח לשונו של סעיף 6 (ג) לחוק ופסיקת ביהמ"ש העליון בע"א 1064/03 - נשמטת מניה-וביה טענת חברת הביטוח לתחולת הפטור מהתחייבויותיה עפ"י עפ"י סעיף 7 לחוק. זאת ועוד. לא מצאתי בפסק הדין קמא מימצאים שיש בהם להניח את הנדבך השני הנדרש להתקיימות הפטור האמור - לאמור, "מודעותו של המבוטח לכך שמדובר ב"עניין מהותי". הנימוקים שמנה השופט קמא לחשיבות המידע בעניין קיומו או העדרו של רישוי הרכב, אינם מעידים כשלעצמם על מודעותו של המבוטח [המבקש דנן] להיותם "עניין מהותי" כמובנו בהקשר זה. תוצאת הדברים היא, כי טעה בימ"ש קמא משקבע כי חברת הביטוח הוכיחה את התקיימות התנאים המנויים בסעיף 6 (ג) לחוק חוזה הביטוח ואת הפטור מהתחייבותה לפי סעיף 7 לחוק. 5. אני מחליט איפוא לקבל את הערעור ולשנות את פסק הדין קמא כדלהלן: א. המשיבה [ישיר אי.די.איי. - חברה לביטוח בע"מ] תשלם לתובע [המשיב בני ביתן] את מלוא הסכומים שנפסקו לזכותו כנגד המבקש [איציק תורג'מן] כמפורט בפסק הדין - [לרבות הוצאות המשפט] - והמבקש יהיה בהתאם פטור מתשלומים אלה. ב. חיובו של המבקש בהוצאות התובע והנתבעת 2 [המשיבה 2] - מתבטל. לאור תוצאת הדברים, תשלם המשיבה 2 למבקש הוצאות בקשה זו בסכום של 1500 ₪. רכבתביעות קטנותנזק לרכב