פסק דין בפני תביעה של חברת תמם יוסף עבודות צנרת בע"מ (ולהלן:"התובעת") נגד כלל-חברה לביטוח בע"מ (ולהלן:"הנתבעת") אשר ביטחה את התובעת בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות (ולהלן:"הפוליסה"). התביעה בכללותה מתייחסת לשני אירועים בגינם נתבעה הנתבעת. הצדדים הגיעו להסכמה כי יגישו לבית המשפט רשימת מוסכמות ופלוגתאות ובהתאם לכך סיכומים בכתב, ללא צורך בקיום משפט ושמיעת ראיות. פסק הדין יינתן על יסוד הסיכומים . 1.האירוע הראשון: א. תיאור עובדתי התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בעבודות קבלניות שונות ובכלל זה ביצוע התקנות של קווי מים ותיעול לאורך כבישים, מדרכות ומתקני תשתית. האירוע הראשון, לגבי עובדותיו, אין מחלוקת בין הצדדים הוא כדלהלן: התובעת התקשרה עם עיריית תל אביב לצורך ביצוע עבודות תשתית ברחוב יצחק אלחנן בתל אביב. הפרויקט החל בחודש מאי 2004 , במסגרתו על התובעת היה לבצע הפרדה בתוך מוביל תת קרקעית של זרימת מי הביוב ומי הגשמים. בתאריך 27.5.2004 לערך, נתגלה כי במהלך היציקה של הקטע הדרומי , חדר בטון מתחת לאחד הצינורות, התקשה וקיבע את הצינור במקום לא מתאים. האירוע , ועל כך אין מחלוקת, נגרם עקב ביצוע עבודה לקויה של התובעת (בהתאם לכתב הסכמות הצדדים). התובעת נאלצה לתקן את הנזקים אשר הוערכו בהתאם לחוות דעת שמאי מטעם הנתבעת, בסך של -.230,600 ₪ . הנתבעת הכירה בחבותה על פי הפוליסה ופיצתה את התובעת בסך -.129,263 ₪, וזאת לאחר ניכוי פרמיה בסך 57337 ₪ ודמי השתתפות עצמית בסך -.44,000 ₪ . ב. השאלה שבמחלוקת: אופן פרשנות הפוליסה לצורך קביעת גובה ההשתתפות העצמית, טוענת התובעת, כי יש לסווג את האירוע בהתאם לפוליסה, על פי פרק של עבודת בניה לקויה וכתוצאה מכך סכום ההשתתפות העצמית פוחת, באופן שיעמוד על סך של -.21,000 ₪ ולא -.44,000 ₪ . לעומתה, טוענת הנתבעת כי בעקבות האירוע יש לסווג את הנזק ככזה שנגרם עקב עבודות הנדסה אזרחית . השאלה השנויה במחלוקת היא סיווגו של הנזק שנגרם- האם הנזק נגרם עקב עבודה בניה לקויה (כפי שטוענת התובעת) או שמא הנזק נגרם עקב עבודות הנדסה אזרחית לקויה (כפי שטוענת הנתבעת). סיווגו של הנזק חיוני לצורך קביעת גובה דמי השתתפות העצמית של התובעת. לטענתה של התובעת ישנה בעיה בפרשנותה של הפוליסה ובמקרה של אי בהירות בפוליסת ביטוח, הרי שאז יש לפרשה לאור כלל הפרשנות נגד המנסח , קרי יש לבחור בתכלית המטיבה עם המבוטח ולא עם המבטח, האחראי על ניסוחה של הפוליסה. (ראה לענין זה ע"א 2016/00 רוזנצוויג נגד רוזנבליט ואח' , פ"ד נו(4), ע' 511) טוענת הנתבעת לעניין זה כי הפוליסה אינה לוקה באי בהירות ואי ההבנה וההבחנה בין עבודות בניה להנדסה אזרחית היא אי הבנה סובייקטיבית של התובעת. לצורך כך ליקטה הנתבעת את ההגדרה המילונית למונח "הנדסה אזרחית", ממילון אבן שושן, מהאינטרנט וכיוב'. בעניין ההבחנה בין שני המושגים, הרי שיש אבחנה ברורה בפוליסה בין הנדסה אזרחית לעבודות בניה אולם המבטחת אינה מבהירה או אינה מפרטת או אינה מסבה את תשומת לב המבוטח בפוליסה למשמעותה של אבחנה זו, שכן לית מאן דפליג כי קיימת אבחנה כזו- אולם משמעותה סתומה ואינה עולה מתוך הפוליסה. לפיכך יש לבחון לטעמי את נסיבות האירוע שגרם לכשל. מדו"ח השמאי עולה כי הכשל מקורו ביציקת הבטון שחדרה מתחת לצינור. משמע, עסקינן לטעמי, בנזק שנגרם בעת ביצוע עבודות הבניה עצמה ולפיכך סבורתני כי בשל אירוע זה היה מקום להפחית דמי ההשתתפות העצמית , על פי פרק של עבודת בניה לקויה, בסך של -.21,000 ₪ , ולא בסך -.44,000 ₪, דהיינו בגין האירוע הראשון זכאית התובעת להשבת הסך של -.23,000 ₪ (ראה גם סעיף 2.3 לדף המוסכמות , דהיינו אירוע נגרם עקב ביצוע עבודה לקויה של התובעת). 2. האירוע השני לא כך פני הדברים בגין האירוע השני. במקרה דנן ועל פי המוסכמות, התקשרה התובעת עם עירית רמת גן לצורך הנחת קווי ביוב ברחוב הכבאים בתל אביב. לאחר ביצוע העבודה במהלך חודש יולי 2004, נמצא כי הקו העירוני נבנה כ-30 ס"מ מקו הביוב ולפיכך לא תיפקד , כאשר הכשל מקורו בטעות במדידה של התובעת ומטעות בשיפוע הקו (ראה סעיף 3.3 למוסכמות). תביעת התובעת נדחתה מאחר ולגרסת הנתבעת אין מקור האירוע בנזק תאונתי אלא בטעות במדידה (סכום הנזק -.42,591 ₪ , נופל מסכום ההשתתפות העצמית). מדו"ח השמאי עולה כי מדובר בטעות בחישוב של מנהל העבודה וסבורתני כי טעות זו אין לסווג כנזק תאונתי, לפיכך ועל פניו אין האירוע מכוסה בפוליסה. אכן, בכדי לקבל את פרשנות התובעת בסיכומיה לפיה עסקינן "בתאונה", איני סבורה כי במקרה דנן ניתן להגדיר טעות בחישוב של מנהל העבודה כ'אירוע תאונתי' גם על-פי הגדרתו הרחבה כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסיקה, עליה נסמכת התובעת , שכן פירוש מסוג שכזה יהפוך את הפוליסה לטעמו, לפוליסה "כל הסיכונים" שכן כל אירוע , שמקורו בטעות חישוב, אף שאינו נובע מעצם ביצוע העבודה בעין, יהא מכוסה - לגרסת התובעת - ולא זו הפוליסה שנרכשה על ידי התובעת ולא בכדי הוגבלה הפוליסה לאירועים תאונתיים בלבד ואין להוסיף עליה בדרך של לוליינות לשונית את אשר אין בה. לפיכך ומן הטעם הזה , דין התביעה בגין האירוע דנן להדחות. אולם גם אם היתה מתקבלת טענת התובעת כי הפוליסה מכסה גם עבודה לקויה , מכל מקום, סבורתני כי טעות בחישוב אינו בגדר עבודה לקויה , אלא יש לסווגו בגדר עבודות הנדסה אזרחית, שכן מקורו בשלב התכנון ולא בשלב הביצוע, אם כי תוצאותיו של הכשל ההנדסי מדרך הטבע, באים לידי ביטוי במוצר הסופי, לפיכך גם אליבא דפרשנות זו, היה על התובעת לשאת בדמי השתתפות עצמית בסך של -.44,000 ₪ , על פי הפרק של הנדסה אזרחית, ומשנופל סכום הנזק מסכום ההשתתפות העצמית , דין תביעתה בגין האירוע השני להידחות. סיכום התוצאה הינה כי אני מורה לנתבעת, להשיב לתובעת את הסך של -.23,000 ₪ בגין האירוע הראשון, כשסכום זה צמוד ונושא ריבית כחוק מיום בו נוכה הסכום ועד התשלום המלא בפועל , בצירוף 15% שכר טרחת עו"ד ומע"מ וכן הוצאות משפט , התביעה בגין האירוע השני נדחית ללא צו להוצאות. ביטוח עבודות קבלניותקבלן