פסק-דין מבוא וטענות הצדדים לפניי תביעה לתשלום דמי ההשתתפות העצמית, בסך 4,034 ₪, בגין הפיצויים וההוצאות שנשאה בהם התובעת בקשר עם תביעתו של עובד הנתבעת 2 נגדן, לפיצוי על חבלה שנחבל בשירותה של הנתבעת 2 באצבעות יד שמאלו ביום 14.9.97. הנתבעות טוענות כי אותו עובד תבע את הנתבעת 2, מעבידתו, ואת התובעת, מבטחתה, בתביעה אחת, בגין 3 חבלות שנחבל במהלך 3 תאונות שאירעו לו בשירותה: הילחצותן של אצבעות יד שמאלו ביום 14.9.97; מכה בראשו ביום 7.1.98 וחתך באגודל יד ימינו ביום 21.1.98. התובעת התפשרה עם העובד, בלא לערב את הנתבעת 2, ושילמה לו 7,053 ₪. כמו כן נשאה התובעת, בניהול ההליך, בהוצאות שונות ושכ"ט עו"ד. בעקבות כך תבעה התובעת מן הנתבעת 2 את דמי ההשתתפות העצמית בגין 2 האירועים משנת 1998. התובעת לא כללה בתביעה זו את האירוע משנת 1997, ולא ביקשה היתר לפיצול סעדים. לפיכך עותרות הנתבעות לסילוקה על הסף של תביעה זו, המקבילה לקודמתה והמתייחסת לאירוע משנת 1997. עוד טוענות הנתבעות כי אין מקום לחייבה ב-3 השתתפויות עצמיות בגין אותה תביעה. בסיכומיה מוסיפות הנתבעות וטוענות כי התובעת אינה זכאית לדמי ההשתתפות העצמית כלל, עקב הפרת חובתה להיוועץ בנתבעת 2 בטרם תתפשר עם הצד השלישי - בהתאם להוראתו של סעיף 68 בחוק חוזה הביטוח (להלן: 'סעיף 68'), ובהתאם לפסיקה בעניינו. התובעת מייחדת את דבריה לשאלה מהו 'מקרה הביטוח', לעניין השתכללות החבות בדמי השתתפות עצמית. התובעת סוקרת את 3 התאונות שתוארו לעיל, ועומדת על כי מדובר ב-3 מקרי ביטוח שונים. לפיכך היא טוענת כי על הנתבעות לשלם 3 השתתפויות עצמיות בגינם, לרבות זו הנתבעת בענייננו. התובעת לא התייחסה לטענה בדבר פיצול הסעדים ללא היתר, ואף לא לטענה בדבר הפרתו של סעיף 68, ולהיותה לכאורה בגדר הרחבת חזית. הצדדים לא התייחסו בכתבי טענותיהם למעמדה של הנתבעת 1, אשר פשר שרבובה לתביעה זו לא הוברר. הצדדים הסכימו כי בהיעדר מחלוקות עובדתיות - התובענה תוכרע על יסוד כתבי הטענות שנסקרו לעיל. דיון והכרעה 6. בשאלה מהו 'מקרה הביטוח' - סבורני שהדין עם התובעת, מטעמיה. לשון הפוליסה ברורה, ולפיה מקרה הביטוח הוא "חבלה גופנית או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה הנובעים תוך כדי ועקב עבודתו בעסקו של המבוטח" [פרק 9, ביטוח חבות מעבידים, פסקה ראשונה]. ברשימה הצמודה לפוליסה נאמר בבירור כי "המבוטח ישא בהשתתפות עצמית של 3,000 ₪ לנפגע למקרה" (ההדגשה הוספה). בענייננו מדובר בבירור ב-3 תאונות בלתי קשורות זו לזו, שכל אחת מהן גרמה לחבלה בלתי קשורה לחברתה. לפיכך אין ספק שמדובר ב-3 מקרי ביטוח שונים, הגוררים חבות ב-3 השתתפויות עצמיות נפרדות. 7. אולם, התובעת לא ביארה מדוע לא תבעה את 3 ההשתתפויות העצמיות המגיעות לה כאמור בתביעה אחת. התביעה של הצד השלישי הייתה אחת, ובגינה נשאה התובעת בתשלום אחד כפיצוי, ובתשלום אחד של שכ"ט עו"ד. לא היה כל מקום לפיצול סעדים, מה גם שפיצול כאמור לא התבקש. לפיכך צודקות הנתבעות בטענתן כי דין תביעה נוספת זו, לאחר שכבר ניתן פסק דין בתביעתה הקודמת של התובעת באותו עניין, להידחות על הסף. 8. התובעת לא הסתייגה מהרחבת החזית לכאורה בהעלאתה של הטענה לפי סעיף 68 בסיכומי הנתבעות. לפיכך אומר בקצרה כי אמנם הפרתו של סעיף 68 מצדיקה סעדים פוטנציאליים שונים, בכפוף לנסיבות כל מקרה. יתכן שיש מקום לדחיית התביעה לדמי השתתפות עצמית, כדעה שהובעה בפסיקה שהוזכרה על ידי הנתבעות; ויתכן שהסעדים המתאימים הם אחרים, כדעה שהבעתי בפסק דיני ב-ת.א. (שלום ת"א) 33255/05 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מסלול חן בע"מ, מיום 29.10.06. אציין כי לשיטתי, משלא נטען כי הנתבעת 2 הייתה מתנגדת לפשרה שנעשתה גם לו ניתנה לה ההזדמנות לכך, ומשלא הובאה כל טענה או ראשית ראיה לכך שהיה מקום להתנגד לפשרה האמורה בנסיבות העניין - לכאורה אין מדובר אלא בהפרת חובה חקוקה שלא גרמה נזק ממון, אם בכלל. בנסיבות אלה, לכאורה לא היה מקום אלא, לכל היותר, לעיצום מידתי נגד התובעת, אשר לאו-דווקא היה עולה כדי דחיית התביעה לחלוטין. מכל מקום, נוכח קביעתי לעיל לעניין פיצול הסעדים, ומשהצדדים לא טענו בעניין זה - איני רואה מקום להיכנס לדיון מפורט בהשלכותיה של ההפרה האמורה בענייננו. סיכום 9. חרף קבלתי את עמדתה העקרונית של התובעת בשאלת הגדרתו של 'מקרה הביטוח' - עליי לדחות את תביעתה זו, בגין פיצול סעדים ללא היתר. 10. נוכח קבלתן החלקית בלבד של טענות הנתבעות, ודווקא הדיונית מביניהן; ובהיעדר דיון מפורט בטענה לפי סעיף 68, והעלאתה לראשונה בסיכומים - אני פוסק לנתבעות הוצאות משפט מופחתות, בדמותו של חיוב בשכ"ט עו"ד לפי התעריף המינימאלי בסך 680 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. השתתפות עצמית