פסק דין בפני תביעה של מבוטח כנגד חברת ביטוח וסוכן ביטוח בנוגע להיקף הכיסוי הביטוחי וכתוצאה מכך לפיצוי המבוטח בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח עקב תאונת דרכים בה היה מעורב, הגנה משפטית בתביעת צד ג' כנגד המבוטח ו/או הנהג מטעמו ופיצוי צד ג' במקרה הצורך. התובע הינו הבעלים של רכב מסוג מזדה מ.ר. 6504429 (להלן: "המזדה"). התובע שימש במועדים הרלבנטיים לתביעה כמזכיר של החברה הכלכלית לוד רמלה - לור"מ (להלן: "החברה"). אילן גולדמן, הנתבע 2, הינו בעל סוכנות ביטוח אשר דרכה בוטחו רכבי החברה ורכבים פרטיים של העובדים בחברה לפי רצונם של אותם עובדים. הביטוחים נעשו אצל הנתבעת 1, אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת אליהו"). התובע ביטח לראשונה את המזדה באמצעות גולדמן אצל חברת אליהו בסוף שנת 2002 בביטוח מקיף לתקופה שמיום 1/11/02 עד יום 31/12/03. התובע קיבל את הפוליסה שהופקה ע"י חברת אליהו וכן מכתב לוואי של גולדמן ובו מודגש בטוש זוהר כי רשאי לנהוג "כל נהג כולל חדש/צעיר" (ת/1). בתאריך 29/12/03 הוצא ממשרדו של גולדמן מכתב אל התובע בו צוין כי מצורפת פוליסה למזדה החל מיום 1/1/04 ומודגש שוב בטוש זוהר כי על פי הפוליסה רשאי לנהוג "כל נהג כולל חדש/צעיר" (ת/2). בתאריך 9/9/04 אירעה תאונה בה היה מעורב רכב המזדה שעה שנהגה בו ליאת אהרון בתו של התובע שהינה נהגת חדשה/צעירה. התובע פנה לסוכנות הביטוח של גולדמן וזו שלחה אליו שמאי בשם עזרא חן אשר אף ערך חוות דעת 3/10/04 (נספח ה' לכתב התביעה). רכב המזדה תוקן. בתאריך 4/10/04 הוציאה חברת אליהו אל התובע מכתב ובו היא דוחה את תביעתו לפיצוי בגין התאונה מהטעם שמי שנהג במזדה בעת התאונה אינו מורשה על פי תנאי הפוליסה. לטענת הנתבעים ביום 16/10/03 ביקש התובע להחריג את הכיסוי הביטוחי בפוליסה לשני נהגים, אשר שמם נקוב בפוליסה, בלבד וכי אף הוצאה תוספת לפוליסה ביום 22/12/03. הנתבעים צרפו לכתב ההגנה מכתב של גולדמן מיום 16/12/03 לנציגת חברת אליהו ובו מבוקש להגביל נהגים. מסמך זה נתקבל בחברת אליהו בתאריך 18/12/03 על פי החותמת המופיעה עליו. לטענת התובע הוא לא ביקש כל החרגה והוא אף לא קיבל את אותה תוספת. לאחר ששמעתי את התובע ואת גולדמן הנני סבור שיש לקבל את גרסת התובע. התובע בעדותו ציין כי לקראת חידוש הפוליסה לשנת 2004 ולפני שקיבל את ת/2 התקשרה אליו רחל ממשרד גולדמן במסגרת העבודה המשותפת ביניהם לגבי חידוש פוליסות ושאלה מי נוהג ברכב. הוא מסר לה כי הוא ובנו ליאור נוהגים ברכב. באותה שיחה לא נאמר לו דבר לגבי הכיסוי הביטוחי. גולדמן מסר כי את הפרטים לגבי הנהגים קיבלה מזכירתו רחל. בחקירתו הנגדית ידע לומר כי הפרטים נמסרו טלפונית אך לא ידע לומר מי דיבר עם מי. לשאלת ב"כ התובע אם איתו דיבר התובע באופן אישי השיב "יתכן שדיבר ויתכן שלא דיבר. לא זוכר את השיחה הזו". יוצא אם כן שאל מול גרסת התובע בענין זה לא העמידו הנתבעים גרסה עובדתית מוצקה. אותה פקידה בשם רחל במשרד גולדמן, אשר גם חתומה על מכתב הלוואי (ת/2) לא הובאה להעיד ע"י הנתבעים. עדותה חיונית ביותר לאור השאלה שבמחלוקת בתיק זה. הלכה היא שבעל דין הנמנע מלהביא עד החשוב לעינינו חזקה היא שלו הובא אותו עד להעיד הייתה עדותו פועלת לרעת אותו בעל דין. ב"כ הנתבעים טוען בסיכומיו, בין השאר, כי ציון הפרטים כנקוב בתוספת מעיד על כך שהתובע ביקש החרגה לנהגים נקובים. אין בידי לקבל טענה זו רק בהסתמך על עצם הציון. עסקינן בהשערה שלא מצאה ביטוי בעדויות הישירות שנשמעו, כפי שצוין לעיל. עדותו של התובע בענין אותה שיחה לא נסתרה. זאת ועוד, לאחר אותה שיחה קיבל כאמור התובע את הפוליסה עם כיסוי לכל נהג ומכתב לוואי שמדגיש שוב כי כל נהג רשאי לנהוג (ת/2). התובע כאמור העיד כי לא קיבל את אותה תוספת המחריגה את הכיסוי הביטוחי לנהגים נקובים. הנתבעים מנגד לא צרפו כל אסמכתא שמעידה או למצער מרמזת על כך שהתובע קיבל את אותה תוספת. גולדמן העיד כי אין לו נייר שמצורף לתוספת ( עמ' 8 ש' 11). גולדמן אישר בעדותו "אין באפשרותי לדעת מה נעשה עם הנייר שמצורף לפוליסה ובו זוכתה בפוליסה" (ע' 7 ש' 24) כשהנייר הוא אותה תוספת. הוא ציין כי מי ששלחה את המכתב לתובע היא מזכירתו ואין לו תשובה מדוע למרות שלגרסתו הפוליסה כבר כוללת החרגה לנהגים נקובים הודגש במכתב (ת/2) כי כל נהג רשאי לנהוג. ודוק - גולדמן אישר בתחילת עדותו כי ההדגשות נעשות על מנת להסב את תשומת לב המבוטח לכיסוי הביטוחי. פירוט החשבון, נספח ב3 לכתב ההגנה, שבו מופיע הזיכוי הינו מסמך פנימי של חברת אליהו והוא נשלח למבוטח רק לפי בקשתו (עדות גולדמן ע' 8 ש' 21-25). אין כל ראיה שמסמך זה נשלח ו/או הומצא לתובע. הזיכוי בפועל שנעשה באמצעות הקטנת תשלומי הפרמיה החודשיים שנגבו באמצעות כרטיס האשראי של התובע לא יכול לעמוד כתחליף לידיעה ממשית של המבוטח על ההחרגה ואין ללמוד מזיכוי זה כשלעצמו כי התובע עצם עיניו מלראות שישנה החרגה בפוליסה. מדובר על פריסה של 8 תשלומים ועל כן מדובר בהפחתה חודשית של כ-100 ₪. ספק רב אם התובע היה כלל מודע להפחתה שכזו, מכל מקום אין בפני כל ראיה פוזיטיבית שהוא היה מודע לכך. גם התנהגות הנתבעים לאחר התאונה תומכת בגרסת התובע כי הפוליסה הנותנת כיסוי ביטוחי לכל נהג היא הפוליסה התקפה. כאמור התובע פנה למשרד גולדמן לאחר התאונה וזה הפנה אליו שמאי שאף ערך חוות דעת ותיקון לחוות דעת המופנית לחברת אליהו. סיכום חברת אליהו עומדת מאחורי סוכן הביטוח ולשניהם חזית אחת ולאור הטעמים שפורטו לעיל,החלק האופרטיבי בפסק הדין כפי שיפורט להלן יתייחס לחברת אליהו. אשר על כן, הנני קובע כדלקמן: חוזה הביטוח התקף למועד קרות התאונה היא הפוליסה שהוציאה הנתבעת 1 לתובע לתקופה שמיום 1/1/04 עד 31/12/04 הכוללת כיסוי ביטוחי לכל נהג כולל נהג חדש/צעיר אשר הוגשה כמוצג ת/2 ללא החרגה לנהגים נקובים. הנני מחייב את הנתבעת 1 ליתן הגנה לתובע ו/או לנהגת מטעמו בתביעה שהגיש צד ג' בגין אותה תאונה (ת.א. 42811/05) ולשאת בהתאם בכל חבות ככל שתהיה בתביעה זו. הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסך של 10,586 ₪ בניכוי דמי השתתפות עצמית בגין נהג חדש/צעיר בסך 1,350 ₪ ובניכוי חוב הפרמיה בסך 816 ₪, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 15/12/04 - יום התשלום עפ"י הקבלה שצורפה לכתב התביעה, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע את אגרת בית המשפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה בקופת בית המשפט ועד לתשלומה על ידי הנתבעת 1 בפועל. בנוסף הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פוליסהכיסוי ביטוחי