פסק דין בפני תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למכונית המבוטחת ע"י התובעת, בעת שהיתה נהוגה ע"י עת/1, הנהגת בתאונה מיום 26/01/03 עם משאית נהוגה בידי הנתבע בעת עבודתו אצל הנתבעת 2 אשר היתה מבוטחת ע"י הנתבעת 3. התאונה אירעה בצומת הרחובות כוכב הצפון עם הרחובות תשרי, מצד אחד, וניסן מהצד השני, באשדוד. לטענת התובעת אירעה התאונה שעה שהיא הגיעה מרחוב ניסן ופנתה שמאלה לרחוב כוכב הצפון, והמשאית הגיעה מרחוב תשרי, הנמצא מול רחוב ניסן, ופנתה ימינה, גם היא לרחוב כוכב הצפון. לטענתה, בכיוון נסיעתם של שני הנהגים היה תמרור האט ותן זכות קדימה, והתאונה נגרמה בשל כך שהנתבע לא ציית לו. לטענת הנתבעים לא הגיע הנתבע מרחוב תשרי אלא חצה את הצומת ישר כשהוא נוסע ברחוב כוכב הצפון. לפיכך בכיוון נסיעתו לא היה תמרור, אלא רק בכיוון נסיעתה של הנהגת, אשר גרמה ברשלנותה לתאונה. עפ"י גרסת הנהגת היא הגיעה לצומת, עצרה כדקה וראתה שהמשאית בעצירה בצידו השני של הצומת, כשהחלה בנסיעה שמאלה נפגעה ע"י המשאית, נהדפה לאי התנועה הסמוך ונפגעה גם מעץ דקל שהיה עליו. הנהגת לא ראתה את המשאית כשזו החלה בתנועתה ולא ראתה כי התאונה עומדת להתרחש אלא חשה רק בפגיעה עצמה. בהודעתה הטלפונית לביטוח לא נזכרה ההתנגשות שלה עם העץ ובהודעה צויין כי היא עצמה אשמה בתאונה. הנתבעת העידה כי היא חושבת שמסרה לפקידת הביטוח ששני הנהגים אשמים, אך לא נעשה ניסיון כלשהו להבהיר את הטעות ברישום. בהודעה לחוקר של הנתבעת 3, החתומה ע"י הנהגת, מסרה ששני הנהגים אשמים. גם בהודעה זו אין זכר לפגיעה של רכבה בעץ דקל. משום מה לא זכרה הנהגת כי היא נפגשה עם חוקר מטעם הנתבע 3 ומסרה לו הודעה, והיא אף התקשתה לזהות את חתימתה. נראה כי בסופו של דבר שהעובדה שזוהי ההודעה שנמסרה ע"י הנהגת אינה מוכחשת שכן התובעת לא חקרה את החוקר. התובעת לא זימנה לעדות את אביה ואחותה של הנהגת שלטענתה הגיעו למקום התאונה סמוך לאחריה וראו שהמכונית עלתה על אי התנועה. לא ניתן הסבר כלשהי לאי הבאת העדים האמורים ומחדל זה פועל כנגד התובעת. התובעת הגישה חו"ד מומחה, בוחן תנועה, מר עזריה מליחי, ובה מובאת גרסת הנהגת כפי שניתנה לבוחן. עפ"י גרסה זו החלה הנהגת בנסיעה, התיישרה ואז נפגעה מהמשאית, עלתה על אי תנועה, טיפסה על עץ הדקל ופגעה בו עם חזית מכוניתה. לאחר שהוגשה חו"ד מטעם הנתבעים, ערוכה ע"י מר יצחק ג'ובני, נפגש שוב מר מליחי עם הנהגת בזירת התאונה, שוחח איתה ועם אחותה שהגיעה לאחר התאונה, והוציא תוספת לחוות דעתו בה הובאה גרסה חדשה של הנהגת ולפיה אמנם עלתה מכוניתה על אי התנועה אך היא נפגעה מהעץ בחלקה האחורי של המכונית. מר מליחי ציין בחוות הדעת כי הוא מסכים עם מסקנתו של מר ג'ובני לפיה הפגיעה בפינה האחורית ימנית של המכונית נגרמה ממגע של דופן שמאלה אחורי של המשאית, ופגיעה זו לדעת מר מליחי הדפה אותה בתנופה שמאלה לעבר העץ. הנתבע עמד על גרסתו לפיה נסע ברחוב כוכב הצפון וכן העיד כי הוא היה בתוך הצומת כאשר הנהגת הגיחה מבלי לציית לתמרור. עפ"י עדותו הוא הספיק לצפור אך לשווא, הנהגת המשיכה בנסיעה ופגעה בדופן אחורית של המשאית. מהאמור לעיל עולה כי בגרסתה של הנהגת היו שינויים וסתירות רבים. מדובר בעניינים מהותיים ופשוטים ואין כל הסבר לסתירות אלה. גרסתו של הנתבע, כלל היתה עקבית. אינני סבורה שישנה סתירה אמיתית בגרסתו ביחס למקום בו נפגעה המשאית ע"י המכונית. הנהג ציין כי נפגע מאחור כאשר למעשה נפגע בדופן, פעם אחת בארגז בחלק שאחרי הנהג, ופעם שניה בדופן בחלקה האחורי ביותר, היכן שממוקם הסולם, כ- 30 ס"מ מקצה הדופן. גרסה זו נתמכת בממצאים אובייקטיביים, דהיינו הפגיעות במכונית, בה רואים בבירור את "הטבעת" הסולם. הנתבעת הגישה חו"ד מומחה, בוחן תנועה, מר ג'ובני. חוות דעתו מפורטת ומנומקת ומושתתת היטב בחומר הראיות. בהגינותו מציין מר ג'ובני כי אין ראיה אובייקטיבית אם נסע הנתבע דרך כוכב הצפון או דרך רחוב תשרי, וכך סבורה אף אני. ואולם, לעניין זה למצער, הנטל להוכיח את הטענה מוטל על התובעת וגרסת הנתבע לא נסתרה. יתר על כן לכאורה הגיוני יותר כי הנתבע נסע בנתיב הנטען על ידו שכן הנתיב הנטען ע"י התובעת הינו נפתל וארוך פי כמה. טענת התובעת כי בנתיב האחר היה על הנתבע לבצע פניית פרסה אינה מבוססת בחומר הראיות, ולכאורה, לא היה עליו לבצע פניית פרסה. על-פי חוות דעתו של מר ג'ובני יש במכונית שני מוקדי פגיעה: האחד בדופן ימין קדמית והאחר בקצה דופן ימין אחורית. הראשון נגרם ממגע דופן ימין קדמית בדופן המשאית, ופגיעה זו אירעה שעה שהמכונית היתה תוך כדי פנייה שמאלה, השני נגרם עקב הסטת המכונית סביב צירה שמאלה, נגד כיוון השעון, כך שהיא נחבטה עם דופן ימין אחורית בדופן שמאל של המשאית וקיבלה מכה מהסולם שהיה מורכב על המשאית. טענת הנהגת לפיה נפגעה מכונית מעץ הדקל אינה סבירה. העץ הראשון נמצא במרחק של למעלה מ- 11 מטר מקצה אי התנועה, והשני במרחק של 31 מטרם מקצה אי התנועה. בין העצים ולפניהם נמצאים עמודים, ולא ניתן להסביר כיצד לא נפגעה המכונית מהעמודים. הנהגת העידה כי נגרם נזק לגחון הרכב אולם נזק כזה איננו מצוי בחוות דעת השמאי מטעמה. הפגיעה במכונית אינה מתאימה לפגיעה מעץ על-פי גובה הפגיעות במכונית ומראן. עדותו של מר מליחי לפיה הבחין, כשנתיים וחצי לאחר התאונה, בפגיעה בעץ הנטען, אינה סבירה בעיני והיא לא קיבלה ביטוי בצילומים שערך. אם ראה פגיעה בעץ היה עליו לצלמה מקרוב כדי שניתן יהיה לראות את הפגיעה בבהירות. הוא גם הודה בעמ' 19 ש' 27 - 29 לפרוטוקול כי בצילומי השמאי הוא אינו מוצא נזק ברור שנגרם כתוצאה ממגע של העץ. יתר על כן, מר מליחי מסכים כי הפגיעה בדופן ימין בחלקה הקדמי והפגיעה בדופן ימין בחלקה האחורי הן פגיעות שהמכונית ספגה מהמשאית, כאשר שתיהן נגרמו מדופן המשאית והאחרונה מהסולם. השאלה אם אחרי זה נהדפה המכונית לעבר הדקל ומכוניתה ספגה ממנו מכה נוספת, אם לאו, אין לה רלוונטיות לשאלת החבות (ואף לא לשאלת הנזק שאינו שנוי במחלוקת). לאור כל האמור לעיל הוכח כי בכיוון נסיעת הנהגת היה תמרור של מתן זכות קדימה. לא נסתרה גרסת הנתבע לפיה הוא נסע ישר בצומת כשהוא כבר נוסע ברחוב כוכב הצפון, ולפיכך גם לא נסתרה גרסתו לפיה לא היה תמרור בכיוון נסיעתו. ככל העולה מהממצאים הפיזיים, פגעה דופן המכונית בדופן המשאית שהיתה כבר בצומת, הסתובבה מעצמת המכה, וקיבלה מכה נוספת בדופן האחורית מהדופן האחורית של המשאית. בין אם כתוצאה מכך נהדפה המכונית לאי התנועה וקיבלה מכה נוספת בפינה הקדמית ימנית שלה כפי שטוענת התובעת, ובין אם לא, כפי שטוענים הנתבעים, אין לכך השלכה על האחריות לתאונה. בנסיבות אלה האחריות לתאונה מוטלת על הנהגת ולא הוכחה רשלנות תורמת של הנתבע. התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט לרבות הוצאות עדותו של עה/2 בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י הנתבעת 3 ועד למועד התשלום, וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. רכבתאונת דרכיםמשאיתנזקי רכושנזק לרכב