להלן דוגמא לפסק דין בנושא תאונת דרכים בצומת מרומזר: פסק דין לפני תביעה בענין נזקי תאונה שהתרחשה בצומת מרומזר ביום 8.3.04 בראשון לציון. בתאונה היו מעורבים 2 כלי רכב: מונית בבעלותו של התובע (ובה נהג מר זילכה) וטנדר טויוטה בו נהג הנתבע 1 (ואשר בוטח על ידי הנתבעת 2). כל אחד מהצדדים טוען כי הרכב השני נכנס לצומת במופע אור אדום וגרם לתאונה. לא הוגש כתב אישום בענין תאונה זו. לתיק בית המשפט הוגשו בין השאר הודעות ותמונות נזק. כמו כן, העידו לפני שני הנהגים ונוסעים שהיו ברכבם. בית המשפט הוסמך לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. נהג המונית העיד כי עמד בנתיב השמאלי ראשון בצומת, בשל מופע אור אדום לכיוון נסיעתו. לפי עדותו, כאשר התחלף מופע האור ברמזור מאדום לירוק, הוא החל לפנות שמאלה ואז הבחין בטויוטה מתקדמת כלפיו במהירות בנתיב השמאלי של הכיוון הנגדי. נהג המונית הוסיף והעיד שעצר מיידית ולפיכך נפגעה חזית הרכב. הוא ציין כי אם לא היה עוצר, היתה הטויוטה "נכנסת" בנוסע שישב לצידו. הנתבע, שנהג בטויוטה העיד מצדו כי נסע בנתיב השמאלי, כי ברמזור היה אור ירוק והוא נסע ישר. הוסיף הנתבע והעיד כי המונית היא שנכנסה בו בצד במהירות. שני הנהגים העידו בבטחה ועדותם לא עורערה בחקירה הנגדית. לא מצאתי כי יש בחסרונם של פרטים בהודעות כדי לשנות לענין מהימנות העדות. בגרסתו של נהג המונית תמכה עדותו של נוסע שהיה עימו במונית וישב לצידו. אין כל קשר בין התובע, הנהג והעד. העד ישב ליד הנהג על מנת להדריך אותו למקום הבא בו היה על המונית לאסוף נוסע. העד העיד בבטחה כי המונית המתינה במופע אור אדום ברמזור ורק לאחר שהמופע התחלף לירוק החלה לנסוע ואז הגיע הטנדר מולה וגרם לתאונה. העד נחקר בחקירה נגדית ולטעמי לא עורערה העדות כלל. לשאלות חוזרות ציין העד כי אינו יכול לומר בבטחה מה היה מצב האור ברמזור שנועד לכלי רכב שממשיכים ישר, לפי שהיה מרוכז ברמזור שנועד לרכבים הפונים שמאלה והרמזור לנסיעה ישר לא ענין אותו. הוא גם אינו נוסע ככלל ישר בדרך זו אלא שמאלה בלבד. הסברו מקובל עלי. יש לזכור כי מדובר מבחינת העד בארוע רגיל של נסיעה לעבודה. יחודיות הארוע נובעת מהשקפה בדיעבד, נוכח התאונה, אולם כאשר עמדה המונית ברמזור, לא היתה סיבה מיוחדת לשים לב לפרטים נוספים מעבר לאלו הדרושים לנסיעה. עוד ניתן להעיר כי הנוסע חיזק את גרסת התביעה ולפיה הנתבע ירד מרכבו, תפס בראשו ואמר "מה עשיתי". גם הנתבע עצמו אישר למעשה כי אמר שהוא מצטער כאשר התקרב למונית הפגועה. התביעה רואה בכך הודאה באשמה והנתבעים טוענים כי לא היתה זו אלא תגובה טבעית לכך שראה את הנוסע שליד נהג המונית כשהוא פגוע וסבר שקרה דבר רציני. בין עדות נהג המונית לעדות הנוסע לא היו סתירות של ממש. העדויות התיישבו. עדותו של הנוסע אף לא עשתה רושם של עדות מתואמת, וללא ספק היא הועמדה במבחן בחקירה הנגדית באורח הולם, היינו, אם לא היתה העדות נובעת מהעד עצמו אלא מסיפור מתואם, היה הדבר מתגלה. כבר עמדנו על כך שמדובר בעד שאין לו קשר כלל לתובע או לנהג המונית. הנתבעים העידו, לתמיכת גרסתם, נוסע שישב לצידו של הנתבע, נהג הטנדר. מדובר בעובד באותה חברה (מקורות), אם כי אינו חבר של הנתבע. העד אמר כי מופע האור ברמזור בכיוון נסיעת הטנדר היה ירוק. עדותו של העובד לא היתה נטולת קושי, בפרט בהשוואתה לעדות הנתבע. כך, הנתבע טען כי בכיוון נסיעת הטנדר, מימינו, היו כלי רכב נוספים (עמ' 8 ש' 9 לפרוטוקול). העובד העיד נחרצות כי לא היו כלי רכב נוספים, וזאת גם כאשר עומת עם עדות הנתבע. עוד העיד העובד כי הנתבע קרא לו לשים לב שמתרחשת תאונה. העד עשה תנועה של הרמת ראש. הרושם היה שהעד לא היה מרוכז בכביש ובמתרחש, אף שהכחיש את הדבר כאשר נשאל (ואמר שהביט ישר ולא לכיוון שמאל, ממנו הגיעה המונית). עוד ניתן לציין כי אין לעד רשיון נהיגה. בבחינת עדויות העדים בלבד, גרסת התביעה נתמכה מעדויות מהימנות וסדורות יותר מאשר גרסת ההגנה. במקביל, מיקום הנזק במונית כפי שהוא נחזה מהתמונות ת/2 מעלה סימן שאלה. לכאורה, אם היתה המונית נכנסת לצומת ונעצרת ואז נפגעת על ידי הטויוטה היה מקום לצפות לדגש מצד ימין בכל הנוגע לנזק. מן התמונות נחזה נזק במרכז החזית. הציפיה לדגש ימני (גם אם בחזית) נובע גם מעדותו של נהג המונית עצמו ולפיה, התקדמות נוספת היתה גורמת לפגיעה בנוסע שליד הנהג. לכאורה, נזק במרכז החזית מתיישב יותר עם גרסה לפיה היתה הטויוטה בצומת כאשר נפגעה על ידי המונית. גם אם אין מיקום הנזק תומך בגרסת ההגנה, אין הוא מחזק את גרסת התביעה. עוד ענין עליו ניתן לתת את הדעת הינו סוגי הרמזורים בכיווני הנסיעה. ביתר פירוט: בכיוון נסיעת המונית ניתן בצומת הרלוונטי לפנות שמאלה (כפי שעשתה המונית) או להמשיך ישר. יש בצומת רמזורים שונים לפנייה שמאלה ולנסיעה ישר. מנגד, בכיוון נסיעת הטנדר יש רק רמזור לענין נסיעה ישר. אין רמזור לפנייה שמאלה. אחת הסיבות בשלן רכב נכנס לצומת במופע אור אדום היא בלבול בין רמזור שנועד לכיוון נסיעתו לבין רמזור סמוך שנועד לכיוון נסיעה אחר. בלבול כאמור אפשרי רק מצידה של המונית ולא מצידו של הטנדר. הנתבעים הצביעו על כך שלפי תמונות שהוגשו מטעם התובע, יש מקרים בהם האור ברמזור לפנייה שמאלה הינו אדום והאור ברמזור לנסיעה ישר הינו ירוק (תכנית הרמזורים של הצומת, לא הוגשה), וטענו כי זו יכולה להיות האפשרות לטעות, וכי יתכן שהרמזור לנסיעה ישר הפך מאדום לירוק ונהג המונית שגה וסבר כי הרמזור לפנייה שמאלה הוא שהפך לירוק. במקביל ניתן לציין כי לפי התמונות הרמזורים אינם סמוכים ובפרט מנקודת מבט של רכב, כמו המונית, העומד ראשון בצומת. לאור האמור וכן מכלול הראיות והטעונים האחרים שהובאו לפני, אני מוצאת לחייב את הנתבעים באחריות ל- 70% מנזקי התאונה. לא מצאתי בטיעונים אחרים שהועלו על ידי הצדדים (ובכלל זה, האם נהג המונית היה בתוך המונית או מחוץ למונית לאחר הארוע) כדי לשנות את המסקנות ודיון בהן יחרוג מחובת הנמקתו התמציתית של פסק דין בתביעה בסדר דין מהיר, קל וחומר לפי סעיף 79א. סכום הנזק המוכח הינו 33,236 ₪, כשהוא נושא הפרשי הצמדה מיום התאונה. האחוזים יגזרו מסכום זה. כמו כן ישאו הנתבעים בסכום האגרה ששולמה על ידי התובע, שכר העד מטעמו ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בצרוף מע"מ. משפט תעבורהרכבתאונת דרכיםצומתנזק לרכב