פסק דין לפני תביעה כספית לתשלום סך 8,815 ₪ המהווים את נזקיה של התובעת וכן תביעה לתשלום סך 2,013 ₪ המהווים את נזקיו של הנתבע והתובע שכנגד הכל בגין ת.ד. שארעה ביום 13.12.04 במעבר שבין מפלס מינוס 1 למינוס 2 בחניון הגרנד קניון בחיפה. הנהגים העידו, הצדדים סיכמו והסמיכוני לדון על דרך סעיף 79א'. הנתבע טרח והכין שרטוט של מקום התאונה וכן צירף תמונות של המקום אשר אגב מוכר היטב גם לי. מדובר בהשתלבות של 2 נתיבים בתוך חניון המובילים לירידה למפלס מינוס 2. ממש מעל מקום המפגש ישנו שלט "האט" שניצב באלכסון ברם נראה כי שלט זה מכוון לשני הנתיבים ומורה לשני הנהגים להאט נוכח ההשתלבות. אין מדובר במקרה של מתן זכות קדימה לרכב מימין בדיוק כפי שאין מדובר בהשתלבות של כביש צדדי מימין לכביש ראשי. מדובר בהשתלבות בעייתית, הנתבע אף ציין במפורש בעדותו כי מדובר במקום בעייתי המוכר לו היטב ודווקא בגלל בעייתיות זו היה נכון וזהיר גם מצידו, לעצור לפני "קו הצומת" (אותו קו דימיוני הממשיך את הנתיב בו נסע רכב התובעת) כשם שראותו של הנתבע לכיוון שמאל היתה לקויה בשל עמוד ומכוניות חונות כך גם ראותו של מר עלא ובענין זה על שניהם היה להזהר ולהיות מודעים לכך שהראות המוגבלת יוצרת סכנה. מהיכן שיכל מר עלא לראות את הנתבע יכל גם הנתבע לראות את מר עלא ואכן מהעדויות (וגם מהתמונות) ניתן להסיק כי הם יכלו לראות אחד את השני ממרחק של 5 מטרים לפחות לפני ההשתלבות (ואף יותר). הנתבע העיד כי נסע בנסיעה רצופה, דבר שבהכרח תרם לאירוע התאונה. מהתמונה שצורפה לכתב הגנת הנתבע (והמתייחסת) לשלט האט ניתן לראות שהנתבע היה יכול להבחין בתובע כשהוא מתקרב ולנהוג באמצעי זהירות מתאימים ואם אכן נסע לאט, אזי על פי טענתו שלו, היה בידו לבלום בו במקום. התאונה ארעה בחודש דצמבר בשעות הערב החשוכות, החזקה היא כי אורות הרכבים דלקו ואף לא נטען אחרת ולכן יכל הנתבע להבחין ברכב שמתקרב אליו במהירות (לטענתו), להאט או לעצור ולא ליטול את אותה זכות קדימה (שחשב) שמגיעה לו. אשמו של מר עלא אינו פחות, יתכן ונסע מהר יותר מהמתבקש, נראה שגם הוא לא שם ליבו לדרך יותר מידי והגם שטען שהוא מכיר את המקום, הוא נסע בנסיעה רציפה והבחין בנתבע מאוחר מידי. בשלט "האט" לא הבחין כלל. אשר על כן, הנני מחלק את האשם בין הנהגים בחלקים שווים. אשר לנזק, למרות שהנתבע לא חשב כלל לתקן את רכבו עד שהוגשה התביעה כנגדו, לא הוכח בפני שהנזק המתואר בכתב התביעה שכנגד ובנספחיו אינו שייך לתאונה, נראה שמדובר בנזק שמתאים לפגיעה שבין שני הרכבים ועל כן יש לקבוע שהנתבע והתובע שכנגד הוכיח את נזקיו הישירים. הנתבע הגיש חוות דעת נגדית בענין נזקי התובעת, חוות הדעת הנגדית נעשתה ללא בדיקת רכב התובעת ויש לתת לה משקל מוגבל בלבד. מחוות דעת שמאי התובעת עולה כי היה צורך בפירוק הכנף ונראית פגיעה ברורה בדלת שבהחלט יכולה להסתדר עם מנגנון הפגיעה וממילא לא הוכח אחרת בפני. יש לקבל את הטענה שהתיקון המתייחס לזווית היגוי כנראה אינו קשור לתאונה, שכן אין שום תיעוד של פגיעה בגלגל או במערכת היגוי ושלדה תחתונה. התובעת היא חברה בע"מ ומקזזת מס תשומות ועל כן אין לכלול מע"מ בסכומים שיפסקו. אשר לירידת ערך, חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה אינה מפרטת בענין זה (אולי נשמט דף או חלק ממנה) וכל שיש הוא את הסכום אך לא את הפירוט והנימוק. מדובר בפגיעה קלה יחסית, החלפה של כנף והיות הרכב רכב מליסינג. משכך, מועמדת ירידת הערך על 1,000 ₪ בלבד. סה"כ נזקי התובעת: נזק ישיר 5,392 ₪. שכ"ט שמאי 604 ₪. ירידת ערך 1,000 ₪. הפרשים 250 ₪. סה"כ 7,246 ₪. משכך ישלם הנתבע לתובעת סך 3,623 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. הנני מאפשר ביצוע התשלום תוך 60 יום. נזקי התובע שנגד הינם 2,013 ₪ ומשכך תשלם התובעת-הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד סך 1,100 ₪ דהיום ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. הנני מאפשר את ביצוע התשלום תוך 60 יום. בגין 2 התביעות שולמה אותה אגרה ונוכח חלוקת האחריות ישא כל צד בהוצאותיו. חניון