שריפה בגלל ריתוך סורגים

פסק דין זוהי תביעת שיבוב. התובעת ביטחה את מר עומרי אור, שהיה שוכר דירה ברח' דוד המלך 4 ראשון לציון, ואשר היתה בבעלותו של הנתבע. ביום 4.6.99 ביצע הנתבע ריתוך של הסורגים בסלון הדירה, וכתוצאה מכך פרצה אש וגרמה לנזק. התובעת שילמה למבוטח ביום 13.09.99 תגמולי ביטוח עפ"י הפוליסה בסך 42,250 ₪ וכן נשאה בשכ"ט השמאי בסך 1,755 ₪. התובעת טוענת בתביעתה, כי מאחר והמדובר בנזקי אש אשר נטל הראיה על הנתבע להוכיח כי לא התרשל. הנתבע הכחיש את כל האמור בכתב התביעה, כולל את העובדה שהיה ביטוח בתוקף וכן את העובדה שהתרשל וכן את גובה הנזק. הראיות ופירושן : המבוטח לא הובא כלל להעיד. מטעם התובעת העידו נציגי התובעת והשמאי. מתוך עדותם וחומר הראיות וכן מעדותו של הנתבע עולה כי המבוטח גר בשכירות אצל הנתבע. לאחר שמספר חודשים קודם לכן אירעה פריצה אצל המבוטח, התקין הנתבע סורגים בדירה בפעם הראשונה בעת שהתקין את הסורג הראשון לא אירע דבר, לאחר מספר ימים ריתך את הסורג של הסלון. בעת שריתך ביקש מהמבוטח להישאר בבית כדי לוודא שלא פורצת שריפה, ואילו בעת הריתוך ראה את המבוטח בחצר ואז גער בו ולאחר מכן המבוטח נכנס הביתה. הנתבע ראה כי בעת שריתך אוחזת אש בוילון שבסלון הוא רץ לתוך הבית ויחד עם המבוטח שפכו 2 סירים של מים על האש הבוערת והיא כובתה. אין כל פרכה לגרסה זו, שכן המבוטח לא הובא להעיד. גרסה זו מקבלת חיזוק מההודעה שמסר הנתבע לחוקר. העולה מהאמור הוא, כי בעת שהנתבע עסק בריתוך, חדר גץ מהרתכת לתוך הבית דרך הפתח הצד שדרכו עבר כבל החשמל של הרתכת. הגץ הזה הוא שגרם לשריפה. לא הובאה כל ראיה, לפיה המבוטח הוא שהצית את השריפה. גם באשר לנזקים מיד לאחר השריפה יש לנו את עדותו של הנתבע כי הנזק היה מועט, ואין את גרסת המבוטח. התובעת מסתמכת על דוחות הסוקר לאחר הגניבה ועל דוח השמאי לאחר השריפה, אך אלה נעשו מספר חודשים לפני השריפה וכחודש לאחר השריפה. לפיכך, משאין לנו את גרסת המבוטח אני מקבל את גרסתו של הנתבע לעניין זה. גרסה זו מקבלת אף חיזוק ממכתב ששלחה ב"כ התובעת עו"ד רוטקופף לנתבע ביום 01.11.99 לפיו בעקבות האירוע שולם למבוטח סכום של 3,276 ₪. אמנם התובעת טוענת כי לאחר מכן נשלח מכתב שתיקן את סכום התביעה, אך עדיין אין ראיה לכך, שבשריפה עצמה ניזוקו הפריטים שבחוו"ד השמאי. יתירה מכך, בחוו"ד השמאי ישנו סכום המתייחס לנזקי המבנה, כאשר המבנה הינו של הנתבע ולא של המבוטח. לא די בכך, שהתובעת שילמה למבוטח את הסכום ששילמה, עליה להראות כי שילמה את הסכום האמור הן בגין רשלנותו של התובע והן בגין פריטים שאמנם ניזוקו בשריפה. באשר לשאלת הרשלנות, הרי אין ספק כי הנתבע המבצע עבודות ריתוך חב חובת זהירות מושגית למי שבחצרו הוא מבצע את העבודה. כמו כן הוא חב חובת זהירות קונקרטית, שכן הנזק הצפוי מריתוך הוא גיצים האוחזים בחומר דליק. הנתבע לא נקט אמצעי זהירות למנוע את השריפה, שכן הוא לא הגן על הרתכת מפני המלטות הגיצים ואף השאיר פתח דרכו עבר כבל החשמל של הרתכת. העובדה, שהנתבע אמר למבוטח, כי יהיה בתוך הבית אין בה כדי להפחית מרשלנות הנתבע, שכן מיד עם תחילת השריפה היא כובתה ולא ניתן היה לכבות קודם לכן. לנוכח האמור, וע"פ גרסת הנתבע בעצמו הוא התרשל בעת שביצע את עבודות הריתוך. באשר לגובה הנזק, כאמור לא הוכח כי הנזק שנגרם כתוצאה מהשריפה הינו הנזק שבגינו שילמה התובעת למבוטח. אני סבור כי הימנעות הבאת המבוטח להעיד פוגמת בגרסת התובעת באשר לגובה הנזק. הוכחת גובה הנזק, להבדיל משאלת האחריות, מוטלת על התובעת להוכיח כל פרט ופרט. משלא נבדק מיד לאחר השריפה מהו הנזק והוא מסתמך בין השאר על תמונות כגון נזק למכונת הכביסה שהיתה באמבטיה ולא בסלון, הרי שהתובעת לא הוכיחה את הנזק אותו היא תובעת. התובעת כאמור דרשה מהנתבע סכום של 3,276 ₪, שהוא סביר יותר לנוכח הנזק שאירע מהשריפה הנ"ל, עפ"י הראיות שהובאו בפניי. אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,276 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 23.01.00, ועד לתשלום בפועל. עוד אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום כולל בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ + מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. סורגיםריתוךשריפה