החלטה בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 5/6/06 לפיו חוייב המבקש לשלם למשיבה פרמיה בגין פוליסת ביטוח. המשיבה טוענת כי הנפיקה למבקש פוליסה לביטוח צד ג' לאופנוע מסוג הונדה מ.ר. 3548117 . הפוליסה הונפקה לתקופה בת שנה החל מיום 1/12/04 ועד ליום 31/11/05. לטענתה, שילם המבקש עבור הפוליסה בכרטיס אשראי אולם בחודש מאי 2005 הוחזרו כל התשלומים, כך שלמעשה לא שולם דבר עבור הפוליסה, לפיכך ביטלה את הפוליסה ביוני 2005. מסירת כתב התביעה בוצעה בתאריך 2/5/06 ברח' אוסישקין 17/1 בירושלים, כשהמבקש חתם על אישור המסירה. המבקש מודה בחקירתו כי קיבל את כתב התביעה וכי לא הגיש כתב הגנה במועד. לטענת המבקש, לא היה מודע לקיום מגבלת זמן להגשת כתב הגנה, ובנוסף, עקב שליטתו החלשה בעברית סבר כי הדיון התקיים כבר ב-28/2/06. כמו כן, למבקש נדרש זמן כדי למצוא אדם שיכתוב בעבורו את כתב ההגנה בעברית. מכל הסיבות האלה נובע השיהוי בהגשת כתב ההגנה מטעמו. בתאריך 11/7/06 הגיש המבקש כתב הגנה, אולם כב' הרשמת עפרון (כתוארה אז) קבעה כי ניתן כבר פסק דין בהעדר הגנה ולפיכך לא ניתן לדון בבקשה. המבקש טען בחקירתו כי לא קיבל את החלטתה של כב' הרשמת עפרון, ואכן באישור המסירה של ההחלטה האמורה, נרשם כי "הנמען עזב ללא מען". דיון: 1. לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 את הבקשה לביטול פסק דין יש להגיש תוך 30 ימים מיום שהומצאה למבקש ההחלטה. ב"כ המשיבה טען כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור שהרי פסק הדין ניתן בתאריך 5/6/06, ואילו הבקשה לביטול הוגשה רק בתאריך 20/12/06. עם זאת, המועד הקובע הינו המועד בו בוצעה למבקש המצאה של פסק הדין. המבקש טוען כי לא קיבל את האזהרה וכי נודע לו על מתן פסק הדין כנגדו רק בנובמבר 2006, מעיקול שהוטל על חשבונו בבנק. מהחומר שמצוי בתיק עולה כי האזהרה שנשלחה למבקש הוחזרה בציון "העתיק את מקום מגוריו", כאשר כאמור גם החלטת הרשמת עפרון הוחזרה בלא שנמסרה מאותה סיבה עצמה. לפיכך אני דוחה את הטענה כי הבקשה הוגשה באיחור. 2. המבקש הודה בחקירתו כי אין זו הפעם הראשונה שהוא עומד בפני בית משפט, וכי בעבר התנהלו כנגדו שני הליכים. אדם אשר התנהלו כנגדו בעבר הליכים משפטיים, יודע כי המועד להגשת כתב הגנה הינו 30 ימים מהמסירה, והדבר מצוין במפורש בהזמנה לדין. בנוסף, יש לדחות את טענתו של המבקש כי סבר שהדיון היה כבר ביום 28/2/06 ולכן לא נדרש הוא להגיש כתב הגנה, שהרי בסיכומו של דבר הגיש המבקש כתב הגנה. על כן מסקנתי הינה כי המבקש ידע על התביעה שמתנהלת כנגדו, ואף ידע כי עליו להגיש את כתב ההגנה תוך 30 ימים. אך אם טענותיו של המבקש הינן נכונות, היה עליו לפעול בכדי לתרגם את כתב התביעה וההזמנה לדין בהקדם האפשרי, ומשלא פעל כך עליו לשאת בתוצאות מחדלו. לעניין סיכויי הגנתו של המבקש: בחקירתו טען המבקש כי ההתקשרות עם המשיבה לעניין הפוליסה נעשתה מול מעבידו, והתשלומים נוכו מכרטיס האשראי של המעביד - חב' סנצ'ו פנסו בע"מ (להלן: "החברה"). לטענתו עבד בחברה למשך כחצי שנה, והוא עצמו מעולם לא חידש את הפוליסה, אלא הנושא היה בטיפולו של המעביד. ב"כ המשיבה טען כי מצוי בידו מספר חשבון הבנק של המבקש וכי דבר זה כשלעצמו מעיד שהמבקש ביקש לחדש את הפוליסה ולשלם את הפרמיה באמצעות הוראת קבע. המבקש מצידו אישר כי זהו אכן מספר חשבונו, אך טען כי מעולם לא מסר למשיבה פרט זה ולא ביקש לחדש את הפוליסה. לא היה בידי המבקש להסביר בחקירה כיצד מצוי בידי המשיבה מספר חשבון הבנק שלו, אך אינני סבורה כי ניתן להכריע בנקודה זו בשלב זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מבטלת את פסק הדין. עם זאת, אני מחייבת את המבקש בהוצאות בגין המחדל בסכום של 300 ₪ בצרוף מע"מ, סכום אשר הופקד בגזברות ביהמ"ש. המזכירות תעביר סכום זה לב"כ המשיבה מתוך הפיקדון שהפקיד המבקש בקופת ביהמ"ש. היות ובתיק מצוי כתב הגנה - תקבע המזכירות מועד לקדם משפט. ביטוח צד ג'ביטוח אופנועאופנועפרמיה